שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
151
יונה שואל/ת: יש המקפידים בהבדל בין ערוֹם במובן ללא בגדים, לבין ערוּם במובן בעל תחבולות. האם נכון כך? ואיך מוסבר הפסוק בבראשית: "ויהיו שניהם ערוּמים האדם ואשתו ולא יתבוששו", כשכאן הכוונה ללא בגדים?
רוביק עונה:
מדובר בשני שמות תואר שונים, שמקורם ומשמעותם שונה. ערוֹם הוא חשוף, ללא בגדים. ערוּם – פיקח ובעל תחבולות. צורת הרבים של ערוֹם זהה לצורת הרבים של ערוּם: ערוּמים. למילה ערוּם משמעות נוספת: מה שערמו אותו לערימה.
152
עמרי שואל/ת: מה ההבדל בין 'יַלְדֵיכֶם' ל'יְלָדֵיכֶם'? האם המשמעות שונה?
רוביק עונה:
המשמעות אינה שונה. יְלָדֵיכֶם היא הגייה שגויה, בניסיון לשמור על הצורה הלא נטויה (יְלָדִים).
153
תומר גודוביץ שואל/ת: מה ההבדל בין 'כל' ל'כלל'? "כל הוראות החשב הכללי", או "כלל הוראות החשב הכללי"?
רוביק עונה:
שתי החלופות שבשאלה אפשריות, אך 'כל' ו'כלל' אינן מילים נרדפות במלוא מובן המילה. 'כל' היא כמת המתאים לכל עניין ותחום. 'כלל' הוא שם עצם המתייחס למערכות מוגדרות הניתנות להערכה ולמדידה, ושם העצם שיבוא אחריו יהיה בצורת רבים או שם קיבוצי, בעוד אחרי 'כל' יכול לבוא גם שם עצם ביחיד.
154
יאן גרד שואל/ת: מה ההבדל בין תגובה ומשוב?
רוביק עונה:
'משוב' הוא סוג מסוים של תגובה, שהיא מילה כללית המייצגת מגוון רחב של דיבורים, טקסטים, מעשים, תנועות גוף וכדומה העונים למשהו המופנה כלפינו או מעורר את תשומת לבנו. 'משוב' היא תגובה מסודרת ומנומקת למהלך יזום כלשהו, בדרך כלל תוכנית או אירוע.
155
איתי דפני שואל/ת: מה בין אנכי (או מאונך) לניצב? כשנשאלתי ע"י ה'רוסים' במשרד (האדריכלים) בו אני עובד, בתור הצבר הרהוט יחסית - שלפתי שהאנך - הוא הוורטיקלי, ניצב לקרקע, והניצב מתאר מצב של 90 מעלות, גם אם במצב אופקי. אך מיד תפסתי עצמי.... הרי הניצב, הוא העומד , כלומר ורטיקלי גם הוא. אז מה ההבדל?
רוביק עונה:
‘ניצב’ היא מילה רבת משמעויות, ובדרך כלל מייצגת דבר מה העומד ישר ונוטה כלפי מעלה. אחת המשמעויות של המילה היא בגיאומטריה, וכאן ההגדרה אינה כוללת בהכרח עמידה והזדקפות, אלא הימצאות בתשעים מעלות לקו אחר, עומד או שוכב, ובאנגלית perpendicular. 'אנך' במשמעות הגיאומטרית היא מילה נרדפת לניצב, ולכן אינה בהכרח מחייבת זקיפות. במשמעות המכשיר המשמש בבניין האנך תמיד זקוף. שמות התואר 'אנכי' ו'מאונך' מכילים את משמעות ההתייצבות הזקופה, באנגלית vertical, והקו אליו מתייחס המאונך קרוי 'מאוזן' או 'אופקי', באנגלית horizontal.
156
אמיר בר אילן שואל/ת: מדוע בעברית אומרים 'פגז' למה שנורה מתותח (פגזי טנקים), ולעומת זאת 'פצצת מרגמה' (פצמ"ר). שניהם הרי נורים מקנה כלי ירייה. באנגלית שניהם קרויים shell, בעוד פצצה, bomb, היא אותו מתקן מתפוצץ שמוטל ממטוס, נישא על ידי מחבל מתפוצץ, וכדומה.
רוביק עונה:
'פצצה' על פי ההגדרה במילון למונחים צבאיים היא "מכל ממולא בחומרי לחימה כלשהם, המוטל ממטוס או משוגר ממשגר או מקנה ... המטען ההודף של הפצצה הוא חלק בלתי נפרד שלה", וכך הדבר בפצצת מרגמה, אף כי ההדף נעזר במתקן חיצוני מסייע. 'פגז' הוא "טיל ממולא המכיל חומר לחימה כלשהו ... הנורה מתותח, ולשם כך דרוש חלק נפרד שאינו חלק מן הטיל". ההבדל הוא איפה בסוגיית החלק ההודף של הפצצה/פגז/טיל. גם באנגלית פצצת מרגמה היא bomb.
157
אלון שוסטר שואל/ת: מה ההבדל בין "חצוף" ל"חוצפן"? מה מקור המילים הללו, ומה פירושן המדויק?
רוביק עונה:
אין הבדל משמעות בין 'חצוף' ל'חוצפן'. 'חצוף' היא מילה תלמודית בהשפעת שורש ארמי (חצף), ופירושה בדרך כלל שלילי: אדם המעז פניו כנגד סמכות, פועל בלא סמכות וכדומה. לכן נזכר בתלמוד 'בית דין חצוף', שיש בו פחות משלושה דיינים. יש לו גם משמעות חיובית: אדם או ישות בעלי חוסן, ועל ארץ ישראל נאמר שהיא 'חצופה' שכן היא 'עושה פירות'. בעברית החדשה נוצר ליד 'חצוף' גם שם התואר 'חוצפן', בדומה לשמות תואר נוספים בסיומת זו המציינים תכונות, הן מן המקורות (סבלן, קמצן) והן בעברית החדשה (רכלן, שמרן ועוד רבים).
158
אלון שוסטר שואל/ת: מה ההבדל בין אן, לאן, אנה?
רוביק עונה:
אלה מילים נרדפות. 'אן' ו'אנה' מופיעות במקרא, כאשר ל'אן' נוספה ה' המגמה, ונוצרה 'אנה'. המשמעות כאן היא לאיזה מקום, אבל לעיתים יש ל'אנה' גם משמעות של זמן (עד אנה). 'לאן' היא הצורה התלמודית, הלחם ל+אן, שבה 'ל' מייצגת את המגמה המוטמעת ב'אנה'.
159
עמי גת שואל/ת: מה מייחד כל אחד משלושת השמות 'פרדס', 'מטע' ו'כרם'? איך אפשר לעשות סדר בין השמות?
רוביק עונה:
במקרא אלו מילים נרדפות המשמשות לסוגים שונים של פרי. בפרדס מגדלים גם רימונים, ובמדרש גם תאנים וגפנים. בכרם מגדלים ענבים, זיתים ושקדים, במטע עצים שונים. במקרא נמצא גם הצירוף 'מטע כרם'. בעברית החדשה, בדומה לתחומים רבים אחרים, נוצר בידול בשימוש: 'פרדס' להדרים, 'כרם' לענבים, ו'מטע' לכל השאר.
160
אמנון שואל/ת: נכדי בן החמש וחצי שואל: מה ההבדל בין 'פרטי' ל'אישי'?
רוביק עונה:
בין שתי מילים אלה קרבה סמנטית, וניתן לעיתים להמיר אותן זו בזו, אך הנרדפות אינה מלאה. באנגלית אכן משמשות כאן שתי מילים שונות: private לעומת personal. 'פרטי' היא מילת הניגוד ל'כללי'. היא משמשת גם בתחום תורת ההיגיון ובבלשנות. 'אישי' מתייחסת למה ששייך לאדם מסוים ולא לכלל. לכן אפשר לומר 'זה עניין פרטי' וגם 'זה עניין אישי' ולייצג אותה משמעות, ואולם אי אפשר לומר במקום 'שם פרטי' (כמונח בבלשנות וגם כשמו המיוחד של אדם לעומת שם משפחתו) 'שם אישי'. 'מסמכים אישיים' הם מסמכים המאפשרים זיהוי אדם מסוים (וכך גם 'מספר אישי' בצבא), 'מסמכים פרטיים' הם מסמכים המהווים קניינו של אדם מסוים.
161
רזיה יפה שואל/ת: הפנו אליי שאלה בתחום הסמנטיקה: האם המילים 'צליל' ו'קול' נרדפות מוחלטות, כלומר יכולות להחליף זו את זו בכל תנאי ובכל הקשר? לי די ברור לי שלא, כי אין בעברית כמעט נרדפות מוחלטת. אומרים מיתרי הקול ולא מיתרי הצליל, פיתוח קול, ולא פיתוח צליל, לדבר בקול רם ולא לדבר בצליל רם, קולות של בעלי חיים ולא צלילי בעלי חיים. ובכיוון ההפוך: צליל מכוון, ולא קול מכוון, צליל גיטרה ולא קול גיטרה. נדמה לי שהמילה "צליל" התנתבה לתחום המוזיקה.
רוביק עונה:
אכן יש קרבת משמעות בין שתי המילים, אך בהחלט לא זהות. 'קול' היא מילה גנרית המשמשת לכל מה שניתן לקליטה באמצעות חוש השמיעה, של האדם הוא החי. 'צליל' הוא אחד מתכונותיו של הקול, שיש לו תכונות נוספות כגון עוצמה, גוון וכדומה. במוזיקה יש לצליל מעמד מרכזי, בניגוד לגילויי קול אחרים. איננו נוהגים להתעניין בדרך כלל בצליל המילים הדבורות, בצליל הרעם או בצליל רעשי האוטובוס, אף כי לכל אלה יש גם צליל. כבר במונחי ימי הביניים בתחום המוזיקה נקבעה הבחנה בין 'קול' כמונח גנרי לבין 'נעימה' שהוא הקול המוזיקלי, שבו הצליל הוא המרכיב המשמעותי. לכן כאשר אנו עוסקים במוזיקה נאמר 'עוצמת הצליל' ולא 'עוצמת הקול', אך זה אינו תקף לגילויי קול אחרים. למותר לציין ש'קול' התרחבה במשמעותה גם למשמעויות שאינן קשורות בחוש השמיעה, מהצבעה בבחירות ועד למרחב הציבורי בכלל.
162
מעין שואל/ת: מה ההבדל בין 'להגיד', 'לומר' ו'לספר'?
רוביק עונה:
יש קרבה סמנטית בין שלושת הפעלים, בעיקר בין אמר והגיד, אבל קיימים הבדלים בשימוש מהיבטים שונים. 'לספר' הוא הרחוק יותר במשמעות, בוודאי בשימושיו היום. עצם השימוש בו מעיד שבטקסט הבא אחריו טמונה התפתחות מסוימת, דרמה, רכילות וכדומה. לא נאמר "ספר לי מה השעה", או "ספרי לתלמיד המרעיש שיהיה בשקט", אבל כן נאמר "ספר לי איך היתה ההרצאה", או "הוא לא מוכן לספר מה עבר עליו בשואה". בין 'אמר' ו'הגיד' יש פערים משלביים. 'אמר' הוא הפועל הגנרי והוא משמש במקרא, בלשון חכמים ובעברית החדשה למגוון הרחב ביותר של הבעת מחשבות ורעיונות. 'הגיד' הוא פועל נפוץ במקרא, אף כי פחות מ'אמר'. לאורך השנים השימוש בו בעבר ובבינוני הצטמצם למשלב הגבוה, והוא נותר בעיקר בצורת עתיד, וכאן 'תגיד לי' דווקא נשמע דיבורי יותר מ'תאמר לי'. 'הגיד' גם התגלגל לתחומים מסורתיים כמו 'הגדה של פסח' או 'המגיד'.
163
ליאת צרויה שואל/ת: מה ההבדל בין צניעות וענווה, והאם ההבדל נובע מן המקורות?
רוביק עונה:
'ענווה' ו'צניעות' הן מילים נרדפות המתארות אדם שאינו מרומם את עצמו. ענווה היא מילה מקראית, צניעות היא מילה תלמודית, אך שמות התואר 'ענו' ו'צנוע' מופיעים שניהם במקרא. לאורך הדורות התבדל השימוש בצניעות, לצד משמעותה המקורית של המילה, לתחום ההתנהגות החיצונית של נשים בסביבה גברית, וכן באופי הלבוש, השיער וכדומה.
164
אלדד שואל/ת: מה ההבדל במשמעות בין כזב, שקר, רמייה, הונאה, בדייה; ומה בין אכזבה, כזב וילקוט הכזבים?
רוביק עונה:
אלה מילים נרדפות השייכות לאותו שדה משמעות. ההבדלים ביניהם הם בשימוש. 'כזב' הוא שקר לכל דבר, אבל בעברית פלמחאית הוא הפך שם נרדף לצ'יזבאט, שהוא סיפור בדוי ומבדר שאינו מזיק לאיש. המילה צ'יזבאט פירושה בערבית כזבים (וראו את הדמיון צִ'זְבּ=כזב). שקר וכזב שייכים לתחום הדיבור: אלה דברים הנאמרים אך אינם אמת. לעומתם 'רמייה' ו'הונאה' ומילים נוספות הם מתחום המשפט הפלילי: מהלך מתוכנן שנועד לפגוע באדם אחר ולהוציא ממנו את כספו באמצעות מסכת שקרים. 'בדיה' כמו כזב במשמעותו הפלמחאית היא סיפור מומצא, ומכאן גם 'בדיון' כשם כולל לספרות הפרוזה. 'אכזבה' היא מילה שחידש איתמר בן אב"י, ויש בה יסוד פיוטי: האדם שאִכזב הוא מי שהבטיח דבר מה ולא קיים, כפי שנחל אכזב מבטיח לכאורה שפיעת מים, אך נותר יבש.
165
משה שואל/ת: מה ההבדל בין הפעלים 'לשָרֵש' ו'להשתרש'?
רוביק עונה:
לשאלה יש להוסיף גם את הפועל 'להשריש'. לכולם שורש משותף, תרתי משמע, אבל המשמעות שונות. 'לשרש' בעקבות ספר איוב ותהילים פירושו להוציא מן השורש, לעקור. במקרא גם צורות בניין פועל במשמעות היכה שורש, אך הם אינן משמשות בעברית החדשה. 'להשריש' פירושו לגרום לדבר במה להכות שורש (להשריש את התופעה), וכן להעמיק שורשים. הפועל התלמודי 'להשתרש' פירושו להכות שורש, להיקלט. בכל השימושים האלה המשמעות היא גם כפשוטה, בהתייחסות לעולם הצומח, וגם כמטפורה.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >