שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
136
נוני שואל/ת: מה בין כן לכנה [במובן של יושר]?
רוביק עונה:
אין הבדל במשמעות אלא בשימוש ובמשלב. כֵנֵה היא צורה דיבורית של כֵן במשמעות ישר, מי שפיו ולבו שווים, מילה שמקורה בתנ"ך.
137
מירב שואל/ת: מה ההבדל בין התלבטות והתחבטות?
רוביק עונה:
אלה מילים נרדפות. המילה 'התחבטות' הלקוחה מלשון חבטה היא צורת מחוזקת מעט של 'התלבטות', אך זהו ניואנס.
138
ארנה סער שואל/ת: ידידי הינו חרש ברזל, ואת מקום עבודתו הוא מכנה "מפחה". במילון אבן שושן "נפחייה", ו"מפחה" הן שתי מילים חילופיות. התוכל לחדד את ההבדל אם ישנו? באופן אישי אני מחבבת יותר את "מפחה" למרות שאיני יודעת להסביר.
רוביק עונה:
אין כל הבדל. אלה מילים נרדפות, שהמשותף להן הוא שהמקצוע הנפח הוא זן נכחד ואתו גם הנפחיות, וגם המפחות. נפחייה תואמת לשמות בתי מלאכה ומסחר שבהם עובדים בעלי מקצוע כמו נגרייה, קצבייה ואחרות, ולכן היא עדיפה.
139
שמואל פרי שואל/ת: אשמח אם תתיחס לשימוש במילים בשורות וגזירות. לראשונה יש קונוטציה חיובית ולשנייה שלילית, אך משתמשים בראשונה גם למשמעות שלילית כשאומרים בשורה רעה, ובשנייה לחיוב כשאומרים גזירות טובות.
רוביק עונה:
המילה בשורה היא מידע חשוב שאותו מקבל אדם מידי שליח כלשהו, והוא יכול להיות חיובי או שלילי. במקרא הוא חיובי בדרך כלל, אבל בשימושים מאוחרים יותר מופיעות גם בשורות שליליות, כגון בביטוי "בשורת איוב" המושפע מביטוי דומה בגרמנית. גזירה היא תמיד רעה, ופירושה תקנה של השלטון האמורה להכביד על האזרחים.
140
רון שואל/ת: מה ההבדל בין שמונצעס לפיצ׳פקעס?
רוביק עונה:
על פי המילונים ליידיש אין הבדל בין שתי המילים, הפירוש הוא זוטות ופכים קטנים. ואולם, בשימוש הישראלי חל בידול. 'שמונצעס' הם חפצים חסרי ערך, 'פיצ'יפקס' הם עניינים חסר ערך.
141
רותי יודוביץ שואל/ת: האם יש הבדל בין 'בשבוע שעבר' לבין 'בשבוע האחרון'?
רוביק עונה:
אין הבדל, שניהם מתייחסים לשבוע הקודם לשבוע שבו אנו נמצאים. 'בשבוע שעבר' שקוף יותר ורצוי להשתמש בו. 'בשבוע האחרון' יכול להתפרש גם במשמעויות נוספות. מקור 'בשבוע האחרון' הוא מאנגלית, גרמנית וכו': last week, lezter Woche.
142
עמירם רביב שואל/ת: 'אמינות' ו'מהימנות' הן כנראה מילים נרדפות. מה המקור? יש ביניהן הבדל?
רוביק עונה:
יש קרבה רבה בין שתי מילים אלה הן במשמעות והן במקור. 'אמין' היא מילה בעברית החדשה וכמוה 'אמינות', מן השורש אמ"ן, הקשור בכל הופעותיו ב'מה שאפשר לבטוח בו'. בשורש זה נמצא גם את אמת, אמונה, נאמנות ועוד. 'מהימנות' היא הרחבה של המילה התלמודית 'מהימן', שהיא מילה ארמית, אך התגלגלה ככל הנראה מהפועל העברי האמין. עיתונאים מעדיפים לדבר על 'מקור מהימן', אבל אדם שאנו סומכים עליו ייקרא בדרך כלל אדם 'אמין'. כשמדובר במכשירים המילה הרלוונטית היא אמין: מזגן אמין, ולא מזגן מהימן. אלה כאמור דקויות, ולמעשה מדובר במילים נרדפות.
143
שראל שואל/ת: מה ההבדל בין 'אין מע"מ' לבין 'ללא מע"מ'? לדוגמא, מתוך לוח בלמ"ס: "מדד המחירים לצרכן של פירות (אין מע"מ, מלבד שימורי פירות)".
רוביק עונה:
'ללא מע"מ' מציין סכום שיש לשלם לפני הוספת המע"מ, כאשר המונח המדויק יותר יהיה 'לפני מע"מ'. 'אין מע"מ' פירושו שהמוצר פטור לגמרי מתשלום מע"מ.
144
ציפי שואל/ת: מה ההבדל בין זמן ומועד? האם אלה מילים נרדפות, או שמועד הוא זמן קבוע מיועד?
רוביק עונה:
התשובה בשאלה. אלה מילים קרובות אך בהחלט לא נרדפות. 'מועד' הוא קביעה מראש של זמן אירוע, וביהדות סוג מסוים של חג. 'זמן' היא מילה גנרית המשמשת בחיי היומיום, במדעים ובפילוסופיה. המבחן לנרדפות הוא המרת מילים במשפט. את המשפט "נקבע מועד לדיון" אפשר להמיר בדוחק מסוים ב"נקבע זמן לדיון". לעומת זאת את השאלה "כמה זמן נשאר עד הדיון?" לא נוכל להמיר במשפט "כמה מועד נשאר עד הדיון?". את הצירוף "יום חג ומועד" לא נוכל להמיר ב"יום חג וזמן". לעיתים המילים באות בזו אחר זו, כמו בצירוף "מועדים וזמנים לששון".
145
אילן מגור שואל/ת: מהי 'שיטה', ומה ההבדל בינה לבין 'תהליך'?
רוביק עונה:
שיטה היא דפוס פעולה קבוע, מתוכנן מראש וחוזר על עצמו בעקביות. תהליך הוא רצף פעולות או אירועים המביאים לתוצאה כלשהי, באופן מודע או מתוכנן או באופן סטיכי. תהליך אינו מחייב קיום שיטה, ובכל מקרה אין קרבת משמעות בין המילים.
146
שואל/ת: אני מנסה להסביר לתלמידיי בני העשר מהי קהילה, ומה מבדיל אותה מסתם קבוצה.
רוביק עונה:
'קבוצה' היא שם כללי לכל ציבור של אנשים שהתאספו יחד לזמן כלשהו ולמטרה כלשהי, למשל, קבוצת כדורגל, קבוצת פעילות בבית הספר או בתנועת הנוער, קבוצת מטיילים שיצאו יחד לטיול מאורגן. המילה משמשת גם לתחומים רחבים שאינם שייכים לבני אדם ולחברה: קבוצת בעלי חיים, קבוצת פקודות וכדומה. 'קהילה' היא קבוצת בני אדם שיש להם עולם תוכן משותף, ערכים משותפים, תרבות ומסורת.
147
זיו רפופורט שואל/ת: מהו ההבדל, אם ישנו, בין 'כישורים' ו'כישרונות'?
רוביק עונה:
'כישרון' הוא תכונה מולדת, חלק מטבעו של אדם. 'כישורים' הם ידע ומיומנות הנדרשים לביצוע עבודה, משימה או תפקיד. כישורים אפשר לרכוש ולפתח גם ללא נטייה טבעית, אם כי לעיתים הכישרון הטבעי יכול להיחשב ככישור.
148
יונה שואל/ת: יש המקפידים בהבדל בין ערוֹם במובן ללא בגדים, לבין ערוּם במובן בעל תחבולות. האם נכון כך? ואיך מוסבר הפסוק בבראשית: "ויהיו שניהם ערוּמים האדם ואשתו ולא יתבוששו", כשכאן הכוונה ללא בגדים?
רוביק עונה:
מדובר בשני שמות תואר שונים, שמקורם ומשמעותם שונה. ערוֹם הוא חשוף, ללא בגדים. ערוּם – פיקח ובעל תחבולות. צורת הרבים של ערוֹם זהה לצורת הרבים של ערוּם: ערוּמים. למילה ערוּם משמעות נוספת: מה שערמו אותו לערימה.
149
עמרי שואל/ת: מה ההבדל בין 'יַלְדֵיכֶם' ל'יְלָדֵיכֶם'? האם המשמעות שונה?
רוביק עונה:
המשמעות אינה שונה. יְלָדֵיכֶם היא הגייה שגויה, בניסיון לשמור על הצורה הלא נטויה (יְלָדִים).
150
תומר גודוביץ שואל/ת: מה ההבדל בין 'כל' ל'כלל'? "כל הוראות החשב הכללי", או "כלל הוראות החשב הכללי"?
רוביק עונה:
שתי החלופות שבשאלה אפשריות, אך 'כל' ו'כלל' אינן מילים נרדפות במלוא מובן המילה. 'כל' היא כמת המתאים לכל עניין ותחום. 'כלל' הוא שם עצם המתייחס למערכות מוגדרות הניתנות להערכה ולמדידה, ושם העצם שיבוא אחריו יהיה בצורת רבים או שם קיבוצי, בעוד אחרי 'כל' יכול לבוא גם שם עצם ביחיד.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >