שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אבנר אלמגור שואל/ת: במילון מילה במילה, למילה אור שלושה קטבים, חושך, אפילה, צל. מה ההבדל בין המשמעויות של המילים?
רוביק עונה:
חושך ואפילה הן מילים נרדפות שפירושן היעדר אור. צל הוא היעדר אור כתוצאה מהשלכת אור שנחסמה. כאשר האור מוסתר על ידי אוביקט כלשהו נוצר צל. בחושך מוחלט לא מתקיים צל, כפי שלא מתקיים אור.
2
זיו פלג בן זאב שואל/ת: מה ההבדל בין עכברוש לחולדה? אם זה אותו הדבר, מדוע היה צורך בשתי מלים בעברית? מה המקור של כל מלה?
רוביק עונה:
הדעות חלוקות. הזואולוג ישראל אהרוני הבדיל בין החולד המקראי לבין החולדה המשנאית, המגולמת בתנ”ך רק כשמה של נביאה. את החולד זיהה עם אוכל החרקים הנקרא היום חפרפרת, ואת החולדה עם העכברוש. דוד טלשיר ומנחם דור חלוקים עליו. במאמר ב'לשוננו' הם טוענים שהחולד והחולדה הם אותו בעל חיים. לדעת הכותבים כאשר יש שם זכרי ושם נקבי, ובמקרה זה חולד וחולדה, סימן הוא שהם מאותו מין. הם גם נשענים על סדר הפסוקים בחיות הטמאות, תרגומי התנ”ך ואזכורים רבים בלשון חכמים. עכברוש היא גלגול של מילה גרמנית שפירושה רמאי, "ראש עכבר". דוברי העברית בארצנו זיהו אותה עם החולדה. מדוע יש שני שמות לאותו בבעל חיים? אין מקרים רבים כאלה ביחס לבעלי חיים, אבל ריבוי מילים לאותו אובייקט אינו נדיר בעברית.
3
אבנר אלמגור שואל/ת: מה ההבדל בין געגוע, כיסופים, ערגה, כמיהה?
רוביק עונה:
ארבע המילים הן מילים נרדפות, אך בשימוש בהן היום יש הבדלים קלים. 'געגוע' או 'געגועים' היא מילה תלמודית המתייחסת בעיקר לעבר: אדם מתגעגע למה שאירע בתקופות קודמות של חייו. 'ערגה' היא מילה ימי-ביניימית, בעקבות הפועל המקראי ערג, שיש רואים בו במקור את קולו של האייל. היא משמשת היום במשלב הספרותי ומתייחסת לרצון עז, לא ממומש, לדבר כלשהו, אהבה, נוף וגם שוקולד. 'כמיהה' היא שם הפעולה של הפועל המקראי כָמָהּ. קרובה בשימושיה לערגה, אך משמשת גם במשלב הבינוני. 'כיסופים' היא מילה ימי-ביניימית, בעקבות הפועל המקראי 'נכסף', היא משמשת במשמעות דומה, אך מיועדת בעיקר לחלום כללי, כגון "הכיסופים לציון".
4
אסתי שואל/ת: מה ההבדל בין בד שנקרא שש (בצירה), לבד שנקרא בוץ (בשורוק)?
רוביק עונה:
שֵש הוא אריג צמר לבן. בוּץ הוא אריג פשתן, ואינו מזוהה עם צבע ספציפי.
5
גלית שואל/ת: האם יש הבחנה ברורה בשימוש במילים ההפך ולהפך? פעמים רבות אני רואה ששתי המילים מופיעות במשמעות זהה.
רוביק עונה:
המשמעות הבסיסית זהה, אבל השימוש משתנה על פי המשלב ועל פי מבנה המשפט. במשפט רצוף עדיפה 'ההפך': "ההפך הוא הנכון", "הוא התכוון לדבר מה ואמר את ההפך". 'להפך' מתאימה בעיקר כתגובת נגד לאמירה של הזולת: "האם ההתפתחויות האחרונות מעידות על בחירות קרבות?" - "להפך!"
6
לייב שואל/ת: מה ההבדל בין גרזן, קרדום וכשיל?
רוביק עונה:
'גרזן' הוא בתנ"ך ועד היום כלי לחטיבת עצים ולתפקידים נוספים. בתנ"ך 'קרדום' הוא שם נרדף לגרזן. במשנה הוא כלי חפירה הדומה למכוש, ועליו נאמר שאין לעשות בלימוד התורה קרדום לחפור בו. גם במשמעות 'כשיל' חלו שינויים. בתנ"ך זהו כלי כבד שבו מנפצים חומות. בתלמוד הוא כלי נגרים הדומה לגרזן. היום כמעט שלא נעשה שימוש במילה.
7
ענבל שואל/ת: האם יש הבדל בין איכר לחקלאי?
רוביק עונה:
איכר הוא הבעלים של אדמות או גידולים חקלאיים. בדרך כלל הוא גם עובד בהם, אך לא בהכרח. חקלאי הוא בעל מקצוע העובד בתחום החקלאות. הוא יכול להיות בעלים של הנכסים החקלאיים, או לעבוד כשכיר. בראשית ההתיישבות בארץ ישראל איכרים היו בעלי אדמות נעדרי להט ציוני. בישראל של היום אין כמעט שימוש ב'איכר', למרות שעדיין קיימת "התאחדות האיכרים".
8
שמעון רומח שואל/ת: מה בין צבי וצביה, אייל ואיילה?
רוביק עונה:
אַיָּל נקרא באנגלית deer, והוא נושא קרניים מסועפות. בגרמנית הוא נקרא Hirsch, שהוא גם שם פרטי נפוץ בין היהודים, גם בגירסה העממית הרשלה, וכהשראה לשם העברי צבי. הזיהוי בין אייל לצבי שגוי. האַיָיל דומה לצבי, אבל הם אינם קרובי משפחה. הצבי, הגאזֶל הלטיני-אנגלי, הוא קרוב משפחתה של הפרה. גם בתנ"ך לא הקפידו להבדיל בין צבי ואייל, ולכן נכתב בשיר השירים "דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָֽאַיָּלִים" (ב 9), משמע, 'עופר' הוא גור צבאים וגור איילים גם יחד.
9
רותי יודוביץ שואל/ת: האם יש הבדל מהותי בין המילים: 'נפש', 'נשמה', 'רוח'. זה ברור שהמילה 'נפש' באה מלנפוש, או לנשוף, והמילה 'נשמה' מהפועל לנשום. אבל מלבד המקור הייתי רוצה לדעת עם יש הבדל של משמעות ביניהם. גם בין spirit ובין soul, יש לדעתי אותה בעיה של הבחנה ביניהם.
רוביק עונה:
השימוש במילים דינמי, וכל הגדרה מילונית נוקשה שתיצור גבולות בין שלוש המילים האלה תחטא לדרך שבה אנחנו משתמשים בשפה. אפשר להצביע על ניואנסים חשובים בשימוש. 'נפש' היא ישות המיוחסת בדרך כלל לאדם יחיד, ומאגדת את כל מה שאינו כלול ב'גוף': מחשבות, רגשות, יצרים וכדומה. 'נשמה' מתייחסת ליסוד מיתי הקושר אדם ליסודות אוניברסליים, מוסריים או דתיים: 'נשמת האומה', 'כל הנשמה תהלל יה'. 'רוח' מתייחסת בדרך כלל ליסוד חוץ-אישי שאדם נקשר אליו או מאמץ אותו, כמו 'רוח התקופה', 'רוח הלחימה' וכדומה. לגבי האטימולוגיה, כדאי להזכיר שגם 'רוח' קשורה לנשימה. שלוש המילים מייצגות את האופי הפיגורטיבי של העברית.
10
אורנה סער שואל/ת: התוכל לחדד את ההבדלים בין יושרה ואמינות?
רוביק עונה:
'יושרה' היא תכונת אישיות המתייחסת לאדם שהתנהגותו אומרת שאינו אדם צבוע, ש"תוכו כברו". אמינות מתייחסת למעשיו או פעולותיו של אדם, חברה מסחרית, מכונה וכדומה. מי או מה שיש לו אמינות או הוא אמין, הוא מי שניתן לסמוך על דבריו, על התנהגותו העתידית, ובמקרה של מכונה רמת הביצוע והגימור.
11
רותי יודוביץ שואל/ת: מה ההבדל בין: נותן ל, מרשה ל, מאפשר ל, כשהמילה האקוויוולנטית באנגלית היא 'let'.
רוביק עונה:
אכן, המילה האנגלית היא כאן בעלת אופי גנרי, בעוד העברית מאפשרת ניואנסים. נותן ל... מתייחס לכך שאדם אינו שם מכשול בפני זולתו. מרשה ל... מתייחס לכך שאדם מעניק באופן מפורש רשות לאדם אחר לפעול פעולה כלשהי. מאפשר ל... מתייחס לכך שאדם או מערכת כלשהי יוצרים את התנאים הנדרשים לכך שהפלוני יפעל את הפעולה אליה התכוון.
12
רונית שואל/ת: מה ההבדל בין 'אכן' ל'כן'?
רוביק עונה:
'אכן' היא מילת אישור המופיעה לפני משפט או פסוקית, בדרך כלל על רקע של הנחה מוקדמת שאוששה: "אכן הדברים הוכחו כנכונים". "התברר שאכן החשוד נהג ברכב". "כן" היא מילת אישור המשמשת בדרך כלל כיחידה לשונית עצמאית. "האם נהגת ברכב?" "כן!" ל'כן' גם משמעות של 'כך', הנפוצה בתנ"ך: "לא ייעשה כן במקומנו", זה למעשה מקור השימוש המאוחר כמילת אישור.
13
רותי יודוביץ שואל/ת: האם יש הבדל במשמעות בין: הפך ל, היה ל, נעשה ל?
רוביק עונה:
שלושת הפעלים מתארים מצב של שינוי, במצבים ובתחומים שונים. השימוש בהם הוא בחירה סגנונית. דווקא כאן הפועל הגנרי 'היה ל...' הוא האלגנטי ביותר, כותבים ועורכים אוהבים פחות את 'הפך', שכן אין מדובר כאן בהיפוך לדבר מה מנוגד, אלא לשינוי.
14
רותי יודוביץ שואל/ת: האם יש הבדל בין 'קורֶה' ו'מתרחש', מבחינת שימוש ומשמעות?
רוביק עונה:
אלה פעלים נרדפים לכל דבר. 'קרה' תואם יותר למשלב הדיבורי, 'מתרחש' מעט גבוה יותר. לפעמים לא ניתן להחליף ביניהם עקב אילוצים תחביריים. "לא תאמין מה קרה לי" אינו יכול להיות מומר ב"לא תאמין מה התרחש לי".
15
אילן פלג שואל/ת: מה ההבדל בין לחלוק ולהתחלק? השאלה התעוררה האם נכון לומר לחלוק באכילת הכריך האחד בין שני אנשים או, להתחלק באכילתו בין השנים. נראה לי שלחלוק הכוונה בחילוקי דעות, ואילו בחלוקת הכריך נכון יותר לומר להתחלק.
רוביק עונה:
שתי הצורות משמשות במשמעות הפרדה לחלקים, חלוקה, וזאת כבר בתנ"ך. מצד אחד: “ויחלקו את הארץ", מצד שני "והתחלקו (את הארץ) לשבעה חלקים", שתי ההופעות בספר יהושע. השימוש ב'לחלוק' במשמעות להתנגד מאוחר יותר, ומקובל במשנה ובתלמוד, ומכאן גם 'מחלוקת'.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >