שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אילה הוכמן שואל/ת: מה ההבדל (אם יש) בין ארס לבין עוקץ? האם הרעלן שהדבורה מייצרת הוא ארס או עוקץ?
רוביק עונה:
עוקץ הוא האיבר בגוף הדבורה הנושא את הרעלן, שהוא הארס. כך אצל רמשים נוספים, כמו עקרב.
2
חיימון שואל/ת: בררה ואפשרות - מילים נרדפות? יש הבדל במשמעות? אני למדתי פעם ש: בררה - מלברור - לבחור בין מספר אפשרויות. אפשרות - מהמילה יכולת? הכיצד?
רוביק עונה:
המילים אינן נרדפות. 'ברירה' מתייחסת למצב שבו יש לבחור בין כמה חלופות. 'אפשרות' היא מה שניתן להתבצע או להתממש, מה שאפשרי. בברירה בוחרים בין כמה חלופות, שכל אחת מהן אפשרית.
3
יהודה שואל/ת: מה הבדל בין ערוץ לאפיק. והאם נכון לומר "אפיק עמוק"? בספרה של חנה מגיד ראיתי שהנוסח לא תקין.
רוביק עונה:
אפיק וערוץ בשימושיהם היום הן מילים נרדפות לכל דבר, ופירושן תוואי שבו יש זרימה, בדרך כלל זרימת מים, אבל גם זרימת אוויר. הגיאוגרף מיכה נצר מסביר שאפיק על פי מונחים הנהוגים בטופוגרפיה הוא קו בנוף ששלושה כיוונים יורדים בו. 'ערוץ' משמש באזורים של גבעות. בתחתית האפיק יש ערוץ עמוק שבו מתרחשת הזרימה. כשנחל יוצא למישור הוא מתפזר על פני השטח, ויוצר ערוצי זרימה. 'אפיק עמוק' תקין לגמרי. כמו כן שתי המילים משמשות כמטפורות בתחום הטלקומוניקציה.
4
הלוי בן ציון שואל/ת: מה ההבדל בין המילים: דל, דלפון, עני, אביון, רש, מך?
רוביק עונה:
אין כל הבדל. אלה מילים נרדפות בכל הבט. ל'מך' יש ניואנס של מסכנות, אבל כל המילים מתייחסות לאדם חסר אמצעים.
5
ראובן שואל/ת: מה ההבדל בין "בכדי" ל"כדי? האם "בכדי" היא מילה נכונה?
רוביק עונה:
'בִכְדִי' היא מילה ארמית תלמודית המשמשת בעברית במשמעות לשווא או לחינם. ככל הנראה זהו גלגול של 'לא בכזיב', לא בשקר בשפה הארמית, 'כזיב' במשמעות כזב, דבר שהובטח ולא התממש. למילה 'כְּדִי' לעצמה אין שימוש או משמעות בעברית.
6
לילך שואל/ת: רציתי לדעת אם זו טעות לומר כתיב קליגרפי במקום לומר כתב קליגראפי. מה ההבדל בין כתיב וכתב?
רוביק עונה:
'כתב' היא מילה גנרית המשמשת לעניינים רבים הקשורים בכתיבה. 'הכתב העברי', 'העליתי על הכתב', 'התורה שבכתב' ועוד. 'כתיב' היא הדרך שבה נכתבת מילה מסוימת, וזה כבר במסורות קריאת התנ"ך בהבחנה בין קרי וכתיב. לא נאמר 'התורה שבכתיב', ולא נאמר 'שגיאת כתב'. ולשאלתך, 'כתב קליגרפי' עדיף, ואולי אפילו 'כתיבה קליגרפית'.
7
מוחמד סלאח שואל/ת: מה ההבדל בין קנה לבין רכש?
רוביק עונה:
אלה מילים נרדפות הקרובות מאוד במשמעות. לעיתים אפשר להחליף ביניהן: קניתי/רכשתי מכונית חדשה, קניתי/רכשתי חברים, מניות ועדו ועוד. ל'רכש' יש אופי מעט דרמטי ומכובד יותר, והוא מתקשר ל'רכוש', לדבר מה שיש עליו בעלות ממש, ולכן מעדיפים להשתמש בו בקניות גדולות ומשמעותיות: דירה, חברה כלכלית ועוד. לעומת זאת לא נאמר 'רכשתי היום במכולת חמש עגבניות'.
8
נעה שואל/ת: אינטיליגנט או אינטיליגנטי? מה מהשניים הנכון? או שאולי שניהם?
רוביק עונה:
'אינטֶליגנט' היא צורה גרמנית ואנגלית (בהגיות שונות) במשמעות אדם נבון. התוספת –ִי: אינטליגנטי, מאפשרת לראות בה שם תואר עברי, ולכן היא הצורה הראויה. 'אינטיליגנט' היא צורה דיבורית שגויה.
9
יהודה שואל/ת: מה הבדל הין המילה יחס להבדל. מה היחס בין התלמיד הזה לחברו, או מה ההבדל בין התלמיד הזה לתלמיד הזה?
רוביק עונה:
אלו שתי מילים שונות במשמעותן. 'יחס' היא מילה רבת שימושים שהתגלגלה מאילן היוחסין המשפחתי והדגש בה הוא על קשר בין שני גורמים או יותר: בני אדם, מספרים, רעיונות ועוד. הבדל עוסקת בשוני בין שני גורמים או יותר.
10
אילה שואל/ת: מה ההבדל בין לערבב ולבחוש?
רוביק עונה:
'לערבב' הוא פועל גנרי למגוון רב של שימושים. המכנה המשותף להם הוא מיזוג של חומרים מסוגים שונים, וגם בהשאלה לעניינים מושגיים. ניתן לערבב באמצעות כלי ערבוב, טלטול, המסה ועוד. 'לבחוש' מציין את פעולת הערבוב במקרה ספציפי: ערבוב נוזלים זה בזה, או עם חומר נמס באמצעות כלי בחישה.
11
דורית ברזילי שואל/ת: שאלתי היא לגבי מינוחים הקשורים במכירה ורכישה (של דירה, למשל). האם יש הבדל בין חוזה מכירה או חוזה רכישה? שהרי כל דירה שנמכרת (ע"י המוכר) -נרכשת (ע"י הקונה). האם ההבדל נעוץ ביוזם המהלך, כלומר: דירה מקבלן היא בכלל חוזה רכישה ודירת יד שנייה היא בכלל חוזה מכירה? בתחומים שאינם נדל"ן - האם מפעל שפונה אל ספק לקניית מוצרים/חומרים מנסח חוזה רכישה וספק שפונה אל לקוחות מנסח חוזה מכירה? ברשת לא הצלחתי למצוא תשובה. אדגיש: שאלתי אינה משפטית במהותה, כי אם לשונית.
רוביק עונה:
מכירה ורכישה אכן מציגות את שני הצדדים של אותה עיסקה. הראשונה מדגישה את הזכויות וההתחייבויות של המוכר, השנייה – של הרוכש או הקונה. הכותרת המומלצת שתמנע אי-סימטריה היא "חוזה מכירה וקנייה", והיא אכן מופיעה בחוזים שונים.
12
רוני שואל/ת: מה ההבדל בין אנחה לגניחה?
רוביק עונה:
גניחה היא סוג של אנחה. היא משמשת בעיקר להבעת כאב או ליצירת דימוי של כאב (כמו גניחות אהבה). לעומת זאת יש אנחות שאינן גניחות, כמו אנחת רווחה, אנחת הנאה, אנחת הפתעה וכדומה.
13
שרון קומש שואל/ת: אני מלמדת עברית כשפה שנייה באולפן, גם עולים חדשים וגם פלסטינים במזרח ירושלים. איך אני מסבירה את ההבדל בין "פוגע ב" לבין "מזיק ל"? האם אפשר לומר שהן מילים נרדפות? שהרי אני יכולה להגיד "העישון פוגע בבריאות" וגם "העישון מזיק לבריאות".
רוביק עונה:
'פוגע' הוא פועל כללי, המתייחס למקרים מסוגים שונים: פגיעה פיזית, פגיעה נפשית, פגיעה באינטרסים ועוד. נזק הוא תוצאה של פגיעה במקרים מסוימים ולכן כל נזק הוא פגיעה, אך לא כל פגיעה היא נזק. "פגעתי באינטרס של החברה" יכול להיות מומר ב"הזקתי לאינטרס של החברה". לעומת זאת "מה שאמרת פגע בי מאוד" אינו יכול להיות מומר אוטומטית ב"מה שאמרת הזיק לי מאוד".
14
עירית בקר שואל/ת: האם עירית הוא אכן הגבעול של הבצל הירוק, ואירית הוא פרח הבר הגבוה?
רוביק עונה:
'אירית' אינה מילה בעברית, אלא שם פרטי בלבד. לא מוכר פרח בשם אירית. באחד האתרים נכתב כי אירית היא בעצם עירית, אך זהו מידע שגוי.
15
צפורה שואל/ת: האם בעברית המילים היתוך והמסה הן בעלות אותה משמעות? בכימיה שינוי מצב צבירה הוא היתוך, melt, ואילו המסה, dissolve, היא אינטראקציה בין שני חומרים, ולפיכך אני מתקשה כשמדברים על המסת הקרחונים. במה הם נמסים?
רוביק עונה:
בין שני המונחים יש קרבה רבה הן בעברית והן באנגלית, ואחת ההגדרות של melt במילון אוקספורד היא dissolve. ההבחנה שמובאת בשאלה היא הבחנה מדעית, אך בשימושי המילים ובמשמעות המוקנות להן כבר במקורות המשמעות רחבה יותר, והקרבה בין המונחים רבה. 'היתוך' מתייחס בכל המקרים למעבר ממצב צבירה מוצק למצב צבירה נוזלי, באמצעות חימום. 'המסה' גם היא מעבר של המוצק אל הנוזלי, אך לא בהכרח באמצעות חימום, ובמקרים רבים באינטראקציה בין חומר מוצק למים, כמו סוכר הנמס במים. בעקבות המקרא 'היתוך' מתייחס בעיקר למתכות מוצקות שחימום שלהן גורם להן להפוך לנוזליות, ולכן לא נאמר על הקרחונים שהם 'ניתכים', למרות שזו אפשרות תקינה. במקרה של המסה, גם כאן השימושים במקורות של הפעלים המס, נמס וכדומה, מאז ימי המקרא, מתייחסים למעבר המוצק לנוזל, ובמקרה של הקרחונים, הם עוברים ממצב מוצק לנוזלי בהשפעת קרני השמש.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >