שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
שדמה שואל/ת: אודה לך אם תוכל להסביר מה המחשבה שעמדה מאחורי התרגום העברי של המילה "פוסט" ל"בתר", שהיא מילה בארמית. למה לתרגם מילה לועזית לשפה אחרת שאמנם קרובה יותר לעברית, אבל רחוקה מדוברי העברית של בימינו, מה גם שהיא אינה מופיעה בשום מטבע לשון או פתגם המוכרים לציבור בארמית.
רוביק עונה:
ההיגיון ברור. לפנינו שתי סיומות לועזיות: פוסט (אחרי), פרֶה (לפני). למקרה השני נקבעה הקידומת קדם- שנקלטה היטב כיוון שהיא בשורש רווח: קדם-צבאי, קדם-אירוויזיון. המילה המתבקשת לפוסט הייה אכן בָתַר, שפירושה בארמית אחרי, ומכאן בבא בתרא, השער האחרון. השימוש בה לא נקלט עקב הזרות והנדירות בשימוש, ולכן נהוגה יותר המילה פוסט.
17
רינה גרטל שואל/ת: כיצד ניתן לתרגם את המושג "ארמיאיזם", בהקשר לארמית בעברית המקראית?
רוביק עונה:
'ארמאיזם' מתייחס למילים בעברית שנוצרו בהשפעת צורות ארמיות. אם רוצים לוותר על המילה הלועזית אפשר לומר פשוט 'בהשפעה ארמית', כפי ש'אמריקניזם' לשוני הוא מה שנוצר בשפה או בדיבור העברי בהשפעה של האנגלית אמריקנית.
18
אורי ענבר שואל/ת: המילה באידיש שמיס (שיחה). קיימת גם בגרמנית. האם מקורה בעברית (שמועות)?
רוביק עונה:
המילה היידית שמועס במשמעות שיחה היא הגייה אשכנזית של המילה העברית שמועות. אם קיים שימוש בה בגרמנית במשמעות זו הוא התגלגל מיידיש. ל-Schmiss בגרמנית הוראה שונה, השלכה או זריקה.
19
דן כהן שואל/ת: קראתי היום בYnet על ״עוזניית הנגב״ ולא יכלתי למצא תרגום לאנגלית למילה הזאת, זוהי מין צפור נדירה כנראה בארץ. אשמח מאד לקבל תשובה.
רוביק עונה:
שמה האנגלי של העוזנייה הוא black volture, נשר שחור, ולה שני מינים – עוזניית הנגב המצויה בישראל, ועזנייה שחורה החיה באירופה. שמה העברי ניתן לה על פי אברהם אבן עזרא על בסיס המילה 'עוז', לתיאור כוחה הרב.
20
ישראל צבי פרימור שואל/ת: אני מחפש את מקור המילה פוטוגרפיה. במיוחד ברצוני לדעת האם ייתכן שהשתמשו בה בצורה היידית שלה, פוטוגראפיע, לפני למעלה מ 200 שנה. יש ספר שיצא לפני כ-120 שנה על הסבא משפולי. מתוארת בו שיחה של הסבא משפולי, שחי לפני למעלה מ-250 שנה, שבה הוא מתאר איך בעתיד יהיו אמצעים לדבר מרחוק ולראות תמונה של המדבר ממרחק אלפי מילין.
רוביק עונה:
'פוטוגרפיה', בגירסאות דומות, היא השם שניתן לצילום בשפות רבות, וביניהן אנגלית, גרמנית, רוסית ויידיש. המילה מורכבת משני רכיבים שמקורם ביוונית: פוטו (של אור) גרפיה (רישום). המצאת הצילום הרשמית הוכרזה ב-1837, כלומר, לפני 180 שנה, אבל כבר בראשית המאה ה-19 דובר על ההמצאה החדשה. הסבא משפולי היה כנראה איש הרואה למרחוק. בן יהודה הציע לקרוא לפוטוגרפיה ציור-אור, תרגום מילולי של הביטוי, אך 'צילום', בעקבות "צֶלֶם" בתנ"ך במשמעות דמוּת, התקבלה.
21
לילך שואל/ת: מה התרגום הנכון למילה hip בעברית? האם זה ירך, אגן או מותן. למשל במשפט: he hit his right hip.
רוביק עונה:
hip הוא מפרק הירך, כלומר חלקו העליון של הירך, באזור אגן הירכיים. צורת הריבוי hips פירושה מותניים.
22
ערן חמד שואל/ת: פינגליש איננה בהכרח פלסטיניאן אינגליש כפי שנכתב באתר. המקור הוא ככל הנראה Pinglish, Pidgin English שהיא שפה מפושטת המשמשת אמצעי קשר בין קבוצות שאינן דוברות את שפת המקום או שהיא שפה שניה עבורם.
רוביק עונה:
Pinglish אינו קיצור מוכר של Pidgin English, אלא קיצור של Palestinian English, שהוא מעין הלצה המתייחסת לשיבושים נקודתיים של מילים באנגלית על ידי הישראלים, כמו ג'ינג'י, אמברקס וג'קסון.
23
רותי יודוביץ שואל/ת: בעיה בתרגום. המשפט באנגלית: ... with stress on how to paint... אני רואה לא פעם תרגום (שלדעתי צורם) מילולי: "דגש על איך לצבוע..." האם יהיה נכון לתרגם: דגש כיצד לצבוע... או יש לומר: דגש על הדרך בה צובעים...
רוביק עונה:
'דגש על איך לצבוע" הוא תרגום מגושם, בדומה לשורה של תרגומים מאנגלית, בדרך כלל אמריקנית, המתרגמים מילולית את הטקסט אבל אינם נשמעים ראויים בעברית, שלא לומר עילגים. במקרה זה ההצעה "דגש על הדרך בה צובעים..." היא האפשרות הרצויה, הזורמת, והמתאימה לרוח העברית.
24
צור וימר שואל/ת: ראיתי שביוונית (של תור הזהב הפילוסופי) המילה 'חינוך' נגזרת מהמילה 'מנהיגות'. האם זה נכון?
רוביק עונה:
המילה האנגלית education נגזרת מן הפועל הלטיני educere שפירושו להוביל או להנהיג. קשר זה מוכר גם בעברית. המחנך הוא גם מדריך (מוביל אנשים בדרך), מורה (נותן הוראות, מצביע על הדבר הנכון) וכדומה.
25
בתיה שואל/ת: המילה: society, sociable. ביידיש היא געזעלשאפט. כלומר בתוך המילה חברה, ביידיש נמצאת המילה- געזעל. השאלה שלי היא כיצד מתחברת המילה געזעל, ובאיזה משמעות?
רוביק עונה:
מקור המילה הוא גרמני: Gesellschaft. הרכיב הראשון במילה, Geselle, פירושו בגרמנית חבר או שותף, התוספת schaft המציינת רעיון כללי או מופשט נוספת למילים רבות בגרמנית. המילה נקלטה באנגלית כפי שהיא ומופיעה במילון אוקספורד, לצד Gemeinshaft, קהילתיות.
26
ניב שואל/ת: סבא שלי טורקי, דובר השפה הלאדינו, ויש משפט שהוא תמיד היה אומר ״אדג׳ייס סנטו״ או משהו בסגנון זה, אשר אמור להיות מפורש ל״אלוהים איתך״ או משהו דומה. אשמח לדעת את המשפט המדוייק, הפירוש המדוייק. ואיך רושמים את זה בשפה הלאדינו של פעם.
רוביק עונה:
פרופ' אורה שורצולד מסבירה: "הביטוי הוא "אה דייו סאנטו" [a Dyo santo] 'הו, אלוהים קדוש', ביטוי שאומרים אותו בעת התרגשות, בדרך כלל כשקורה משהו לא טוב במיוחד. ההגייה של הדל"ת עם היו"ד נשמעת לפעמים כמו ג'. הסמ"ך שייכת לסאנטו שפירושה 'קדוש'. אם הסב מטורקיה, הוא ודאי השתמש בצורה "דייו" ולא בצורה הספרדית Dios שהיהודים נמנעו ממנה מחשש שמדובר באלוהויות אחדות, אם כי המקור הלטיני כלל את ה-s כצורת יחיד. רק דוברי החכיתייה בצפון אפריקה, שאימצו את הספרדית המודרנית, משתמשים ב-Dios.
27
אילן שמעוני שואל/ת: בעקבות מחלוקת בויקיפדיה: הביטוי האנגלי "טיגריס מנייר" תורגם לעברית כ"נמר של נייר". בשל מה ההחלפה מטיגריס לנמר?
רוביק עונה:
בהיבט הזואולוגי יש אכן להבדיל בין נמר (ליאופרד) לבין טיגריס וכן ברדלס (שהוא שמו העברי של הצ'יטה). ואולם בשימוש המטפורי 'נמר' משמש שם גנרי לחיה חזקה, נמרצת ומסוכנת ומכאן לאדם או לגוף שיש לו תכונות כאלה, וכך הדבר גם עם המילה האנגלית tiger. על כן הביטוי המטפורי "נמר של נייר" ראוי ושקוף גם אם אינו תרגום זואולוגי מדויק. "נמר של נייר" הוא צירוף לשון שהתקבע בעברית לאורך עשורים רבים ואין בשום פנים לשנות אותו.
28
דינה להרס שואל/ת: איך נתרגם לעברית את הביטוי באידיש אפצילוחס?
רוביק עונה:
'אפצלוחס' הוא הגייה ידישאית של הביטוי 'אויף צו להכעיס', כלומר: על מנת להכעיס. המילה היידית מכילה מילה עברית. לכן התרגום הישיר הוא פשוט 'להכעיס' או 'כדי להכעיס', ובלשון דיבורית: לעשות דווקא.
29
רותי יודוביץ שואל/ת: איך היית מתרגם את המילה באנגלית: upset?
רוביק עונה:
התרגום המדויק הוא 'מוטרד', אבל אפשר לתרגם גם על פי ההקשר בניואנסים שונים: נבוך, כעוס וכדומה.
30
עודד שואל/ת: במאמר 'ספר הוא לא רק מילים' הכותב מביא את המשמעות הכפולה של המילה 'ליבר' - חופשי וספר. האם יש כאן הקשר לרעיון כי לימוד הקריאה והעיסוק בקריאה יועד לאנשים שיש להם פנאי ללמוד ולקרוא, אלו שאינם צריכים לעבוד לפרנסתם? ביוונית schole הוא זמן חופשי, פנאי, וגם הזמן היאה ללימוד, לשיחה של לימוד, ומכאן גם המקום בו לומדים. משם ה-schola בלטינית, והסכולסטיקה, וה'שוּלֶה' 'סקוּל' - בתי ספר. אלו העיסוקים היאים לאיש חופשי. העבודה היא נטל וסבל, עיסוק מלוכלך, והיא יאה לנחותים ולעבדים.
רוביק עונה:
מחשבה יפה, אך לא נראה שיש קשר. בלטינית libr פירושה ספר, liber פירושה חופשי, ולא נרמז על קשר אפשרי בין שתי המילים.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >