שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אביחי חביבי שואל/ת: מבקש לדעת את ההבדל (אם מהותי) בשימוש בין הפניות נא לאנא.
רוביק עונה:
'אנא' היא מילת בקשה (נכתבת גם במקרא אנה). 'נא' היא מילה בכמה שימושים. אחד מהם הוא בקשה, בדומה לאנא, אם כי 'אנא' נשמעת בקשה חזקה יותר, ו'נא' מנומסת יותר. כמו כן 'נא' משמש כמילת קריאה שאינה בהכרח בקשה.
2
אור שואל/ת: אשמח אם תעשה לי סדר במושגים הבאים: משוב, משוב חיובי, היזון חוזר, פידבק. אני לא מתכוון למשוב בהקשר של סאונד, וגם לא למשוב במובן של ביקורת ("התלמיד קיבל משוב חיובי מהמורה"), אלא לקשר בין שני דברים מופשטים כמו בדוגמה הבא: "קיים משוב חיובי בין קידמה טכנולוגית והון אנושי".
רוביק עונה:
משוב, היזון חוזר ופידבק הם נרדפים. 'היזון חוזר' הוא תרגום מילולי של פידבק, משוב היא המילה המחודשת. המונח העברי כמו האנגלי מתייחס למגוון מצבים בהם מגיעה תגובה על אמירה, אירוע, תופעה, מהלך וכדומה. השימוש במונחים מתקיים בתחומים רחבים: תהליכים ארגוניים, ביולוגיה, אנרגיה, סוציולוגיה, מחשבים ועוד. 'משוב חיובי' מתייחס לתוכן המשוב, על פי ההקשר. בדוגמה בשאלה השימוש מתייחס ליחסי גומלין ולכן אינו נראה מדויק.
3
רותי שואל/ת: האם יש הבדל בין: הפגנת רגשות לבין הבעת רגשות? מדובר במילה האנגלית to emote. מה מתקשר יותר?
רוביק עונה:
המקבילה של to emote היא הפגנת רגשות, כלומר הבעה מוגזמת או תאטרלית של רגשות, בעוד 'הבעת רגשות' הוא ביטוי ניטרלי למגוון מצבים. כל הפגנת רגשות היא הבעת רגשות, לא כל הבעת רגשות היא הפגנת רגשות.
4
רותי שואל/ת: האם יש הבדל בין המילה 'הבחנה' למילה 'הבדלה'. מדובר במציאת הבדלים בין משהו אחד לשני - differentiation באנגלית. אנחנו עושים הבחנה? או הבדלה?
רוביק עונה:
הבחנה והבדלה הן מילים נרדפות ובדרך כלל ניתן להחליף ביניהן במשפט. עם זאת יש ניואנסים בשימוש. הבחנה מתאימה יותר להיבט הקוגניטיבי, והבדלה להיבט הפרקטי. כאשר מדגישים את השוני בין עניינים כלשהם באמצעות פעולה נעדיף את 'הבדלה'.
5
ציפיק שואל/ת: מה ההבדל בין תאב לתאו? כותבים תאוות בצע ולא תאבת בצע.
רוביק עונה:
אלה שני שורשים שונים. שורש אחד הוא תא"ב, ומכאן תיאבון, תאב (השתוקק) ועוד. תאווה היא מהשורש או"ה, ומכאן תאוות בצע, אָוָה (רצה) ועוד. יש קרבת משמעות, אבל אלה כאמור שורשים שונים.
6
יעקב שואל/ת: האם המילים האקטואליות: ביזה ובזיזה זהות? או שיש הבדל במשמעות ביניהן.
רוביק עונה:
השורש זהה: בז"ז. ההקשר זהה: גזילה של רכוש בחסות מלחמה או מהומות. ההבדל הוא בשימוש ובהגדרה הלשונית. ביזה היא שם עצם המתייחס למכלול הפעולות והתופעה. בזיזה היא שם הפעולה של בניין קל, ומתייחסת לפעולת הבוזזים.
7
אירית רשל שואל/ת: מה ההבדל בין פנסיונר לגמלאי. האם יש למילים מובן או תוכן שונה?
רוביק עונה:
אלה מילים זהות לגמרי במשמעות. פנסיה היא גימלה, פנסיונר – גימלאי. בשימוש במילה יש נטייה לראות בכל אדם מעבר לגיל העבודה פנסיונר, בעוד 'גימלאי' מתייחסת בדרך כלל למשמעות הפורמלית: מי שמקבל פנסיה על עבודתו בעבר.
8
רפאל פרידמן שואל/ת: האם התואר "סטודנט" הותר לבוא בקהל, ואם כן - האם יש בידול בינו ובין תלמיד? האם תלמיד בית ספר וסטודנט באוניברסיטה?
רוביק עונה:
סטודנט הוא תלמיד בבית ספר להשכלה גבוהה. בעברית משמשים כמעט כל מונחי ההשכלה הגבוהה במונחי הלעז שלהם, בעיקר גרמנית. זו גם המשמעות בשפות המשפיעות, אם כי באנגלית קוראים לעיתים גם לתלמיד תיכון סטודנט, אך בעיקרון מבחינים בין student ל-pupil.
9
אודי שואל/ת: האם ישנו איזשהו הבדל במשמעות בין בד לענף?
רוביק עונה:
'בד' במקרא הוא שמה של זמורת הגפן, וכן ענף או מוצר עץ כבד. היום המילה משמשת רק במשלב הספרותי. 'ענף' היא המילה הגנרית לכל סוגי הענפים.
10
אשד נ. שואל/ת: לשסות, לשסע. נהיה בלבול גדול בימינו. מתכוונים לשיסוי (אין טעם להיכנס לפרטים, הם ידועים) ברם אומרים וכותבים משסע, לשסע ושות'. לפחות קוראיך שיצאו מהפח ושהארי יאכל עשב.
רוביק עונה:
אכן, הפעלים התקרבו במשמעות למרות שאין ביניהם קשר. שיסה פירושו גירה לפעולה, גירה לתקוף, ויש אפילו סבורים שהוא מחקה את צליל הקריאה לכלב להתנפל על קורבנו. אין לכך קשר לפועל המקראי שסה שפירושו בזז, הקרוב לשורש שס"ס, ומכאן 'משיסה'. שיסע פירושו פילג או בקע, כגון הפרסות השסועות, ובאופן מטפורי הוא משמש היום ככינוי למי שמפלג את החברה למטרותיו הפוליטיות. היסוד המשותף הוא גירוי לפעולה או לתקיפה.
11
ראובן פרומר שואל/ת: בחובו או בקרבו, מה ההבדל? האם מותר לכתוב למשל: המעטפה הנושאת בקירבה/בחובה מכתב כזה וכזה?
רוביק עונה:
אין הבדל במשמעות, השוני הוא במשלב. 'נושא בחובו' נחשב ביטוי ספרותי יותר מאשר 'נושא בקרבו'.
12
רמה שואל/ת: "נא" או "בבקשה"?
רוביק עונה:
גם וגם. 'נא' היא מילת פנייה טקסית בתנ"ך, 'בבקשה' היא פנייה מודרנית בהשפעת הגרמנית.
13
אהרן פריאל שואל/ת: למיטב ידיעתי, המילה 'מוכשר' משמשת היום בשני מובנים כמעט מנוגדים: מוכשר ראשון הוא זה שנולד עם טבע מתאים להצטיינות מהירה בנושא, כמו מסי בכדורגל. מוכשר שני הוא זה שהתאמן הרבה ולמד טכניקות וכך התמקצע בעיסוקו, כמו, ובכן, מסי בכדורגל. מה המובן ה'מקורי', אם יש כזה? הקדום יותר?
רוביק עונה:
מקור המילה 'מוכשר' בלשון חכמים, שם היא קשורה לענייני כשרות וטומאה. בעברית החדשה יש בה אכן שני שימושים. שימוש אחד כשם תואר, אדם שההצטיינות היא חלק מטבעו: "שמעון הוא מהנדס מוכשר". שימוש שני הוא צורת הבינוני של 'הוכשר': "שמעון מוכשר (עובר הכשרה, מכשירים אותו) לתפקידו כמהנדס". עם זאת אין לראות כאן ניגוד אלא ניואנס, שכן המשמעות דומה במבחן התוצאה: מוכשר הוא מי שמתאים לתפקידו ועושה אותו כהלכה.
14
שלמה יהודה שואל/ת: האם יש הבדל "היסוס" ל-"פקפוק"?
רוביק עונה:
היסוס מתייחס לשטף הדיבור. המהסס עוצר בדיבורו ומבטא בכך שאינו בטוח בדבריו ואינו יודע איך להמשיך בהם. פקפוק מתייחס למחשבה המולידה את הדיבור, הטלת ספק בעניין כלשהו או בדברי הזולת. לא כל היסוס מקורו בפקפוק, ובכל מקרה אפשר לומר: "הפקפוק גרם לו להיסוס".
15
דליה גנור שואל/ת: לאחרונה חלה העדפה כמעט מוחלטת למחלה "לאור" ודחייה של המילה "לנוכח", בהתאם להעלאת המצב הנדון. לתדהמתי גם בקריינות ברדיו שהייתה מוקפדת ומבוקשת ויתרו על ההבדל.
רוביק עונה:
יש אכן הבדל כלשהו בין 'לאור' ו'לנוכח'. 'לאור' מרמז על בחינה של העובדות או המצב והסקת מסקנות, הבנה של הדברים. 'לנוכח' על עובדות או אירועים המשפיעים על המצב ויש להתייחס אליהם. לעיתים קרובות קשה לקבוע מה השימוש הנכון. כך 'לנוכח תוצאות הבחירות' ו'לאור תוצאות הבחירות' תקינים שניהם. לעומת זאת 'לאור הנזקים של סופת הטייפון' לא תקין, ולעומתו 'לנוכח פסיקת בג"ץ' בטקסט משפטי אינו ניסוח ראוי.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >