שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
181
דב שואל/ת: למילה 'בר' פרושים רבים ושונים. האם יש קשר בין המושגים הקשורים למילה 'בר'? ומה זה אומר על העברית, האם שפתנו העשירה כל כך ענייה?
רוביק עונה:
למילה 'בָּר' שש משמעויות שונות, שחלקן קשורות. בר במשמעות בן היא מילה ארמית שהתאזרחה. בר במשמעות חיטה איכותית קשורה לשורש ברר, מה שבוררים אותו מן התבן. בר במשמעות נקי וטהור (בר לבב) קשורה גם היא ככל הנראה לשורש בר"ר. בר במשמעות שדה קשורה ככל הנראה ל'בוּר'. מכאן גם המשמעות של 'מחוץ ל', כמו בביטוי הארמי בר מינן: מחוץ לאתנו. בר היא גם מילה לועזית שהתאזרחה בעברית, מקום שאליו הולכים לשתות ולבלות. 'בר' היא אם כן דוגמה של הומונים, מילה שלה משמעויות שונות שהקשר ביניהן מקרי. ריבוי הומונימים אינם סימן לשפה ענייה, ואולי להיפך, העובדה שיש למילה אחת כמה משמעויות מעידה על עושר לשוני דווקא.
182
שרה שואל/ת: מה ההבדל בין 'לערבב' ו'לערבל'?
רוביק עונה:
בשימוש המקובל היום ערבול היא צורת נמרצת של ערבוב. לכן אנו מערבבים ביד, ומערבלים במכונה. מקורות הפעלים שונים. 'עִרבב' הוא פועל תלמודי, שנוצר מהכפלת ל' הפועל של עֵרֵב במשמעות חיבר דברים שונים יחד. משורש זה נוצרו מילים בצירופים 'שתי וערב', 'ערב רב', 'מעורב ירושלמי' ועוד. עִרבל הוא פועל חדש, שורשיו בפעלים שֵמיים שונים שמשמעותם ניפוי כולל ערבל הארמי, וכן בפועל 'התערבל' המופיע אצל רש"י, שפירושו התבלבל. השימוש החדש מושפע מהדמיון ל'עִרבב'.
183
ורד שואל/ת: מה ההבדל בין כוננית לארונית?
רוביק עונה:
מקובל להבחין בין כוננית שלה מדפים פתוחים או לכל היותר סגורים בזכוכית, לבין ארונית, הסגורה באמצעות דלתות.
184
אליעזר שואל/ת: מה ההבדלים בין הפעלים לדבר, לספר, להגיד ולומר.
רוביק עונה:
בין 'לדבר', 'להגיד' ו'לומר' אין הבדל משמעות, אלא הבדלים קלים בשימוש. 'הגיד' בעבר משמש בעיקר בשפה הגבוהה, ומכאן גם מונחים יהודיים כמו 'הגדה' ו'מגיד'. בעתיד הפועל אופייני דווקא לשפת הדיבור: "תגיד לי" דיבורי יותר מ'אמור לי' או 'דבר אתי'. 'אמר' הוא הנייטרלי מכולם, ומתייחס לרוב מצבי הדיבור. 'סיפר' דורש כבר תוכן מורכב של האמירה, ולכן הוא אינו שייך לגמרי לקבוצה.
185
אליעזר שואל/ת: מה ההבדל בין המילים השונות המתארות את מה שהעיניים עושות: לראות, לצפות, להסתכל, להתבונן, לחזות? מה מקורן ומתי נכון להשתמש בכל אחת?
רוביק עונה:
ויש גם 'להביט'. הגבולות בין השימושים השונים במילים האלה אינם ברורים. 'לראות' הוא השורש הנפוץ והבסיסי היותר ומתייחס לעצם הפעולה החושית. 'להסתכל' פירושו לראות דבר מה בבהירות, ולאורך משך זמן כלשהו, וכמוהו 'להביט'. 'לִצפות' פירושו להביט על אזור מסוים או תופעה מסוימת לאורך זמן, ולמטרה מוצהרת כמו שמירה או ניסוי מדעי. 'להתבונן' כבר מכיל את יסוד התבונה, ההפנמה של מה שאנחנו רואים. 'לחזות', המזכיר לנו את המילה מחזה, מדבר על הסתכלות בשרשרת אירועים, ומכאן גם היכולת לצפות את האירועים שיקרו בעתיד.
186
שלומית שואל/ת: רוצה לדעת, אחת ולתמיד, מה נכון: 'כולם (עושים משהו) כאחד' או 'כולם (עושים משהו) כאחת'. ומה עושה כאן 'כולם קמו באחת'.
רוביק עונה:
אין הבדל משמעות בין 'כולם כאחד' או 'כולם כאחת'. פירוש שני השימושים כבר במקורות הוא 'יחד, באותו זמן'. בדרך כלל ברירת המחדל תהיה 'כאחד', עקב קדימותה של צורת הזכר בעברית, אך כאשר 'כולם' הם ממין נקבה תועדף הצורה 'כאחת', ואכן בתלמוד היא מתייחסת לשמות עצם נקביים כמו יד או חיטה ושעורה. 'באחת' היא צורה בעברית החדשה, קיצור (ובלשון הבלשנים 'אליפסה') של 'בבת אחת'.
187
עדי שאקר שואל/ת: מה ההבדל בין גר ומתגורר?
רוביק עונה:
אין הבדל, שתי החלופות נאות והבחירה לפי הטעם והחשק. במקרא הצורה 'מתגורר' מופיעה במשמעות גר רק פעם אחת, בסיפור אליהו והאלמנה. לפועל התגורר משמעות נוספת: הטיל פחד ומגור, כגון בקריאה המאיימת "גור לך".
188
יעל דויטש שואל/ת: מה ההבדל בין 'סחר' ל'מסחר'?
רוביק עונה:
מבחינת המשמעות אין כל הבדל. שתי המילים מופיעות במקרא, ושתיהן מתייחסות למיקח וממכר, סחר פירושו בכמה מקרים גם הסחורות עצמן. בשימוש המודרני 'סחר' משמשת בעניינים כלליים יותר המתייחסים למאקרו-כלכלה כמו 'סחר חליפין', 'סחר בינלאומי', 'מסחר' היא מילה ארצית יותר, אבל ההבחנה הזו גם היא אינה מוחלטת.
189
אופירה שואל/ת: בשורת השיר "עם רדת יום" ובשיר "רד הלילה" מתכוונים לאותו דבר: סופו של יום, אבל משמעות המלים הפוכה. למה זה קורה?
רוביק עונה:
"ירד" הוא פועל בעל שימושים מטפוריים רבים ומגוונים. "עם רדת יום" נולד מדימוי של עזיבה: היום הולך מאתנו, נוסח "יורד מהבמה", ומתקשר גם ל"ירידת" השמש. "רד הלילה" (ויש גם "עם רדת ערב") נולד מדימוי של נחיתה איטית על הקרקע: החושך בא מן השמיים אל האדמה, נוסח "רד אלינו אווירון".
190
שואל/ת: אנו מנהלים אורח חיים טבעוני. על פי דעה עממית הטבעוני הוא צמחוני שאינו אוכל ביצים ותוצרת חלב. לדעתי זו תפיסה המתעלמת מן המניע העיקרי, הבריאותי, של הטבעוני, בעוד הצמחוני פועל בגלל מניע מוסרי. מעניין אותי איך התקבל המונח טבעוני, מתי ועל ידי מי?
רוביק עונה:
על פי כל ההגדרות ההבחנה בין טבעוני וצמחוני היא בסוג המזון. הצמחוני אינו אוכל בשר, הטבעוני אינו אוכל גם מוצרים מן החי. שאלת המניעים אינה חלק מן ההגדרה אלא נתונה לכל אדם. מקור המילה "צמחוני" היא בימי הביניים במשמעות "מה שאינו מן החי", ואליעזר בן יהודה כותב עליה במילונו: "ונוהג בדיבור ובספרות העברית החדשה במשמעות מי שאינו אוכל בשר בע"ח אלא צמחים בלבד". באנגלית נגזרה בשנות הארבעים vegan (טבעוני) מ-vegetarian (צמחוני). לא ברור מי טבע את המילה הזו עבור vegan, אבל טִבְעֲנִי מצוי בהגות ימי הביניים, ו"טבעוני" מופיעה במילוני האקדמיה בצירוף "סגנון טבעוני", במשמעות סגנון נטורליסטי, וזאת במילון הקדרות שיצא בשנת 1950.
191
שואל/ת: אני מבקש לעתים להשתמש בצורת הסביל של שם הפועל 'ליזום', ולשם כך המצאתי את הפועל 'להיזום', אבל לא נראה לי שיש פועל שכזה?
רוביק עונה:
בבניין נפעל קיים פועל 'נוֹזָם', ושם הפועל הוא 'להיווזם', שספק אם דובר עברית כלשהו העלה אותו על דל שפתיו. 'להיזום' שהצעת הוא אנלוגיה לשורשים בגזרת נחי ע"ו בבניין נפעל, כמו 'להיסוג' מן השורש סו"ג.
192
שואל/ת: אני נתקל לא אחת בניסוח "חברת אחזקות" בהתייחס לחברה המחזיקה בחברות בנות. ידוע לי שיש לכתוב "חברת החזקות". שתי הצורות מופיעות בעיתונים הכלכליים. מה נכון?
רוביק עונה:
השם שנקבע על ידי האקדמיה הוא "חברה אם" (או "אם חברה"). לצידו נקלט "חברת החזקות", שנטבע בעקבות האנגלית: company holding, ושובש ל"חברת אחזקות". הבלבול בין צורת אפעלה והפעלה קיים במקרים נוספים כמו אבחנה והבחנה, אספקה והספקה ועוד. עם הזמן הטעות הופכת נורמה, והיום השימוש ב"אחזקות", הנתפס כמונח פחות טכני, גבוה באופן מובהק מהשימוש ב"החזקות".
193
ארן הרשלג שואל/ת: אחי ומשפחתו נחתו אצלנו אתמול ותוך כדי שיחה גיסתי אמרה את צירוף המילים "פיסת עוגה". לי זה נשמע טעות, שהרי אומרים פיסת אדמה, פיסת בד, אבל לא "פיסת עוגה". האם זו באמת טעות?
רוביק עונה:
"פיסת עוגה" וגם "פיסת נייר" הן שימוש תקין במשמעות שנקבעה בימי הביניים למילה התלמודית "פיסה": חתיכה או קטע. עם זאת, "פיסת עוגה" מזכירה לנו בצליל ובמשמעות את piece of cake.
194
דוד שואל/ת: מדוע נקראים אוזני המן "אוזניים", בשעה שביידיש הם נקראים כיסנים (המן-טאשן)?
רוביק עונה:
השם ביידיש נקבע בעקבות דמיון הצליל לגירסה הגרמנית: Mohntasch (כיסני פרג). המילה 'אוזן' נקבעה עקב דמיון הכיסנים לאוזניים. בלשון חכמים מצוי קשר בין המן לאוזניים: "נכנס המן לבית גנזי המלך... אוזניו מקוטפות ועיניו חשוכות" (בראשית רבה לט).
195
שואל/ת: באחד העיתונים נכתב על זאב ביילסקי ש"הכיר תושבת דרום אפריקה ונישא לה". האם "נישא לה" במקום "נשא אותה" הוא טרנד פמיניסטי, או ביטוי תקין?
רוביק עונה:
התלמוד אינו משאיר בדרך כלל מקום לספק, הגבר נושא אשה (בבניין קל), האישה נישאת לגבר (בניין נפעל), כמו בפסוק "יותר משהאיש רוצא לישא, האישה רוצה להינשא". בעברית החדשה השימוש ההדדי "נישאו זה לזה" (ולעיתים "זה לזו") נפוץ מאוד, כולל במסמכים משפטיים ודתיים. גם לכך יש שורשים בתלמוד (ירושלמי יבמות ז ח): "בת כהן שנישאת לישראל וילדה ממנו בת, ובת ישראל שנישאת לכהן וילדה ממנו בן, ונישאו שניהן (הבת והבן – ר.ר.) זה לזה והולידו בן, הרי זה ראוי להיות כהן גדול". ההדדיות מכשירה את החלת הצורה על גברים: הוא נישא לה, היא נישאה לו.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >