שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
151
גילת שביט שואל/ת: האם המַכְלֵב, שדכן הסיכות, הוא כלי או מכשיר? יש בעברית אבחנה רשמית בין השניים?
רוביק עונה:
מכשיר וכלי נחשבות מילים נרדפות, אך כמו במקרים אחרים אין ביניהן זהות מלאה. כלי היא מילה כללית לכל אביזר שיש בו שימוש למטרה כלשהי, ובהרחבה גם לאמצעי עזר שאינם פיזיים. כפית היא כלי אוכל, תותח הוא כלי נשק, ומנהלים זקוקים לכלי ניהול מתאימים, מברג הוא כלי מלאכה ושדכן הוא כלי משרד. מכשירים הם כלים שיש להם דרגת תחכום מסוימת. לכן כפית לא תהיה מכשיר, אבל מערכת הבודקת לחץ דם, אמצעי הגברה לכבדי שמיעה או שדכן סיכות ייקראו מכשירים. גם אבחנה זו אינה מלאה, שכן כלי נשק, כלי שיט וכדומה הם יצורים מורכבים, ובכל זאת לא נקרא להם מכשירים. בקבוצה זו יש השפעה ללשון המקרא, בקינת דוד: "אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים וַיֹּאבְדוּ כְּלֵי מִלְחָמָה".
152
אביבה גרשון שואל/ת: באחת השאלות הבדלת בין המילה קניון, מקום לקניות, ובין קניון, מקום בין הרים. לעניות דעתי אין הבדל בין ההגייה של שתי המילים. שתיהן נהגות בפתח ב-ק'. (את זה למדתי מד"ר לבלשנות). מי הטועה?
רוביק עונה:
קניון כמקום קניות הוא תמיד בפתח – קַנְיון. קניון במשמעות הגאוגרפית היא מילה אנגלית הנהגית בתנועת e, ולכן אנו הוגים אותה קֶנְיוֹן, במלעיל כמו במקור או במלרע. האקדמיה גיירה את המילה וקבעה שצורתה העברית היא קַנְיוֹן, כמו מרכז הקניות.
153
איריס שואל/ת: האם יש הבדל בין פירוש לביאור?
רוביק עונה:
יש קרבה רבה בין שתי המילים, אך כמו ברוב המקרים אין כאן נרדפות מלאה. שני הפעלים, פירש וביאר, מתייחסים לגילוי והסבר של רבדים, משמעויות ומנגנונים העומדים מאחורי יצירה או טקסט. עם זאת במקורות יש ל'פירש' גם משמעות של הצגת הדברים כמות שהם, באופן גלוי, ומכאן 'במפורש'. ההסברים המפורטים למקרא וללשון חז"ל קרויים 'פירושים', ומכאן של'פירש' מעמד קנוני יחסית לעומת 'ביאר'. בעברית החדשה ניכרת העדפה של 'פירש', ואילו 'ביאר' נחשב שפה גבוהה יחסית.
154
אילן ספיר שואל/ת: מה בין לולא, לולי, אילולי ואלמלא?
רוביק עונה:
ארבעתן מילים ארמיות-תלמודיות בתפקיד דומה, מילות תנאי שלילי: אם לא היה קורה X, אזי פני הדברים היו Y. לולא ולולי הן שתי צורות כתיב שונות של אותה מילה.
155
אריק שואל/ת: מה ההבדל בין המילים מתחבט ומתלבט? מה מקור המילים במובן הזה שלהן? מתי ואיפה מילים אלו הופיעו לראשונה?
רוביק עונה:
התלבט והתחבט הם פעלים קרובים, מעין תאומים לשוניים. השורשים לב"ט וחב"ט הם תלמודיים, ושניהם קשורים בייסורים ובפגיעות, ומכאן גם המילה התלמודית חבטה. בבניין התפעל שניהם מתייחסים במקורות למי שעובר ייסורים סדרתיים, נחבט מפה ומשם, באופן פיזי או נפשי. השימוש נקשר גם לאי יכולת להחליט, לייסורי ההחלטה בין אפשרויות שונות והתכתשות פנימית בין דעות מנוגדות. השימוש ב'התחבט' בהקשר זה מוכר כבר אצל הרמב"ם, השימוש ב'התלבט' מוכר בעברית החדשה.
156
רפי טרם שואל/ת: מה בין מעודכן לעדכני? לי נראה תחושתית שיש לומר מעודכן. טור חדש שנשלח יכול להיות חדש ולא מעודכן קרי, לא היה מה לעדכן/לחדש. טור חדש שנשלח יכול לעדכן מידע -וימשיך להיקרא טור חדש. לדעתי במקום השימוש במשפט "טור חדש ועדכני" עדיף לרשום "טור חדש" או "טור מעודכן".
רוביק עונה:
עדכ"ן הוא שורש בעברית החדשה, צירוף של המילים עד+כאן. ממנו נוצרו בבניינים הכבדים פעלים נוסח עידכן, התעדכן, עודכן, וכן שם התואר עדכני ושם הפעולה עדכון. מעודכן ועדכני, שניהם שמות תואר המציינים הצגת מידע חדש, או שילוב מידע חדש בטקסט שקדם לו. ההבדלים ביניהם דקים. בטקסט מעודכן יש התייחסות מרומזת לאדם מסוים שפעל לעדכן אותו ולמי שמקבל את המידע. בטקסט עדכני הדגש הוא על הטקסט עצמו. טקסט יכול להיות אם כן עדכני או מעודכן, אבל אדם יכול להיות רק מעודכן: "נעם קיבל דיווח עדכני מההנהלה ועכשיו הוא מעודכן".
157
אפרת שהם-פרידר שואל/ת: האם יש הבדל במשמעות המילים גלמוד וערירי?
רוביק עונה:
יש קרבה במשמעות, אבל אין זהות. 'ערירי' הוא אדם ללא משפחה, כלומר, שלא נישא ואין לו ילדים, וגם אין הורים או אחים חיים לצידו. זה אינו אומר שהוא גלמוד, יש אנשים ערירים שיש להם ידידים ואפילו חיי חברה. 'גלמוד' הוא ביטוי ספרותי לאדם החי לבדו, ללא כל מערכת חברתית אליה הוא קשור.
158
לאה מור שואל/ת: מה ההבדל בין אנחה לגניחה? האם שתי המילים נאמרות הן בהקשר חיובי והן בהקשר שלילי?
רוביק עונה:
שתי המילים קרובות מאוד במשמעות, ומייצגות פעולת של נשיפה כבדה וקולנית המבטאת התרגשות, בדרך כלל צער או כאב. בתלמוד יש ל'גנח' גם משמעות רפואית – רקק דם. בשימוש העכשווי 'גניחה' מייצגת אנחה עמוקה וכבדה יותר. אדם יכול להיאנח (ולא לגנוח) בעקבות בשורה רעה, בעוד גניחה מתאימה יותר כתגובה לכאב חריף. הפועל לגנוח משמש גם לקולות הנשמעים בעת התרגשות מינית. הדמיון בין השורשים אנ"ח וגנ"ח ככל הנראה אינו מקרי.
159
מלכה ירון שואל/ת: שאלה ששאל הספר במספרה - יש לך שיער ארוך, חום... וגם שערותיך ארוכות, חומות... מה בין זה לזו?
רוביק עונה:
'שיער' הוא שם קיבוצי, מילה ביחיד המתייחסת לריבוי, כמו בָקָר, אוכלוסייה, ציבור וכדומה. 'שערה' וברבים 'שערות' היא היחידה שממנה מורכב השיער. זהו מקרה נדיר יחסית, שבו השם הקיבוצי והשם ליחידות נגזרו מאותו שורש.
160
נוני שואל/ת: למה אומרים במקרים שונים "מילית" ולא מילה?
רוביק עונה:
'מילית' היא מונח בתחום הלשון המתייחס ברוב המקרים למילים כמו של, את, עם, מן, או לאותיות המצטרפות למילים כמו ה' הידיעה, ו' החיבור, אותיות בכל"מ וכדומה. על פי הגדרת המילון למונחים בלשניים הקבוצה רחבה יותר: מלית היא חלק דיבר שאינו פועל, תואר או שם: מילות יחס, מילות קישור, תוארי פועל ומילות קריאה, מקבילה למונח האנגלי Particle. חלק מהמיליות הן מילים, וחלקן כאמור אותיות בודדות שאינן מופיעות ללא מילה שלמה אחריהן.
161
אילנה צור שואל/ת: איך אומרים, אדריכל או ארדיכל?
רוביק עונה:
שתי המילים, אדריכל וארדיכל במשמעות זהה, מופיעות באותו מדרש בגירסאות מסורתיות שונות של המדרש: "אמר רבי ברכיה: משל לשר שבנה פלטין ע"י אדריכל/ארדיכל, ראה אותה ולא ערבה לו על מי יש לו להתכעס לא על אדריכל/ארדיכל, כך ויתעצב אל לב". 'אדריכל' מופיעה גם במקור מוקדם יותר בתלמוד, אך המילה המקורית היא 'ארדיכל', שמקורה הקדום אכדי, והיא הגיעה לעברית מן הארמית. 'אדריכל' הרווחת היום נוצרה משיכול אותיות לצורכי נוחות ההגייה של המילה המקורית.
162
אילנה שואל/ת: מתי יש להשתמש בשם התואר "נורמלי" ומתי ב"נורמטיבי"?
רוביק עונה:
'נורמלי' הוא שם כללי לכל מה שאינו חורג מן השגרה, מהמוסכמות ומדרך ההתנהגות הרגילה של בני אדם או בטבע. נורמטיבי הוא מי או מה שפועל על פי כללים מוגדרים. האדם הנורמטיבי, מונח שנקשר בדרך כלל לאנשים החשודים שביצעו פשעים, הוא אדם שבדרך כלל פועל על פי הנורמות החברתיות ואינו עובר על החוק. בתחום הדקדוק נורמטיבי הוא מה שפועל על פי הכללים שנקבעו על ידי מוסד מוסמך או מקובלים כנכונים. לדוגמה: אדם הפועל בשיגעון או בדרך מוזרה הוא 'לא נורמלי', אדם הפועל בניגוד לחוקי החברה והמדינה הוא 'לא נורמטיבי'.
163
יצחק אילת שואל/ת: במסגרת עבודת דוקטורט על הרייך השלישי ויחסיו עם אירופה התעוררה אצלי השאלה: מהי האבחנה המדויקת מהותית בין "הצדקה" (justification) לבין "התרצה" (rationalization). אני מבין שיש הרבה מן ההשקה בין שני המונחים אך האם בכל זאת ניתן לאבחן ביניהם כך שהשימוש באחד מהם במקרה מסוים יהיה נכון והשני לא?
רוביק עונה:
אכן המונחים קרובים מאוד. 'הַתְרָצָה' היא מונח שחודש על ידי הוועדה לפסיכולוגיה של האקדמיה, והיא מתייחסת למהלך פסיכולוגי שבו אדם מעניק הסבר הגיוני למעשיו או מחשבותיו, בדרך כלל כשהם אינם נתפסים כהגיוניים. הצדקה אינה בהכרח רציונלית: אדם יכול להצדיק מהלך לא רציונלי של נקמה ברגשות עזים ובכעס על מעשיו של הזולת, או בטיעונים מוסריים כלליים. בעוד התרצה מתייחסת למהלך של טיעונים, הצדקה עשויה להתייחס לטענה בודדת, ולא בהכרח מנומקת.
164
קובי פרייפלד שואל/ת: אשמח אם תוכל להסביר לי מה מקור המילה חוק. הסיבה שאני שואל היא שבמהלך חיפוש של תרגום למילה rule מצאתי שני פירושים: 1. כלל. כלומר, תקף לכול, לכולם.2. חוק. כאן ניסיתי למצוא את ההסבר הלשוני ולא מצאתי.
רוביק עונה:
המילה חוק מופיעה במקרא. היא גזורה מן השורש חק"ק ונולדה מתוך פעולה החקיקה הפיזית של החוקים על חרסים כדי לבסס את תוקפם. המילה כלל נוצרה מאוחר יותר, בלשון חכמים, ומתייחסת להנחיות שהכל מקבלים אותם, אך אינם חוקי מדינה וסמכותם תרבותית יותר מאשר ממלכתית. היום ההבחנה הזו היטשטשה מעט, אולי בהשפעת המשמעות המגוונת של המילה האנגלית rule. 'כלל' משמשת בדרך כלל בתחום הלשון, ההתנהגות וכדומה, חוק הוא חוק מדינה, אך מתייחס גם לעיקרון החלטי בתחומי המדע, התרבות, הלשון וכו', כגון חוקי הפיזיקה או חוקי הדקדוק.
165
אורי קליין שואל/ת: אני זקוק להכרעה מוסמכת בשאלת השושנה והורד. ממתי החלה להופיע המילה ורד? על איזה צמח הושר בשיר השירים "כשושנה בין החוחים"?
רוביק עונה:
'שושנה' היא פרח מקראי, צורה משנית של 'שושן', 'ורד' הוא פרח תלמודי. אלה פרחים שונים, אך כבר מימי הגאונים, וכן בתרגומי התנ"ך חל בלבול, והשושנה זוהתה עם הוורד. אחת הסיבות לכך היא ככל הנראה שעל השושנה נכתב "כשושנה בין החוחים", ומאחר שלשושן המתואר במקורות אין קוצים, ושיח הוורד מעוטר בקוצים, נוצר הבלבול. אלא שכוונת "שושנה בין החוחים" היא שהפרח הנאה הזה גדל בין עשבי בר קוצניים. בעברית החדשה התגבשה ההסכמה שאין קשר בין שני הפרחים. מהי השושנה? יש על כך מחלוקת בין הבוטניקאים, אך הדעה המקובלת היא שמדובר במשפחת הפרחים המכונה לילי, אליה שייך השושן הצחור. ורד הוא הפרח המכונה באנגלית rose, וכאן נמצאת התאמה בין הצבע העברי והאנגלי, אף כי יש ורדים אדומים לצד אלה הוורודים. בישראל יש לוורד כמה מינים.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >