שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
דליה גנור שואל/ת: לאחרונה חלה העדפה כמעט מוחלטת למחלה "לאור" ודחייה של המילה "לנוכח", בהתאם להעלאת המצב הנדון. לתדהמתי גם בקריינות ברדיו שהייתה מוקפדת ומבוקשת ויתרו על ההבדל.
רוביק עונה:
יש אכן הבדל כלשהו בין 'לאור' ו'לנוכח'. 'לאור' מרמז על בחינה של העובדות או המצב והסקת מסקנות, הבנה של הדברים. 'לנוכח' על עובדות או אירועים המשפיעים על המצב ויש להתייחס אליהם. לעיתים קרובות קשה לקבוע מה השימוש הנכון. כך 'לנוכח תוצאות הבחירות' ו'לאור תוצאות הבחירות' תקינים שניהם. לעומת זאת 'לאור הנזקים של סופת הטייפון' לא תקין, ולעומתו 'לנוכח פסיקת בג"ץ' בטקסט משפטי אינו ניסוח ראוי.
2
מירב משולם שואל/ת: מה ההבדל בין חדשנות דיספרסיבית לבין חדשנות אינקרמנטלית (תוספתית)?
רוביק עונה:
'דיספרסיבי' פירושו מתפשט לרוחב. אינקרמנטלי - מתווסף או תוספתי. חדשנות תוספתית היא חדשנות לא רדיקלית, חדשנות משפרת. המונח חדשנות דיספרסיבית אינו מוכר, וככל הנראה הכוונה לחדשנות הזוכה לפיתוחים ולתפוצה רחבה.
3
אסף שואל/ת: מה ההבדל בין הֶסְכֵּת (podcast) לתסכית, שהייתה נפוצה לפני הטלוויזיה (תסכיתי רדיו)? למה להמציא מילה חדשה, כשכבר קיימת מילה מתאימה?
רוביק עונה:
'תסכית' הוא סיפור מומחז או מחזה המושמע ברדיו. הֶסְכֵּת הוא הרצאה, שיחה וכדומה המופצות ברשת האינטרנט, בדרך כלל כחלק מאתר בתחום מסוים המתמחה בהסכתים, וקרוי אף הוא פודקאסט. בשני המקרים מדובר בהאזנה ולכן נקבע לשם כך השורש סכ"ת (הסכת ושמע!), אבל הפלטפורמה התקשורתית והטכנולוגית שונה, וכן סוג התוכן המושמע.
4
בועז ברנשטיין שואל/ת: כיצד יש לומר: להנפיק דוח מהמערכת או להפיק דוח? אודה לאבחנה בין שתי המילים.
רוביק עונה:
'להנפיק' מתייחס למטרת הפעולה, במקרה זה, להוציא את הדוח לפרסום ולצורכי המערכת. 'להפיק' מתייחס לתהליך הכנת הדוח. מכאן ששימוש מקביל בשני הפעלים אפשרי במקרים מסוימים, ועם זאת הם אינם זהים במשמעות: "תפיק לי את הדוח, ותנפיק אותו למכותבים".
5
שלמה קניאל שואל/ת: מה נכון לומר: לא מודע או תת מודע?
רוביק עונה:
יש אכן ערבוב בין שני המונחים וההבדלים ביניהם אינם מובהקים. 'לא מודע' הוא באנגלית כשם תואר unconscious, וכן כשם עצם מיודע: 'הלא מודע' או 'הבלתי מודע'. הדגש כאן הוא על היעדר המודעות. תת-מודע הוא באנגלית subconscious, וכן כשם עצם: 'התת-מודע', והוא מרמז על ישות קוגניטיבית-שכלית שבה שוכן החומר שאינו מודע אך משפיע עלינו, ולא רק על היעדר מודעות. על פי מילון אוקספורד הפסיכיאטרים מעדיפים את 'הלא מודע' על פני 'התת מודע'.
6
כפיר שואל/ת: מה ההבדל המדויק בין ציטוטים לציטטות?
רוביק עונה:
אין כל הבדל, מה גם שהשורש צט"ט והפועל לצטט מקורם במילה ציטטה.
7
נאות אילאיל שואל/ת: האם יש הבדל משמעות בין "איכזב" ל"הכזיב"?
רוביק עונה:
בשימושים המודרניים אלה כמעט פעלים נרדפים אך יש ביניהם הבדל תחבירי. 'אִכזב' הוא בדרך כלל פועל יוצא: "המנהיג אכזב אותנו". הכזיב – פועל עומד: "המנהיג הכזיב", "האל שהכזיב". אכזב הוא פועל מודרני בעקבות המילה 'אכזבה' שחידש איתמר בן אב"י. 'הכזיב' הוא פועל מקראי ומתייחס למי שהתגלה כשקרן, מפיץ כזבים.
8
חדווה שואל/ת: מה ההבדל בין "מדם ליבו" לבין "נימי נפשו"?
רוביק עונה:
שני הביטויים מתייחסים למעשה בנעשה בכוונה עמוקה, התרגשות ותשוקה. 'מדם לבו' מרמז על כאב ומצוקה. 'בכל נימי נפשו' מתייחס לרגש של מסירות מלאה.
9
יפה שואל/ת: מה ההבדל בין לשטוף ל-לרחוץ? האם מספיק לשטוף את הידיים במים כדי להתגונן, למשל, מפני זיהום חיידקי?
רוביק עונה:
'לשטוף' במשמעות השמירה על הניקיון מתייחס בדרך כלל לפעולת רחיצה מהירה או חלקית, בעוד 'לרחוץ' מתייחס לכל פעולות הרחיצה. לגבי חיידקים, מספיק לשטוף, אבל רצוי לשטוף היטב.
10
יוסי אטינגר שואל/ת: מה ההבדל בן ידיד לחבר?
רוביק עונה:
בעברית החדשה קשה להצביע על הבדל במשמעות ובשימוש של שתי המילים. 'ידיד' מעיד לפעמים על חברות הדוקה פחות מ'חבר', אם כי במקרא 'ידיד' פירושו אהוב. 'חבר' משמשת גם במשמעות שייכות לארגון או מוסד: חבר כנסת, חבר קיבוץ.
11
חיים אופיר שואל/ת: אבקש לדעת מה הוא ההבדל בין קצבה לגמלה. המילון מגדיר אותן באותה צורה. בחוק הביטוח הלאומי מופיעה המלה גמלה, ולעיתים קצבה. האם קיים הבדל ביניהן או לא?
רוביק עונה:
קצבה היא תשלום סדיר שמקבל אדם על פי חוקי המדינה, כגון קצבת זקנה, קצבת שארים, קצבת נכות ועוד. גמלה היא תשלום סדיר שאדם מקבל על פי זכויות וכספים שצבר בעבר במהלך עבודתו, ומוחזרים לו לאחר שסיים את עבודתו.
12
אבי פוספוס שואל/ת: אני מנסה להסביר לילדי את ההבדל בין נתן ל-הביא. התוכל לחדד?
רוביק עונה:
שני הפעלים מחייבים מושא ישיר, אבל רק אחד מחייב גם מושא עקיף. 'נתן' מדגיש את המפגש בין שניים, בדרך כלל בני אנוש, ומחייב פירוט האובייקט שאותן נותנים: 'ראובן נתן לשמעון ספר', אך לא 'ראובן נתן לשמעון', אלא אם כן האובייקט ידוע מן ההקשר. 'הביא' מדגיש את פעולתו של ראובן ומחייב פירוט האובייקט המובא, אך אינו מחייב גורם נוסף. אפשר לומר 'ראובן הביא לשמעון ספר', אבל גם 'ראובן הביא ספר'.
13
כפיר שואל/ת: מה ההבדל בין "צורה" (צורה הנדסית) לבין "תצורה" (תצורת השם)?
רוביק עונה:
'צורה' , באנגלית form, היא שם גנרי המתייחס לדרך בה מעוצב גוף הנדסי כלשהו, ובהרחבה גם יסודות מופשטים. 'תצורה', באנגלית formation, מתארת תהליך יצירה או עיצוב של צורות בתחומים שונים שיש בהם יסוד מערכתי, כמו בלשנות, גאולוגיה, מחשבים ועוד.
14
ג'ני שואל/ת: אודה על הבהרה האם יש הבדל בצורת ברכה "שלום XXXX" או "XXXX שלום".
רוביק עונה:
אין הבדל במשמעות או בכוונת הברכה. יש הבדל דק בשימוש. 'שלום דני' דיבורי יותר ופחות פורמלי מ'דני שלום'.
15
אבישי לבנה שואל/ת: מדוע רוב העוסקים באוכל אומרים "כורכום", שהוא שמו הערבי של התבלין, ולא "כרכום", שהיא מלה עברית מקורית (תנכית)? שמא הכוונה לבדל בין כרכום - הפרח לתבלין, שכנראה אינם אותו צמח, או שזוהי מעין עצלות לשונית של אנשי מטבח, כמו שהם מעדיפים את ליה הערבית על אליה העברית?
רוביק עונה:
כַּרכּוֹם וכּוּרְכּום הם צמחים שונים. מצמח הכרכום מכינים את הזעפרן הכתום-חום, ומצמח הכורכום מכינים את התבלין הצהוב ששמו כורכום. השם אומץ לעברית, ואין לפסול אותו משום בחינה. הבלבול בין השניים ידוע, אך מדובר בצמחים שונים ובתבלינים שונים.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >