שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
196
שואל/ת: בבית הקברות ברחוב טרומפלדור בתל אביב יש מצבות שכתוב עליהן פ"נ גלמוד. בבית הקברות של המושבה כנרת כתוב פ"נ אלמוני. מה מקור ההבדל? .
רוביק עונה:
"גלמוד" הוא אדם שחי בגפו, ללא קרובים וידידים. אלמוני הוא אדם שאין יודעים מיהו. הכתובת "אלמוני" היא על פי הדרך הנהוגה בבתי קברות בעולם (anonymus), בעוד גלמוד היא מילה עברית יפהפיה המעניקה לאדם שאין יודעים את שמו ממד אנושי
197
שואל/ת: בזמן האחרון נפוץ השימוש במילה "תיבלון" במקום "תיבול". האם זו מילה עברית "רשמית" או סתם סלנג חדש?
רוביק עונה:
"תיבלון" ו"לתבלן" נולדו מן המילה "תבלין". תיבלון נחשבת במילונים עדיין כ"לשון דיבור", אבל אינה מתנהגת כך אלא מופיעה דווקא כחלופה מתוחכמת של "תיבול". היא אולי אינה רשמית, אבל בהחלט תקינה.
198
שואל/ת: בזמן האחרון נכנס יותר ויותר השימוש במונח "מִנשק" (או לעיתים נדירות מישק) במקום "מִמשק" כדי לתאר את המילה הלועזית interface מעולם המחשב. באוזני זה צורם ביותר, מה גם שהתרגלתי למילה ממשק?
רוביק עונה:
התהליך הפוך. "מִנשק" נקבעה כבר לפני עשור כמילה עברית ל-interface, שמשמעותה מפגש בין שתי מערכות, וכך היא מופיעה במילוני האקדמיה ובספרות המקצועית. "מִמשק" היתה אז מילה זניחה שהתייחסה לתחום התכנון המרחבי. מסיבות שונות, פונטיות בעיקר, בחרה קהילת הדוברים, בעיקר בעולם המחשבים, לאמץ את "מִמשק", והמילה כבשה כל חלקה טובה. למעשה, אין היום כמעט שימוש ב"מִנשק" ובוודאי לא ב"מישק", בעוד "מִמשק" היא אחת המילים הנפוצות ביותר בתחום המחשבים וטכנולוגיות המידע, וגם יצרה פעלים כגון להתממשק. הסיבה פונטית: יותר נוח לומר "מִמשק" ולא "מִנשק". חבל, כי מִנשק היא מילה הגיונית ונאה: מקום או מצב שבו שתי מערכות נושקות זו לזו.
199
שואל/ת: בימים אלה מובילה הבורסה לניירות ערך את "מצעד השוורים" בשדרות רוטשילד בתל אביב. bull, המושג הבורסאי למניה בעלייה מתמדת, הוא "פר". "שור" (ox) הוא "פר לשעבר", דהיינו, מסורס. מה קורה?
רוביק עונה:
יש הבחנה מילונית מסוימת בין פר לשור, אך יש גם עירבוב רב בשימוש, שראשיתו כבר במקרא בביטויים "פר השור" ו"שור פר". בענייני הבורסה, האקדמיה קבעה כי יש לומר "שוק פרים" על שוק מניות בעלייה (bullish market), אך הציבור דבק ב"שוק שוורים", אולי עקב האסוציאציה למלחמת השוורים, שגם היא לכאורה ביטוי פגום, תרגום של המילה האנגלית bullfight.
200
אבי נבו שואל/ת: בילדותי בקרית אליעזר כשרצית להטיל מימיך היית "הולך לפשתן". האם יש הבדל בין לפשתן ולהשתין?
רוביק עונה:
אין הבדל. זהו הלחם בין "להשתין" המקראי" לבין "פישן" היידי, וכולם פשתנו, לא רק בקרית אליעזר.
201
שואל/ת: בימים אלו משפחתי עסוקה בתרומת מוח עצם לאחייני, ורציתי לשאול מה נכון, מוח עצם או מֵח עצם?
רוביק עונה:
המילה התקנית היא מוח עצם. "מֵחַ" היא מילה מקראית נדירה במשמעות "שמן". "הביטוי "מֵח העצם" חדר בצורה ספונטנית לשפה, ומילון ספיר מציע אותו כחלופה מקובלת. יתרונו שהוא מבדיל בין המוח שבקודקודנו לבין מוח העצמות, החומר השמנוני שבתוך העצמות.
202
שואל/ת: במבחן שקיבל בני בבית הספר היה כתוב "הקף את התשובה הנכונה במעגל". עד היום המושג שאני הכרתי היה "הקף בעיגול". אשמח אם תוכל לומר לי מהי הצורה הנכונה, ומה בעצם ההבדל בין שניהם?
רוביק עונה:
"הקף בעיגול" הוא טעות. העיגול הוא השטח שאותו מקיף המעגל, שהוא קו. הבלבול בין שתי המילים מוכר בין דוברי העברית, ולמעשה הן הפכו למילים נרדפות.
203
שואל/ת: בספורט אומרים "התוצאה צומקה". מדוע לא עדיף: "התוצאה צומצמה"?
רוביק עונה:
שני הביטויים הם קיצורי דרך לגיטימיים. המשמעות היא: פער התוצאות בין שתי הקבוצות צומק, או צומצם, כלומר, הפך קטן יותר.
204
שואל/ת: בספריו של יעקב שבתאי חוזרת פעמים רבות הצורה "הרווחה" במקום "רווחה". מאין באה הה"א?
רוביק עונה:
"הרווחה" מופיעה בתלמוד ובספרות ימי הביניים, לצד הצורה המקראית "רווחה". אין ביניהן הבדל משמעות, אם כי לכאורה ב"הרווחה" ניתן לחוש את יסוד הפעולה האקטיבית. התפתחות זוגות מסוג זה אינה זרה לשפה, אך גם אינה נפוצה. הזוג הדומה "לווייה" ו"הלוויה" מתקיים במקביל בעברית החדשה היומיומית, "הרווחה" זקוקה לגואל ספרותי כמו יעקב שבתאי.
205
שואל/ת: בפרסומת למאמני כושר נאמר "אצלנו לא מוותרים על מקצועיות ומקצוענות"? מה ההבדל?
רוביק עונה:
ההבדל דק. "מקצועי" מתייחס לעבודה ולעובד, ופירושו "על פי דרישות המקצוע": "דוד עשה עבודה מקצועית", "דוד הוא חשמלאי מקצועי". "מקצוען" מתייחס לתכונותיו של בעל המקצוע, ופירושו "פועל בתחום התמחותו באופן מושלם": "דוד הוא מקצוען אמיתי".
206
שואל/ת: בשיעורי לשון בתיכון למדתי שצריך לומר "היתוֹסף". האם "התווסף" זו שגיאה?
רוביק עונה:
"היתוֹסף", צורת התפעל של השורש י-ס-ף היא הצורה הנהוגה בתלמוד ובימי הביניים בהשפעת תרגום המקרא לארמית. בתקופת ההשכלה הציע אייזיק הירש וייס להתעלם מהצורה התלמודית ולקבוע את "התווסף", כמו בפועל המקראי "התוודע" משורש י-ד-ע. "התווסף" לא זכתה לתו תקן אבל השתרשה בדיבור, וקשה לראות בה שגיאה. בעניין זה כותבת מזכירת האקדמיה ללשון עברית רונית גדיש: "נטיית השורש יס"ף בבניין התפעל היא הִתְוַסֵּף. הצורה המלומדת היא נִתּוֹסַף. ההחלטה התקבלה בשנת תשס"א.
207
גבי מירון שואל/ת: מה ההבדל שבין 'קהילה' ו'קהילייה'? .
רוביק עונה:
'קהילייה' נקבעה לתחום המדיני: רפובליקה או קבוצה מדינות המהוות יחד מדינה רחבה. במילון המונחים של האקדמיה בתחום הדיפלומטיה מופיע הביטוי "קהיליית אוסטרליה". עם הזמן, עקב הדמיון הרב למילה הנפוצה קהילה, שמקורה במקרא, התערבבו השימושים, והיום אין בפועל הבדל מובחן בין 'קהילה' ל'קהילייה'
208
שואל/ת: האם המילים "חבר" ו"ידיד" מייצגות או מסמלות רמות שונות של חברות וקרבה?
רוביק עונה:
"חבר" היא מילה רבת שימושים, ומשמשת גם למי שמשתייך לארגון ("חבר הסתדרות"), גם לעמית או שותף לדרך ("חבר לנשק") גם לבן זוג ("החבר שלי"), וגם לידיד או רע. "חבר" מבטא בדרך כלל קירבה רבה יותר מ"ידיד". תארו לעצמכם את קלינטון מסיים את נאומו ב"שלום, ידיד". זה ממש לא היה זה.
209
שואל/ת: האם יש הבדל בין "שיהוי" לבין "השהיה"?
רוביק עונה:
שיהוי היא מילה תלמודית שאינה נפוצה היום בשימוש הכללי, אך היא זכתה לעדנה בתחומים מקצועיים לא מעטים. בתחום ההנדסה פירושה lag, בתחום ההנדסה delay וכן יש לה פירוש במוזיקה ועוד. "השהיה" בשפת היומיום היא שם הפועלה של "השהה", והיא קיימת גם כמונח מקצועי בתחום המחשבים וכן בהנדסה, חינוך, בנקאות ועוד. ההבדל בין שני המונחים הוא בשימושים השונים ולא במשמעות.
210
שואל/ת: האם למילים "עילה" ו"סיבה" משמעות זהה?
רוביק עונה:
"עילה" (בכתיב חסר: עִלָּה) היא מילה תלמודית, "סיבה" היא מילה מקראית. במקורן הן נחשבות מלים נרדפות, במשמעות "גורם". בספרות ימי הביניים מדובר על "העילה הראשונה", אלוהים, שהוא הסיבה הראשונה לכל הדברים. היום משמשת "סיבה" גם במשמעות גורם אובייקטיבי, ("מה הסיבה להתחממות כדור הארץ"), וגם במשמעות סובייקטיבית, הזדמנות או תירוץ: "סיבה למסיבה", "יש לי סיבה לכך שלא הגעתי לשיעור". "עילה" משמשת בעיקר בתחום המשפטי ("עילה להגשת קובלנה"), וגם בתחומים אחרים במשמעות הסובייקטיבית.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >