שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
181
אבישי טופול שואל/ת: מה ההבדל בין אמרה, ניב ופתגם?
רוביק עונה:
'ניב' הוא סוג של מטבע לשון. הגדרתו אינה חד משמעית, אבל בדרך כלל הכוונה למטבע לשון שיש בו פועל וניתן להטות אותו על פי הקשר המשפט כמו "תפס את השור בקרניו" או "מצא חן בעיניו". אמרה ופתגם הם משפטים קצרים העוברים מדור לדור, ומעבירים רעיון או דבר חוכמה. בדרך כלל נשתמש ב'אמרה' כאשר הדובר ידוע, ובפתגם כמדובר בחוכמה עממית ללא בעלים, אבל לא בהכרח.
182
אלי שואל/ת: מה ההבדל בין אוליגרך וטייקון? למה כל העשירים מרוסיה מכונים בתקשורת כאוליגרכים, וכל עשירי ישראל הוותיקים מכונים טייקונים?
רוביק עונה:
'טייקון' הוא אדם הפועל בשוק הפרטי, והוא עשיר מאוד ובעל נכסים רבים. יש לו אמנם השפעה פוליטית אך היא עקיפה ונובעת מכוחו הכלכלי. כאלה הם יצחק תשובה ועידן עופר, למשל, ולשעבר נוחי דנקנר. מקור המילה יפני. 'אוליגרך' פירושו אדם עשיר המשולב במערכות השלטון בכוח הונו, ומקור המילה אוליגרכיה יווני: שלטון המעטים. המונח זכה לעדנה ברוסיה שלאחר נפילת ברית המועצות, כאשר למערכת הפוליטית נכנסו בדרכים שונות בעלי ההון החדשים. חלקם, כידוע, הגיע לישראל כשהסוס הרוסי נגמר.
183
ארנון שואל/ת: מהם ההבדלים בין המילים "אַיֵּה" "היכן" ו"איפה"? האם בעבר היו ביניהם הבדלים?
רוביק עונה:
המשמעות זהה, אבל יש הבדלים. 'איה' המופיע במקרא הוא פיתוח של 'אֵי', והוא מופיע רק לפני שמות עצם. אִי אפשר לומר "איה נעלמת?" 'איפה' המקראית היא מילת מורכבת: אי+פה, 'היכן' התלמודית המושפעת מארמית היא הרכב של אי+כאן, והן יכולות לשמש לכל עניין, שמות עצם ופעלים: איפה הילד? היכן היית?
184
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: האם יש הבדל בין 'החל' ו'התחיל', והאם יש לכך דוגמאות נוספות?
רוביק עונה:
הפעלים 'החל' ו'התחיל' זהים במשמעותם. 'החל' הוא מן השורש המקראי חל"ל. אחת מן המילים שנגזרו מן השורש היא 'תחילה', וממנה נגזר בלשון חכמים שורש תנייני, תח"ל, המשמש בבנייני הפעיל והופעל בלבד: 'התחיל' ו'הותחל'. שורשים תנייניים הם צורה רווחת בעברית, ורבים מהם מכילים ת' כפ' הפועל. כך נולד במקרא 'תרם' מן 'רום', בעברית החדשה 'תפקד' מן 'פקד', ועוד רבים.
185
סיון שואל/ת: ברצוני לשאול מה ההבדל בין שימוש המילה 'אלה' לבין 'אלו', והאם הוא שרירותי.
רוביק עונה:
אכן אין בין 'אלה' ל'אלו' כל הבדל, במקרא כמו בעברית של היום, והשימוש בהן חופשי.
186
אלכס שפי שואל/ת: מה ההבדל בהגדרה ובשימוש מבחינה משפטית ומנהלית בין ערעור, עָרָר ועַרעָר? האם המקבילה האנגלית בכל שלושת המונחים היא appeal?
רוביק עונה:
המילה ערער במשמעות המשפטית אינה קיימת, אם כי אפשר לשמוע אותה פה ושם כמעין גזירה מ'עִרְעֵר' ואולי בהשפעת הערער בערבה המקראי. אין הבדל במשמעות בין 'ערעור' ו'ערר', בשניהם יש פנייה לערכאה גבוהה יותר לשינוי החלטה, והתרגום לאנגלית הוא אכן appeal. יש בידול בשימוש. עָרָר הוא ערעור בתחומים מיוחדים כמו מעצרים ובעיקר בתחום המנהלי-בירוקרטי, ערעור יוחד כשם כללי לפנייה לבתי המשפט.
187
ורד שואל/ת: מה ההבדל בין איכר לחקלאי?
רוביק עונה:
'איכר' היא מילה שהשימוש בה התיישן. היא משקפת אורח חיים ותרבות ולא רק עיסוק, ואלה כמעט נעלמו במציאות המודרנית. בהתיישבות העברית האיכרים היו מקימי המושבות של סוף המאה ה-19. המילה 'חקלאי' מכוונת לעיסוקו של אדם המגדל בעלי חיים וצמחים. רוב האיכרים היו אם כן חקלאים, אבל החקלאים של היום בדרך כלל אינם איכרים.
188
אלכס שפי שואל/ת: מה ההבדל בין מתקפה להתקפה ולתקיפה מבחינה צבאית: באינטרנט ובתקשורת יש נטייה לבלבל בין שלושת המונחים האלה; נראה לי שמתקפה היא התקפה כללית בקנה מידה נרחב (בלועזית -אופנסיבה), והתקפה או תקיפה מקבילים באנגלית ל- attack. אודה לך אם תחדד את ההבדלים בין שלושת המונחים.
רוביק עונה:
האבחנות שבשאלה נכונות. 'מתקפה' היא מהלך מתוכנן ומשולב. 'התקפה' היא מילת מטרייה, היכולה לשמש גם למהלך בודד וגם למהלך משולב, ומשמשת גם בספורט, בשיח הציבורי ועוד. 'תקיפה' היא שם הפעולה של הפועל תקף, כלומר, היא עצם הפעולה, שיכולה להיות צבאית או של אדם בודד.
189
רבקה שואל/ת: מה ההבדל בין סיבה לרציונל?
רוביק עונה:
'סיבה' היא מילה בעלת תחולת משמעות ושימוש רחבה יותר מ'רציונל' והשוני בין המילים רב על המשותף. סיבה היא כוח, אירוע או חוק הגורם לדבר מה להתרחש (קרוי כידוע מסובב). נאמר: "הסיבה לכישלון המניה היא נפילת השווקים באסיה", אבל לא "הרציונל לכישלון המניה הוא נפילת השווקים באסיה". 'רציונל' הוא העיקרון המניע התנהגות מסוימת או מערכת החלטות, והוא מיוחס לאדם הפועל ולא לכוחות עלומים. לכן רציונל עשוי להיות סיבה לפעולה, אבל זו סיבה מסוג מיוחד ומוגדר.
190
אלי שואל/ת: האם בתחום התקציבים והשכר יש לכתוב 'אחזקת רכב' או 'החזקת רכב'?
רוביק עונה:
בתחום המדובר משמשים שלושה מונחים. 'אחזקת רכב' מתייחס לכלל ההוצאות על הרכב (דלק, שמנים, תיקונים וכדומה), והוא המונח המתאים לשאלה. 'תחזוקת רכב' היא שמירה על מצבו התקין של הרכב. 'החזקת רכב' היא בעלות או שימוש קבוע ברכב. משום מה מוגדרת 'אחזקה' במונחי האקדמיה כחלופה לא תקנית של 'תחזוקה' ו'החזקה', בפועל משמעותה שונה גם מזו וגם מזו, והשימוש בה במשמעות התקציבית-חישובית מקובל ורווח.
191
יעל בהט שואל/ת: בספר ״המדע היהודי של אינשטיין״ מופיעה המילה 'מטקטק', עם ט' ולא ת'. בתחילה סברנו כי זו טעות, אך היא חזרה על עצמה. האם זו כתיבה תקינה? מה ההבדל בין לטקטק ולתקתק?
רוביק עונה:
הן 'טקטק' והן 'תקתק' הן מילים אונומטופאיות המחקות את הצליל המונוטוני 'תיק-תק'. בספרות של תחיית הלשון וגם בשלבים מאוחרים יותר שימשו שתי הצורות במקביל. גם לוין קיפניס בשירו הידוע "שעון בן חיל בחר באות ט': "טיק טק, טיק טק!/ דופק שעון בן חיל / ביום וגם בליל / דופק, דופק הוא כך." בשלב מסוים נדחקה הצורה 'טקטק', ונשארה רק 'תקתק'.
192
אורן צ'יצ'יאן שואל/ת: מה ההבדל בין ריקוד למחול? האם כשמישהו רוקד הוא גם מחולל?
רוביק עונה:
אין הבדל משמעות מובהק, יש הבדל בשימוש. 'מחול' מופיע במקרא, וקשורה בפועל חולל שפירושו הסתובב. 'ריקוד' הוא שם הפעולה של הפועל המקראי ריקד. בעברית החדשה נוהגים להשתמש ב'מחול' בעיקר בתחום האמנותי, בעוד 'ריקוד' היא מונח גנרי בשימושים מגוונים.
193
לימור נורי שואל/ת: אשמח אם תעשה סדר בין המילים 'סיבּוֹלֶת' ו'סְבוֹלֶת'.
רוביק עונה:
אכן, יש בלבול. 'סיבולת' היא על פי התלמוד סעודה משותפת, פיקניק. במילוני האקדמיה היא זכתה למשמעות נוספת, ונקבעה במילון הרפואה משנת 2010 כמונח עברי למונח האנגלי endurance, שהגדרתה 'כוח סבל וכושר עמידה', ומכאן 'סיבולת לב-ריאה'. השימוש חדש, ולכן גם במילון אבן שושן משנת 2005 הוא אינו מופיע. סְבולת היא חלופה עברית למונח האנגלי tolerance, שהגדרתו דומה, והופעתה הראשונה היא במילון החשבונאות של האקדמיה משנת 1961. השאלה מדוע נזקקה האקדמיה לשתי מילים שונות ומבלבלות למונחים קרובים צריכה להיות מונחת לפתחה, ואולי יש מקום לשקול את ההחלטה שוב.
194
דוד הלפרין שואל/ת: כאשר למדתי עברית, לפני 70+ שנה, אמרנו 'אדוקים', ואילו היום: 'חרדים'. מה בין השניים?
רוביק עונה:
המונח 'אדוקים' אכן נפוץ בעיקר בלשון הדיבור בימי היישוב וקום המדינה, והתייחס לדתיים בכלל. בין הילדים נפוץ גם כינוי הגנאי 'אדוק פיסטוק'. נראה שהתווית השלילית הביאה לירידת השימוש ב'אדוקים'. 'חרדים' הוא מונח שהחל לצמוח במאה ה-19, כדי להבדיל בין זרמים יהודיים שונים לאחרים, והוא אומץ הן על ידי החרדים עצמם והן על ידי החברה הכללית. השימוש בו במסגרת השיח הישראלי מוכר משנות ה-30 של המאה הקודמת.
195
יודית מולד שואל/ת: מה ההבדל בין יושר ליושרה?
רוביק עונה:
הגבולות בין המשמעויות של מילים אלו אכן מטושטשים. 'יושרה' היא התרגום העברי ל-integrity, והיא מתייחסת למכלול אישיותו של האדם, בעל יושרה הוא מי ש'תוכו כברו'. 'יושר' מתייחס יותר להתנהגותו ומעשיו של האדם. אדם שאינו נוהג לשקר הוא אדם ישר, אבל לא בהכרח בעל יושרה.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >