שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
226
הגולש עוירך דין שואל/ת: בספרות המשפטית ובפסקי הדין מכנים רשות הפועלת בתחום הפרטי בשם "פיסקוס". ככל הידוע פיסקוס הוא תחום של גביית המיסים שמקורו ב"אוצר" הרומי. מה ההסבר לכך?
רוביק עונה:
המדור פנה למומחה, המשפטן-המילונאי אביעד הכהן, והרי תשובתו: אכן פעם השתמשו במונח הזה, כשהשופטים עוד ידעו לטינית, או לפחות רצו להראות שהם יודעים. כיום בקושי עושים בזה שימוש. השורש הוא המילה "פיסקאלי", והכוונה היא לפעולת רשות שאינה בעלת אופי שלטוני מובהק, דוגמת הוצאת רישיון או התקנת תקנות, אלא בעלת אופי מסחרי, דוגמת רכישת ציוד משרדי או שכירת מבנה.
227
ויטה קיירס שואל/ת: ישנן קללות רבות על האמא (כוסעמק, בן זונה, אמאשך... ברוסית: יובטויומט); יש גם קצת על האחות; אבל לאן נעלמו כל הקללות על האבא, חוץ מ"אינעל אבוק"?
רוביק עונה:
המדור שותף למצוקתה של ויטה. קללות נפוצות הן בדרך כלל יצירה גברית ויש להן אופי סקסיסטי, ולכן אבא כמעט אינו משמש בהן אובייקט. הקללה הערבית המקורית, אגב, היא "ילען אבוק" (ארור אביך), ששובשה בעברית ל"ינעל אבוק".
228
זכריה רייך שואל/ת: בעקבות מערכת הבחירות, מדוע משתמשים ב"קמפיין" כשם עצם, אבל לא ב"לקַמְפֵּן" כפועל?
רוביק עונה:
אין סיבה לא להשתמש ב"לקמפן" במשמעות "לנהל מסע בחירות", מה גם שאין פועל מקביל בעברית. הסיבה לכך שהפועל לא נפוץ היא שבחירות יש פעם בכמה שנים, ומעטים עוסקים ב"קימפּוּן" לפרנסתם.
229
חנוך לקח שואל/ת: מילת הסלנג 'קאצ'אל' היתה כינוי גנאי שנפוץ בין הילדים בכיתתי בבית הספר העממי פיק''א בשנות הארבעים. מה מקור המילה?
רוביק עונה:
על פי צלילה מקור המילה הוא סלאבי, אך המילה אינה מוכרת בשפות אלה. מילה קרובה מאוד היא kachan, שפירושה ברוסית ובשפות סלאביות אחרות ראש כרוב, ויתכן מאוד שזהו מקור המילה. בפרסית קאצ'אל פירושו קירח, אך לא נראה שזה המקור.
230
יאיר מהשומרון שואל/ת: כשאומרים "שוקולד צ'יפס" זה מתבסס על הביטוי באנגלית. אני טענתי בוויכוח שהמקור הוא המילה "צ'יפ" באנגלית שפירושה חתיכה, ומדובר בחתיכות שוקולד. אח שלי טען, בהתבסס על דברי שף, כי המקור הוא מהמילה 'צ'יפ' שפירושה זול, מכיוון שזה עשוי משוקולד זול?
רוביק עונה:
יש לקוות שהשף מבשל טוב יותר מאשר מבלשן. אין כל קשר בין chips (חתיכות או שבבים), ומכאן גם הצ'יפסים שאנו בולסים יחד עם החומוס והסלט וגם שבבי המחשב, לבין cheap, זול.
231
יאיר נרדי שואל/ת: המילה היוונית פּאתוס במשמעותה המקורית פירושה כאב וסבל. מדוע משתמשים בה לעיתים בעברית במשמעות שלילית, של הגזמה ובומבסטיות מנופחת?
רוביק עונה:
המילה 'פאתוס' התפתחה בשפות העולם ממשמעות הייסורים למשמעות של טקסטים או יצירות אומנותיות המבטאות סבל ויוצרות תגובה רגשית חזקה. התרבות הישראלית הצעירה בזה לגילויי רגש נרגשים, ויצרה למילה משמעות שלילית.
232
יגאל כהן צדק שואל/ת: ברצוני לתהות על קנקנו של הביטוי פרינג', מתיאטרון "הפרינג'"?
רוביק עונה:
תיאטרון פרינג' הוא כידוע תיאטרון שוליים. המשמעות המוקדמת של המילה הוא פס, רצועה או מעין פתיל המשמש מסגרת לדבר מה, אריג, רצועת דשא בחצר ועוד. מכאן הורחבה למשמעות שוליים או קצה. מקור המילה צרפתי, עם מקור לטיני.
233
יעקב מאזור השרון שואל/ת: מה מקורה של סיומת צ'יק? אני מניח שאינה קשורה למילה הספרדית chico (קטן, וגם כינוי חיבה) אשר ברבים (chicos) משמעותו חבר'ה?
רוביק עונה:
הסיומת אכן אינה ספרדית אלא סלאבית, ומשמשת להקטנה או לחיבה. מהספרדית, דרך הלדינו, מוכרת דווקא סיומת –יקו: בחוריקו, קופיקו. צ'יק היא גם מילה בסלנג האמריקני, ושם היא מתייחסת לבחורה צעירה ונחשקת, שאפילו תורגמה לעברית: פרגית.
234
יעקב קמחי שואל/ת: י בלשון החבר'ה רוֹוח השימוש ב"אָמָמָה", ולעיתים השימוש עבר מן הדיבור אל הכתיבה הלא-רשמית. אני יודע בחינת גרסא דינקותא מבית אמי המנוחה שבו דיברו לדינו, שהיא נהגה להשתמש ב"אָמָה" במשמעות של אֲבָל, ואילו בספרדית 'אבל' היתה 'פֶּרוֹ'. כמו-כן נהוג היה לומר "אָמָּה אֶסְטֶה", במשמעות אוּף זה! (בקוצר רוח, בסלידה). האם תוכל להאיר את עיניי בסוגיה זו?
רוביק עונה:
מקור הביטוי "אמה מה", כלומר, אבל מה, הוא דו-לשוני. "אמה" פירושה 'אבל' גם בערבית וגם בלדינו, "מה" היא המילה העברית. כפי שמעיד יעקב, "אמה" אינה מילה בספרדית, ולכן יש סבירות רבה לאפשרות שהיא הגיעה ללדינו מן הערבית, שהיתה מוכרת בספרד באמצע האלף הראשון.
235
שואל/ת: שתי מילים נשמעות בתכיפות גדולה בימים אלה: פניקה והיסטריה. מה ההבדל ביניהן ומה מקורן?
רוביק עונה:
מקור שתי המלים יווני. פניקה התגלגלה משמו של האל פאן שהיה ידוע כמעורר פחד ובהלה. היסטריה התגלגלה מהמילה היוונית hustera שפירושה רחם, מאחר שהיוונים חשבו שהתופעות ההיסטריות אופייניות לנשים וקשורות ברחם. פניקה פירושה בהלה, בעבר ניסו לקרוא לה "תבהלה". היסטריה היא נוירוזה הכרוכה בשיתוק פיזי או בהפרעות חשיבה, ולא נקבע לה שם בעברית. בשימוש היומיומי הבידול בין המלים היטשטש, ולמשפטים כמו "אל תיכנס לפניקה" או "אל תהיה היסטרי" משמעות קרובה. יש גם תכונות אופי מקבילות: "פניקר" ו"פניקיסט" מול "טיפוס היסטרי". "היסטרי" התרחב מתיאור בני אדם לתיאור תופעות ואירועים דוגמת "עליית מחירים היסטרית".
236
יצחק מהר חברון שואל/ת: מה מקורה של המילה 'עלק', בתור מילת פקפוק?
רוביק עונה:
'עלק' היא פיתוח ישראלי של הביטוי ערבי 'אָאלַ לַךּ' מילולית "אמר לך", בלהג פלסטיני שבו א' מחליפה את ק'. כאשר אדם מצטט סיפורי נפלאות של אדם אחר על עצמו אומרים לו 'אאל לך', בזלזול, כלומר, הוא אמר לך, אבל אין בדברים ממש. בשימוש הישראלי המילים התהדקו למילה אחת: אָלֶק או עָלֶק. אפשר לשמוע גם את הגירסה בק': קָלֶק. ביידיש קיימת גירסה זהה לאותה משמעות מבטלת: הָאסט ער געזוגט, הוא אמר לך.
237
ירון מתל אביב שואל/ת: בעקבות שאלה שנשאלתי על ידי אהובתי ניסיתי לברר את מקור הביטוי "יא וואראדי", אך לשווא. משום מה (אולי בגלל ה"יא") הנחתי שמקור המילה בערבית; אבל אמש נסעתי באוטובוס ושמעתי שני ערבים משוחחים ביניהם ואף משתמשים בביטוי. לא התאפקתי ושאלתי אותם מה פירושו. הם השתתקו, הרהרו, ולבסוף הודו שאינם יודעים, ואף שיערו שמקור הביטוי איננו בערבית. אז מה כן?
רוביק עונה:
המילה "וואראדי" בביטוי הערבי-ישראלי "יָא ווָרָאדִי" היא שיבוש של המילה האיטלקית גווארדיה, ופירוש הביטוי הוא "הוי, השומרים". יש השפעה לא מעטה של האיטלקית על הערבית הפלסטינית. למשל המילה בנדורה, עגבנייה, היא צורה מעורבתת של pomodoro.
238
לאה ברק מרעננה שואל/ת: אודה לך מאד אם תקדיש כמה מילים לניתוח המילה כֵּיף. מאין חדרה לשפה העברית, איך הפכה להיות חלק בלתי נפרד ממנה, ובאיזה תקופה בערך זה התחיל?
רוביק עונה:
"כיף" פירושה בערבית הנאה, והיא מאושיות הסלנג הצברי, הנשען על הערבית והיא בת 70 שנה לפחות בעברית ישראלית. המילה מופיעה למשל בשיר הצ'יזבטרון: "צ'יזבטרון, צ'יזבטרון, צ'יזבטרון/ זה הומור, וזה כיף/ בגליל ואסלוג' בשרון/ הוא הולך, הוא סובב". מ'כיף' נוצר פועל עברי: לכייף. "כיף" מככב בביטויים שונים כמו "כיף חיים", "לעשות כיף" ו"כאן חיים בכיף". "בחֵיף" הוא מעין סטירה על חוקי בגד כפת: הכ' הדגושה הופכת רפה. בעקבות הערבית, כיף פירושו גם חשיש, לבטא את ההנאה שבעישון. כֵיף אינו קשור ל"כִיף" או כַּיְף שפירושה איך, כמו בביטוי 'כיף חלאכ', מה מצבך?
239
מיכה עמית שואל/ת: קראתי כי מקור המילה "היידה" הוא ביידיש. זכורה הקריאה "היידה מכבי יפו", שאוהדיה לא גדלו דווקא על ברכי היידיש. מה המקור?
רוביק עונה:
במכבי יפו צעקו "היידה" בלדינו, המילה המקורית היא "איידֶה" ומקורה בטורקית. המילה היידישאית היידָא פירושה "בואו", ולא נראה קשר בינה למילת הלדינו.
240
מיכל מירושלים שואל/ת: מדוע קוראים לצווארון גולף בשם זה? מה המקור?
רוביק עונה:
צווארון הגולף המוגבה אופייניי ל"חולצת הגולף". חולצת הגולף היא פיתוח של חולצה שעוצבה בסוף המאה ה-19 עבור שחקני טניס ונקראה אז "חולצת טניס". בשנות השלושים של המאה העשרים היא אומצה על ידי שחקני הפולו, ונקרא מעתה גם "חולצת פולו". במחצית השנייה של המאה העשרים אימצו אותה שחקני הגולף, ומכאן "חולצת גולף", ו"צווארון גולף".