שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
ראובן פרומר שואל/ת: האם יש לומר גרשיים, או מרכאות, או מרכאות כפולות?
רוביק עונה:
'גרשיים' הם הסימן -"-, המסמן ראשי תיבות. זו צורה זוגית של הסימן 'גרש' –'-, שלו תפקידים שונים. מירכאות משמשות בעיקר לסימון ציטוט, כאשר מירכאות יחידות מופיעות בגרש בודד, וכפולות – כגרשיים. ההבדל בין המונחים הוא אפוא בשימוש בהם, אך מדובר בסימנים זהים: גרשיים ומירכאות כפולות הם סימן זהה, וכן גרש ומירכאה בודדת.
2
יוסי מת"א שואל/ת: אנא עשה לנו סדר: הגה (קול), הוגה (חושב), הגה (ברכב), נהג (והנון שנפלה בהגה), הגאים (הן כריבוי להגה-קול, והן כריבוי להגאי-נהג).
רוביק עונה:
השורש הג"ה והפועל להגות מתייחסים להבעה או לעיצוב של רעיונות ומחשבות. כאשר הם נאמרים בקול אנחנו משמיעים הגה או הגאים. כאשר אנו חושבים, אנחנו מעבירים בראשינו הגיגים או חושבים בהיגיון. גם היונה 'הוגה', משמיעה את קולותיה, מגיע מאותו שורש. להג"ה משמעות נוספת, שאינה קשורה בראשונה: להגות מן המסילה, להרחיק או להסיר, ואולי מכאן נוצרה המילה הימי-ביניימית הֶגֶה, המתייחסת לכלי שיט. השימוש המודרני בה עבור הֶגֶה המכונית נקשר אסוציאטיבית לנהג ונהיגה ולשורש המקראי נה"ג. הסיומת 'הגאים' אכן משותפת גם להגה הדיבור וגם להגה המכונית.
3
אילה שואל/ת: מה ההבדל (אם ישנו כזה) בין גמול לתגמול?
רוביק עונה:
אין הבדל משמעות בין המילים, שתיהן מופיעות בתנ"ך במשמעות דומה, ובהקשר של שכר שמקבל האדם על מעשיו מן האל. בשימוש שלהן בעברית החדשה 'תגמול' מתייחד בעיקר לתשלומים נלווים למיניהם, וכן בתחום הצבאי ל'פעולת תגמול', אם כי גם כאן נמצא את הביטוי 'גמול השתלמות' בתחום השכר.
4
סמדר שרת שואל/ת: להתפכח מאשליה? מתי אומרים להתפקח?
רוביק עונה:
יש בלבול רב בין המילים 'פיקח' ו'פיכח' הנשמעות זהות. פיכח הוא אדם שאינו שתוי או אינו נמצא תחת השפעת סם. מכאן שמי ש'מתפכח מאשליה' דומה למי שהיה תחת השפעת חלום לא ממומש והתעורר ממנו. 'פיקח' הוא אדם אינטליגנטי המתמצא ברזי החיים, אך לא בהכרח חכם, כדברי הפתגם: חכם לא נכנס לבורות שפיקח יודע איך לצאת מהם. הפועל 'התפקח' אינו בשימוש היום אבל הוא מופיע במקורות. בתלמוד במשמעות מי שהיה עיוור או חירש וחזר לראות ולשמוע. בימי הביניים במשמעות מי שנעשה חכם יותר.
5
בצלאל שואל/ת: מה ההבדל בן "גוף" body (גבר או אישה בחיים) לבין "גופה" (גבר או אישה מתים).
רוביק עונה:
בתנ"ך אלה מילים נרדפות, אך בשימוש בהן יש הבחנה ברורה: גוף הוא גופו של אדם חי או בעל חיים, גופה התייחדה למשמעות גופו של המת, הגווייה. בעברית החדשה יש גם שימוש ב'גופה', לצד משמעות הגווייה, כגופו של אדם, החלק אליו מחוברים הגפיים והראש. בסלנג נוהגים לפעמים להתייחס לגוף גברי שרירי כ'גופה'.
6
ראובן פרומר שואל/ת: מה ההבדל בין קורנס למקבת ולפטיש אם בכלל?
רוביק עונה:
פטיש הוא שם גנרי לכלי עבודה שבאמצעותם מכים על דבר מה לצרכים שונים. קורנס המשנאי הוא פטיש כבד. מקבת המקראית היא פטיש. משתמשים במילה היום בעיקר במשמעות פטיש גדול וכבד.
7
גיורא שנר שואל/ת: באשר להבדל בין חטוטרת ודבשת שאלתי: האם נכון לומר 'גיבנת' כמילה נרדפת לחטוטרת. האם המילה הנרדפת לחטוטרת היא 'גבנון' ואילו 'הגיבנת' אינה אלא לשון נקבה לגיבן, לאמור: "הוא גיבן ואף אשתו גיבנת"?
רוביק עונה:
'גיבנת' היא צורת הנקבה של גיבן, בעוד 'גבנון' היא המילה המציינת את המום. עם זאת, השימוש ב'גיבנת' במשמעות גבנון נפוץ למדי בלשון הדיבור, ומופיע אפילו בכתובים שונים. בני בגין, ששפתו מדויקת ועשירה, אמר על אריק שרון ב-1986 "לא אמרתי ששרון הוא גיבנת על הגב של הליכוד".
8
גיל שואל/ת: מה ההבדל בין נפח, מסגר וחרש מתכת?
רוביק עונה:
הנפח, מקצוע שעבר מן העולם כמעט בעידן התעשייתי, מייצר כלי מתכת באמצעים שונים כמו ריתוך, התכה, ושמו נקבע בעקבות השימוש במפוח להבערת האש. המסגר המקראי מתמחה היום בהתקנה ובתיקון של רכיבי מתכת. חרש הברזל המקראי הוא ביטוי נרדף לנפח, שהיא מילה תלמודית.
9
אליעזר שפיץ שואל/ת: מתי משתמשים ב"אלו" (בצירה) ומתי נכון לומר "אילו" (בחיריק). לדעתי גם בעיתונות הכתובה מבלבלים בין השניים.
רוביק עונה:
מדובר בשלוש מילים שונות. 'אֵלּוּ' היא צורת הרבים של כינוי הרמז זה, לצד אֵלֶּה. הן 'אלה' והן 'אלו' מתייחסות לרבים ורבות. 'אֵילוּ' היא צורת הרבים של מילת השאלה איזה. אִילו, או בכתיב מנוקד אִלּוּ, היא מילת שאלה המציגה תנאי: אִלו היה קורה דבר מה, היו לכך תוצאות מסוימות, כמו בשיר 'דיינו'. היא מורכבת מהמיליות אם+לו. מילת התנאי השלילי היא אלולא, אִלו+לא.
10
עמירם רביב שואל/ת: לגמל יש דבשת. האם חטוטרת היא מילה נרדפת? יש הבדל? בעצם זו גם גיבנת? אני מניח שיש הבחנה בין קימורים שונים בהתאם לסיבה ולמיקום?
רוביק עונה:
במקורות 'חטוטרת' היא מילה נרדפת לדבשת הגמל. בעברית החדשה חל בידול. 'חטוטרת' מתייחסת לגבו המעוקם של הגיבן, ודבשת לגבנון הגמל.
11
אודי שואל/ת: אני עובד רבות עם כלי עבודה, ונתקלתי לאחרונה בתופעה לשונית שאשמח שתאיר את עיניי לגביה. הבחנתי כי בכלי העבודה ההבדל בין מפתח למברג הוא בכך שמפתח פותח את הבורג או האום בכך שהוא עוטף אותו מבחוץ, דוגמת מפתח צינורות ומפתח שוודי, ואילו מברג פותח את הבורג בכניסה למגרעת במרכזו, דוגמת מפתח פיליפס. למרות זאת, מפתח אלן (קרוי גם מפתח משושה) נכנס אף הוא למגרעת במרכז הבורג, כך שלפי היגיון זה יש לכנותו מברג אלן. אשמח בתשובה גם להתייחסותך לעובדה שדווקא המפתח הביתי נכנס למרכז המנעול, כך שהיה מצופה שמה שמכונה מברג היה מכונה מפתח, בדומה למפתח ביתי.
רוביק עונה:
ההבדל בין מברג למפתח אינו בצורתו אלא בתפקידו ובצורת הפעלתו. מברג תפקידו הבלעדי לחזק ברגים או לשחרר אותם. לעומת זאת מפתח תפקידו לפתוח ולסגור והשימושים בו רחבים וגמישים. לכן יש לנו מברג פיליפס לעומת מפתח צינורות, הפותח סוגר חיבורים בין צינורות, בעוד מפתח הדירה משמש בתפקידו לפתיחת הדלת. באשר למפתח אלן, הוא אמנם פותח ברגים, אבל הפעולה הסיבובית שלו דומה לסיבוב הכלים הקרויים מפתחות, ולכן במקור הוא קרוי long arm hex key. מאחר שיוצר תחת המותג Allen – שם המשפחה של מייסדי מפעלי ייצור כלי העבודה - הוא קרוי בעברית מפתח אלן. המפתח השוודי נקרא כך על שם החברה השוודית המייצרת אותו Bahco, ובצרפתית clé anglaise(מפתח אנגלי). בדרך כלל השמות העבריים מתייחסים לשם לועזי. כלים הקרויים key או clé בצרפתית ייקראו מפתח, כלים הקרויים screwdriver ייקראו מברג.
12
איריס שואל/ת: מה בין המילים "נפלא" ו"מופלא"? שתיהן ככל הנראה תקניות ומקורן באותו שורש אך המילה נפלא מקורה בתנ"ך, ואילו מופלא מקורה בתקופות מאוחרות יותר. מה טיבה של ההתפתחות הזו ומדוע היה בה צורך? האם השימוש השונה בבנייני הפועל מעניק משמעות שונה לכל אחת מהן?
רוביק עונה:
במקורן שתי המילים מתייחסות למה שאיננו יודעים את פשרו או איך נוצר, הוא נראה לנו כפלא. בתנ"ך 'נפלא' אינו שם תואר אלא פועל, בדרך כלל בעבר ובעתיד, ופירושו 'היה לפלא'. פעם אחת מופיע הפועל בבינוני, "נפלאים מעשיך ונפשי יודעת", בתהלים, וזהו הבסיס לשימוש ההולך ומתרחב ב'נפלא' כשם תואר במשמעות נהדר, יוצא מן הכלל. הביטוי התלמודי "במופלא ממך אל תדרוש" פירושו – אל תחפש תשובה למה שהוא מעל להשגתך, מה שנראה לך כפלא. השימוש ב'מופלא' התגלגל גם הוא בעברית החדשה לשם תואר המציין מצוינות, אם כי הוא נדיר יותר מ'נפלא', ויש בו עדיין הד למשמעות המקורית: דבר מה הנראה כמו פלא, שיש בו מסתורין ונשגבות.
13
מאיר מינדל שואל/ת: שאלתי עוסקת במלה "משים". אני משים פניי אל הגן. מה ההבדל בין "משים" ל"שם פניי אל הגן"? זה בלשון הווה וזה בלשון הווה.
רוביק עונה:
'משים פניו' היא צורה נדירה של שי"ם בבניין הפעיל ומשמשת רק בספרות במשמעות דומה ל'שם'. הנוכחות שלה היא בעיקר בצירוף המקראי 'מבלי משים', וכן 'משים פעמיו', ועוד.
14
ארנון להב שואל/ת: מה ההבדל בין אידרה לשידרה? בדגים עסקינן.
רוביק עונה:
אידרה היא עצם של דג, שידרה היא חוט השידרה של דגי הגרם, בעלי העצמות. נהוג היום לדבר על 'אידרת הדג' במשמעות מערכת עצמות הדג, הכוללת את השידרה ואת העצמות היוצאות ממנה.
15
מנשה תדהר שואל/ת: מתי אומרים "תוקף" ומתי "מתקיף", והאם יש הבדל בין השניים?
רוביק עונה:
בעברית החדשה אין כל הבדל. 'תָקַף' נחשב שימוש אנין יותר, בעוד 'התקיף' הוא בעל אופי דיבורי. בלשון חז"ל 'התקיף' פירושו התנגד באמצעות טיעון לדברי חברו.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >