שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
106
דליה גנני שואל/ת: מה הבדל המשמעות בין 'גבי יקרה.......' ל'גבי היקרה..'?
רוביק עונה:
אין הבדל, זו החלטה סגנונית. 'גבי היקרה' מעיד על קרבה והיכרות רבה יותר, אבל עדיין זו בחירה לפי התחושה.
107
ריין שואל/ת: את התחילית הלועזית "פרֶה" ניתן לתרגם ל"טרום" או ל"קדם" בעברית. מה ההבדל ביניהן?
רוביק עונה:
אין הבדל כלשהו. אלה מילים נרדפות שאפשר להשתמש בכל אחת מהן ולהחליף ביניהן. "גן טרום חובה" הוא גם "גן קדם-חובה", 'טרום צבאי' הוא 'קדם צבאי'.
108
לינוי שואל/ת: מתי משתמשים במילה פריט ומתי במילה מוצר ומה ההבדל ביניהם?
רוביק עונה:
פְריט הוא מונח טכני-כמותי שפירושו פרט אחד מתוך סדרה. באנגלית: item. אפשר לבקש כמה פריטים של אותו מוצר, או כמה מוצרים שכל אחד מהם יהיו פריט. מוצר הוא מונח מתחום התעשייה, אם כי הוא הורחב לתחומים נוספים. באנגלית: product. מוצר יכול להיות מכונית, מזון כלשהו, ספר וכדומה המיוצר בכמויות גדולות ומוצע למכירה.
109
משה אליאב שואל/ת: מה ההבדל בין "הטוב כי לא כָלוּ" לבין "הטוב כי לא כָלוּ", הראשון כָלוּ מלעיל השני כָלוּ מלרע ?
רוביק עונה:
"לא כלו רחמיך" פירושו, רחמיך לא הסתיימו, שורש כל"ה ומכאן שההגייה מלרעית, כמו בנו, עשו. 'כלו' במלעיל הוא בשורשים כול או כלל, אך אלה אינם בשימוש היום ולא נראה שהם מתאימים להקשר.
110
ברק שואל/ת: מה המונח המדויק - שעת ת"ש או שעת ט"ש (טרום שינה)?
רוביק עונה:
המונח הוא שעת ט"ש, שעה הניתנת לפני כיבוי האורות לסידורים פרטיים. במקביל קיימים בשפה הצבאית ראשי התיבות ת"ש, תנאי שירות, הקשורים בפעולות רווחה של הצבא. הקרבה בין התחומים (פנאי ורווחה) והדמיון בדיבור יוצרים בלבול גם בכתיבה.
111
מיה ורד שואל/ת: אנחנו אומרים "תגיד" ומצפים לשמוע בתגובה "אמרתי". אנחנו לא אומרים "אמור" ולא מצפים לשמוע "הגדתי" מדוע?
רוביק עונה:
הגיד ואמר הם פעלים נרדפים. ההבדלים ביניהם הם בשימוש. בעוד הפועל אמר הוא פועל נפוץ ויומיומי, הפועל הגיד נשמע בדרך כלל כשפה הגבוהה, פרט לזמן עתיד, שבו הוא דווקא במשלב הדיבורי. לכן בשפת הדיבור שואלים: תגיד לי, בעוד תאמר לי, או אמור, נשמעים בשפה גבוהה יותר, ובתשובה עונים אמרתי ולא הגדתי, למרות שזו ודאי אינה שגיאה. ההעדפה של פנייה בעתיד (תגיד, תאמר) על פי הציווי (הגד, אמור) אופיינית לשפת הדיבור. מעמדו של הציווי בעברית אינו מזהיר, וזאת כבר בעברית הקדומה.
112
תמר שואל/ת: מה ההבדל בין "לזנוח" ל"להזניח"?
רוביק עונה:
'לזנוח' משמש בדרך כלל לפעולה חד פעמית. ההורים זנחו את בנם בפתח לשכת הרווחה; בית הספר זנח לפני שנה את לימודי האזרחות. 'להזניח' מתייחס לפעולה או להתנהגות מתמשכת: ההורים הזניחו את הטיפול בבנם לאורך שנים; מערכת החינוך הזניחה את לימודי האזרחות.
113
אמנון שואל/ת: מה ההבדל בין מטרה ליעד. אם בכלל יש.
רוביק עונה:
המשמעות קרובה אך השימושים שונים. 'מטרה' היא מונח כללי יותר, היא מציגה לאן אנו חותרים ומה אנו רוצים להשיג. 'יעד' הוא הישג ספציפי שאנו חותרים לממש, מקום או נקודה ספציפית אליה אנחנו רוצים להגיע. "המטרה שלנו היא ליישב את הגליל", מול "היעד הבא שלנו במסע הוא כרמיאל". באנגלית ההבחנה מתבטאת בהבדלי השימוש בין purpose ל-target.
114
בלה שואל/ת: מה ההבדל בין אומר ומדבר?
רוביק עונה:
אלה פעלים נרדפים אבל כמו במקרים רבים הם אינם זהים לגמרי בשימוש. 'מדבר' מתייחס לפעולה, 'אומר' מתייחס לתוכן. למשל, את המשפט "הוא אמר לי שלא יוכל להגיע לישיבה" לא נוכל (או נוכל בדוחק רב) להמיר ב"הוא דיבר אתי שלא יגיע לישיבה". את המשפט "הוא מדבר כבר יותר משעה" אי אפשר להמיר במשפט "הוא אומר כבר יותר משעה".
115
נורית חרמון שואל/ת: האם יש הבדל בין גידול (קצב גידול העץ) לצימוח (קצב צימוח העץ)?
רוביק עונה:
'צימוח' היא מילה תלמודית, בעקבות הפועל צימח, והיא משמשת את התחום הבוטני ומיוחדת לו כמילה מקצועית. 'גידול' היא במקרה זה מילה גנרית, המתאימה לתחומים שונים, ולכן 'גידול הצמח' אינו שגיאה, אבל ניתן להבין אותה גם במשמעות פעולת המגדל ולא ההתפתחות הפנימית של הצמח, ולכן במסגרת הדיון בנושאים הבוטניים עדיף להשתמש ב'צימוח'.
116
נחמיה שואל/ת: באחד הטורים באתר נכתב כי כי הביטוי קב"ה ככינוי לאלוהים הוא שגוי כיוון שאלוהים הוא מקור הקדושה, ולכן לא יכול להיות גם קדוש וכי נכון יותר לומר קב"ה כמשמעות "קודש ברוך הוא" - מה ההבדל?
רוביק עונה:
הטענה הזו מקובלת על ידי חלק מהרבנים והפוסקים ואין ביטחון שזו גם ההשתלשלות ההיסטורית של הביטוי. בכל מקרה "הקודש ברוך הוא" מאפשר להבין שאלוהים הוא הקודש בכבודו ובעצמו, בניגוד לאפשרות שאלוהים הוא קדוש, כלומר – הוא זכה לקדושה מגורם הנמצא מעליו.
117
שמעון אריאלי שואל/ת: האם אינטליגנציה ותבונה הן מלים נרדפות, או שקיים הבדל ביניהן?
רוביק עונה:
יש כמובן קרבת משמעות בין המילים אך הן אינן זהות. אינטלגנציה היא מגוון היכולות הקוגניטיביות של אדם והיא ניתנת למדידה. אדם אינטליגנטי יכול לקשור במהירות פיסות מידע, ללמוד ביעילות ולהכניס דברים שלמד להקשרים חדשים. לעומת זאת לתבונה יש גם ממד מוסרי. אדם נבון יודע לנהוג בחוכמה במצבים מורכבים, ולראות ולהתחשב בגורמים הסמויים מן העין בהתנהגות הסביבה ובמעשיו שלו. יש לא מעט אנשים אינטליגנטים סביבנו, שאינם נבונים כלל וכלל. לאחרונה יש ניסיון לחבר בין המונחים באמצעות הצירוף 'אינטליגנציה רגשית'.
118
חדוה דריאנגל שואל/ת: איך קוראים לאם הבעל ואיך קוראים לאם האישה? האם שתיהן נקראות חמות או שיש הבדל? אם כן מה ההבדל?
רוביק עונה:
בקבוצת המונחים המציינים את הורי החתן והורי הכלה יש הבחנה היסטורית וגם הבחנה של שימוש ומשמעות. 'חם' ו'חמות' הם בתנ"ך רק הורי הבעל. 'חותן' מופיע בתנ”ך רק ביחס לאדם אחד, יתרו, אבי אשתו של משה, ומכאן שהכוונה לאבי הכלה. החותנת מופיעה פעם אחת בתנ”ך בפסוק "ארור שוכב עם חותנתו" בספר ויקרא, ומכאן שמדובר באם הכלה. ברבדים מאוחרים יותר של השפה ירד מאוד השימוש ב'חם ו'חמות', בעוד 'חותן ו'חותנת' משמשים גם להורי החתן וגם להורי הכלה.
119
עמי שואל/ת: מה ההבדל בין אהבה להתאהבות?
רוביק עונה:
'אהבה' היא שם כללי לקשת רגשות רחבה, בין בני אדם, של בני אדם כלפי בעלי חיים, תחום מסוים וכדומה. לאהבה דרגות רבות: אהבה סוערת מול אהבה שקטה הבנויה על קשר מתמשך. 'התאהבות' מכוונת לשלב הראשון של האהבה, בדרך כלל בין בני אדם, המתבטאת בסערת רגשות, בעיוורון מסוים לחולשות הצד השני, ועל פי הגדרתה היא חולפת, כאשר אז מתגלה האם עומדת מאחוריה אהבה במשמעות הרחבה, או שהקסם שבהתאהבות פג.
120
איסי שמש שואל/ת: האם אנו עושים הבחנה בין מתכון למרשם? על פי המילונים שניהם טובים הן לתרופות הן למאכלים.
רוביק עונה:
לא מוכר לי החיבור הזה במילונים, אם כי שתי המילים מוצגות לעיתים כמילים נרדפות, הצגה שגויה בעיני. ההבחנה ברורה. 'מתכון' מציע דרך הכנה, כולל חומרים ופעולות ביצוע למאכלים 'מרשם' הוא מפרט שרושם אדם מוסמך, כגון רופא ללקוח לא כדי שזה יכין אותם בעצמו, אלא כדי שירכוש אותם לצורך הבראה. בשימושים מושאלים השימושים עשויים להתערבב: 'מתכון להצלחה', וגם 'מרשם להצלחה'.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >