שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
166
ריקה קידן שואל/ת: מה מקור המילה "פיצה"? לפני שנים, מורתי לאיטלקית אמרה לי ש"פיצה" מקורה במילה הערבית "פיתה". מה דעתך?
רוביק עונה:
דעתי חיובית אך יש להעמיד דברים על דיוקם: פיתה אינה מילה ערבית, ועל כך נכתב לא מזמן במדור (30.10). מקורה מיוונית, ומשמעותה סובין או לחם סובין. מסתבר שזהו גם מקורה של "פיצה", כלומר, לפיצה ולפיתה אב לשוני משותף. מילון ובסטר אפילו מציג את pitta כוואריאציה (הֶגְוֵן על פי אחד מחידושי האקדמיה) של pizza. אפשר לאחד את הפיצריות והחומוסיות, ולמכור בכולן גם סלט יווני.
167
שי גואטע שואל/ת: מה מקור הביטויים דוגרי וראסמי? אני טוען בצחוק שמקור הביטויים הוא בכלל באנגלית. לדוגמא, אם מישהו יטען "מכבי חיפה היא קבוצה טובה" ואחר יענה לו "דוגרי", זה יהיה שיבוש של המשפט "I do agree" באנגלית. חברו יענה לו במילה "ראסמי", שהוא בעצם עיוות של המשפט באנגלית trust me . מה באמת מקור הביטויים הללו?
רוביק עונה:
אכן, קישורים יצירתיים, אבל שתי המילים באות מערבית. דוגרי (ובתעתיק: דֻעְ'רִי) פירושה בערבית באופן ישיר, ללא מתווכים, מקור המילה בטורקית. רסמי פירושו בערבית רשמי (כלומר, הדבר הרשום), ומכאן נולדה המילה בעברית. בן יהודה כותב בעיתונו "האור", באביב 1891, בדיון נרחב על המילה הלועזית 'אופיסייל': "ואנו משתמשים במלה הערבית רשמי", ובהמשך "בוודאי עלינו לקחת את המילה הערבית, ולתת לה אולי צורה יותר עברית".
168
שלמה בר שביט שואל/ת: מהיכן הגיעה השם גוגל-מוגל למשקה הביצים המתוק המוכר בעולם היהודי?
רוביק עונה:
שמו של המשקה, העשוי מחלמוני ביצים לא מבושלות, יין, דבש ועוד ידוע גם ביידיש וגם בגרמנית, אבל יתכן שהגיע לגרמנית מיידיש, כיוון שהיה מוכר בין יהודי רוסיה כבר במאה ה-17. השם ככל הנראה אונומטופאי, בנוי על דמיון לצליל הגרגור, או צליל ערבות המשקה. הדבר המפתיע בסיפור הוא, ש-goggelmoggel הוא שמו הגרמני של המפטי-דמפטי, זה שנפל מן החומה ונשבר לרסיסים, בתרגום לספר "עליזה בארץ המראות". יתכן שדמות הביצה של המפטי-דמפטי חברה לביצים שבמשקה, שכאמור קדם לתרגום הנ"ל. תרגום אחר של המפטי-דמפטי לגרמנית הוא ווירגֶל-ווארגֶל.
169
שואל/ת: אני ועוד חבר מתרגמים משחק פוקימון לעברית. בפוקימון המון יצורים עם שמות מוזרים. אני יודע איך להגות את כולם בשפה האנגלית, אך הבעיה הגדולה ביותר שלי היא איך לכתוב אותם בשפה העברית. איך לכתוב treecko: טריקו, תריקו, טריכו, תריכו? איך לכתוב alakazam: אלאקאזם, אלאקזם, אלאקאזאם?
רוביק עונה:
treecko ייכתב טריקו. t בראש מילה יועתק על פי הכללים לט', בעוד th יועתק לת'. ck יהיה תמיד ק'. לגבי alakazam המצב פחות ברור. יש אסכולות שונות האם לשבץ א' כתנועת A במלים לועזיות. אלגנטי יותר לא להשתמש בכלל בא' (אפשר אפילו "אלקזם"), אך נהוג להוסיף א' (כמו בקלאסי, אינתיפאדה) כדי ליצור קריאה נוחה יותר. הא' בשאלה חיונית בעיקר בהברה האחרונה, המוטעמת ומוארכת: קזאם.
170
שואל/ת: אני מרבה לשמוע בקרב אחיי החרדים שתי מילים שקשורות בתפילה: דאבנן (להתפלל) ובנצ'ן (לברך). מאיפה הגיעו מילים אלו? למיטב ידיעתי הן לא באות מהעברית או הגרמנית?
רוביק עונה:
הפועל בענטשן, לברך, בא מן מהשפות הרומניות (שמקורן בלטינית), כנראה מצרפתית עתיקה, בהשפעת יהודים שהגיעו מצפון צרפת. בצרפתית של ימינו מוכרות המילים benediction (ברכה) והפועל benir (לברך). מוצאו של הפועל דאווענען נותר חידה עד היום.
171
שואל/ת: אני משתדלת ללמד את בני איתמר בן השבע לדבר נכון, ובמסגרת זו מסבירה לו כמה כללים. כשדיברתי על בג"ד כפ"ת בראש מילה נתתי דוגמאות להבהרה. איתמר חשב על זה רגע ואז אמר: אה, כן?? ומה זה פֵיה??? האמת, נשארתי ספיצ'לס?
רוביק עונה:
פיה היא מילה שנולדה מדמיון הצליל ל-fee הגרמנית ו-fay האנגלית באותה משמעות. צלילה עברי ומזכיר צורות נקבה כמו "שֵׂיָה". במילונים היא מוגדרת "לועזית". את איתמר בן השבע זה לא משכנע, ובצדק. "פיה" היא מילה עברית, רק מה? עם פ' רפה בראש מילה. ומה עם "פלצן", מי שמשמיע דברים נפוחים ללא כיסוי? המילה התפתחה מ"פלוץ", נפיחה יידישאית, כהגדרת אדם הנוהג לתקוע פלוצים, על משקל "פעלן", כמו שחצן, חמדן ועוד. באופן רשמי היא מוגדרת סלנג, אך היא דוגמה נוספת להתבססותה של הפ' הרפה כעיצור לגיטימי בראש מילה או הברה. כמוהן: פרחה, פשלה, פדיחה ופיסטוק שמקורן ערבית, פרגן, פוי מיידיש, פלירט מאנגלית ועוד רבות רבות. מחלק מהן נגזרו פעלים כמו פישל, פיברק, פירגן, פספס וכדומה. סלנג? שיהיה סלנג. העברית לא יכולה בלעדיהם.
172
שואל/ת: בביתנו נהוג בסיום הכנת השניצלים לערבב את שאריות פירורי הלחם עם שארית הביצה ולטגנם. אנחנו קוראים לזה "חרמזלה". מה מקורו של השם?
רוביק עונה:
כרעמזל (ברבים כרמזלעך) היא שם ביידיש לסוג של לביבה, שנקראה גם סופגן או חמיטה. "חמיטה" הוצמדה גם לקנישעס, מאכל יהודי אחר, וגם לפאנקייק. הפיתוח המקומי שלכם לגיטימי, הקלוריות על אחריותכם.
173
שואל/ת: ברצוני לדעת את מקור המילה "טוסיק"?
רוביק עונה:
ככל הנראה המילה התגלגלה מ"תוכֶס", שהיא ההגייה היידישאית של "תחת" שזכתה לצורת הקטנה סלאבית: טוכֶסיק, שהרי מדובר בתינוק. באנגלית של יהודי ארה"ב מקובל הביטוי טוש, שמקורו טושי, גלגול נוסף של טוסיק.
174
שואל/ת: בשוק שמני המאכל נמכר "שמן קנולה", שעליו נכתב שהוא טוב כנגד הכולסטרול הרע. שמו הלועזי של השמן כפי שהוא מופיע על הבקבוק הוא rape oil, המופיע במילון אנגלי-עברי כ"שמן לפתית". ממה מיוצר השמן, ומהו מקור המילה קנולה?
רוביק עונה:
שמן קנולה פותח בקנדה ומיוצר בצפון אמריקה, והוא נקרא על כן "שמן קנדה", אוCanada ola olaהיא השם הלטיני לשמן, ובקיצור, קנולה. שם חדש למוצר חדש, בסך הכל משנת 1970. "לפתית" היא צמח שמזרעיו מיוצר השמן, ושמו הוא אחד מהתרגומים המגוונים למילה האנגלית rape.
175
שואל/ת: בשותפויות מוסיפים את התוספת "את" בין שני שמות השותפים. מהיכן זה הגיע? הרי בשפות אחרות קיימת התוספת ההגיונית של ו' החיבור?
רוביק עונה:
"את" אינה אלא ו' החיבור הצרפתית et, רשומה באותיות עבריות. בסוף המאה ה-19 היתה לצרפתית השפעה לא מעטה על שפת הארץ, וכך הומצא היצור המוזר "כהן את לוי" שפירושו "כהן ולוי". יש טענה שהמילה היא עברית, שכן "את" פירושו גם "עם", כבר במקרא. יוסף, למשל, "היה רועה את אחיו בצאן" (בראשית לז). כמו כן, בכל רבדי העברית נפוצות מאוד נטיות "את" במשמעות "עם" כמו "אתו". גם מילון אבן-שושן קושר באותה דרך את השימוש ב"את" בשותפויות. ואולם, "את" במשמעות "עם" ללא הנטיות היא מילה ארכאית, ואינה בשימוש כלשהו בעברית החדשה. לא סביר שדווקא אנשי עסקים ובעלי חנויות, שתמיד הושפעו משמות ומבנים שאולים יאמצו אותה. נוסף לכך, בשפות המשפיעות הקישור בין שותפים אינו "עם" אלא "ו", בעוד "עם" אינו לגמרי סימטרי והוא מבטא הייררכיה מסוימת בין השם הראשון לשני.
176
שואל/ת: בשעתו כינינו חיילים חדשים בשם גִיזֶר. מה מקור הביטוי?
רוביק עונה:
ככל הנראה הכינוי הוא מורשת מהצבא הבריטי. בסלנג הבריטי geezer פירושו אדם מוזר או משונה.
177
שואל/ת: האם אומרים בוכארה במלעיל או במלרע? כל השנים נהגנו לשיר במלעיל את השיר הנודע "בבוכארה היפה...". מורתנו בחוג לאמנות הוגה בוכרה במלרע וטוענת שכך אומרים הבוכארים עצמם. מי צודק?
רוביק עונה:
בוכארה היא עיר-מדינה עתיקה מאוד, שעברה ידיים רבות מאז צאצאי ג'ינג'יס חאן ועד מעמדה היום במסגרת אוזבקיסטן. הישראלים הוגים אותה במלעיל, בוודאי מאז הלהיט "בבוכארה היפה", אבל אנשי בוכארה המקומיים מבטאים 'בוכרה' במלרע. מקור השם בוכרה מהמאה השנייה לספירה ומקור השם במילה הסנסקריטית ויחארה (במלרע) הנסתרת מהעין. הבוכרים קוראים לה בוכורו במלרע, ובוכרה במלרע היא ההגייה הרוסית של השם.
178
שואל/ת: בשיר יידישע פיראטין כתוב "איזה חברה יאטין, יידישע פיראטין". מה זה יאטין?
רוביק עונה:
"יאט" פירושה ביידיש "בחור כארז", וברבים יאטן. על פי יוסף גורי המילה היא קיצור של הביטוי "יא-טעבע-דאם", שברוסית פירושו: אלמד אותך לקח. ביידיש נאמר על אדם שהוא "א גאנצע יא טעבע דאם", כלומר, כל יכול, וככל הנראה "יאט" הוא קיצור של הביטוי השלם. נתיבה בן יהודה ודן בן אמוץ מביאים במילונם את "יַט" בהגדרה "כינוי חיבה לאדם מוכשר, מוצלח וממולח", ולצידה דוגמה לשיר ממלחמת העולם השנייה: "חברה לייצים, חברה יאטים, בחורים כארזים".
179
שואל/ת: האם המילה ניאגארה (קופסת המים מעל האסלה בבית שימוש) באה משם המפלים הידועים - Falls Niagara? אם כן, האם יש מילה בעברית עבור אותה קופסה?
רוביק עונה:
השם העברי לאותה קופסה הוא "מכל הדחה". ניגארה היה שם המכל הגבוה משנות החמישים, שממנו ירד צינור אל האסלה לאחר משיכה בחבל או שרשרת. על המכל היה חרוטה המילה ניאגרה, ככל הנראה שם החברה שייצרה אותה, ונפילת המים לאסלה אכן מזכירה לבעלי דמיון מפותח מפל מים גועש.
180
שואל/ת: היתי מאוד רוצה לדעת מהיכן הביטוי "לוקשן". אני יודעת שהוא מיידיש, אבל איך הגיע לשפה זו?
רוביק עונה:
מקור המילה בשפה האוקראינית, שבה 'לוקשינה' פירושה אטרייה.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >