שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אודי שואל/ת: האם ישנו איזשהו הבדל במשמעות בין בד לענף?
רוביק עונה:
'בד' במקרא הוא שמה של זמורת הגפן, וכן ענף או מוצר עץ כבד. היום המילה משמשת רק במשלב הספרותי. 'ענף' היא המילה הגנרית לכל סוגי הענפים.
2
אשד נ. שואל/ת: לשסות, לשסע. נהיה בלבול גדול בימינו. מתכוונים לשיסוי (אין טעם להיכנס לפרטים, הם ידועים) ברם אומרים וכותבים משסע, לשסע ושות'. לפחות קוראיך שיצאו מהפח ושהארי יאכל עשב.
רוביק עונה:
אכן, הפעלים התקרבו במשמעות למרות שאין ביניהם קשר. שיסה פירושו גירה לפעולה, גירה לתקוף, ויש אפילו סבורים שהוא מחקה את צליל הקריאה לכלב להתנפל על קורבנו. אין לכך קשר לפועל המקראי שסה שפירושו בזז, הקרוב לשורש שס"ס, ומכאן 'משיסה'. שיסע פירושו פילג או בקע, כגון הפרסות השסועות, ובאופן מטפורי הוא משמש היום ככינוי למי שמפלג את החברה למטרותיו הפוליטיות. היסוד המשותף הוא גירוי לפעולה או לתקיפה.
3
ראובן פרומר שואל/ת: בחובו או בקרבו, מה ההבדל? האם מותר לכתוב למשל: המעטפה הנושאת בקירבה/בחובה מכתב כזה וכזה?
רוביק עונה:
אין הבדל במשמעות, השוני הוא במשלב. 'נושא בחובו' נחשב ביטוי ספרותי יותר מאשר 'נושא בקרבו'.
4
רמה שואל/ת: "נא" או "בבקשה"?
רוביק עונה:
גם וגם. 'נא' היא מילת פנייה טקסית בתנ"ך, 'בבקשה' היא פנייה מודרנית בהשפעת הגרמנית.
5
אהרן פריאל שואל/ת: למיטב ידיעתי, המילה 'מוכשר' משמשת היום בשני מובנים כמעט מנוגדים: מוכשר ראשון הוא זה שנולד עם טבע מתאים להצטיינות מהירה בנושא, כמו מסי בכדורגל. מוכשר שני הוא זה שהתאמן הרבה ולמד טכניקות וכך התמקצע בעיסוקו, כמו, ובכן, מסי בכדורגל. מה המובן ה'מקורי', אם יש כזה? הקדום יותר?
רוביק עונה:
מקור המילה 'מוכשר' בלשון חכמים, שם היא קשורה לענייני כשרות וטומאה. בעברית החדשה יש בה אכן שני שימושים. שימוש אחד כשם תואר, אדם שההצטיינות היא חלק מטבעו: "שמעון הוא מהנדס מוכשר". שימוש שני הוא צורת הבינוני של 'הוכשר': "שמעון מוכשר (עובר הכשרה, מכשירים אותו) לתפקידו כמהנדס". עם זאת אין לראות כאן ניגוד אלא ניואנס, שכן המשמעות דומה במבחן התוצאה: מוכשר הוא מי שמתאים לתפקידו ועושה אותו כהלכה.
6
שלמה יהודה שואל/ת: האם יש הבדל "היסוס" ל-"פקפוק"?
רוביק עונה:
היסוס מתייחס לשטף הדיבור. המהסס עוצר בדיבורו ומבטא בכך שאינו בטוח בדבריו ואינו יודע איך להמשיך בהם. פקפוק מתייחס למחשבה המולידה את הדיבור, הטלת ספק בעניין כלשהו או בדברי הזולת. לא כל היסוס מקורו בפקפוק, ובכל מקרה אפשר לומר: "הפקפוק גרם לו להיסוס".
7
דליה גנור שואל/ת: לאחרונה חלה העדפה כמעט מוחלטת למחלה "לאור" ודחייה של המילה "לנוכח", בהתאם להעלאת המצב הנדון. לתדהמתי גם בקריינות ברדיו שהייתה מוקפדת ומבוקשת ויתרו על ההבדל.
רוביק עונה:
יש אכן הבדל כלשהו בין 'לאור' ו'לנוכח'. 'לאור' מרמז על בחינה של העובדות או המצב והסקת מסקנות, הבנה של הדברים. 'לנוכח' על עובדות או אירועים המשפיעים על המצב ויש להתייחס אליהם. לעיתים קרובות קשה לקבוע מה השימוש הנכון. כך 'לנוכח תוצאות הבחירות' ו'לאור תוצאות הבחירות' תקינים שניהם. לעומת זאת 'לאור הנזקים של סופת הטייפון' לא תקין, ולעומתו 'לנוכח פסיקת בג"ץ' בטקסט משפטי אינו ניסוח ראוי.
8
מירב משולם שואל/ת: מה ההבדל בין חדשנות דיספרסיבית לבין חדשנות אינקרמנטלית (תוספתית)?
רוביק עונה:
'דיספרסיבי' פירושו מתפשט לרוחב. אינקרמנטלי - מתווסף או תוספתי. חדשנות תוספתית היא חדשנות לא רדיקלית, חדשנות משפרת. המונח חדשנות דיספרסיבית אינו מוכר, וככל הנראה הכוונה לחדשנות הזוכה לפיתוחים ולתפוצה רחבה.
9
אסף שואל/ת: מה ההבדל בין הֶסְכֵּת (podcast) לתסכית, שהייתה נפוצה לפני הטלוויזיה (תסכיתי רדיו)? למה להמציא מילה חדשה, כשכבר קיימת מילה מתאימה?
רוביק עונה:
'תסכית' הוא סיפור מומחז או מחזה המושמע ברדיו. הֶסְכֵּת הוא הרצאה, שיחה וכדומה המופצות ברשת האינטרנט, בדרך כלל כחלק מאתר בתחום מסוים המתמחה בהסכתים, וקרוי אף הוא פודקאסט. בשני המקרים מדובר בהאזנה ולכן נקבע לשם כך השורש סכ"ת (הסכת ושמע!), אבל הפלטפורמה התקשורתית והטכנולוגית שונה, וכן סוג התוכן המושמע.
10
בועז ברנשטיין שואל/ת: כיצד יש לומר: להנפיק דוח מהמערכת או להפיק דוח? אודה לאבחנה בין שתי המילים.
רוביק עונה:
'להנפיק' מתייחס למטרת הפעולה, במקרה זה, להוציא את הדוח לפרסום ולצורכי המערכת. 'להפיק' מתייחס לתהליך הכנת הדוח. מכאן ששימוש מקביל בשני הפעלים אפשרי במקרים מסוימים, ועם זאת הם אינם זהים במשמעות: "תפיק לי את הדוח, ותנפיק אותו למכותבים".
11
שלמה קניאל שואל/ת: מה נכון לומר: לא מודע או תת מודע?
רוביק עונה:
יש אכן ערבוב בין שני המונחים וההבדלים ביניהם אינם מובהקים. 'לא מודע' הוא באנגלית כשם תואר unconscious, וכן כשם עצם מיודע: 'הלא מודע' או 'הבלתי מודע'. הדגש כאן הוא על היעדר המודעות. תת-מודע הוא באנגלית subconscious, וכן כשם עצם: 'התת-מודע', והוא מרמז על ישות קוגניטיבית-שכלית שבה שוכן החומר שאינו מודע אך משפיע עלינו, ולא רק על היעדר מודעות. על פי מילון אוקספורד הפסיכיאטרים מעדיפים את 'הלא מודע' על פני 'התת מודע'.
12
כפיר שואל/ת: מה ההבדל המדויק בין ציטוטים לציטטות?
רוביק עונה:
אין כל הבדל, מה גם שהשורש צט"ט והפועל לצטט מקורם במילה ציטטה.
13
נאות אילאיל שואל/ת: האם יש הבדל משמעות בין "איכזב" ל"הכזיב"?
רוביק עונה:
בשימושים המודרניים אלה כמעט פעלים נרדפים אך יש ביניהם הבדל תחבירי. 'אִכזב' הוא בדרך כלל פועל יוצא: "המנהיג אכזב אותנו". הכזיב – פועל עומד: "המנהיג הכזיב", "האל שהכזיב". אכזב הוא פועל מודרני בעקבות המילה 'אכזבה' שחידש איתמר בן אב"י. 'הכזיב' הוא פועל מקראי ומתייחס למי שהתגלה כשקרן, מפיץ כזבים.
14
חדווה שואל/ת: מה ההבדל בין "מדם ליבו" לבין "נימי נפשו"?
רוביק עונה:
שני הביטויים מתייחסים למעשה בנעשה בכוונה עמוקה, התרגשות ותשוקה. 'מדם לבו' מרמז על כאב ומצוקה. 'בכל נימי נפשו' מתייחס לרגש של מסירות מלאה.
15
יפה שואל/ת: מה ההבדל בין לשטוף ל-לרחוץ? האם מספיק לשטוף את הידיים במים כדי להתגונן, למשל, מפני זיהום חיידקי?
רוביק עונה:
'לשטוף' במשמעות השמירה על הניקיון מתייחס בדרך כלל לפעולת רחיצה מהירה או חלקית, בעוד 'לרחוץ' מתייחס לכל פעולות הרחיצה. לגבי חיידקים, מספיק לשטוף, אבל רצוי לשטוף היטב.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >