שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
121
אביחי נחום שואל/ת: מה ההבדל בין מדבק למידבק, ומתי נכון להשתמש בכל אחת מהן?
רוביק עונה:
ההבדל הסמנטי הוא בין הדבקה מכוונת ואקטיבית בבניין פיעל (מְדַבֵּק), לבין תכונה של היכולת להידבק הגלומה בדבר מה, בבניין התפעל (מידַבֵּק). אגד מידבק (או מתדבק) – פלסטר, מוצר שיש בו יכולת להידבק למשטח כלשהו. 'הצחוק שלך מְדַבֵּק' – הצחוק שלך גורם לאחרים לצחוק יחד אתך. במקרה של מחלה שתי האפשרויות מקובלת. 'מחלה מְדַבֶּקֶת' – מחלה העוברת מאדם לאדם וגורמת לאחרים לחלות בה. 'מחלה מידַבֶּקֶת' – מחלה שיש לה תכונה או יכולת להעברה מאדם לאדם או מבעל חיים לאדם. תופעה לשונית מעניינת בהקשר זה היא ההבחנה בין צורות הנפעל לעבר ועתיד (נדבק, יידָבֵק), לבין צורת הבינוני מידַבֵּק, שהיא כאמור בבניין התפעל.
122
עידו שואל/ת: באחד הטיולים לנגב, המדריך ציין שיש במקורות כשישה ביטויים למושג מדבר : ישימון, מדבר, צייה, נגב, .....ואינני זוכר את הנותרים. האם תוכל להביאם תוך הסבר על השוני ודקויות ההבדלים?
רוביק עונה:
המילה הנוספת היא שממה. כמו כן יש קושרים את המילה בָתָה למדבר, במשמעות שדה לא מעובד, ובצורת משנה בתנ"ך בַתָה במשמעות מדבר. מדבר הוא במקורו מקום מרעה, ולכן אין כאן היעדר מחולט של צמחייה, בעוד ישימון ושממה מדגישים את ההיעדר המוחלט של חיים וירק כלשהם. נגב מדגיש את היובש של אזור המדבר, ויש לו בעיקר משמעות גיאוגרפית.
123
קרן שואל/ת: אשמח לדעת מה ההבדל בין "הגעתי" ו"באתי"? לעניות דעתי "הגעתי", יש בו סוג של תיאור תהליך, הייתי במקום אחד והגעתי למקום אחר. לעומת זאת "באתי", האדם נמצא בקרבת היעד או ביעד עצמו. יש האומרים 'ברוך הבא,' מכאן אני מבינה זאת.
רוביק עונה:
בשני המקרים מדובר בסיומו של תהליך. האדם נמצא בתנועה והיא מסתיימת ביעד מסוים. ההבדל הדק בשימוש בין המילים הוא בדגש. ב'הגעתי' הדגש הוא על האיתור של היעד. ב'בא' הדגש הוא על פעולת החיבור אל היעד. "באתי הבית" מעניק למשפט תחושת חמימות ומשפחתיות, וכן גם "ברוך הבא". "הגעתי הביתה" הוא טכני יותר, בדרך כלל.
124
אלי יצחקי שואל/ת: מה ההבדל בין כוללת לכוללנית?
רוביק עונה:
כולל וכוללני הם שמות תואר, ובנקבה: כוללת וכוללנית. 'כולל' מתייחס למצב שבו פריט או מרכיב מסוים הוא חלק ממערכת שלמה (ההרצאה כוללת מצגת, הסכום כולל מע"מ), או שכלל המרכיבים של המערכת באים לידי ביטוי (הוגש דוח כולל על מצב החברה). 'כוללני' מתייחס לדרך שבה מוצגים או מוערכים נתונים ורעיונות, ומצביע על אי התייחסות לפרטים או לגוונים וניואנסים: "הצגת הדברים הייתה כוללנית ולא נכנסה לפרטים", "האמירה כוללנית חוטאת בשטחיות". בדרך כלל 'כוללני' נאמר בביקורת.
125
עינת שואל/ת: מתי יש לומר כאן ומתי יש לומר פה?
רוביק עונה:
'כאן' ו'פֹה' הן מילים נרדפות לכל דבר, ואפשר להחליף ביניהן תמיד. 'פה' היא מילה מקראית, 'כאן' היא מילה משנאית. אך בעברית החדשה מעמדן שווה. יש מטבעות לשון שבהן נקבעה אחת משתי המילים, ולכן לא נוהגים להחליף בין השתיים באופן חופשי, כמו "מפה לשם", "מכאן ואילך" וכדומה
126
שני שואל/ת: האם ״ללא״ ו״בלי״ הן מילים נרדפות?
רוביק עונה:
אכן מדובר במילים נרדפות לכל דבר. גם בצירופי הלשון שבהם המילים מופיעות ניתן כמעט תמיד להחליף בין המילים: ללא הרף/בלי הרף, עיר בלי הפסקה/עיר ללא הפסקה. עם זאת נאמר 'בלי נדר' ולא 'ללא נדר', למרות שיש לשני הביטויים אותה משמעות, מאחר שהביטוי התקבע בתרבות ובהלכה. עם זאת יש בין שתי המילים התניה תחבירית. אחרי 'בלי' ניתן להשתמש בשם הפועל: "בלי לחשוב", "בלי לערב הורים", אך הדבר אינו אפשרי אחרי 'ללא', וכאן יש להשתמש בשם עצם: "ללא התערבות הורים", "ללא מחשבה".
127
ששון רון שואל/ת: איך אומרים: החלפתי או התחלפתי?
רוביק עונה:
'החלפתי' מציין פעולה יזומה על אובייקט כלשהו: "החלפתי את הספר", "החלפתי את דוד בשמירה". 'התחלפתי' מחייב הדדיות: "התחלפתי עם דוד בשמירה".
128
שדמה שואל/ת: האם תוכל בבקשה לדייק את ההבחנה בין אקראיות למקריות?
רוביק עונה:
ביסודן אלה מילים נרדפות ובדרך כלל ניתן להחליף אותן זו בזו: "הפגישה בינינו הייתה מקרית", "הפגישה בינינו הייתה אקראית". במקרים אלה מדובר בגיוון משלבי, 'אקראי' נחשבת מילה האופיינית פחות ללשון הדיבור. כאשר מדובר בתוכנית, מחקר וכדומה יש הבדל ברור יותר. "בחירה אקראית" היא פרקטיקה בניסוי או במחקר שלא להתכוון מראש לאובייקט או לממצא ספציפי, ובלעז: בחירה רנדומלית. לעומת זאת "בחירה מקרית" נעשית במרחב פתוח של אפשרויות. יש להבחין בין אַקְרַאי שהוא שם עצם שפירושו מקריות, לבין אַקְרָאִי, שהוא שם תואר שפירושו מקרי או רנדומלי.
129
שני שואל/ת: מה ההבדל בין לבחור לבין להחליט?
רוביק עונה:
לבחור הוא פועל המתייחס למגוון רחב מאוד של מצבים, ולפעולה מתמשכת: "ביליתי שעה בבחירת הבגד המתאים", "היום בוחרים את המועמדים לכנסת". להחליט הוא מהלך פסקני, קצר וחותך, המסיים התלבטות בין אפשרויות. "החלטתי ללבוש את השמלה האדומה", "המרכז החליט שפלוני ייצג אותו בכנסת". 'החלטה' היא המהלך המסכם והחותך של 'בחירה'.
130
עמי שואל/ת: מה ההבדל (ואי לכך מתי להשתמש) בין "מזל" ל"צירוף מקרים". האם כל מזל הוא תוצאה של צירוף מקרים?
רוביק עונה:
יש הבדלים רבים. 'צירוף מקרים' הוא מונח טכני המצביע על כך ששני עניינים שאינם קשורים נפגשו באופן שרירותי ויצרו סיטואציה או הזדמנות חדשה. 'מזל' היא מילה רבת רבדים. היא טעונה בערכיות חיובית או שלילית (מזל טוב / מזל רע), וכרוכה בה אמונה גלויה או סמויה שיש יד מכוונת מסתורית שאינה תלויה במעשינו. 'מזל' נקשרת להצלחה או לכישלון, ובמקרים רבים מצביעה על גורלו של אדם לאורך חייו, לטוב ולרע. יש מקרים ספציפיים בהם ניתן להחליף את 'מזל' ב'צירוף מקרים' אך אלה אינם ערכים נרדפים.
131
עמליה סגל שואל/ת: האם יש שוני בין המילה נא ל'אנא'? מה יותר מנומס להגיד? האם נא נשמע יותר כדרישה לבצע מטלה?
רוביק עונה:
מבחינת המשמעות הבסיסית אין ביניהן הבדל, אלו מילות המקדימות בקשה, תחינה, תפילה ולפעמים גם דרישה. שתיהן מופיעות בתנ"ך, וככל הנראה 'אנא' היא הרחבה של 'נא'. היום יש ל'נא' צלצול תקיף יותר והיא משמשת לדרישות, בעוד 'אנא' נשמעת מנומסת יותר. במסגרת מה שנקרא 'נימוס ישראלי' שתיהן בשימוש מצומצם.
132
דרור שוורץ שואל/ת: האם אמבטיה או אמבט?
רוביק עונה:
שתי המילים שוכנות מקום כבוד במילון העברי. 'אמבט' היא מילה מלשון חכמים, גיגית רחצה, גם בצורה הקרובה יותר למקור היווני, אמבטי. 'אמבטיה' חודשה בעברית החדשה כשם לגיגית הרחבה הקבועה בבית, ומכאן גם לפעולת הרחצה עצמה. 'אמבט' משמשת היום בעיקר בלשון הספרותית, או בתחום הצרכנות.
133
קשת פלד שואל/ת: מדוע בחרה האקדמיה להבדיל בין הצג, למרקע, האקרן והמסך? הרי אין השם מעיד על טכנולוגיה שונה, אלא רק מבדיל בין ה"צגים" השונים. למעשה אין עוד רכיב המשותף למחשב, טלפון נייד, טלוויזיה, מקרן ולפטופ שקיבל את אותו היחס. לא הכבל, לא המקלדת, שלט, כניסה, יציאה, רמקול, נורה וכו'. ועל אף שנבדל המסך מן האחרים בהיותו במקור וילון, כיסוי, דווקא הוא זכה להיות השימוש המקובל ביותר בהקשר זה.
רוביק עונה:
כדי לענות תשובה היסטורית יש לפשפש בדיוני האקדמיה ולא בטוח שהתשובה תימצא. המילים ניתנו בתקופות שונות, על פי חדירת הטכנולוגיה. יתכן שהסיבה לריבוי השמות היא שהמסך הוא עבור המשתמש הרכיב העיקרי, המסמל את המכשיר, למרות שטכנולוגית הוא רכיב משני. 'צג' נקבע על ידי האקדמיה בשנת 1989 כמוניטור המחשב. 'מרקע' נקבע בשנת 1962 לשימושים שונים.'אקרן' נקבע על ידי אנשי הקולנוע בשלב מוקדם וכמעט אין משתמשים בו היום. 'מסך' הוא תרגום מילולי של screen, והוא נוצר בתקופה שבה הציגו סרטים בבתי תאטראות, ולפני תחילת הסרט הבד היה מכוסה במסך. המסך נפתח, וההצגה החלה. היום אפילו בהצגות תאטרון אין כמעט מסכים.
134
דליה גנני שואל/ת: מה הבדל המשמעות בין 'גבי יקרה.......' ל'גבי היקרה..'?
רוביק עונה:
אין הבדל, זו החלטה סגנונית. 'גבי היקרה' מעיד על קרבה והיכרות רבה יותר, אבל עדיין זו בחירה לפי התחושה.
135
ריין שואל/ת: את התחילית הלועזית "פרֶה" ניתן לתרגם ל"טרום" או ל"קדם" בעברית. מה ההבדל ביניהן?
רוביק עונה:
אין הבדל כלשהו. אלה מילים נרדפות שאפשר להשתמש בכל אחת מהן ולהחליף ביניהן. "גן טרום חובה" הוא גם "גן קדם-חובה", 'טרום צבאי' הוא 'קדם צבאי'.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >