שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
151
שואל/ת: אני מרבה לשמוע בקרב אחיי החרדים שתי מילים שקשורות בתפילה: דאבנן (להתפלל) ובנצ'ן (לברך). מאיפה הגיעו מילים אלו? למיטב ידיעתי הן לא באות מהעברית או הגרמנית?
רוביק עונה:
הפועל בענטשן, לברך, בא מן מהשפות הרומניות (שמקורן בלטינית), כנראה מצרפתית עתיקה, בהשפעת יהודים שהגיעו מצפון צרפת. בצרפתית של ימינו מוכרות המילים benediction (ברכה) והפועל benir (לברך). מוצאו של הפועל דאווענען נותר חידה עד היום.
152
שואל/ת: אני משתדלת ללמד את בני איתמר בן השבע לדבר נכון, ובמסגרת זו מסבירה לו כמה כללים. כשדיברתי על בג"ד כפ"ת בראש מילה נתתי דוגמאות להבהרה. איתמר חשב על זה רגע ואז אמר: אה, כן?? ומה זה פֵיה??? האמת, נשארתי ספיצ'לס?
רוביק עונה:
פיה היא מילה שנולדה מדמיון הצליל ל-fee הגרמנית ו-fay האנגלית באותה משמעות. צלילה עברי ומזכיר צורות נקבה כמו "שֵׂיָה". במילונים היא מוגדרת "לועזית". את איתמר בן השבע זה לא משכנע, ובצדק. "פיה" היא מילה עברית, רק מה? עם פ' רפה בראש מילה. ומה עם "פלצן", מי שמשמיע דברים נפוחים ללא כיסוי? המילה התפתחה מ"פלוץ", נפיחה יידישאית, כהגדרת אדם הנוהג לתקוע פלוצים, על משקל "פעלן", כמו שחצן, חמדן ועוד. באופן רשמי היא מוגדרת סלנג, אך היא דוגמה נוספת להתבססותה של הפ' הרפה כעיצור לגיטימי בראש מילה או הברה. כמוהן: פרחה, פשלה, פדיחה ופיסטוק שמקורן ערבית, פרגן, פוי מיידיש, פלירט מאנגלית ועוד רבות רבות. מחלק מהן נגזרו פעלים כמו פישל, פיברק, פירגן, פספס וכדומה. סלנג? שיהיה סלנג. העברית לא יכולה בלעדיהם.
153
שואל/ת: בביתנו נהוג בסיום הכנת השניצלים לערבב את שאריות פירורי הלחם עם שארית הביצה ולטגנם. אנחנו קוראים לזה "חרמזלה". מה מקורו של השם?
רוביק עונה:
כרעמזל (ברבים כרמזלעך) היא שם ביידיש לסוג של לביבה, שנקראה גם סופגן או חמיטה. "חמיטה" הוצמדה גם לקנישעס, מאכל יהודי אחר, וגם לפאנקייק. הפיתוח המקומי שלכם לגיטימי, הקלוריות על אחריותכם.
154
שואל/ת: ברצוני לדעת את מקור המילה "טוסיק"?
רוביק עונה:
ככל הנראה המילה התגלגלה מ"תוכֶס", שהיא ההגייה היידישאית של "תחת" שזכתה לצורת הקטנה סלאבית: טוכֶסיק, שהרי מדובר בתינוק. באנגלית של יהודי ארה"ב מקובל הביטוי טוש, שמקורו טושי, גלגול נוסף של טוסיק.
155
שואל/ת: בשוק שמני המאכל נמכר "שמן קנולה", שעליו נכתב שהוא טוב כנגד הכולסטרול הרע. שמו הלועזי של השמן כפי שהוא מופיע על הבקבוק הוא rape oil, המופיע במילון אנגלי-עברי כ"שמן לפתית". ממה מיוצר השמן, ומהו מקור המילה קנולה?
רוביק עונה:
שמן קנולה פותח בקנדה ומיוצר בצפון אמריקה, והוא נקרא על כן "שמן קנדה", אוCanada ola olaהיא השם הלטיני לשמן, ובקיצור, קנולה. שם חדש למוצר חדש, בסך הכל משנת 1970. "לפתית" היא צמח שמזרעיו מיוצר השמן, ושמו הוא אחד מהתרגומים המגוונים למילה האנגלית rape.
156
שואל/ת: בשותפויות מוסיפים את התוספת "את" בין שני שמות השותפים. מהיכן זה הגיע? הרי בשפות אחרות קיימת התוספת ההגיונית של ו' החיבור?
רוביק עונה:
"את" אינה אלא ו' החיבור הצרפתית et, רשומה באותיות עבריות. בסוף המאה ה-19 היתה לצרפתית השפעה לא מעטה על שפת הארץ, וכך הומצא היצור המוזר "כהן את לוי" שפירושו "כהן ולוי". יש טענה שהמילה היא עברית, שכן "את" פירושו גם "עם", כבר במקרא. יוסף, למשל, "היה רועה את אחיו בצאן" (בראשית לז). כמו כן, בכל רבדי העברית נפוצות מאוד נטיות "את" במשמעות "עם" כמו "אתו". גם מילון אבן-שושן קושר באותה דרך את השימוש ב"את" בשותפויות. ואולם, "את" במשמעות "עם" ללא הנטיות היא מילה ארכאית, ואינה בשימוש כלשהו בעברית החדשה. לא סביר שדווקא אנשי עסקים ובעלי חנויות, שתמיד הושפעו משמות ומבנים שאולים יאמצו אותה. נוסף לכך, בשפות המשפיעות הקישור בין שותפים אינו "עם" אלא "ו", בעוד "עם" אינו לגמרי סימטרי והוא מבטא הייררכיה מסוימת בין השם הראשון לשני.
157
שואל/ת: בשעתו כינינו חיילים חדשים בשם גִיזֶר. מה מקור הביטוי?
רוביק עונה:
ככל הנראה הכינוי הוא מורשת מהצבא הבריטי. בסלנג הבריטי geezer פירושו אדם מוזר או משונה.
158
שואל/ת: האם אומרים בוכארה במלעיל או במלרע? כל השנים נהגנו לשיר במלעיל את השיר הנודע "בבוכארה היפה...". מורתנו בחוג לאמנות הוגה בוכרה במלרע וטוענת שכך אומרים הבוכארים עצמם. מי צודק?
רוביק עונה:
בוכארה היא עיר-מדינה עתיקה מאוד, שעברה ידיים רבות מאז צאצאי ג'ינג'יס חאן ועד מעמדה היום במסגרת אוזבקיסטן. הישראלים הוגים אותה במלעיל, בוודאי מאז הלהיט "בבוכארה היפה", אבל אנשי בוכארה המקומיים מבטאים 'בוכרה' במלרע. מקור השם בוכרה מהמאה השנייה לספירה ומקור השם במילה הסנסקריטית ויחארה (במלרע) הנסתרת מהעין. הבוכרים קוראים לה בוכורו במלרע, ובוכרה במלרע היא ההגייה הרוסית של השם.
159
שואל/ת: בשיר יידישע פיראטין כתוב "איזה חברה יאטין, יידישע פיראטין". מה זה יאטין?
רוביק עונה:
"יאט" פירושה ביידיש "בחור כארז", וברבים יאטן. על פי יוסף גורי המילה היא קיצור של הביטוי "יא-טעבע-דאם", שברוסית פירושו: אלמד אותך לקח. ביידיש נאמר על אדם שהוא "א גאנצע יא טעבע דאם", כלומר, כל יכול, וככל הנראה "יאט" הוא קיצור של הביטוי השלם. נתיבה בן יהודה ודן בן אמוץ מביאים במילונם את "יַט" בהגדרה "כינוי חיבה לאדם מוכשר, מוצלח וממולח", ולצידה דוגמה לשיר ממלחמת העולם השנייה: "חברה לייצים, חברה יאטים, בחורים כארזים".
160
שואל/ת: האם המילה ניאגארה (קופסת המים מעל האסלה בבית שימוש) באה משם המפלים הידועים - Falls Niagara? אם כן, האם יש מילה בעברית עבור אותה קופסה?
רוביק עונה:
השם העברי לאותה קופסה הוא "מכל הדחה". ניגארה היה שם המכל הגבוה משנות החמישים, שממנו ירד צינור אל האסלה לאחר משיכה בחבל או שרשרת. על המכל היה חרוטה המילה ניאגרה, ככל הנראה שם החברה שייצרה אותה, ונפילת המים לאסלה אכן מזכירה לבעלי דמיון מפותח מפל מים גועש.
161
שואל/ת: היתי מאוד רוצה לדעת מהיכן הביטוי "לוקשן". אני יודעת שהוא מיידיש, אבל איך הגיע לשפה זו?
רוביק עונה:
מקור המילה בשפה האוקראינית, שבה 'לוקשינה' פירושה אטרייה.
162
שואל/ת: המילה "סנפלינג" ניתנה לתחביב גלישת הצוקים. חיפשתי את המילה במנועי חיפוש, ומסתבר, שהרוב המוחץ של האתרים בדף התוצאות היו ישראליים, או שעסקו באטרקציות תיירותיות בישראל. הייתכן שזו מילה לועזית מייד-אין-ישראל?
רוביק עונה:
"סנפלינג" היא אכן מילה שהומצאה בישראל. לאותו ספורט קוראים באנגליה וארה"ב rappeling , באוסטרליה abseiling , גלישה בקניונים קרויה canyoning וגלישה במערות caving. אפילו באתר אמריקני לספורט אתגרי נכתב שsnapling- היא מלת סלנג ישראלית. אור-לי מריימצ'יק מחברת צוקים אומר שכל הנסיונות להטמיע את השם העברי "גלישת צוקים" עולים בתוהו. מקור המילה בביטוי האנגלי snap link, שפירושו חיבור מהיר (קפיצי) והוא משמש בלולאות מטען, חבלי טיפוס וכבלי גרירה. הביטוי נכנס לשימוש בארץ עוד טרם חלם מישהו על גלישה בחבלים. כך כונה למשל בשנות השישים חיבור האבטחה בחבל עם טבעת קפיצית לחבל הבטחון באימוני צליחה. הביטוי קיים גם בתחום הימאות.
163
שואל/ת: המילה טרמפ, מאיפה היא מגיעה?
רוביק עונה:
tramp פירושו באנגלית בין היתר נווד, מסע נדודים רגלי, או כפועל: לצאת למסע נדודים רגלי, הנקרא גם hike. "טרמפ" בהוראת מסע באמצעות כלי רכב מזדמנים, וכן "לקחת טרמפ", אינם מוכרים באנגלית הבריטית והאמריקנית. בסלנג הישראלי הם נפוצים לכל המאוחר משנות הארבעים, ולכן סביר שיש כאן השפעה של חיילי המנדט. יש טענה שמקור ההוראה הזו דווקא בחיילי אוסטרליה, אך לא זכיתי לאישוש. הביטוי המקביל להוראה זו באנגלית אמריקנית מאז שנות העשרים הוא hitch-hiking, ובאנגלית בריטית to travel on thumb (לצאת למסע אגודל).
164
שואל/ת: המשחק שמשגע את המדינה נקרא סוּדוֹקוּ אבל כולם מבטאים בארץ סוֹדוּקוֹ. מה הסיבה הפונטית לכך?
רוביק עונה:
בצורה הנכונה אנחנו מכווצים את הפה ואחר כך מעגלים אותו, והדבר נהוג במילים שונות ביפנית. בצורה השגויה – להיפך, כמו במילים שגורות מלטינית: פורום, פוקוס, בונוס ועוד. אין כאן נוחות לשמה אלא הרגל. עובדה: ליפנים זה נוח.
165
שואל/ת: כאשר למדתי בנעוריי על החודשים הלועזיים, הרגילו אותי להגיד חודש "מֶרְץ". בשנים האחרונות שמתי לב שברדיו ובטלוויזיה נוהגים להגיד "מארס". איך באמת צריך להגיד?
רוביק עונה:
"מרץ" היא ההגייה הגרמנית לביטוי החודש הלועזי השלישי, מארס היא הצורה הלטינית. בדיבור העברי השתרשה ההגייה הגרמנית של שמות כל החודשים הלועזיים, אך רק בחודש זה קיים הבדל משמעותי בין הצורה הגרמנית והלטינית. בכלי התקשורת המסורת היא לומר "מארס", מתוך העדפת השיטה הלטינית, אבל בשפת הדיבור המקובלת מרץ היא כמעט הצורה הבלעדית.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >