שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
61
אורנה סער שואל/ת: התוכל לחדד את ההבדלים בין יושרה ואמינות?
רוביק עונה:
'יושרה' היא תכונת אישיות המתייחסת לאדם שהתנהגותו אומרת שאינו אדם צבוע, ש"תוכו כברו". אמינות מתייחסת למעשיו או פעולותיו של אדם, חברה מסחרית, מכונה וכדומה. מי או מה שיש לו אמינות או הוא אמין, הוא מי שניתן לסמוך על דבריו, על התנהגותו העתידית, ובמקרה של מכונה רמת הביצוע והגימור.
62
רותי יודוביץ שואל/ת: מה ההבדל בין: נותן ל, מרשה ל, מאפשר ל, כשהמילה האקוויוולנטית באנגלית היא 'let'.
רוביק עונה:
אכן, המילה האנגלית היא כאן בעלת אופי גנרי, בעוד העברית מאפשרת ניואנסים. נותן ל... מתייחס לכך שאדם אינו שם מכשול בפני זולתו. מרשה ל... מתייחס לכך שאדם מעניק באופן מפורש רשות לאדם אחר לפעול פעולה כלשהי. מאפשר ל... מתייחס לכך שאדם או מערכת כלשהי יוצרים את התנאים הנדרשים לכך שהפלוני יפעל את הפעולה אליה התכוון.
63
רונית שואל/ת: מה ההבדל בין 'אכן' ל'כן'?
רוביק עונה:
'אכן' היא מילת אישור המופיעה לפני משפט או פסוקית, בדרך כלל על רקע של הנחה מוקדמת שאוששה: "אכן הדברים הוכחו כנכונים". "התברר שאכן החשוד נהג ברכב". "כן" היא מילת אישור המשמשת בדרך כלל כיחידה לשונית עצמאית. "האם נהגת ברכב?" "כן!" ל'כן' גם משמעות של 'כך', הנפוצה בתנ"ך: "לא ייעשה כן במקומנו", זה למעשה מקור השימוש המאוחר כמילת אישור.
64
רותי יודוביץ שואל/ת: האם יש הבדל במשמעות בין: הפך ל, היה ל, נעשה ל?
רוביק עונה:
שלושת הפעלים מתארים מצב של שינוי, במצבים ובתחומים שונים. השימוש בהם הוא בחירה סגנונית. דווקא כאן הפועל הגנרי 'היה ל...' הוא האלגנטי ביותר, כותבים ועורכים אוהבים פחות את 'הפך', שכן אין מדובר כאן בהיפוך לדבר מה מנוגד, אלא לשינוי.
65
רותי יודוביץ שואל/ת: האם יש הבדל בין 'קורֶה' ו'מתרחש', מבחינת שימוש ומשמעות?
רוביק עונה:
אלה פעלים נרדפים לכל דבר. 'קרה' תואם יותר למשלב הדיבורי, 'מתרחש' מעט גבוה יותר. לפעמים לא ניתן להחליף ביניהם עקב אילוצים תחביריים. "לא תאמין מה קרה לי" אינו יכול להיות מומר ב"לא תאמין מה התרחש לי".
66
אילן פלג שואל/ת: מה ההבדל בין לחלוק ולהתחלק? השאלה התעוררה האם נכון לומר לחלוק באכילת הכריך האחד בין שני אנשים או, להתחלק באכילתו בין השנים. נראה לי שלחלוק הכוונה בחילוקי דעות, ואילו בחלוקת הכריך נכון יותר לומר להתחלק.
רוביק עונה:
שתי הצורות משמשות במשמעות הפרדה לחלקים, חלוקה, וזאת כבר בתנ"ך. מצד אחד: “ויחלקו את הארץ", מצד שני "והתחלקו (את הארץ) לשבעה חלקים", שתי ההופעות בספר יהושע. השימוש ב'לחלוק' במשמעות להתנגד מאוחר יותר, ומקובל במשנה ובתלמוד, ומכאן גם 'מחלוקת'.
67
גדי שואל/ת: מה ההבדל בין אמינות למהימנות?
רוביק עונה:
שני המונחים אכן קרובים במשמעות, ומתייחסים לאדם או למקור כלשהו שאפשר לסמוך עליו. בשימוש יש בידול מסוים. מהימן מתייחס בעיקר להצגת עובדות, בעוד אמין מעיד על תכונת אישיות, אך בעיקרון אלה מילים נרדפות שאפשר ברוב המקרים להחליף ביניהן.
68
מיקי ברקל שואל/ת: באנגלית יש remorse ויש regret. הראשון הוא חרטה בהיבט של פגיעה באחרים, השני הוא חרטה בהיבט של חווית עונש על מעשה. איך היית מתרגם את שתי המילים הללו לעברית?
רוביק עונה:
על פי מילון אוקספורד remorse היא חרטה עמוקה על פגיעה באדם אחר, בעוד חרטה בכלל היא צער של אדם על מהלך שנקט, לאו דווקא כזה שפגע באחרים, ולעיתים צעד שפגע דווקא בו עצמו. ב-remorse יש אם כן היבט מוסרי שאינו מחויב במקרים רבים של regret. אם רוצים להדגיש את היסוד המוסרי שבחרטה, יש לכך צירופי לשון כמו מוסר כליות, נקיפות מצפון וכן המילה המקראית הנאה נוֹחַם: "הוא ניחַם על מעשיו".
69
נוני שואל/ת: אסותא או אסוותא, מה המקור ומה נכון יותר?
רוביק עונה:
'אסוותא' מופיעה בתלמוד ובמדרשים ומשמעותה רופאים. 'אסותא', גם היא בלשון חז"ל, פירושה רפואה. אסותא נשמרה והיא חלק משפתנו היום, גם בזכות הברכה אחרי עיטוש, וכמובן בזכות המוסד הרפואי הקרוי כך.
70
נועם שואל/ת: מה ההבדל בין כישרון לכישורים?
רוביק עונה:
כישרון הוא יכולת טבעית בתחום כלשהו. באנגלית: talent. כישורים מתייחס ליכולות טבעיות או נרכשות, באמצעות ניסיון או לימוד, המאפשרות לאדם לפעול בתחום כלשהו. באנגלית: qualifications. המונח הזה משמש בעיקר בתחום משאבי האנוש.
71
דניאל פרל שואל/ת: מה ההבדל בין בניין למבנה (עם דגש על הפרשנות המשפטית).
רוביק עונה:
בניין הוא מקרה פרטי של מבנה. מבנה הוא כל דבר בנוי, בחומרים שונים ובדרכים שונות. בניין הוא מבנה שיש לו קירות, גג, בדרך כלל בן כמה קומות והוא עשוי בדרך כלל אבן, בטון וכדומה. האנגר, פילבוקס וצריף הם מבנים, אבל אינם בניינים. בשימוש המשפטי מועדף בדרך כלל 'מבנה' כמונח גנרי על פני 'בניין', אלא אם כן יש צורך בפירוט מאפייני המבנה.
72
יהודית רץ שואל/ת: הזכרה או אזכרה? ואין בעיה עם הסלמה הצלחה הסמכה ועוד? אשמח להבין.
רוביק עונה:
צורת היסוד היא שם הפעולה של בניין הפעיל: הזכרה, הסלמה וכדומה. במקרים שונים נוצרה ליד צורה זו צורה המתחילה בא', שניכרת בה השפעה ארמית. במקרים אלה יש בידול בין שם הפעולה לבין הצורה החדשה. הזכרה היא הפעולה של מי שמזכיר דבר מה, אזכרה היא אירוע לזכרו של אדם. הספקה היא הפעולה שבה מספקים דבר מה, אספקה היא המוצרים המסופקים.
73
אלה כהן שואל/ת: מה ההבדל בין שימור לשמירה? נראה שלשמירה יש הקשר בטחוני, או של הגנה מפני פגיעה מיידית, ולשימור הקשר של הגנה מתמשכת על עולם ערכים חיובי. זה נכון? תוכל לעזור בהבהרת העניין?
רוביק עונה:
אכן ההגדרות שבשאלה נכונות אך יש להרחיב אותן. 'שמירה' קשורה בדרך כלל להגנה בפני פגיעה, אבל יש לה גם שימושים מטפוריים, כמו שמירה על התנהגות נאותה, שמירה על החוק וכדומה. 'שימור' נועד לשמור או להגן על נכסים העומדים בפני סכנת הכחדה או הרס.
74
אפי שואל/ת: מה ההבדל בן "אסדרה" ל"הסדרה"?
רוביק עונה:
'הסדרה' היא מילה גנרית המתאימה למצבים שונים ביחסים עסקיים, מדיניים או משפטיים שבהם הצדדים מגיעים להסכמה, פתרון בעיה או קונפליקט, וקובעים כללי התנהגות בהמשך. 'אסדרה' היא מילה שחודשה על ידי האקדמיה ללשון ומשמעותה רֶגולָציה. היא מופיעה ב-2006 במילון הבנקאות של האקדמיה, ובהמשך במילון לענייני ביטוח.
75
יוסי מתל אביב שואל/ת: אנא עשה לנו סדר: שדרה (ש בחיריק) > שדרה (ש בשווא) > שדרה (ש שמאלית בשווא) > סדרה.
רוביק עונה:
שִׁדְרָה היא מערכת החוליות בגוף בעלי חיים. קושרים אותה גם לשורש שז"ר. שְׂדֵרָה היא טור של אובייקטים, כמו עצים, והיא קרובה ל'סִדְרה' ולשורש סד"ר, שהרי האותיות ס' וש' שמאלית נוהגות להתחלף ביניהן. שְׁדֵרָה בש' ימנית היא שיבוש נפוץ.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >