שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
151
יוסף שואל/ת: האם חוקי העברית חלים על מילים לועזיות, כך שלמשל יש לומר כימיה עם כ׳ דגושה, פילוסופיה עם פ׳ דגושה (pilosophia) וכו׳? יתר על כן, האם יש לומר מכני עם כ׳ דגושה, או שמא עם כ׳ רפה?
רוביק עונה:
התשובה העקרונית היא לא, חוקי העברית אינם חלים על מילים לועזיות כאשר הן מופיעות ללא נטיות. פילוסופיה כמו פסטיבל בפ' דגושה הן שגיאות, אין בשום פנים לשים דגש ב'מכני', וגם אין לומר בשום פנים 'בפריס', פ' רפה. יוצא דופן היא המילה חימיה, שנוצרה לה החלופה כּימיה, אך יש לזכור שהמילה התגלגלה מן האלכימיה, שמקורה ערבי: אלקימייה, כך שהמרת הח' בכ' דגושה היא אפשרות סבירה. כאשר מילים לועזיות זוכות לנטייה הן נכפפות באופן חלקי לחוקי העברית. כך למשל נודד הטעם מן המלעיל למלרע בצורת הרבים אוניברסיטאות, אך זה אינו קורה בצורת הרבים סטודנטים. בגזירת פעלים ממילים לועזיות המגמה להתאים את המילה לחוקי העברית חזקה יותר. התקן הלשוני קובע שיש לומר לטלפן בפ' דגושה, ונאמר גם להתפלסף בפ' דגושה.
152
נעם שפנצר שואל/ת: איך ראוי לתרגם לעברית את המושג האמריקאי mindfulness, המתייחס למודעות מתבוננת, מלאה ולא שיפוטית?
רוביק עונה:
במילון רב מילים מתורגמת המילה האנגלית כך: 'שימת לב, ערנות, מודעות'. ספק אם התרגומים מספקים את מלוא משמעות המילה, ואין ספק שנדרש כאן צירוף של שתי מילים. הצעתי: מוּדעוּת מְכילה.
153
גבי אמיתי שואל/ת: המילה "רוזינקא" לקוחה מהתלמוד הבבלי (מסכת תענית דף כ"ג), והיא מציינת כנראה שכר יום מינימלי לפועל, שדי בו לקנות מזון ליום אחד. מקור המילה אינו נהיר דיו, אך פרשנים נוטים לחשוב שמדובר במידת אריזה או משקל המקבילים לכמות המזון של פועל יומי. לדעתי אי אפשר להתעלם מהדמיון של המילה רוזינקא למילה באידיש שפרושה צימוק או צימוקים (ראָזינקעס), או המילה בגרמנית לצימוק Rosine ובאנגלית raisin. כמו כן כתוב בשמואל א' ל 12 "ויתנו לו פלח דבלה ושני צימוקים, ויאכל, ותשב רוחו אליו, כי לא אכל לחם ולא שתה מים". אולי יש פה קשר למשמעות דומה למילה "רוזינקא" מבחינת מזון בכמות קטנה. מה דעתך?
רוביק עונה:
השאלה מרתקת, התשובה לצערי פחות. מקור המילים עבור צימוק בשפות אירופה הוא במילה הלטינית racemus, שפירושה אשכול ענבים, שאינה דומה לרוזינקא התלמודית. הדמיון בין המילה היידית שמקורה בלשונות אירופה למילה התלמודית הנדירה והקשה הזו מפתיע אך מקרי.
154
אבישי צפרי שואל/ת: קראתי שהפופקורן היה קרוי בשם "מן אמריקאי". מה פשר השם הזה.
רוביק עונה:
"מן אמריקאי" הוא ניסיון לשם עברי לפופ קורן שנטבע בשנות החמישים ונעלם מחיינו. "מן" הוא כידוע מאכל שירד מן השמיים ונחטף, ממש כמו הפופקורן המקפץ מהמכונה, שהגיע אלינו מארצות הברית ומקורו במקסיקו. השם זכור היטב לילדי שנות החמישים, ומתועד בספרם של דוד טרטקובר ואמנון דנקנר "איפה היינו ומה עשינו", וכך הם כותבים: לא תאמינו, אבל ככה קראו פעם לפופ קורן. היו מוכרים אותו בפינות הרחוב מתוך מכונת קלייה רעשנית מוגנת במחיצת זכוכית. אנחנו לא יודעים מדוע, אבל מן אמריקאי היה הרבה יותר טעים מפופ קורן. היה משהו בשם". השם שקבעה האקדמיה ללשון לפופקורן הוא 'פצפוצי תירס'.
155
זאב מירושלים שואל/ת: "תהיתי באשר למקור ולמשמעות של מילת הסלנג "פָזָוֶונְג", שפירושה רשע או מנוול, אך יש המשתמשים בה בלשון חיבה, או במשמעות של "איזה ממזר!". שמעתי שמקור המלה בפורטוגלית ומשמעותה: סרסור, אך ביררתי עם דוברת פורטוגזית, והיא איננה מכירה את המלה. מה מקורה?
רוביק עונה:
המילה אכן אינה פורטוגזית אלא טורקית. pazavenk בשפה זו פירושה סרסור. השימושים בסלנג הישראלי המוכרים למדור במילה זו הם שליליים בלבד.
156
שואל/ת: "פלינדרום" פירושה מילה או משפט שניתן לקרוא בשני הכיוונים. בזמן האחרון נתקלתי במורות לחשבון המשתמשות במושג "מספר פלינדרומי" למספרים הנקראים משמאל לימין ולהפך, כגון: 22, 343, 5665 ועוד. האם מושג זה הוא נכון, והאם השימוש בו הוא תיקני?
רוביק עונה:
על פי מילון ובסטר, "פלינדרום" הוא כל רצף שניתן לקראו בשני הכיוונים, כולל רצף מספרי.
157
עידית שואל/ת: מהם חיילי משחק המופלים באמצעות הכדור במשחק הכדורת?
רוביק עונה:
החיילים במשחק הכדורת נקראים פינים. זהו השם האנגלי (pin) , שהועבר ישירות לעברית.
158
עליזה זאנה שואל/ת: המילה "חאפר" היא מילה מקסימה ומדויקת בשפה העברית לתיאור אדם המבצע עבודה בלתי מקצועית. לאחרונה הבנתי שביידיש הייתה לה משמעות חיובית וגם שלילית. האם תוכל להרחיב?
רוביק עונה:
"חאפר" הוא שם התואר של הפועל חאפ, שפירושו לחטוף, ומכאן גם "חאפ-לאפ". המשמעות המקורית של חאפר היא מי שחוטף את העבודה לאנשי המקצוע, כולל נהגי מוניות לא מאורגנים. חיובי? לא ממש. ביידיש, שם המילה נכתבת כאפּ, כאפטע היא כנופייה, כאפעריי היא האהבה לחטוף וכאפעלע היא תופסת. דווקא חיובי.
159
עמית באר שבע שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור המילה סֶניור: צרפתית? לטינית?
רוביק עונה:
סֶניור היא מילה שמקורה לטינית, ולא רק בצרפתית, גם באיטלקית ובספרדית, וכמובן באנגלית. פירושה היום גם אדון וגם בכיר. בלטינית sen פירושה זקן, ומכאן התגלגלה גם המילה המכובדת פחות, סנילי.
160
צליל מקרית טבעון שואל/ת: מהו מקורה של המלה "שְׁמֶגֶג", ומהי משמעותה המדויקת?
רוביק עונה:
שמגג או שְׁמֶגֶגֶה הוא כינוי למנוול. המילה התגלגלה מהמילה היידישאית מעגעגע שפירושה דווקא תמים וטיפש, ואליה הוצמדה הפתיחה היידישאית המלעיגה שמֶ-. היפוך משמעויות כזה בסלנג היידישאי מוכר גם במילה צילייגר, שפירושה בחור חזק, אבל היא נאמרת על גבר חלוש דווקא.
161
רבקה רנרט שואל/ת: כשהייתי קטנה אבי היה נוהג לומר לנו "היידה גזמבו!" כשרצה לומר לנו "קדימה", "בואו נלך". השבוע התווכחתי עם בעלי, שטוען שהמילה גזמבו חסרת משמעות והיא סתם קשקוש, ואילו לדעתי תרגומה הוא "ילדים", או "קדימה". מה אתה אומר?
רוביק עונה:
המדור נוטה להסכים עם בעלך, אך נשמח אם מי מהגולשים יביא מקור מפתיע של המילה "גזמבו".
162
רונן קלפר שואל/ת: חיפשתי תקופה ארוכה את מקורה של המילה "שטרונגול" שפירושה בסלנג הישראלי איבר המין של הגבר. והנה התברר לי שיש למילה פירוש ברומנית. מסתבר שבשפה זו strungul פירושה מחרטה. האם ייתכן שזה הפתרון?
רוביק עונה:
ראשית, תודה לרונן, במילון הסלנג המקיף ציינתי שלא נמצא מקור למילה, ונראה שהפעם אכן נמצא. שטרונגול היא אכן מחרטה ברומנית, וכפי שביררנו, בעיקר ברומנית של אזור מולדביה. צורת המחרטה (ראו צילום) מסבירה באופן שאינו משתמע לשתי פנים מה הקשר בין כלי החריטה לבין אותו איבר רב פעלים. השאלה היא אם הפירוש החדש ניתן כבר בין דוברי הרומנית, או הוא פיתוח ישראלי. הציבור הרלוונטי מתבקש ליצור קשר.
163
ריקה קידן שואל/ת: מה מקור המילה "פיצה"? לפני שנים, מורתי לאיטלקית אמרה לי ש"פיצה" מקורה במילה הערבית "פיתה". מה דעתך?
רוביק עונה:
דעתי חיובית אך יש להעמיד דברים על דיוקם: פיתה אינה מילה ערבית, ועל כך נכתב לא מזמן במדור (30.10). מקורה מיוונית, ומשמעותה סובין או לחם סובין. מסתבר שזהו גם מקורה של "פיצה", כלומר, לפיצה ולפיתה אב לשוני משותף. מילון ובסטר אפילו מציג את pitta כוואריאציה (הֶגְוֵן על פי אחד מחידושי האקדמיה) של pizza. אפשר לאחד את הפיצריות והחומוסיות, ולמכור בכולן גם סלט יווני.
164
שי גואטע שואל/ת: מה מקור הביטויים דוגרי וראסמי? אני טוען בצחוק שמקור הביטויים הוא בכלל באנגלית. לדוגמא, אם מישהו יטען "מכבי חיפה היא קבוצה טובה" ואחר יענה לו "דוגרי", זה יהיה שיבוש של המשפט "I do agree" באנגלית. חברו יענה לו במילה "ראסמי", שהוא בעצם עיוות של המשפט באנגלית trust me . מה באמת מקור הביטויים הללו?
רוביק עונה:
אכן, קישורים יצירתיים, אבל שתי המילים באות מערבית. דוגרי (ובתעתיק: דֻעְ'רִי) פירושה בערבית באופן ישיר, ללא מתווכים, מקור המילה בטורקית. רסמי פירושו בערבית רשמי (כלומר, הדבר הרשום), ומכאן נולדה המילה בעברית. בן יהודה כותב בעיתונו "האור", באביב 1891, בדיון נרחב על המילה הלועזית 'אופיסייל': "ואנו משתמשים במלה הערבית רשמי", ובהמשך "בוודאי עלינו לקחת את המילה הערבית, ולתת לה אולי צורה יותר עברית".
165
שלמה בר שביט שואל/ת: מהיכן הגיעה השם גוגל-מוגל למשקה הביצים המתוק המוכר בעולם היהודי?
רוביק עונה:
שמו של המשקה, העשוי מחלמוני ביצים לא מבושלות, יין, דבש ועוד ידוע גם ביידיש וגם בגרמנית, אבל יתכן שהגיע לגרמנית מיידיש, כיוון שהיה מוכר בין יהודי רוסיה כבר במאה ה-17. השם ככל הנראה אונומטופאי, בנוי על דמיון לצליל הגרגור, או צליל ערבות המשקה. הדבר המפתיע בסיפור הוא, ש-goggelmoggel הוא שמו הגרמני של המפטי-דמפטי, זה שנפל מן החומה ונשבר לרסיסים, בתרגום לספר "עליזה בארץ המראות". יתכן שדמות הביצה של המפטי-דמפטי חברה לביצים שבמשקה, שכאמור קדם לתרגום הנ"ל. תרגום אחר של המפטי-דמפטי לגרמנית הוא ווירגֶל-ווארגֶל.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >