שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אבישי לבנה שואל/ת: מדוע רוב העוסקים באוכל אומרים "כורכום", שהוא שמו הערבי של התבלין, ולא "כרכום", שהיא מלה עברית מקורית (תנכית)? שמא הכוונה לבדל בין כרכום - הפרח לתבלין, שכנראה אינם אותו צמח, או שזוהי מעין עצלות לשונית של אנשי מטבח, כמו שהם מעדיפים את ליה הערבית על אליה העברית?
רוביק עונה:
כַּרכּוֹם וכּוּרְכּום הם צמחים שונים. מצמח הכרכום מכינים את הזעפרן הכתום-חום, ומצמח הכורכום מכינים את התבלין הצהוב ששמו כורכום. השם אומץ לעברית, ואין לפסול אותו משום בחינה. הבלבול בין השניים ידוע, אך מדובר בצמחים שונים ובתבלינים שונים.
2
אודי שואל/ת: האם קיים הבדל במשמעות בין קידומות השלילה "א" ("א-מיני") ו"אל" ("אלחוטי")?
רוביק עונה:
ההבדל אינו במשמעות אלא במקור. 'אַ', לצד 'אַן', היא קידומת שלילה לועזית שמקורה ביוונית, והיא תופיע תמיד בצמידות למילה שאחריה. 'אל' היא מילת שלילה עברית העומדת גם כמילה עצמאית. בדרך כלל כאשר במילה הלועזית תופיע הקידומת a, היא תישמר בעברית. asexual – א-מיני.
3
אסתר חסד שואל/ת: ביטוי בעברית: יצור כלאיים או יציר כלאיים? להבנתי, יצור כלאיים. מה הנכון ומה המקובל?
רוביק עונה:
'יציר' ו'יצור' הן מילים נרדפות, במשמעות דבר מה שנוצר. 'יצור כלאיים' נפוץ יותר, אך שתי האפשרויות תקינות.
4
מאיר מינדל שואל/ת: שאלתי הפעם עוסקת בהבדל במושגים "התלהבות" ו"נלהבות". האם התלהבות זאת התרגשות קצרת מועד ונלהבות נמשכת זמן רב יותר?
רוביק עונה:
'נלהבות' היא שם הפועל של 'נלהב', וכמעט אינה משמשת. ההשוואה המתבקשת היא בין 'התלהב' ל'נלהב'. מבחינת המשמעות אלה פעלים קרובים וכמעט נרדפים, במשמעות התרגשות רבה ורצון לפעולה. בשימוש יש הבדלים. 'נלהב' משמשת בדרך כלל בבינוני ויש בה אכן יסוד מתמשך: 'הוא היה נלהב למלא את המשימה'. 'התלהב' מתאר תגובה ספונטנית, בדרך כלל בזמן עבר: 'סיפרתי לו על המשימה והוא התלהב'.
5
אודי שואל/ת: האם יש הבדל מבחינת המשמעות בין הצורה "כבוי" ו"מכובה", או בין הצורה "ברוך" ו"מבורך"?
רוביק עונה:
יש הבדל. 'כבוי' ו'ברוך' הן צורות בינוני פעול ומציינות מצב. 'מכובה' ו'מבורך' הן בבינוני פוּעל, ומעידות שגורם כלשהו גרם למצב: כיבה את החשמל או בירך את האדם.
6
יוסי אטינגר שואל/ת: מדוע ומה השוני בין עשה לקנה, שנאמר במסכת אבות - עשה לך רב וקנה לך חבר?
רוביק עונה:
על פי הרמב"ם אדם צריך ליצור לעצמו רב, כלומר, למצוא בכל מחיר אדם שממנו יוכל ללמוד עד שיגיע לחוכמה משל עצמו. לעומת זאת כדי להגיע לחברות של ממש יש להשתדל ולהתאמץ, ולכן מדובר על קנייה.
7
אודי מרגולין שואל/ת: מה ההבדל בין לערבב לבין לבחוש, ומה הצורה הנכונה לגבי הסוכר בתה?
רוביק עונה:
'לערבב' היא מילה גנרית המתייחסת למצבים רבים שבהם הופכים יסודות שונים לישות משותפת, במזון, במתכות, בחברה האנושית וכדומה. המילה מתייחסת לתוצאת הפעולה: יצירת ערב רב, תערובת וכדומה. 'לבחוש' מתייחסת לפעולה ספציפית של ערבוב, באמצעות כלי, ובדרך כלל מזון או יצירת חומר נוזלי. בחישה מתייחסת לפעולה, בעוד ערבוב – לתוצאה. בוחשים את הסוכר, ובכך מערבבים אותו בתה.
8
אילה הוכמן שואל/ת: מה ההבדל (אם יש) בין ארס לבין עוקץ? האם הרעלן שהדבורה מייצרת הוא ארס או עוקץ?
רוביק עונה:
עוקץ הוא האיבר בגוף הדבורה הנושא את הרעלן, שהוא הארס. כך אצל רמשים נוספים, כמו עקרב.
9
חיימון שואל/ת: בררה ואפשרות - מילים נרדפות? יש הבדל במשמעות? אני למדתי פעם ש: בררה - מלברור - לבחור בין מספר אפשרויות. אפשרות - מהמילה יכולת? הכיצד?
רוביק עונה:
המילים אינן נרדפות. 'ברירה' מתייחסת למצב שבו יש לבחור בין כמה חלופות. 'אפשרות' היא מה שניתן להתבצע או להתממש, מה שאפשרי. בברירה בוחרים בין כמה חלופות, שכל אחת מהן אפשרית.
10
יהודה שואל/ת: מה הבדל בין ערוץ לאפיק. והאם נכון לומר "אפיק עמוק"? בספרה של חנה מגיד ראיתי שהנוסח לא תקין.
רוביק עונה:
אפיק וערוץ בשימושיהם היום הן מילים נרדפות לכל דבר, ופירושן תוואי שבו יש זרימה, בדרך כלל זרימת מים, אבל גם זרימת אוויר. הגיאוגרף מיכה נצר מסביר שאפיק על פי מונחים הנהוגים בטופוגרפיה הוא קו בנוף ששלושה כיוונים יורדים בו. 'ערוץ' משמש באזורים של גבעות. בתחתית האפיק יש ערוץ עמוק שבו מתרחשת הזרימה. כשנחל יוצא למישור הוא מתפזר על פני השטח, ויוצר ערוצי זרימה. 'אפיק עמוק' תקין לגמרי. כמו כן שתי המילים משמשות כמטפורות בתחום הטלקומוניקציה.
11
הלוי בן ציון שואל/ת: מה ההבדל בין המילים: דל, דלפון, עני, אביון, רש, מך?
רוביק עונה:
אין כל הבדל. אלה מילים נרדפות בכל הבט. ל'מך' יש ניואנס של מסכנות, אבל כל המילים מתייחסות לאדם חסר אמצעים.
12
ראובן שואל/ת: מה ההבדל בין "בכדי" ל"כדי? האם "בכדי" היא מילה נכונה?
רוביק עונה:
'בִכְדִי' היא מילה ארמית תלמודית המשמשת בעברית במשמעות לשווא או לחינם. ככל הנראה זהו גלגול של 'לא בכזיב', לא בשקר בשפה הארמית, 'כזיב' במשמעות כזב, דבר שהובטח ולא התממש. למילה 'כְּדִי' לעצמה אין שימוש או משמעות בעברית.
13
לילך שואל/ת: רציתי לדעת אם זו טעות לומר כתיב קליגרפי במקום לומר כתב קליגראפי. מה ההבדל בין כתיב וכתב?
רוביק עונה:
'כתב' היא מילה גנרית המשמשת לעניינים רבים הקשורים בכתיבה. 'הכתב העברי', 'העליתי על הכתב', 'התורה שבכתב' ועוד. 'כתיב' היא הדרך שבה נכתבת מילה מסוימת, וזה כבר במסורות קריאת התנ"ך בהבחנה בין קרי וכתיב. לא נאמר 'התורה שבכתיב', ולא נאמר 'שגיאת כתב'. ולשאלתך, 'כתב קליגרפי' עדיף, ואולי אפילו 'כתיבה קליגרפית'.
14
מוחמד סלאח שואל/ת: מה ההבדל בין קנה לבין רכש?
רוביק עונה:
אלה מילים נרדפות הקרובות מאוד במשמעות. לעיתים אפשר להחליף ביניהן: קניתי/רכשתי מכונית חדשה, קניתי/רכשתי חברים, מניות ועדו ועוד. ל'רכש' יש אופי מעט דרמטי ומכובד יותר, והוא מתקשר ל'רכוש', לדבר מה שיש עליו בעלות ממש, ולכן מעדיפים להשתמש בו בקניות גדולות ומשמעותיות: דירה, חברה כלכלית ועוד. לעומת זאת לא נאמר 'רכשתי היום במכולת חמש עגבניות'.
15
נעה שואל/ת: אינטיליגנט או אינטיליגנטי? מה מהשניים הנכון? או שאולי שניהם?
רוביק עונה:
'אינטֶליגנט' היא צורה גרמנית ואנגלית (בהגיות שונות) במשמעות אדם נבון. התוספת –ִי: אינטליגנטי, מאפשרת לראות בה שם תואר עברי, ולכן היא הצורה הראויה. 'אינטיליגנט' היא צורה דיבורית שגויה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >