שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
גיל שואל/ת: מה ההבדל בין נפח, מסגר וחרש מתכת?
רוביק עונה:
הנפח, מקצוע שעבר מן העולם כמעט בעידן התעשייתי, מייצר כלי מתכת באמצעים שונים כמו ריתוך, התכה, ושמו נקבע בעקבות השימוש במפוח להבערת האש. המסגר המקראי מתמחה היום בהתקנה ובתיקון של רכיבי מתכת. חרש הברזל המקראי הוא ביטוי נרדף לנפח, שהיא מילה תלמודית.
32
אליעזר שפיץ שואל/ת: מתי משתמשים ב"אלו" (בצירה) ומתי נכון לומר "אילו" (בחיריק). לדעתי גם בעיתונות הכתובה מבלבלים בין השניים.
רוביק עונה:
מדובר בשלוש מילים שונות. 'אֵלּוּ' היא צורת הרבים של כינוי הרמז זה, לצד אֵלֶּה. הן 'אלה' והן 'אלו' מתייחסות לרבים ורבות. 'אֵילוּ' היא צורת הרבים של מילת השאלה איזה. אִילו, או בכתיב מנוקד אִלּוּ, היא מילת שאלה המציגה תנאי: אִלו היה קורה דבר מה, היו לכך תוצאות מסוימות, כמו בשיר 'דיינו'. היא מורכבת מהמיליות אם+לו. מילת התנאי השלילי היא אלולא, אִלו+לא.
33
עמירם רביב שואל/ת: לגמל יש דבשת. האם חטוטרת היא מילה נרדפת? יש הבדל? בעצם זו גם גיבנת? אני מניח שיש הבחנה בין קימורים שונים בהתאם לסיבה ולמיקום?
רוביק עונה:
במקורות 'חטוטרת' היא מילה נרדפת לדבשת הגמל. בעברית החדשה חל בידול. 'חטוטרת' מתייחסת לגבו המעוקם של הגיבן, ודבשת לגבנון הגמל.
34
אודי שואל/ת: אני עובד רבות עם כלי עבודה, ונתקלתי לאחרונה בתופעה לשונית שאשמח שתאיר את עיניי לגביה. הבחנתי כי בכלי העבודה ההבדל בין מפתח למברג הוא בכך שמפתח פותח את הבורג או האום בכך שהוא עוטף אותו מבחוץ, דוגמת מפתח צינורות ומפתח שוודי, ואילו מברג פותח את הבורג בכניסה למגרעת במרכזו, דוגמת מפתח פיליפס. למרות זאת, מפתח אלן (קרוי גם מפתח משושה) נכנס אף הוא למגרעת במרכז הבורג, כך שלפי היגיון זה יש לכנותו מברג אלן. אשמח בתשובה גם להתייחסותך לעובדה שדווקא המפתח הביתי נכנס למרכז המנעול, כך שהיה מצופה שמה שמכונה מברג היה מכונה מפתח, בדומה למפתח ביתי.
רוביק עונה:
ההבדל בין מברג למפתח אינו בצורתו אלא בתפקידו ובצורת הפעלתו. מברג תפקידו הבלעדי לחזק ברגים או לשחרר אותם. לעומת זאת מפתח תפקידו לפתוח ולסגור והשימושים בו רחבים וגמישים. לכן יש לנו מברג פיליפס לעומת מפתח צינורות, הפותח סוגר חיבורים בין צינורות, בעוד מפתח הדירה משמש בתפקידו לפתיחת הדלת. באשר למפתח אלן, הוא אמנם פותח ברגים, אבל הפעולה הסיבובית שלו דומה לסיבוב הכלים הקרויים מפתחות, ולכן במקור הוא קרוי long arm hex key. מאחר שיוצר תחת המותג Allen – שם המשפחה של מייסדי מפעלי ייצור כלי העבודה - הוא קרוי בעברית מפתח אלן. המפתח השוודי נקרא כך על שם החברה השוודית המייצרת אותו Bahco, ובצרפתית clé anglaise(מפתח אנגלי). בדרך כלל השמות העבריים מתייחסים לשם לועזי. כלים הקרויים key או clé בצרפתית ייקראו מפתח, כלים הקרויים screwdriver ייקראו מברג.
35
איריס שואל/ת: מה בין המילים "נפלא" ו"מופלא"? שתיהן ככל הנראה תקניות ומקורן באותו שורש אך המילה נפלא מקורה בתנ"ך, ואילו מופלא מקורה בתקופות מאוחרות יותר. מה טיבה של ההתפתחות הזו ומדוע היה בה צורך? האם השימוש השונה בבנייני הפועל מעניק משמעות שונה לכל אחת מהן?
רוביק עונה:
במקורן שתי המילים מתייחסות למה שאיננו יודעים את פשרו או איך נוצר, הוא נראה לנו כפלא. בתנ"ך 'נפלא' אינו שם תואר אלא פועל, בדרך כלל בעבר ובעתיד, ופירושו 'היה לפלא'. פעם אחת מופיע הפועל בבינוני, "נפלאים מעשיך ונפשי יודעת", בתהלים, וזהו הבסיס לשימוש ההולך ומתרחב ב'נפלא' כשם תואר במשמעות נהדר, יוצא מן הכלל. הביטוי התלמודי "במופלא ממך אל תדרוש" פירושו – אל תחפש תשובה למה שהוא מעל להשגתך, מה שנראה לך כפלא. השימוש ב'מופלא' התגלגל גם הוא בעברית החדשה לשם תואר המציין מצוינות, אם כי הוא נדיר יותר מ'נפלא', ויש בו עדיין הד למשמעות המקורית: דבר מה הנראה כמו פלא, שיש בו מסתורין ונשגבות.
36
מאיר מינדל שואל/ת: שאלתי עוסקת במלה "משים". אני משים פניי אל הגן. מה ההבדל בין "משים" ל"שם פניי אל הגן"? זה בלשון הווה וזה בלשון הווה.
רוביק עונה:
'משים פניו' היא צורה נדירה של שי"ם בבניין הפעיל ומשמשת רק בספרות במשמעות דומה ל'שם'. הנוכחות שלה היא בעיקר בצירוף המקראי 'מבלי משים', וכן 'משים פעמיו', ועוד.
37
ארנון להב שואל/ת: מה ההבדל בין אידרה לשידרה? בדגים עסקינן.
רוביק עונה:
אידרה היא עצם של דג, שידרה היא חוט השידרה של דגי הגרם, בעלי העצמות. נהוג היום לדבר על 'אידרת הדג' במשמעות מערכת עצמות הדג, הכוללת את השידרה ואת העצמות היוצאות ממנה.
38
מנשה תדהר שואל/ת: מתי אומרים "תוקף" ומתי "מתקיף", והאם יש הבדל בין השניים?
רוביק עונה:
בעברית החדשה אין כל הבדל. 'תָקַף' נחשב שימוש אנין יותר, בעוד 'התקיף' הוא בעל אופי דיבורי. בלשון חז"ל 'התקיף' פירושו התנגד באמצעות טיעון לדברי חברו.
39
יפתח גולדמן שואל/ת: אני מרצה המלמד פילוסופיה של הכלכלה. בשיעורי אני משתמש במלים "רכוש" ו"קניין" כמלים נרדפות. אחד התלמידים טען שיש הבדל משמעות בין השתיים. האמנם? ואם כן, האם הוא מקביל פחות או יותר להבדל שבין possession ל property?
רוביק עונה:
רכוש וקניין הן מילים נרדפות לכל דבר, ולשתיהן מתאימה יותר property, אם כי בשימושים רבים של possession המשמעות דומה. ההגדרות המילוניות זהות, וכך גם השימושים בשפה: "הבית זה הוא קנייני"/"הבית הזה הוא רכושי" מביעים אותו רעיון. עם זאת יש לשימוש במילים אלה ניואנס מסוים. 'קניין' הוא מונח בעל אופי משפטי המדגיש את הבעלות בהיבט המשפטי, בעוד 'רכוש' מתייחס לממד החומרי של הנכסים. לכן נשתמש ב'קניין רוחני' במקום 'רכוש רוחני', ולעומת זאת נאמר, 'יש לו רכוש רב' ולא 'יש לו קניין רב'.
40
אבנר אלמגור שואל/ת: במילון מילה במילה, למילה אור שלושה קטבים, חושך, אפילה, צל. מה ההבדל בין המשמעויות של המילים?
רוביק עונה:
חושך ואפילה הן מילים נרדפות שפירושן היעדר אור. צל הוא היעדר אור כתוצאה מהשלכת אור שנחסמה. כאשר האור מוסתר על ידי אוביקט כלשהו נוצר צל. בחושך מוחלט לא מתקיים צל, כפי שלא מתקיים אור.
41
זיו פלג בן זאב שואל/ת: מה ההבדל בין עכברוש לחולדה? אם זה אותו הדבר, מדוע היה צורך בשתי מלים בעברית? מה המקור של כל מלה?
רוביק עונה:
הדעות חלוקות. הזואולוג ישראל אהרוני הבדיל בין החולד המקראי לבין החולדה המשנאית, המגולמת בתנ”ך רק כשמה של נביאה. את החולד זיהה עם אוכל החרקים הנקרא היום חפרפרת, ואת החולדה עם העכברוש. דוד טלשיר ומנחם דור חלוקים עליו. במאמר ב'לשוננו' הם טוענים שהחולד והחולדה הם אותו בעל חיים. לדעת הכותבים כאשר יש שם זכרי ושם נקבי, ובמקרה זה חולד וחולדה, סימן הוא שהם מאותו מין. הם גם נשענים על סדר הפסוקים בחיות הטמאות, תרגומי התנ”ך ואזכורים רבים בלשון חכמים. עכברוש היא גלגול של מילה גרמנית שפירושה רמאי, "ראש עכבר". דוברי העברית בארצנו זיהו אותה עם החולדה. מדוע יש שני שמות לאותו בבעל חיים? אין מקרים רבים כאלה ביחס לבעלי חיים, אבל ריבוי מילים לאותו אובייקט אינו נדיר בעברית.
42
אבנר אלמגור שואל/ת: מה ההבדל בין געגוע, כיסופים, ערגה, כמיהה?
רוביק עונה:
ארבע המילים הן מילים נרדפות, אך בשימוש בהן היום יש הבדלים קלים. 'געגוע' או 'געגועים' היא מילה תלמודית המתייחסת בעיקר לעבר: אדם מתגעגע למה שאירע בתקופות קודמות של חייו. 'ערגה' היא מילה ימי-ביניימית, בעקבות הפועל המקראי ערג, שיש רואים בו במקור את קולו של האייל. היא משמשת היום במשלב הספרותי ומתייחסת לרצון עז, לא ממומש, לדבר כלשהו, אהבה, נוף וגם שוקולד. 'כמיהה' היא שם הפעולה של הפועל המקראי כָמָהּ. קרובה בשימושיה לערגה, אך משמשת גם במשלב הבינוני. 'כיסופים' היא מילה ימי-ביניימית, בעקבות הפועל המקראי 'נכסף', היא משמשת במשמעות דומה, אך מיועדת בעיקר לחלום כללי, כגון "הכיסופים לציון".
43
אסתי שואל/ת: מה ההבדל בין בד שנקרא שש (בצירה), לבד שנקרא בוץ (בשורוק)?
רוביק עונה:
שֵש הוא אריג צמר לבן. בוּץ הוא אריג פשתן, ואינו מזוהה עם צבע ספציפי.
44
גלית שואל/ת: האם יש הבחנה ברורה בשימוש במילים ההפך ולהפך? פעמים רבות אני רואה ששתי המילים מופיעות במשמעות זהה.
רוביק עונה:
המשמעות הבסיסית זהה, אבל השימוש משתנה על פי המשלב ועל פי מבנה המשפט. במשפט רצוף עדיפה 'ההפך': "ההפך הוא הנכון", "הוא התכוון לדבר מה ואמר את ההפך". 'להפך' מתאימה בעיקר כתגובת נגד לאמירה של הזולת: "האם ההתפתחויות האחרונות מעידות על בחירות קרבות?" - "להפך!"
45
לייב שואל/ת: מה ההבדל בין גרזן, קרדום וכשיל?
רוביק עונה:
'גרזן' הוא בתנ"ך ועד היום כלי לחטיבת עצים ולתפקידים נוספים. בתנ"ך 'קרדום' הוא שם נרדף לגרזן. במשנה הוא כלי חפירה הדומה למכוש, ועליו נאמר שאין לעשות בלימוד התורה קרדום לחפור בו. גם במשמעות 'כשיל' חלו שינויים. בתנ"ך זהו כלי כבד שבו מנפצים חומות. בתלמוד הוא כלי נגרים הדומה לגרזן. היום כמעט שלא נעשה שימוש במילה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >