שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
226
יאיר נרדי שואל/ת: המילה היוונית פּאתוס במשמעותה המקורית פירושה כאב וסבל. מדוע משתמשים בה לעיתים בעברית במשמעות שלילית, של הגזמה ובומבסטיות מנופחת?
רוביק עונה:
המילה 'פאתוס' התפתחה בשפות העולם ממשמעות הייסורים למשמעות של טקסטים או יצירות אומנותיות המבטאות סבל ויוצרות תגובה רגשית חזקה. התרבות הישראלית הצעירה בזה לגילויי רגש נרגשים, ויצרה למילה משמעות שלילית.
227
יגאל כהן צדק שואל/ת: ברצוני לתהות על קנקנו של הביטוי פרינג', מתיאטרון "הפרינג'"?
רוביק עונה:
תיאטרון פרינג' הוא כידוע תיאטרון שוליים. המשמעות המוקדמת של המילה הוא פס, רצועה או מעין פתיל המשמש מסגרת לדבר מה, אריג, רצועת דשא בחצר ועוד. מכאן הורחבה למשמעות שוליים או קצה. מקור המילה צרפתי, עם מקור לטיני.
228
יעקב מאזור השרון שואל/ת: מה מקורה של סיומת צ'יק? אני מניח שאינה קשורה למילה הספרדית chico (קטן, וגם כינוי חיבה) אשר ברבים (chicos) משמעותו חבר'ה?
רוביק עונה:
הסיומת אכן אינה ספרדית אלא סלאבית, ומשמשת להקטנה או לחיבה. מהספרדית, דרך הלדינו, מוכרת דווקא סיומת –יקו: בחוריקו, קופיקו. צ'יק היא גם מילה בסלנג האמריקני, ושם היא מתייחסת לבחורה צעירה ונחשקת, שאפילו תורגמה לעברית: פרגית.
229
יעקב קמחי שואל/ת: י בלשון החבר'ה רוֹוח השימוש ב"אָמָמָה", ולעיתים השימוש עבר מן הדיבור אל הכתיבה הלא-רשמית. אני יודע בחינת גרסא דינקותא מבית אמי המנוחה שבו דיברו לדינו, שהיא נהגה להשתמש ב"אָמָה" במשמעות של אֲבָל, ואילו בספרדית 'אבל' היתה 'פֶּרוֹ'. כמו-כן נהוג היה לומר "אָמָּה אֶסְטֶה", במשמעות אוּף זה! (בקוצר רוח, בסלידה). האם תוכל להאיר את עיניי בסוגיה זו?
רוביק עונה:
מקור הביטוי "אמה מה", כלומר, אבל מה, הוא דו-לשוני. "אמה" פירושה 'אבל' גם בערבית וגם בלדינו, "מה" היא המילה העברית. כפי שמעיד יעקב, "אמה" אינה מילה בספרדית, ולכן יש סבירות רבה לאפשרות שהיא הגיעה ללדינו מן הערבית, שהיתה מוכרת בספרד באמצע האלף הראשון.
230
שואל/ת: שתי מילים נשמעות בתכיפות גדולה בימים אלה: פניקה והיסטריה. מה ההבדל ביניהן ומה מקורן?
רוביק עונה:
מקור שתי המלים יווני. פניקה התגלגלה משמו של האל פאן שהיה ידוע כמעורר פחד ובהלה. היסטריה התגלגלה מהמילה היוונית hustera שפירושה רחם, מאחר שהיוונים חשבו שהתופעות ההיסטריות אופייניות לנשים וקשורות ברחם. פניקה פירושה בהלה, בעבר ניסו לקרוא לה "תבהלה". היסטריה היא נוירוזה הכרוכה בשיתוק פיזי או בהפרעות חשיבה, ולא נקבע לה שם בעברית. בשימוש היומיומי הבידול בין המלים היטשטש, ולמשפטים כמו "אל תיכנס לפניקה" או "אל תהיה היסטרי" משמעות קרובה. יש גם תכונות אופי מקבילות: "פניקר" ו"פניקיסט" מול "טיפוס היסטרי". "היסטרי" התרחב מתיאור בני אדם לתיאור תופעות ואירועים דוגמת "עליית מחירים היסטרית".
231
יצחק מהר חברון שואל/ת: מה מקורה של המילה 'עלק', בתור מילת פקפוק?
רוביק עונה:
'עלק' היא פיתוח ישראלי של הביטוי ערבי 'אָאלַ לַךּ' מילולית "אמר לך", בלהג פלסטיני שבו א' מחליפה את ק'. כאשר אדם מצטט סיפורי נפלאות של אדם אחר על עצמו אומרים לו 'אאל לך', בזלזול, כלומר, הוא אמר לך, אבל אין בדברים ממש. בשימוש הישראלי המילים התהדקו למילה אחת: אָלֶק או עָלֶק. אפשר לשמוע גם את הגירסה בק': קָלֶק. ביידיש קיימת גירסה זהה לאותה משמעות מבטלת: הָאסט ער געזוגט, הוא אמר לך.
232
ירון מתל אביב שואל/ת: בעקבות שאלה שנשאלתי על ידי אהובתי ניסיתי לברר את מקור הביטוי "יא וואראדי", אך לשווא. משום מה (אולי בגלל ה"יא") הנחתי שמקור המילה בערבית; אבל אמש נסעתי באוטובוס ושמעתי שני ערבים משוחחים ביניהם ואף משתמשים בביטוי. לא התאפקתי ושאלתי אותם מה פירושו. הם השתתקו, הרהרו, ולבסוף הודו שאינם יודעים, ואף שיערו שמקור הביטוי איננו בערבית. אז מה כן?
רוביק עונה:
המילה "וואראדי" בביטוי הערבי-ישראלי "יָא ווָרָאדִי" היא שיבוש של המילה האיטלקית גווארדיה, ופירוש הביטוי הוא "הוי, השומרים". יש השפעה לא מעטה של האיטלקית על הערבית הפלסטינית. למשל המילה בנדורה, עגבנייה, היא צורה מעורבתת של pomodoro.
233
לאה ברק מרעננה שואל/ת: אודה לך מאד אם תקדיש כמה מילים לניתוח המילה כֵּיף. מאין חדרה לשפה העברית, איך הפכה להיות חלק בלתי נפרד ממנה, ובאיזה תקופה בערך זה התחיל?
רוביק עונה:
"כיף" פירושה בערבית הנאה, והיא מאושיות הסלנג הצברי, הנשען על הערבית והיא בת 70 שנה לפחות בעברית ישראלית. המילה מופיעה למשל בשיר הצ'יזבטרון: "צ'יזבטרון, צ'יזבטרון, צ'יזבטרון/ זה הומור, וזה כיף/ בגליל ואסלוג' בשרון/ הוא הולך, הוא סובב". מ'כיף' נוצר פועל עברי: לכייף. "כיף" מככב בביטויים שונים כמו "כיף חיים", "לעשות כיף" ו"כאן חיים בכיף". "בחֵיף" הוא מעין סטירה על חוקי בגד כפת: הכ' הדגושה הופכת רפה. בעקבות הערבית, כיף פירושו גם חשיש, לבטא את ההנאה שבעישון. כֵיף אינו קשור ל"כִיף" או כַּיְף שפירושה איך, כמו בביטוי 'כיף חלאכ', מה מצבך?
234
מיכה עמית שואל/ת: קראתי כי מקור המילה "היידה" הוא ביידיש. זכורה הקריאה "היידה מכבי יפו", שאוהדיה לא גדלו דווקא על ברכי היידיש. מה המקור?
רוביק עונה:
במכבי יפו צעקו "היידה" בלדינו, המילה המקורית היא "איידֶה" ומקורה בטורקית. המילה היידישאית היידָא פירושה "בואו", ולא נראה קשר בינה למילת הלדינו.
235
מיכל מירושלים שואל/ת: מדוע קוראים לצווארון גולף בשם זה? מה המקור?
רוביק עונה:
צווארון הגולף המוגבה אופייניי ל"חולצת הגולף". חולצת הגולף היא פיתוח של חולצה שעוצבה בסוף המאה ה-19 עבור שחקני טניס ונקראה אז "חולצת טניס". בשנות השלושים של המאה העשרים היא אומצה על ידי שחקני הפולו, ונקרא מעתה גם "חולצת פולו". במחצית השנייה של המאה העשרים אימצו אותה שחקני הגולף, ומכאן "חולצת גולף", ו"צווארון גולף".
236
שואל/ת: מה מקור הכינוי ג'ינג'י? האם קשור לכינוי הערבי 'זינג'י', המקביל ל'כושי' בעברית?
רוביק עונה:
ג'ינג'י הוא שיבוש עברי של המילה האנגלית ginger, שפירושה צמח הזנגביל, ומכאן כינוי לאדם אדום/צהוב שיער. זינג'י הוא אכן השם שניתן לכושים בערבית, וברבים זְנוּג', אך הדמיון בין המילים מקרי. מקור המילה הערבית הוא אַ-זֻּנוג', השם שנתנו בימי הביניים גיאוגרפים ערביים לאזור החוף המזרחי של אפריקה ולתושביו השחורים. מכאן השם זנזיבר, שניתן לקבוצת איים במזרח אפריקה. הערבים כינו את העבדים השחורים בשם זֻנוּג', היות שהובאו מן האזור הזה. במקור, אנשים שחורים אלה שימשו כעבדים, ומאוחר יותר נתכנו כך כל בעלי הצבע השחור. ותודה לבלשן ד"ר רפיק אבו-בכר.
237
נתן מטבעון שואל/ת: מה פירוש המילים "פלאייר, פיוש דיוש" בשיר הרשת של זעירא על פנחס רוטנברג, הזקן מנהריים?
רוביק עונה:
מהו פלאייר יודעים הכול. פיוש הוא ככל הנראה מעדר עם שני חורים המשמש לערבוב מלט. לגבי דיוש, המדור מודה: אין לנו שמץ של מושג ירוק, אולי מדובר סתם בחרוז. אנא האירו את עינינו, רצוי ב"כתוב לעורך", ותזכו בציטוט הולם.
238
עדנה נוי שואל/ת: למה נכרך שמו של נפוליאון בשמה של העוגה הנפלאה הקרויה בגרמנית קרם-שניט, שמקורה, להערכתי, באימפריה האוסטרו-הונגרית? איך מגיע נפוליאון לתמונה?
רוביק עונה:
מקור העוגה הוא צרפתי, ובשפה זו היא קרויה mille-feuille, אלף העלים, מאחר שהיא עשויה שכבות רבות של בצק עלים דק. השם 'עוגת נפוליאון' ניתן לה על ידי האמריקנים. הגירסה היחידה שיש בה היגיון כלשהו לשם הזה היא שהאמריקנים התייחסו לגירסה האיטלקית של העוגה, וקראו לה napolitan, העוגה הנפוליטנית. השם שובש לנפוליאון, אולי לאחר שגילו שמדובר בעצם בעוגה צרפתית.
239
עופר שואל/ת: מה מקור המילה 'קונץ' (לדוגמה: "להגיע מחיפה לת"א בחמישים דקות בשבת זה לא קונץ, נראה אותך עושה זאת ביום ראשון בבוקר")? יש לי הרגשה שאולי המקור הוא בגרמנית?
רוביק עונה:
הרגשתך נכונה. מקור המילה הוא המילה הגרמנית Kunst, שפירושה בגרמנית אמנות, אבל גם טריק או תעלול. 'קונץ' היא הגירסה ביידיש.
240
עופר רוזנברג שואל/ת: מדוע המילה lava מתורגמת בעברית ללבָּה עם ב' דגושה?
רוביק עונה:
בסיפור הסנה הבוער מופיע הביטוי "בלַבַּת אש". המילה הלועזית lava מקורה לטיני, ובמקור הלטיני הב' דווקא דגושה: Labes. האש של הסנה והזרם הרותח הפורץ מהר הגעש התלכדו וכך נוצרה הצורה לַבָּה, הנאמרת במלעיל ונחשבת מילה לועזית.