שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
256
שואל/ת: לאחרונה מופיעות בעיתונות ובמהדורות החדשות ידיעות רבות על התפרצויות לדירות, בתי עסק וכדומה. ואני לתומי חשבתי ש"התפרצות" היא עניין של טמפרמנט (אם מדובר בהר געש או בהתנהגות אנושית), ושהמונח הנכון לתיאור העבירה הוא "פריצה"?
רוביק עונה:
שתי הצורות מותרות במשמעות שוד בבתים ובחנויות. העיתונות מעדיפה דווקא את "פריצה", בעוד בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובמשטרה מעדיפים את "התפרצות". גם אני מעדיף את "פריצה", כיוון ש"התפרצות" מבטאת בשימושים אחרים (מחלות, הרי געש, פרץ רגשי) אירוע פתאומי, מרגש וחשוף, שעה שחדירת שודד לבניין היא מעשה מתוכנן, "מקצועני" ונסתר מעין הציבור, ויאה לה הנייטרליות של "פריצה".
257
שואל/ת: לאחרונה פשה בתקשורת הנוהג לומר ולכתוב "ספרו החדש של ..." במקום "מאת"? האם זו טעות?
רוביק עונה:
התשובה מצויה בשאלה. השימוש ב"מאת" יוצר נוסחה קשיחה: X מאת Y. השימוש ב"של" גמיש יותר. אי אפשר לכתוב "ספרו החדש מאת דוד גרוסמן", אבל אפשר בהחלט לומר "ספרו החדש של דוד גרוסמן". במקרה של נוסח רשמי עדיף "יצא לאור 'דבש אריות' מאת דוד גרוסמן".
258
שואל/ת: איך יש לבטא את המילה חלילה ב"חוזר חלילה"?
רוביק עונה:
את "חלילה" ב"חוזר חלילה" יש להטעים במלרע, ופירושו סיבוב, הקפה.
259
שואל/ת: לכבוד חג הביכורים אני שב ושואל לגבי מושגים הקשורים לעבודת האדמה. לאן נעלמה הַשְדֵמָה שבמקומה קבלנו את השדה? מה קרה ליוגב שבמקומו קיבלנו את האיכר? מהיכן קיבלנו את החקלאי, אשר אפילו יצרו לכבודו משרד ממשלתי?
רוביק עונה:
המקרא סיפק לעברית שורה של מילים קרובות בתחומי עבודת האדמה. הקרקע המעובדת היא שדה, שדמה, ניר, יָגב ועוד. "שדה" היא הנפוצה במקרא וגם בימינו. איש האדמה קרוי במקרא איכר, יוגב, עובד אדמה. האיכרים והיוגבים הופיעו בדרך כלל כבני זוג של הכורמים. בעברית החדשה התפצל השימוש. "יוגב" קיים רק בשירה ובמליצה. "איכר" הוא בעל חווה כפרית, להבדיל מאנשי ההתיישבות השיתופית, שנקראו על פי ענפי המשק: לולן, רפתן, כורם, נוטע וכדומה. מעבד האדמה נקרא במילה הערבית פלאח, שפירושה איכר, ובמהדורה מודרנית גד"שניק, עובד גידולי השדה. "חקלאי" ו"חקלאות" הן מילים בעברית החדשה, שנגזרו מהמילה "חקל" המופיעה בקבלה: "חקל תפוחין". הן התרחבו למכלול המגדלים והגידולים של החי והצומח.
260
שואל/ת: למה ממשיכים לבלבל בין "נורא" לבין "מאוד", וכך נוצרים צירופים מוזרים כמו "נורא יפה"?
רוביק עונה:
"נורא" במשמעות "מאוד" לפני שם תואר מושרש בשפת הדיבור מאז שנות השלושים, והוא התגלגל משימוש דומה בגרמנית :furschtbar net , מילולית: נורא נחמד. בעברית המקראית יש ל"נורא" גם משמעות חיובית ("נורא הוד", "נורא תהילות עושה פלא"). כל הנסיונות לשרש את "נורא יפה" ודומיו עלו בתוהו.
261
שואל/ת: מדוע אומרים "מסוכן" ולא "מסַכן". הרי מה שמסוכן בעצם מסכן אותנו?
רוביק עונה:
מקור השימוש הוא בביטוי התלמודי "חולה מסוכן", חולה שדבר מה מסכן אותו. מכאן התרחבה המשמעות: מסוכן הוא דבר מה שטמונה בו סכנה, בין אם באיום עליו, ובין אם באיום הנגרם על ידו.
262
שואל/ת: מדוע אומרים בחדשות שרקטות קסאם "נחתו"? האם לא נכון יותר לומר "נפלו" או "פגעו"? הרי אין מדובר במטוס שמבצע נחיתה?
רוביק עונה:
נחיתת מטוס או נחיתה בים הן הרחבה מאוחרת של "נחת", שפירושה ירד, ובמקרא גם ירד בכוח או ירד וננעץ, כמו בפסוק בתהילים "חיציך ניחתו בי". גם בביטוי "תראה מה נחת עלי" משתמעת ירידה פתאומית וכואבת.
263
שואל/ת: מדוע בחיל הים ובחילות אחרים משתמשים במושג "פלגה" ולא במושג "פלוגה"? מדוע יחידת ארטילריה ותחזוקה נקראת "אגד" ולא "חטיבה", כמו החי"ר והשריון? מדוע בחיל האויר מכנים את האגפים השונים בטייסות בשם "גף" (גף תעופה, גף תחזוקה וכו')?
רוביק עונה:
המונחים אינם בעלי משמעות זהה. "פלַגה" היא חלק מיחידה המופרש ממנה למשימה מסוימת, באנגלית: detachment. "פלוגה" היא יחידה צבאית מוגדרת בסדר גודל של שלוש מחלקות או יותר. מקור שתי המילים במקרא. "אגד" התייחדה בצה"ל לגוף המכיל כמה יחידות שמטרתן מתן שירותים לעוצבות הלוחמות (service group). חטיבה (brigade) היא מסגרת צבאית המכילה בדרך כלל שלושה גדודים ומפקדה. "גף" היא היחידה הקטנה ביותר של חיל האוויר (flight), המהווה חלק של טייסת (squadron), וכן היא שם למספר מטוסים מאותו סוג או היוצאים יחד למשימה.
264
שואל/ת: מדוע יש פער בין השמות לפעלים בכל הקשור לבימוי? אם השורש הוא במ"ה, מדוע לא אומרים "לבמות"? ואם השורש הוא בי"מ, מדוע לא אומרים על מי שמנהל את ההצגה "בַּיָּם"?
רוביק עונה:
"במה" היא מילה מקראית שמקורה שמי, וממנה נגזר שם המקצוע במאי. "בימה" היא מילה תלמודית שמקורה מהמילה היוונית bema. בעברית נגזרו מ"בימה" הפועל לביים, והמקצועות בימאי, בימר, ואפילו בַּיָּם.
265
שואל/ת: מה ההבדל בין "מסכית" ל"מאזין", או בין "צופה" ל"מתבונן"?
רוביק עונה:
"מסכית" פירושו המקורי "שותק". יש לשים לב לשיכול העיצורים בין שני השורשים, ולמילת הציווי הערבית אוסכות, שתוק. הסכית הפך שם נרדף ל"שמע" או "האזין" בהשפעת הצירוף המקראי "הסכת ושמע". "צופה" ו"מתבונן" הן מילים קרובות, אך ב"מתבונן" קיים היבט מובהק של מחשבה תוך הסתכלות.
266
שואל/ת: איך נכון לומר: קוראת לכם סיפור, או, מקריאה לכם סיפור, ולמה?
רוביק עונה:
השאלה סבוכה. "קרא" פירושו גם "השמיע דברים בקול", ולכן "קרא לו" היא צירוף נכון. בתלמוד הפועל המתאים למי שמשמיע טקסט לאחרים הוא הקריא, אך שם אומרים "הקריא אותו". "הקריא לו" נוצר בהשפעת "קרא לו", והיום הוא נחשב תקין.
267
שואל/ת: מה ההבדל בין אינטליגנט לאינטלקטואל?
רוביק עונה:
אינטליגנטי הוא שם תואר לאדם בעל מנת משכל גבוהה, בעוד אינטלקטואל הוא איש רוח המשלב ידע רחב וכושר ניתוח והבנה. ההבחנה הזו קיימת גם באנגלית ומשם מקורה. לשתי המלים מקור לטיני דומה שפירושו "להבין". אינטליגֶנט היא מלת סלנג עברית לגלגנית למי שאינו איש מעשה או מתיימד להיות משכיל, והמהדרין אומרים אינטליגנָט.
268
שואל/ת: מה ההבדל בין דרור לחופש?
רוביק עונה:
"דרור" ו"חופש" הן מלים נרדפות לכל דבר. שתיהן מופיעות במקרא ובתלמוד, אך "דרור" נפוץ במקורות הרבה יותר מאשר "חופש". בעברית החדשה הפכה "דרור" מילה גבוהה ונדירה, ו"חופש" למילה המובילה.
269
שואל/ת: מה ההבדל בין חכם ופיקח?
רוביק עונה:
"חכם" במשמעות אדם בעל תבונה ודעת היא מילה מקראית. בתלמוד הורחבה למשמעות מנהיג רוחני ופוסק הלכה. "פיקח" במקרא הוא אדם רואה, ובתלמוד הורחבה למשמעות חכם ונבון. בלשון חכמים אפשר לטעון להבדל דק בין החכם והפיקח, כמו במדרש אודות חמשה עשר דברים שנאמרו בתלמיד חכם, וביניהם "חכם בדעתו, פיקח בדרכיו", אבל בדרך כלל אלו מלים נרדפות. בעברית החדשה נוצר בידול מובהק: "חכם" (wise) הוא איש בעל תבונה עמוקה, "פיקח" (smart) הוא מי שמבין את המציאות ויודע לפעול בתוכה, אך חסר עומק. כך כתב לאחרונה לוטפי משעור על אריאל שרון כי הוא "לא חכם, אבל פיקח", ובספר החדש "שלום חברים" כותב נתן שחם על ישראל גלילי: "האיש החכם שפיקחותו גברה על חוכמתו". לא נותר אלא לקנח בפתגם העממי הידוע בגירסאות רבות: "פיקח יודע לצאת ממצבים שחכם לא נכנס לתוכם".
270
שואל/ת: מה ההבדל בין נמל תעופה לשדה תעופה?
רוביק עונה:
"נמל תעופה" הוא המתחם שבו ממריאים ונוחתים מטוסים בטיסות בינלאומיות. השם נכנס לרשומות ב-1959. "שדה תעופה" יוחד למתחם לטיסות פנים ארציות, כמו שדה תעופה דב, ובקיצור "שדה דב".