שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
196
שלומית שואל/ת: רוצה לדעת, אחת ולתמיד, מה נכון: 'כולם (עושים משהו) כאחד' או 'כולם (עושים משהו) כאחת'. ומה עושה כאן 'כולם קמו באחת'.
רוביק עונה:
אין הבדל משמעות בין 'כולם כאחד' או 'כולם כאחת'. פירוש שני השימושים כבר במקורות הוא 'יחד, באותו זמן'. בדרך כלל ברירת המחדל תהיה 'כאחד', עקב קדימותה של צורת הזכר בעברית, אך כאשר 'כולם' הם ממין נקבה תועדף הצורה 'כאחת', ואכן בתלמוד היא מתייחסת לשמות עצם נקביים כמו יד או חיטה ושעורה. 'באחת' היא צורה בעברית החדשה, קיצור (ובלשון הבלשנים 'אליפסה') של 'בבת אחת'.
197
עדי שאקר שואל/ת: מה ההבדל בין גר ומתגורר?
רוביק עונה:
אין הבדל, שתי החלופות נאות והבחירה לפי הטעם והחשק. במקרא הצורה 'מתגורר' מופיעה במשמעות גר רק פעם אחת, בסיפור אליהו והאלמנה. לפועל התגורר משמעות נוספת: הטיל פחד ומגור, כגון בקריאה המאיימת "גור לך".
198
יעל דויטש שואל/ת: מה ההבדל בין 'סחר' ל'מסחר'?
רוביק עונה:
מבחינת המשמעות אין כל הבדל. שתי המילים מופיעות במקרא, ושתיהן מתייחסות למיקח וממכר, סחר פירושו בכמה מקרים גם הסחורות עצמן. בשימוש המודרני 'סחר' משמשת בעניינים כלליים יותר המתייחסים למאקרו-כלכלה כמו 'סחר חליפין', 'סחר בינלאומי', 'מסחר' היא מילה ארצית יותר, אבל ההבחנה הזו גם היא אינה מוחלטת.
199
אופירה שואל/ת: בשורת השיר "עם רדת יום" ובשיר "רד הלילה" מתכוונים לאותו דבר: סופו של יום, אבל משמעות המלים הפוכה. למה זה קורה?
רוביק עונה:
"ירד" הוא פועל בעל שימושים מטפוריים רבים ומגוונים. "עם רדת יום" נולד מדימוי של עזיבה: היום הולך מאתנו, נוסח "יורד מהבמה", ומתקשר גם ל"ירידת" השמש. "רד הלילה" (ויש גם "עם רדת ערב") נולד מדימוי של נחיתה איטית על הקרקע: החושך בא מן השמיים אל האדמה, נוסח "רד אלינו אווירון".
200
שואל/ת: אנו מנהלים אורח חיים טבעוני. על פי דעה עממית הטבעוני הוא צמחוני שאינו אוכל ביצים ותוצרת חלב. לדעתי זו תפיסה המתעלמת מן המניע העיקרי, הבריאותי, של הטבעוני, בעוד הצמחוני פועל בגלל מניע מוסרי. מעניין אותי איך התקבל המונח טבעוני, מתי ועל ידי מי?
רוביק עונה:
על פי כל ההגדרות ההבחנה בין טבעוני וצמחוני היא בסוג המזון. הצמחוני אינו אוכל בשר, הטבעוני אינו אוכל גם מוצרים מן החי. שאלת המניעים אינה חלק מן ההגדרה אלא נתונה לכל אדם. מקור המילה "צמחוני" היא בימי הביניים במשמעות "מה שאינו מן החי", ואליעזר בן יהודה כותב עליה במילונו: "ונוהג בדיבור ובספרות העברית החדשה במשמעות מי שאינו אוכל בשר בע"ח אלא צמחים בלבד". באנגלית נגזרה בשנות הארבעים vegan (טבעוני) מ-vegetarian (צמחוני). לא ברור מי טבע את המילה הזו עבור vegan, אבל טִבְעֲנִי מצוי בהגות ימי הביניים, ו"טבעוני" מופיעה במילוני האקדמיה בצירוף "סגנון טבעוני", במשמעות סגנון נטורליסטי, וזאת במילון הקדרות שיצא בשנת 1950.
201
שואל/ת: אני מבקש לעתים להשתמש בצורת הסביל של שם הפועל 'ליזום', ולשם כך המצאתי את הפועל 'להיזום', אבל לא נראה לי שיש פועל שכזה?
רוביק עונה:
בבניין נפעל קיים פועל 'נוֹזָם', ושם הפועל הוא 'להיווזם', שספק אם דובר עברית כלשהו העלה אותו על דל שפתיו. 'להיזום' שהצעת הוא אנלוגיה לשורשים בגזרת נחי ע"ו בבניין נפעל, כמו 'להיסוג' מן השורש סו"ג.
202
שואל/ת: אני נתקל לא אחת בניסוח "חברת אחזקות" בהתייחס לחברה המחזיקה בחברות בנות. ידוע לי שיש לכתוב "חברת החזקות". שתי הצורות מופיעות בעיתונים הכלכליים. מה נכון?
רוביק עונה:
השם שנקבע על ידי האקדמיה הוא "חברה אם" (או "אם חברה"). לצידו נקלט "חברת החזקות", שנטבע בעקבות האנגלית: company holding, ושובש ל"חברת אחזקות". הבלבול בין צורת אפעלה והפעלה קיים במקרים נוספים כמו אבחנה והבחנה, אספקה והספקה ועוד. עם הזמן הטעות הופכת נורמה, והיום השימוש ב"אחזקות", הנתפס כמונח פחות טכני, גבוה באופן מובהק מהשימוש ב"החזקות".
203
ארן הרשלג שואל/ת: אחי ומשפחתו נחתו אצלנו אתמול ותוך כדי שיחה גיסתי אמרה את צירוף המילים "פיסת עוגה". לי זה נשמע טעות, שהרי אומרים פיסת אדמה, פיסת בד, אבל לא "פיסת עוגה". האם זו באמת טעות?
רוביק עונה:
"פיסת עוגה" וגם "פיסת נייר" הן שימוש תקין במשמעות שנקבעה בימי הביניים למילה התלמודית "פיסה": חתיכה או קטע. עם זאת, "פיסת עוגה" מזכירה לנו בצליל ובמשמעות את piece of cake.
204
דוד שואל/ת: מדוע נקראים אוזני המן "אוזניים", בשעה שביידיש הם נקראים כיסנים (המן-טאשן)?
רוביק עונה:
השם ביידיש נקבע בעקבות דמיון הצליל לגירסה הגרמנית: Mohntasch (כיסני פרג). המילה 'אוזן' נקבעה עקב דמיון הכיסנים לאוזניים. בלשון חכמים מצוי קשר בין המן לאוזניים: "נכנס המן לבית גנזי המלך... אוזניו מקוטפות ועיניו חשוכות" (בראשית רבה לט).
205
שואל/ת: באחד העיתונים נכתב על זאב ביילסקי ש"הכיר תושבת דרום אפריקה ונישא לה". האם "נישא לה" במקום "נשא אותה" הוא טרנד פמיניסטי, או ביטוי תקין?
רוביק עונה:
התלמוד אינו משאיר בדרך כלל מקום לספק, הגבר נושא אשה (בבניין קל), האישה נישאת לגבר (בניין נפעל), כמו בפסוק "יותר משהאיש רוצא לישא, האישה רוצה להינשא". בעברית החדשה השימוש ההדדי "נישאו זה לזה" (ולעיתים "זה לזו") נפוץ מאוד, כולל במסמכים משפטיים ודתיים. גם לכך יש שורשים בתלמוד (ירושלמי יבמות ז ח): "בת כהן שנישאת לישראל וילדה ממנו בת, ובת ישראל שנישאת לכהן וילדה ממנו בן, ונישאו שניהן (הבת והבן – ר.ר.) זה לזה והולידו בן, הרי זה ראוי להיות כהן גדול". ההדדיות מכשירה את החלת הצורה על גברים: הוא נישא לה, היא נישאה לו.
206
שואל/ת: בבית הקברות ברחוב טרומפלדור בתל אביב יש מצבות שכתוב עליהן פ"נ גלמוד. בבית הקברות של המושבה כנרת כתוב פ"נ אלמוני. מה מקור ההבדל? .
רוביק עונה:
"גלמוד" הוא אדם שחי בגפו, ללא קרובים וידידים. אלמוני הוא אדם שאין יודעים מיהו. הכתובת "אלמוני" היא על פי הדרך הנהוגה בבתי קברות בעולם (anonymus), בעוד גלמוד היא מילה עברית יפהפיה המעניקה לאדם שאין יודעים את שמו ממד אנושי
207
שואל/ת: בזמן האחרון נפוץ השימוש במילה "תיבלון" במקום "תיבול". האם זו מילה עברית "רשמית" או סתם סלנג חדש?
רוביק עונה:
"תיבלון" ו"לתבלן" נולדו מן המילה "תבלין". תיבלון נחשבת במילונים עדיין כ"לשון דיבור", אבל אינה מתנהגת כך אלא מופיעה דווקא כחלופה מתוחכמת של "תיבול". היא אולי אינה רשמית, אבל בהחלט תקינה.
208
שואל/ת: בזמן האחרון נכנס יותר ויותר השימוש במונח "מִנשק" (או לעיתים נדירות מישק) במקום "מִמשק" כדי לתאר את המילה הלועזית interface מעולם המחשב. באוזני זה צורם ביותר, מה גם שהתרגלתי למילה ממשק?
רוביק עונה:
התהליך הפוך. "מִנשק" נקבעה כבר לפני עשור כמילה עברית ל-interface, שמשמעותה מפגש בין שתי מערכות, וכך היא מופיעה במילוני האקדמיה ובספרות המקצועית. "מִמשק" היתה אז מילה זניחה שהתייחסה לתחום התכנון המרחבי. מסיבות שונות, פונטיות בעיקר, בחרה קהילת הדוברים, בעיקר בעולם המחשבים, לאמץ את "מִמשק", והמילה כבשה כל חלקה טובה. למעשה, אין היום כמעט שימוש ב"מִנשק" ובוודאי לא ב"מישק", בעוד "מִמשק" היא אחת המילים הנפוצות ביותר בתחום המחשבים וטכנולוגיות המידע, וגם יצרה פעלים כגון להתממשק. הסיבה פונטית: יותר נוח לומר "מִמשק" ולא "מִנשק". חבל, כי מִנשק היא מילה הגיונית ונאה: מקום או מצב שבו שתי מערכות נושקות זו לזו.
209
שואל/ת: בימים אלה מובילה הבורסה לניירות ערך את "מצעד השוורים" בשדרות רוטשילד בתל אביב. bull, המושג הבורסאי למניה בעלייה מתמדת, הוא "פר". "שור" (ox) הוא "פר לשעבר", דהיינו, מסורס. מה קורה?
רוביק עונה:
יש הבחנה מילונית מסוימת בין פר לשור, אך יש גם עירבוב רב בשימוש, שראשיתו כבר במקרא בביטויים "פר השור" ו"שור פר". בענייני הבורסה, האקדמיה קבעה כי יש לומר "שוק פרים" על שוק מניות בעלייה (bullish market), אך הציבור דבק ב"שוק שוורים", אולי עקב האסוציאציה למלחמת השוורים, שגם היא לכאורה ביטוי פגום, תרגום של המילה האנגלית bullfight.
210
אבי נבו שואל/ת: בילדותי בקרית אליעזר כשרצית להטיל מימיך היית "הולך לפשתן". האם יש הבדל בין לפשתן ולהשתין?
רוביק עונה:
אין הבדל. זהו הלחם בין "להשתין" המקראי" לבין "פישן" היידי, וכולם פשתנו, לא רק בקרית אליעזר.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >