שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
181
אלכס שפי שואל/ת: מה ההבדל בהגדרה ובשימוש מבחינה משפטית ומנהלית בין ערעור, עָרָר ועַרעָר? האם המקבילה האנגלית בכל שלושת המונחים היא appeal?
רוביק עונה:
המילה ערער במשמעות המשפטית אינה קיימת, אם כי אפשר לשמוע אותה פה ושם כמעין גזירה מ'עִרְעֵר' ואולי בהשפעת הערער בערבה המקראי. אין הבדל במשמעות בין 'ערעור' ו'ערר', בשניהם יש פנייה לערכאה גבוהה יותר לשינוי החלטה, והתרגום לאנגלית הוא אכן appeal. יש בידול בשימוש. עָרָר הוא ערעור בתחומים מיוחדים כמו מעצרים ובעיקר בתחום המנהלי-בירוקרטי, ערעור יוחד כשם כללי לפנייה לבתי המשפט.
182
ורד שואל/ת: מה ההבדל בין איכר לחקלאי?
רוביק עונה:
'איכר' היא מילה שהשימוש בה התיישן. היא משקפת אורח חיים ותרבות ולא רק עיסוק, ואלה כמעט נעלמו במציאות המודרנית. בהתיישבות העברית האיכרים היו מקימי המושבות של סוף המאה ה-19. המילה 'חקלאי' מכוונת לעיסוקו של אדם המגדל בעלי חיים וצמחים. רוב האיכרים היו אם כן חקלאים, אבל החקלאים של היום בדרך כלל אינם איכרים.
183
אלכס שפי שואל/ת: מה ההבדל בין מתקפה להתקפה ולתקיפה מבחינה צבאית: באינטרנט ובתקשורת יש נטייה לבלבל בין שלושת המונחים האלה; נראה לי שמתקפה היא התקפה כללית בקנה מידה נרחב (בלועזית -אופנסיבה), והתקפה או תקיפה מקבילים באנגלית ל- attack. אודה לך אם תחדד את ההבדלים בין שלושת המונחים.
רוביק עונה:
האבחנות שבשאלה נכונות. 'מתקפה' היא מהלך מתוכנן ומשולב. 'התקפה' היא מילת מטרייה, היכולה לשמש גם למהלך בודד וגם למהלך משולב, ומשמשת גם בספורט, בשיח הציבורי ועוד. 'תקיפה' היא שם הפעולה של הפועל תקף, כלומר, היא עצם הפעולה, שיכולה להיות צבאית או של אדם בודד.
184
רבקה שואל/ת: מה ההבדל בין סיבה לרציונל?
רוביק עונה:
'סיבה' היא מילה בעלת תחולת משמעות ושימוש רחבה יותר מ'רציונל' והשוני בין המילים רב על המשותף. סיבה היא כוח, אירוע או חוק הגורם לדבר מה להתרחש (קרוי כידוע מסובב). נאמר: "הסיבה לכישלון המניה היא נפילת השווקים באסיה", אבל לא "הרציונל לכישלון המניה הוא נפילת השווקים באסיה". 'רציונל' הוא העיקרון המניע התנהגות מסוימת או מערכת החלטות, והוא מיוחס לאדם הפועל ולא לכוחות עלומים. לכן רציונל עשוי להיות סיבה לפעולה, אבל זו סיבה מסוג מיוחד ומוגדר.
185
אלי שואל/ת: האם בתחום התקציבים והשכר יש לכתוב 'אחזקת רכב' או 'החזקת רכב'?
רוביק עונה:
בתחום המדובר משמשים שלושה מונחים. 'אחזקת רכב' מתייחס לכלל ההוצאות על הרכב (דלק, שמנים, תיקונים וכדומה), והוא המונח המתאים לשאלה. 'תחזוקת רכב' היא שמירה על מצבו התקין של הרכב. 'החזקת רכב' היא בעלות או שימוש קבוע ברכב. משום מה מוגדרת 'אחזקה' במונחי האקדמיה כחלופה לא תקנית של 'תחזוקה' ו'החזקה', בפועל משמעותה שונה גם מזו וגם מזו, והשימוש בה במשמעות התקציבית-חישובית מקובל ורווח.
186
יעל בהט שואל/ת: בספר ״המדע היהודי של אינשטיין״ מופיעה המילה 'מטקטק', עם ט' ולא ת'. בתחילה סברנו כי זו טעות, אך היא חזרה על עצמה. האם זו כתיבה תקינה? מה ההבדל בין לטקטק ולתקתק?
רוביק עונה:
הן 'טקטק' והן 'תקתק' הן מילים אונומטופאיות המחקות את הצליל המונוטוני 'תיק-תק'. בספרות של תחיית הלשון וגם בשלבים מאוחרים יותר שימשו שתי הצורות במקביל. גם לוין קיפניס בשירו הידוע "שעון בן חיל בחר באות ט': "טיק טק, טיק טק!/ דופק שעון בן חיל / ביום וגם בליל / דופק, דופק הוא כך." בשלב מסוים נדחקה הצורה 'טקטק', ונשארה רק 'תקתק'.
187
אורן צ'יצ'יאן שואל/ת: מה ההבדל בין ריקוד למחול? האם כשמישהו רוקד הוא גם מחולל?
רוביק עונה:
אין הבדל משמעות מובהק, יש הבדל בשימוש. 'מחול' מופיע במקרא, וקשורה בפועל חולל שפירושו הסתובב. 'ריקוד' הוא שם הפעולה של הפועל המקראי ריקד. בעברית החדשה נוהגים להשתמש ב'מחול' בעיקר בתחום האמנותי, בעוד 'ריקוד' היא מונח גנרי בשימושים מגוונים.
188
לימור נורי שואל/ת: אשמח אם תעשה סדר בין המילים 'סיבּוֹלֶת' ו'סְבוֹלֶת'.
רוביק עונה:
אכן, יש בלבול. 'סיבולת' היא על פי התלמוד סעודה משותפת, פיקניק. במילוני האקדמיה היא זכתה למשמעות נוספת, ונקבעה במילון הרפואה משנת 2010 כמונח עברי למונח האנגלי endurance, שהגדרתה 'כוח סבל וכושר עמידה', ומכאן 'סיבולת לב-ריאה'. השימוש חדש, ולכן גם במילון אבן שושן משנת 2005 הוא אינו מופיע. סְבולת היא חלופה עברית למונח האנגלי tolerance, שהגדרתו דומה, והופעתה הראשונה היא במילון החשבונאות של האקדמיה משנת 1961. השאלה מדוע נזקקה האקדמיה לשתי מילים שונות ומבלבלות למונחים קרובים צריכה להיות מונחת לפתחה, ואולי יש מקום לשקול את ההחלטה שוב.
189
דוד הלפרין שואל/ת: כאשר למדתי עברית, לפני 70+ שנה, אמרנו 'אדוקים', ואילו היום: 'חרדים'. מה בין השניים?
רוביק עונה:
המונח 'אדוקים' אכן נפוץ בעיקר בלשון הדיבור בימי היישוב וקום המדינה, והתייחס לדתיים בכלל. בין הילדים נפוץ גם כינוי הגנאי 'אדוק פיסטוק'. נראה שהתווית השלילית הביאה לירידת השימוש ב'אדוקים'. 'חרדים' הוא מונח שהחל לצמוח במאה ה-19, כדי להבדיל בין זרמים יהודיים שונים לאחרים, והוא אומץ הן על ידי החרדים עצמם והן על ידי החברה הכללית. השימוש בו במסגרת השיח הישראלי מוכר משנות ה-30 של המאה הקודמת.
190
יודית מולד שואל/ת: מה ההבדל בין יושר ליושרה?
רוביק עונה:
הגבולות בין המשמעויות של מילים אלו אכן מטושטשים. 'יושרה' היא התרגום העברי ל-integrity, והיא מתייחסת למכלול אישיותו של האדם, בעל יושרה הוא מי ש'תוכו כברו'. 'יושר' מתייחס יותר להתנהגותו ומעשיו של האדם. אדם שאינו נוהג לשקר הוא אדם ישר, אבל לא בהכרח בעל יושרה.
191
דב שואל/ת: למילה 'בר' פרושים רבים ושונים. האם יש קשר בין המושגים הקשורים למילה 'בר'? ומה זה אומר על העברית, האם שפתנו העשירה כל כך ענייה?
רוביק עונה:
למילה 'בָּר' שש משמעויות שונות, שחלקן קשורות. בר במשמעות בן היא מילה ארמית שהתאזרחה. בר במשמעות חיטה איכותית קשורה לשורש ברר, מה שבוררים אותו מן התבן. בר במשמעות נקי וטהור (בר לבב) קשורה גם היא ככל הנראה לשורש בר"ר. בר במשמעות שדה קשורה ככל הנראה ל'בוּר'. מכאן גם המשמעות של 'מחוץ ל', כמו בביטוי הארמי בר מינן: מחוץ לאתנו. בר היא גם מילה לועזית שהתאזרחה בעברית, מקום שאליו הולכים לשתות ולבלות. 'בר' היא אם כן דוגמה של הומונים, מילה שלה משמעויות שונות שהקשר ביניהן מקרי. ריבוי הומונימים אינם סימן לשפה ענייה, ואולי להיפך, העובדה שיש למילה אחת כמה משמעויות מעידה על עושר לשוני דווקא.
192
שרה שואל/ת: מה ההבדל בין 'לערבב' ו'לערבל'?
רוביק עונה:
בשימוש המקובל היום ערבול היא צורת נמרצת של ערבוב. לכן אנו מערבבים ביד, ומערבלים במכונה. מקורות הפעלים שונים. 'עִרבב' הוא פועל תלמודי, שנוצר מהכפלת ל' הפועל של עֵרֵב במשמעות חיבר דברים שונים יחד. משורש זה נוצרו מילים בצירופים 'שתי וערב', 'ערב רב', 'מעורב ירושלמי' ועוד. עִרבל הוא פועל חדש, שורשיו בפעלים שֵמיים שונים שמשמעותם ניפוי כולל ערבל הארמי, וכן בפועל 'התערבל' המופיע אצל רש"י, שפירושו התבלבל. השימוש החדש מושפע מהדמיון ל'עִרבב'.
193
ורד שואל/ת: מה ההבדל בין כוננית לארונית?
רוביק עונה:
מקובל להבחין בין כוננית שלה מדפים פתוחים או לכל היותר סגורים בזכוכית, לבין ארונית, הסגורה באמצעות דלתות.
194
אליעזר שואל/ת: מה ההבדלים בין הפעלים לדבר, לספר, להגיד ולומר.
רוביק עונה:
בין 'לדבר', 'להגיד' ו'לומר' אין הבדל משמעות, אלא הבדלים קלים בשימוש. 'הגיד' בעבר משמש בעיקר בשפה הגבוהה, ומכאן גם מונחים יהודיים כמו 'הגדה' ו'מגיד'. בעתיד הפועל אופייני דווקא לשפת הדיבור: "תגיד לי" דיבורי יותר מ'אמור לי' או 'דבר אתי'. 'אמר' הוא הנייטרלי מכולם, ומתייחס לרוב מצבי הדיבור. 'סיפר' דורש כבר תוכן מורכב של האמירה, ולכן הוא אינו שייך לגמרי לקבוצה.
195
אליעזר שואל/ת: מה ההבדל בין המילים השונות המתארות את מה שהעיניים עושות: לראות, לצפות, להסתכל, להתבונן, לחזות? מה מקורן ומתי נכון להשתמש בכל אחת?
רוביק עונה:
ויש גם 'להביט'. הגבולות בין השימושים השונים במילים האלה אינם ברורים. 'לראות' הוא השורש הנפוץ והבסיסי היותר ומתייחס לעצם הפעולה החושית. 'להסתכל' פירושו לראות דבר מה בבהירות, ולאורך משך זמן כלשהו, וכמוהו 'להביט'. 'לִצפות' פירושו להביט על אזור מסוים או תופעה מסוימת לאורך זמן, ולמטרה מוצהרת כמו שמירה או ניסוי מדעי. 'להתבונן' כבר מכיל את יסוד התבונה, ההפנמה של מה שאנחנו רואים. 'לחזות', המזכיר לנו את המילה מחזה, מדבר על הסתכלות בשרשרת אירועים, ומכאן גם היכולת לצפות את האירועים שיקרו בעתיד.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >