שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
רותי שואל/ת: מה ההבדל (אם יש) בין 'ללעוג' ובין 'ללגלג'.
רוביק עונה:
בשני המקרים מדובר על הבעת זלזול באדם, במעשיו או בדבריו באמצעות הגחכה. 'ללגלג' מייצג זלזול מינורי יחסית ל'ללעוג'.
17
יהודה שואל/ת: המילה "מפורשות" במשפט: "למידת המפורשות של עמדת הכותבים", וכן המילה "בהירות" במשפט: "ולמידת הבהירות של נושא המאמר". האם קוראים "מפורשות" עם שורוק ולא חולם. ומה ההבדל, וכן במילה "בהירות". מה ההבדל עם חולם או שורוק.
רוביק עונה:
'מפורשוֹת' הוא שם תואר בצורת הרבות, וכן תואר פועל (אמרתי לו זאת מפורשוֹת). 'מפורשוּת' הוא מונח מופשט באותו תחום, והוא המשמש במשפט שבשאלה. 'בהירוֹת' הוא שם עצם ברבות, 'בהירוּת' – שם עצם מופשט: 'התשובות שלהם היו בהירוֹת' מול 'תשובותיהם ניתנו בבהירוּת'.
18
דליה גנור שואל/ת: מה ההבדל בין הסכמה לאסכמה?
רוביק עונה:
'אסכמה' היא מונח נדיר בשימוש המקובל רק בחוגי הדיפלומטיה במשמעות מסמך שנותנת מדינה שהודיעו לה על מינוי שגריר, והיא מאשרת כי היא מסכימה לקבלו. 'הסכמה' היא מילה גנרית לשימושים נרחבים. 'אסכמה' הוא מקרה פרטי של 'הסכמה'. המונח התקבל במילון הדיפלומטיה של האקדמיה ללשון משנת 1999.
19
ענת גרוסמן שואל/ת: כיצד היית מגדיר את ההבדל בין אמונה לאמון?
רוביק עונה:
'אמונה' פירושה מערך שלם של ערכים והשקפות על העולם והחיים, 'אמון' פירושה תחושה של ביטחון ביושרו או יציבותו של אדם, מוסד או שיטה. עם זאת בלשון הדיבור משפט כמו 'אין לי אמונה ביעקב' מקביל ל'אין לי אמון ביעקב'.
20
ארנון להב שואל/ת: אודה לך על הבהרת המושגים קטיף-קטיפה. קטיף - כולנו מבינים כניתוק הפרי או הפרח מנקודת חיבורו לצמח. “קטף שבחים"... קטיפה - בד עם בליטות עדינות, נעימות למגע, משמש לכיסוי רהיטים בדרך כלל וגם שם הפעולה של ניתוק הפרי. מכאן - האם קטיפת פירות או פרי זו עברית תקנית, או שראוי לומר-קטיף פירות/פרחים. שחר אלטמן מוסיף: איך נקרא הפועל של קטיף אבטיחים או מלונים? זאת לא אותה הפעולה כמו איסוף או קטיף, ולדעתי צריכה להיות מילה נפרדת.
רוביק עונה:
'קטיף הוא שם עצם המציין את כל מה שקשור בקטיפת הפירות, בעוד 'קטיפה' הוא שם הפעולה, המתאר את עצם מעשה הקטיפה. אפשר לומר: "הגיעו ימי הקטיף, והפועלים עוסקים בקטיפת הפירות". לגבי אבטיחים ומלונים, הם אכן נקטפים מן הקרקע, ואין סיבה למצוא לפעולה זו שם אחר. לכל אלה אין קשר למילה קטיפה, אותו חומר עדין ורך שמקורו בלשון חכמים, והוא מקביל למילה ערבית דומה.
21
חיים טוביאס שואל/ת: על פי מילון אבן-שושן אין הבדל בין משמעויות המילים נְבֵלָה ופֶּגֶר, ואפילו מקור שתי המילים זהה - בארמית. האם יש הבדל בין שתי המלים?
רוביק עונה:
אכן, זו דוגמה נדירה יחסית למילים נרדפות שאין ביניהן הבדל כלשהו בשימוש או בניואנס כלשהו. ההבדלים באים לביטוי בדימויים. 'נבלה' הוא גם כינוי לאדם רע, 'פגר' הוא גם דימוי לאדם הישן שינה עמוקה.
22
רותי שואל/ת: מה ההבדל, אם יש, בין 'להבהיר' ו-'לבאר'. ומה נכון יותר לומר: להבהיר מילים (במילון) או 'לבאר מילים'?
רוביק עונה:
'הבהרה' מתייחסת למידע מוכר וידוע שיש בשימוש בו מקום לאי הבנה כלשהי, וההבהרה מסירה אותה. ביאור הוא הסבר של טקסט שאינו מובן לקורא, אם זו משמעות של מילה, משפט או פסוק במקורות או בשיר וכדומה. במילון מגדירים ומבארים.
23
רותי שואל/ת: מה ההבדל בין גרעין, גלעין וחרצן.
רוביק עונה:
מבחינה בוטנית אין הבדל בין השלושה. שלושתם מתייחסים לזרע שממנו נוצר הדור הבא של הצמח. השימוש בהם מתפצל. 'גרעין' היא המילה הגנרית, המתייחסת לכל סוגי הצמחים, מהדגנים דרך העגבנייה ועד האבטיח והמשמש. 'גלעין' מתייחסת רק לפירות שבהם הגרעין עטות בקליפה קשה, כמו שזיף או זית. 'חרצן' משמשת בדרך כלל לגרעינים העטופים בקליפה רכה, כמו ענבים (בלשון חכמים), אבטיחים ועוד. כמו כן 'גרעין' זכתה להרחבה מטפורית בתחומים שונים, בעוד גלעין וחרצן נותרו בתחום הבוטני.
24
נוני שואל/ת: מהב נוני למה ב"בין השמשות" השמש ברבים, ולמה ב"בין הערביים" הערב ברבים? ובכלל, מה ההבדל בין שני הביטויים?
רוביק עונה:
מבחינת המשמעות אין הבדל בין הביטויים. מקור הביטוי 'בין השמשות' הוא במשנה: "עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות" (אבות ה ו), והכוונה לזמן הדמדומים שבין השמש והירח. רעיון דומה נרמז בביטוי האנגלי twilight, מילולית: שני האורות. מקור הביטוי 'בין ערביים' הוא בספר שמות: "אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר, וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם", וכך בעוד 10 הופעות במקרא. על פי רש"י הכוונה לזמן שבין תחילת רדת הערב ועד רדת הלילה, ולכן המילה היא בצורת הזוגי: "משש שעות ולמעלה קרוי בין הערבים, שהשמש נוטה לבית מבואו לערוב. ולשון בין הערבים נראה בעיני אותן שעות שבין עריבת היום לעריבת הלילה, עריבת היום בתחלת שבע שעות ... ועריבת הלילה בתחילת הלילה."
25
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: מה ההבדל בין ארעי לעראי? האם זה רק מקרה של שיכול אותיות?
רוביק עונה:
אין הבדל. 'עראי' היא צורת משנה של 'ארעי', המופיעה בלשון חז"ל לעיתים, ומדובר בשיכול אותיות, המוכר גם בכמה מקרים מן המקרא.
26
יהושע רחמים שואל/ת: רגרסיה ורקורסיה: רגרסיה זו שיטה לניתוח מדגמים סטטיסטיים - קשר בין שני גורמים: משתנה בלתי תלוי ומידת תלותו במשתנה התלוי. שאלתי, כיצד מתבטאית הרגרסיה (הנסיגה)? בנוסף, מה ההבדל בין רגרסיה לרקורסיה?
רוביק עונה:
לרגרסיה משמעויות רחבות, משמעות כללית של נסיגה, ומשמעות ספציפית בפסיכולוגיה ובמודלים מתמטיים. הקשר של רגרסיה במשמעות המתמטית לבין נסיגה נוצר במאה ה-19, ומשמעותו המקורית היא בתחום הביולוגיה. פרנסיס גלטון קבע כלל ביולוגי לפיו כאשר מקור ביולוגי כלשהו הוא בממדים גדולים, צאצאיו ייטו לעבר הנורמה, כלומר, יקטנו או ייסוגו במידותיהם. המודל של גלטון שימש ניסויים ומודלים בתחומים אחרים שבהם יש 'התקרבות אל הממוצע', ובהמשך שירת את המשמעות הסטטיסטית המקובלת היום. רקורסיה מתייחסת בעיקר למתמטיקה וכן בתחום המחשבים, ופירושה חזרה למצב קודם. זוהי שיטה שבה פונקציה או סדרה מוגדרות באמצעות ערכים קודמים של אותה פונקציה או סדרה.
27
נימדור סמל שואל/ת: מה ההבדלים המהותיים בין המילים עצה, הצעה והמלצה?
רוביק עונה:
המילים קרובות במשמעות אך אינן נרדפות לגמרי. 'עצה' היא רעיון לפעולה הניתנת לאנשים במצב של התלבטות והיסוס. 'הצעה' היא בדרך כלל מסודרת ורחבה יותר, וממוקדת בתוכנית פעולה. 'המלצה' מדגישה שהרעיון המובע על ידי המציע רצוי וכדאי ללכת בעקבותיו. במקרים ספציפיים המלצה מעודדת אחרים לשכור עובד, ללכת לסרט וכדומה. דוגמאות שבהן לא רצוי להמיר את המילים אלו באלו: 'הפוליטיקאי לא התחשב בעצה שנתן לו היועץ', 'הארגון דחה את ההצעה שהגשתי לייעול הליכים', 'ההמלצה של המשטרה היא להגיש כתב אישום'.
28
ד"ר שלמה וולשטיין שואל/ת: מהו ההסכת, ובמה שפר חלקו על התסכית שעל ברכיו גודלנו בשחר ילדותנו?
רוביק עונה:
'הֶסְכֵּת' הוא פודקאסט, מילה שחודשה רק לאחרונה על ידי האקדמיה. פודקאסט הוא ערוץ רדיו אינטרנטי, כלומר, ניתן להאזין לו דרך רשת האינטרנט והוא אינו כפוף ללוח הזמנים ולערוצי הרדיו הרגילים. 'תסכית' הוא מחזה, מערכון או סיפור מעובד לרדיו, סוגה שהייתה פופולרית מאוד בעבר ונעלמה.
29
גאוואל בן אחיהוד שואל/ת: מעניין אותי לדעת מה הפירוש וההבדל בין הליצנים המוזכרים בספרות חז"ל במשפט הזה: "ההולך לאיצטדינין ולכרקום וראה שם את הנחשים ואת החברין בוקיון ומוקיון ומוליון ולוליון בלורין סלגורין הרי זה מושב לצים."
רוביק עונה:
על פי מהדורת התלמוד של עדין שטיינזלץ כל חבורת הליצנים מ'בוקיון' ועד 'סלגורין' הם "מיני ליצנים", ללא פירוט. לוליון הוא מקורו של הלוליין המודרני, ויתכן שכאן אכן הכוונה לליצן אקרובט, בעקבות יוונית: lalios, שפירושו להטוטן. מוקיון מזכיר, שלא במקרה, את הפועל האנגלי mock שפירושו ללעוג, ומקורו כמו המילה העברית מיוונית. בוקיון היא מילה יוונית ופירושה ליצן.
30
רותי שואל/ת: מה ההבדל (אם יש) בין: חוויה, ניסיון והתנסות?
רוביק עונה:
'חוויה' מדגישה את היסוד הרגשי, ניסיון את הצד המעשי-לימודי, התנסות את הפעילות היזומה. כמו כן, 'ניסיון' היא מילה רחבה שיש לה שימושים רבים מעבר לאירוע ספציפי של אדם מסוים, ובמשמעות זו היא אינה מקבילה או נרדפת למילים האחרות.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >