שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
אמנון ורנר שואל/ת: באזכרה האחרונה לבני שנפל קראה בתי קטע שהעלה שאלה. כך קראה: ניר... משליך החכה לצפות בדגים. ומיד התפתח וויכוח. לעניות דעתי למילה לצפות יש שני מובנים. האחד – לצפות בדגים במובן של ראייה ואז מתחת ללמד בא חיריק ומתחת לצדיק שווא וחייבים להוסיף בית למילה דגים, השני – במובן של לחכות, ואז מתחת ללמד בא שווא ומתחת לצדיק קמץ, אך אז צריך להוסיף למד למילה דגים. האמנם אני צודק?...
רוביק עונה:
השורש לשני השימושים הוא צפ"ה, שפירושו הבסיסי ראה. בבניין קל נאמר שאדם 'צפה במתרחש', 'צפה בדגים', וגם 'צפה למרחוק', וכן 'צפה את העתיד לבוא'. מילת היחס היא על כן על פי ההקשר של השימוש בפועל. בבניין פיעל פירוש הפועל הוא חיכה או קיווה, וכאן מילת היחס תהיה תמיד ל': 'ציפה לבואו של...' 'ציפה לדגים' וכדומה.
32
עירית מלכה שואל/ת: מבקשת לדעת האם גורל ומזל הן מילים נרדפות או מילים שונות לחלוטין.
רוביק עונה:
לא נרדפות אך גם לא שונות לחלוטין. שתיהן מתייחסות לאירועים או להשתלשלות עניינים בחייו של אדם שנוצרו באופן מקרי, ללא התערבות של מעשיו או רצונו של האדם. המילה 'מזל' מתייחסת להתרחשויות נקודתיות, חיוביות או שליליות, אם כי נוכל לומר על אדם שהתרחשויות אלה קורות לו ברצף ש"יש/אין לו מזל". המילה 'גורל' מתייחסת למכלול חיי האדם, ומרמזת על כוח שרירותי המכוון את החיים בלי השפעתנו. על כן לא נאמר "הוא זכה בפיס, סימן שיש לו גורל", וגם לא "איזה מזל אכזר".
33
יהודה תלמי שואל/ת: האם יתכן שלפיד מדליק מהצד את המשואה שהושאה רק לפני שנה? מה ההסבר?
רוביק עונה:
בעקבות המקורות 'משואה' היא סוג של לפיד אש הניצב על כן קבוע, בעוד 'לפיד' הוא בדרך כלל גביע נייד שממנו עולה שלהבת אש. מכאן ההבחנה: הלפיד (הנייד) מדליק את המשואה (הקבועה).
34
גבי שואל/ת: האם ישנו הבדל בין המושגים 'יהודית' ו'יהודיה'? אני בוחן את פועלה של הפמיניסטית האמריקאית-יהודיה/ית בטי פרידן, וחוקר את הקשר בין יהדותה ובין פועלה וגישתה הפמיניסטית. איפה אני יכול למצוא אסמכתאות להבדלים אלה? כלומר...האם 'יהודית' מתאר את השתייכותה לעם/דת היהודית, ו'יהודיה' עשוי לתאר התנהגויות הקשורות ליהדות (ולהיפך).
רוביק עונה:
ההבדל בין יהודית ויהודייה היא בין שם עצם (יהודייה) לשם תואר (יהודית). במונחים כמו 'תודעה יהודית', 'מדינה יהודית', 'צעירה יהודית' זהו שם תואר. 'יהודייה' לעומת זאת הוא שם עצם המגדיר אשה כיהודית. במקרה של הצירוף 'אשה יהודייה', 'יהודייה' עשויה להיתפס גם כשם עצם וגם כשם תואר. אבחנה זו קיימת גם בלשון רבים, אך כאן 'יהודים' הוא שם עצם, 'יהודיים' – שם תואר. בצורות היחיד והרבות, 'יהודי' ו'יהודיות', אין שתי חלופות והשימוש הוא על פי ההקשר. בכל מקרה אין כאן הבחנה תוכנית אלא דקדוקית.
35
טומי שואל/ת: מה ההבדל, אם יש, בין בריחה, הימלטות, נסיגה, היחלצות. מילים נרדפות? ומתי אחד מתאים והשני לא? (למשל: נס על נפשו ולא נמלט על נפשו)?
רוביק עונה:
נס, ברח ונמלט הם פעלים נרדפים. 'נמלט על נפשו' תקין בהחלט, אבל אין לומר 'ברח על נפשו', אך זו אינה הבחנה במשמעות אלא בשימוש ספציפי במטבעות לשון. 'נסוג' ו'נסיגה' מייצגים מקרה ספציפי של בריחה – בריחה לאחור, נטישת מקום לעבר המקום הקודם שממנו יצאת, ועל דרך הדימוי, ירידה בהישגים. 'היחלצות' אינה בריחה אלא יציאה ממצב של סכנה או של קושי. היא גם משמשת בהוראה אקטיבית: יציאה לעזרה לאדם בצרה.
36
ראובן פרומר שואל/ת: האם יש לומר גרשיים, או מרכאות, או מרכאות כפולות?
רוביק עונה:
'גרשיים' הם הסימן -"-, המסמן ראשי תיבות. זו צורה זוגית של הסימן 'גרש' –'-, שלו תפקידים שונים. מירכאות משמשות בעיקר לסימון ציטוט, כאשר מירכאות יחידות מופיעות בגרש בודד, וכפולות – כגרשיים. ההבדל בין המונחים הוא אפוא בשימוש בהם, אך מדובר בסימנים זהים: גרשיים ומירכאות כפולות הם סימן זהה, וכן גרש ומירכאה בודדת.
37
יוסי מת"א שואל/ת: אנא עשה לנו סדר: הגה (קול), הוגה (חושב), הגה (ברכב), נהג (והנון שנפלה בהגה), הגאים (הן כריבוי להגה-קול, והן כריבוי להגאי-נהג).
רוביק עונה:
השורש הג"ה והפועל להגות מתייחסים להבעה או לעיצוב של רעיונות ומחשבות. כאשר הם נאמרים בקול אנחנו משמיעים הגה או הגאים. כאשר אנו חושבים, אנחנו מעבירים בראשינו הגיגים או חושבים בהיגיון. גם היונה 'הוגה', משמיעה את קולותיה, מגיע מאותו שורש. להג"ה משמעות נוספת, שאינה קשורה בראשונה: להגות מן המסילה, להרחיק או להסיר, ואולי מכאן נוצרה המילה הימי-ביניימית הֶגֶה, המתייחסת לכלי שיט. השימוש המודרני בה עבור הֶגֶה המכונית נקשר אסוציאטיבית לנהג ונהיגה ולשורש המקראי נה"ג. הסיומת 'הגאים' אכן משותפת גם להגה הדיבור וגם להגה המכונית.
38
אילה שואל/ת: מה ההבדל (אם ישנו כזה) בין גמול לתגמול?
רוביק עונה:
אין הבדל משמעות בין המילים, שתיהן מופיעות בתנ"ך במשמעות דומה, ובהקשר של שכר שמקבל האדם על מעשיו מן האל. בשימוש שלהן בעברית החדשה 'תגמול' מתייחד בעיקר לתשלומים נלווים למיניהם, וכן בתחום הצבאי ל'פעולת תגמול', אם כי גם כאן נמצא את הביטוי 'גמול השתלמות' בתחום השכר.
39
סמדר שרת שואל/ת: להתפכח מאשליה? מתי אומרים להתפקח?
רוביק עונה:
יש בלבול רב בין המילים 'פיקח' ו'פיכח' הנשמעות זהות. פיכח הוא אדם שאינו שתוי או אינו נמצא תחת השפעת סם. מכאן שמי ש'מתפכח מאשליה' דומה למי שהיה תחת השפעת חלום לא ממומש והתעורר ממנו. 'פיקח' הוא אדם אינטליגנטי המתמצא ברזי החיים, אך לא בהכרח חכם, כדברי הפתגם: חכם לא נכנס לבורות שפיקח יודע איך לצאת מהם. הפועל 'התפקח' אינו בשימוש היום אבל הוא מופיע במקורות. בתלמוד במשמעות מי שהיה עיוור או חירש וחזר לראות ולשמוע. בימי הביניים במשמעות מי שנעשה חכם יותר.
40
בצלאל שואל/ת: מה ההבדל בן "גוף" body (גבר או אישה בחיים) לבין "גופה" (גבר או אישה מתים).
רוביק עונה:
בתנ"ך אלה מילים נרדפות, אך בשימוש בהן יש הבחנה ברורה: גוף הוא גופו של אדם חי או בעל חיים, גופה התייחדה למשמעות גופו של המת, הגווייה. בעברית החדשה יש גם שימוש ב'גופה', לצד משמעות הגווייה, כגופו של אדם, החלק אליו מחוברים הגפיים והראש. בסלנג נוהגים לפעמים להתייחס לגוף גברי שרירי כ'גופה'.
41
ראובן פרומר שואל/ת: מה ההבדל בין קורנס למקבת ולפטיש אם בכלל?
רוביק עונה:
פטיש הוא שם גנרי לכלי עבודה שבאמצעותם מכים על דבר מה לצרכים שונים. קורנס המשנאי הוא פטיש כבד. מקבת המקראית היא פטיש. משתמשים במילה היום בעיקר במשמעות פטיש גדול וכבד.
42
גיורא שנר שואל/ת: באשר להבדל בין חטוטרת ודבשת שאלתי: האם נכון לומר 'גיבנת' כמילה נרדפת לחטוטרת. האם המילה הנרדפת לחטוטרת היא 'גבנון' ואילו 'הגיבנת' אינה אלא לשון נקבה לגיבן, לאמור: "הוא גיבן ואף אשתו גיבנת"?
רוביק עונה:
'גיבנת' היא צורת הנקבה של גיבן, בעוד 'גבנון' היא המילה המציינת את המום. עם זאת, השימוש ב'גיבנת' במשמעות גבנון נפוץ למדי בלשון הדיבור, ומופיע אפילו בכתובים שונים. בני בגין, ששפתו מדויקת ועשירה, אמר על אריק שרון ב-1986 "לא אמרתי ששרון הוא גיבנת על הגב של הליכוד".
43
גיל שואל/ת: מה ההבדל בין נפח, מסגר וחרש מתכת?
רוביק עונה:
הנפח, מקצוע שעבר מן העולם כמעט בעידן התעשייתי, מייצר כלי מתכת באמצעים שונים כמו ריתוך, התכה, ושמו נקבע בעקבות השימוש במפוח להבערת האש. המסגר המקראי מתמחה היום בהתקנה ובתיקון של רכיבי מתכת. חרש הברזל המקראי הוא ביטוי נרדף לנפח, שהיא מילה תלמודית.
44
אליעזר שפיץ שואל/ת: מתי משתמשים ב"אלו" (בצירה) ומתי נכון לומר "אילו" (בחיריק). לדעתי גם בעיתונות הכתובה מבלבלים בין השניים.
רוביק עונה:
מדובר בשלוש מילים שונות. 'אֵלּוּ' היא צורת הרבים של כינוי הרמז זה, לצד אֵלֶּה. הן 'אלה' והן 'אלו' מתייחסות לרבים ורבות. 'אֵילוּ' היא צורת הרבים של מילת השאלה איזה. אִילו, או בכתיב מנוקד אִלּוּ, היא מילת שאלה המציגה תנאי: אִלו היה קורה דבר מה, היו לכך תוצאות מסוימות, כמו בשיר 'דיינו'. היא מורכבת מהמיליות אם+לו. מילת התנאי השלילי היא אלולא, אִלו+לא.
45
עמירם רביב שואל/ת: לגמל יש דבשת. האם חטוטרת היא מילה נרדפת? יש הבדל? בעצם זו גם גיבנת? אני מניח שיש הבחנה בין קימורים שונים בהתאם לסיבה ולמיקום?
רוביק עונה:
במקורות 'חטוטרת' היא מילה נרדפת לדבשת הגמל. בעברית החדשה חל בידול. 'חטוטרת' מתייחסת לגבו המעוקם של הגיבן, ודבשת לגבנון הגמל.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >