שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
151
שואל/ת: בשיר יידישע פיראטין כתוב "איזה חברה יאטין, יידישע פיראטין". מה זה יאטין?
רוביק עונה:
"יאט" פירושה ביידיש "בחור כארז", וברבים יאטן. על פי יוסף גורי המילה היא קיצור של הביטוי "יא-טעבע-דאם", שברוסית פירושו: אלמד אותך לקח. ביידיש נאמר על אדם שהוא "א גאנצע יא טעבע דאם", כלומר, כל יכול, וככל הנראה "יאט" הוא קיצור של הביטוי השלם. נתיבה בן יהודה ודן בן אמוץ מביאים במילונם את "יַט" בהגדרה "כינוי חיבה לאדם מוכשר, מוצלח וממולח", ולצידה דוגמה לשיר ממלחמת העולם השנייה: "חברה לייצים, חברה יאטים, בחורים כארזים".
152
שואל/ת: האם המילה ניאגארה (קופסת המים מעל האסלה בבית שימוש) באה משם המפלים הידועים - Falls Niagara? אם כן, האם יש מילה בעברית עבור אותה קופסה?
רוביק עונה:
השם העברי לאותה קופסה הוא "מכל הדחה". ניגארה היה שם המכל הגבוה משנות החמישים, שממנו ירד צינור אל האסלה לאחר משיכה בחבל או שרשרת. על המכל היה חרוטה המילה ניאגרה, ככל הנראה שם החברה שייצרה אותה, ונפילת המים לאסלה אכן מזכירה לבעלי דמיון מפותח מפל מים גועש.
153
שואל/ת: היתי מאוד רוצה לדעת מהיכן הביטוי "לוקשן". אני יודעת שהוא מיידיש, אבל איך הגיע לשפה זו?
רוביק עונה:
מקור המילה בשפה האוקראינית, שבה 'לוקשינה' פירושה אטרייה.
154
שואל/ת: המילה "סנפלינג" ניתנה לתחביב גלישת הצוקים. חיפשתי את המילה במנועי חיפוש, ומסתבר, שהרוב המוחץ של האתרים בדף התוצאות היו ישראליים, או שעסקו באטרקציות תיירותיות בישראל. הייתכן שזו מילה לועזית מייד-אין-ישראל?
רוביק עונה:
"סנפלינג" היא אכן מילה שהומצאה בישראל. לאותו ספורט קוראים באנגליה וארה"ב rappeling , באוסטרליה abseiling , גלישה בקניונים קרויה canyoning וגלישה במערות caving. אפילו באתר אמריקני לספורט אתגרי נכתב שsnapling- היא מלת סלנג ישראלית. אור-לי מריימצ'יק מחברת צוקים אומר שכל הנסיונות להטמיע את השם העברי "גלישת צוקים" עולים בתוהו. מקור המילה בביטוי האנגלי snap link, שפירושו חיבור מהיר (קפיצי) והוא משמש בלולאות מטען, חבלי טיפוס וכבלי גרירה. הביטוי נכנס לשימוש בארץ עוד טרם חלם מישהו על גלישה בחבלים. כך כונה למשל בשנות השישים חיבור האבטחה בחבל עם טבעת קפיצית לחבל הבטחון באימוני צליחה. הביטוי קיים גם בתחום הימאות.
155
שואל/ת: המילה טרמפ, מאיפה היא מגיעה?
רוביק עונה:
tramp פירושו באנגלית בין היתר נווד, מסע נדודים רגלי, או כפועל: לצאת למסע נדודים רגלי, הנקרא גם hike. "טרמפ" בהוראת מסע באמצעות כלי רכב מזדמנים, וכן "לקחת טרמפ", אינם מוכרים באנגלית הבריטית והאמריקנית. בסלנג הישראלי הם נפוצים לכל המאוחר משנות הארבעים, ולכן סביר שיש כאן השפעה של חיילי המנדט. יש טענה שמקור ההוראה הזו דווקא בחיילי אוסטרליה, אך לא זכיתי לאישוש. הביטוי המקביל להוראה זו באנגלית אמריקנית מאז שנות העשרים הוא hitch-hiking, ובאנגלית בריטית to travel on thumb (לצאת למסע אגודל).
156
שואל/ת: המשחק שמשגע את המדינה נקרא סוּדוֹקוּ אבל כולם מבטאים בארץ סוֹדוּקוֹ. מה הסיבה הפונטית לכך?
רוביק עונה:
בצורה הנכונה אנחנו מכווצים את הפה ואחר כך מעגלים אותו, והדבר נהוג במילים שונות ביפנית. בצורה השגויה – להיפך, כמו במילים שגורות מלטינית: פורום, פוקוס, בונוס ועוד. אין כאן נוחות לשמה אלא הרגל. עובדה: ליפנים זה נוח.
157
שואל/ת: כאשר למדתי בנעוריי על החודשים הלועזיים, הרגילו אותי להגיד חודש "מֶרְץ". בשנים האחרונות שמתי לב שברדיו ובטלוויזיה נוהגים להגיד "מארס". איך באמת צריך להגיד?
רוביק עונה:
"מרץ" היא ההגייה הגרמנית לביטוי החודש הלועזי השלישי, מארס היא הצורה הלטינית. בדיבור העברי השתרשה ההגייה הגרמנית של שמות כל החודשים הלועזיים, אך רק בחודש זה קיים הבדל משמעותי בין הצורה הגרמנית והלטינית. בכלי התקשורת המסורת היא לומר "מארס", מתוך העדפת השיטה הלטינית, אבל בשפת הדיבור המקובלת מרץ היא כמעט הצורה הבלעדית.
158
שואל/ת: כחלק מתפקידי הצבאי אני מביא במצגות שקופית או סעיף של "גאנט", כלומר הצגה גראפית של עיקרי התוכנית, וחלוקה גסה יחסית לזמנים. מה מקור המונח?
רוביק עונה:
תרשים גאנט (gant chart) הומצא על ידי המהנדס האמריקני הנרי גאנט (Gantt) בשנת 1917. תוכנות אקסל ומיקרוסופט מציעות מודלים של תרשימי גאנט.
159
שואל/ת: כמפקד טנק בחיל השריון התעוררה אצלנו שאלה אם בורסייט (boresight), המכשיר שמשמש אותנו לתיאום הכוונות, הוא זכר או נקבה. התרגום לעברית של המושג הוא "כוונת לוע" ולכן אני אומר "בורסייט טובה". ושאלה באותו עניין: "באחד האתרים נכתב "רוש, יצרן התרופות השווייצרי". האם לא צריך היה לכתוב "רוש, יצרנית התרופות השוויצרית"? הרי רוש הוא חברה?
רוביק עונה:
כאשר מדובר בשם לועזי שאין לו תג מין, או בשם פרטי שאינו של אדם, נקבע המין לפי המונח הכללי מאחוריו מסתתר השם. "רוש" היא אכן חברה, ולכן יש לכתוב "יצרנית התרופות". "בורסייט" הוא מכשיר, ולכן יש לומר "בורסייט טוב". לעובדה ש"כוונת לוע" הוא מונח בנקבה אין חשיבות במקרה הזה.
160
שואל/ת: לכבוד האפיפיור החדש ברצוני לשאול מה מקור השם ותיקן?
רוביק עונה:
Vaticanus הוא שם הגבעה ברומא עליה ניצב הוותיקן. vatic באנגלית ולטינית פירושו בעל תכונות נבואיות.
161
שואל/ת: מאין הגיע המילה "בוחטה"?
רוביק עונה:
יש שתי השערות למקור המילה "בוחטה", במשמעות חבילה גדולה של כסף. האחת שמקורה בפולנית, שם "buchta" פירושה עוגה תפוחה ממולאת בריבה. ההשערה השנייה היא שמקור המילה בגרמנית, שבה "bucht פירושה מפרץ. על פי השערה זו היא הפכה למילה בסלנג ימאים שפירושה צרור חבלים גדול, ומכאן ערימת שטרות. הגירסה הפולנית נשמעת סבירה יותר הן מצד הצליל והן מצד התוכן.
162
שואל/ת: בשיר של אלתרמן "בכל זאת יש בה משהו" כתוב: "המפלצות זוקפות לורנטה". מה זה לורנטה?
רוביק עונה:
לורנֶטה היא משקפת. זו הצורה הפולנית להגיית המילה, אך מילים דומות קיימות גם באנגלית וביידיש, וכן בצרפתית, שהיא כנראה מקור המילה.
163
שואל/ת: מדוע קוראים לגליון נייר גדול "בריסטול" בעברית? בריסטול באנגליה היא העיר בה גדלתי, שהיתה עיר נמל, אך עסקה בעיקר בטבק ועבדים?
רוביק עונה:
"נייר בריסטול" אכן נקרא על שם העיר בריסטול שבה ייצרו אותו לראשונה, והוא יוצר תחילה מסמרטוטים. ידוע על קיומו כבר מן המאה ה-18.
164
שואל/ת: מדוע קרוי החג הנוצרי פסחא, ומה הקשר שלו לפסח?
רוביק עונה:
פִסחא היא המילה הארמית לפסח, נפוצה מאוד בספרות התלמוד ושם של מסכת במכילתא. בעברית החדשה, בצורה השנייה פַסחא היא הודבקה לeaster, חג נוצרי המתקיים גם הוא באביב. לשני החגים סממנים מקבילים כמו מאפה (לחם או מצות) ויין כסמלים דתיים.
165
שואל/ת: מה האטימולוגיה של המהלך "מארס" בשש-בש?
רוביק עונה:
המילים במשחק השש-בש לקוחות מהשפה הטורקית, שכן כאשר זורקים את הקובייה קוראים בהתאם לסדר עולה מאחד עד שש: יֶאק, דו, סֶה, גאהאר, בש, שש. שני שלבים למשחק, הרגיל נקרא אוֹיוּן, והשני המיוחד נקרא מַרְס. אויון פירושו בטורקית משחק, שעשוע, הימור; מרס פירושו "להביא אדם לכך שלא יוכל לומר מילה". הפירוש הזה מתאים למצב המקביל במשחק השש-בש, כאשר מרס הוא ניצחון המושג כשהיריב עדיין לא הוציא אפילו אבן אחת משטחו. "מרס טורקי" הוא כבר מונח ישראלי.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >