שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
צפורה שואל/ת: האם בעברית המילים היתוך והמסה הן בעלות אותה משמעות? בכימיה שינוי מצב צבירה הוא היתוך, melt, ואילו המסה, dissolve, היא אינטראקציה בין שני חומרים, ולפיכך אני מתקשה כשמדברים על המסת הקרחונים. במה הם נמסים?
רוביק עונה:
בין שני המונחים יש קרבה רבה הן בעברית והן באנגלית, ואחת ההגדרות של melt במילון אוקספורד היא dissolve. ההבחנה שמובאת בשאלה היא הבחנה מדעית, אך בשימושי המילים ובמשמעות המוקנות להן כבר במקורות המשמעות רחבה יותר, והקרבה בין המונחים רבה. 'היתוך' מתייחס בכל המקרים למעבר ממצב צבירה מוצק למצב צבירה נוזלי, באמצעות חימום. 'המסה' גם היא מעבר של המוצק אל הנוזלי, אך לא בהכרח באמצעות חימום, ובמקרים רבים באינטראקציה בין חומר מוצק למים, כמו סוכר הנמס במים. בעקבות המקרא 'היתוך' מתייחס בעיקר למתכות מוצקות שחימום שלהן גורם להן להפוך לנוזליות, ולכן לא נאמר על הקרחונים שהם 'ניתכים', למרות שזו אפשרות תקינה. במקרה של המסה, גם כאן השימושים במקורות של הפעלים המס, נמס וכדומה, מאז ימי המקרא, מתייחסים למעבר המוצק לנוזל, ובמקרה של הקרחונים, הם עוברים ממצב מוצק לנוזלי בהשפעת קרני השמש.
17
חמי שטוירמן שואל/ת: האם יש הבדל בין חולצה לבין כותונת, והאם תרגום שתיהן לאנגלית הוא shirt?
רוביק עונה:
'כותונת' שימשה בעשורים קודמים בתחום הביגוד בישראל ככינוי לחולצות לגברים, בעוד 'חולצה' שימשה בעיקר לנשים. במחצית השנייה של המאה העשרים 'חולצה' הפכה שם גנרי לשני המינים, ו'כותונת' משמשת רק כצורת קיצור של 'כותונת לילה'.
18
גבי שואל/ת: קיימות אצלנו מילים לועזיות המשמשות אותנו בנוסף למקבילותיהן העבריות, לעיתים במובן הפוך זו לזו. לדוגמה, מוצר תיקני הוא מוצר טוב העומד בדרישות התקן, אבל מוצר סטנדרטי הוא מוצר פשוט. דוגמה נוספת: מדינאי הוא תואר עם כבוד בעוד שפוליטיקאי הוא תואר מזלזל.
רוביק עונה:
אין בדוגמאות אלה היפוך אלא בידול במשמעות. מוצר סטנדרטי אינו בדיוק 'פשוט' אלא 'מקובל', או 'ברמה הסבירה', בעוד 'תקני' אכן מדגיש את תו התקן המוצמד למוצר, או לשימוש הלשוני. פוליטיקאי אינו בהכרח כינוי זלזול אלא התייחסות לנושאים שבהם עוסק אדם מסוים. גם באנגלית קיימת הפרדה בין statesman ל-politician. האמרה קובעת כי "מדינאי הוא פוליטיקאי 15 שנה אחרי מותו".
19
נצה שואל/ת: מה ידוע לך על ההבדל בשימוש בשעורי התעמלות בין פיסוק (רגלים) למִפְתָח ידיים?
רוביק עונה:
הכתיב לפתיחת הרגליים הוא פישׂוק, תרגום למונח האנגלי astride. השם נקבע במילוני האקדמיה בתחום תרבות הגוף ב-1937. 'מִפְתָח ידיים' הוא מונח פנימי בתחום ההתעמלות המתייחס לפרישת הידיים לצדדים. מאחר שהידיים אינן יוצאות מאותו שורש כמו הרגליים, המונח 'פישוק' אינו מתאים כאן.
20
רותי שואל/ת: מה ההבדל (אם יש) בין 'ללעוג' ובין 'ללגלג'.
רוביק עונה:
בשני המקרים מדובר על הבעת זלזול באדם, במעשיו או בדבריו באמצעות הגחכה. 'ללגלג' מייצג זלזול מינורי יחסית ל'ללעוג'.
21
יהודה שואל/ת: המילה "מפורשות" במשפט: "למידת המפורשות של עמדת הכותבים", וכן המילה "בהירות" במשפט: "ולמידת הבהירות של נושא המאמר". האם קוראים "מפורשות" עם שורוק ולא חולם. ומה ההבדל, וכן במילה "בהירות". מה ההבדל עם חולם או שורוק.
רוביק עונה:
'מפורשוֹת' הוא שם תואר בצורת הרבות, וכן תואר פועל (אמרתי לו זאת מפורשוֹת). 'מפורשוּת' הוא מונח מופשט באותו תחום, והוא המשמש במשפט שבשאלה. 'בהירוֹת' הוא שם עצם ברבות, 'בהירוּת' – שם עצם מופשט: 'התשובות שלהם היו בהירוֹת' מול 'תשובותיהם ניתנו בבהירוּת'.
22
דליה גנור שואל/ת: מה ההבדל בין הסכמה לאסכמה?
רוביק עונה:
'אסכמה' היא מונח נדיר בשימוש המקובל רק בחוגי הדיפלומטיה במשמעות מסמך שנותנת מדינה שהודיעו לה על מינוי שגריר, והיא מאשרת כי היא מסכימה לקבלו. 'הסכמה' היא מילה גנרית לשימושים נרחבים. 'אסכמה' הוא מקרה פרטי של 'הסכמה'. המונח התקבל במילון הדיפלומטיה של האקדמיה ללשון משנת 1999.
23
ענת גרוסמן שואל/ת: כיצד היית מגדיר את ההבדל בין אמונה לאמון?
רוביק עונה:
'אמונה' פירושה מערך שלם של ערכים והשקפות על העולם והחיים, 'אמון' פירושה תחושה של ביטחון ביושרו או יציבותו של אדם, מוסד או שיטה. עם זאת בלשון הדיבור משפט כמו 'אין לי אמונה ביעקב' מקביל ל'אין לי אמון ביעקב'.
24
ארנון להב שואל/ת: אודה לך על הבהרת המושגים קטיף-קטיפה. קטיף - כולנו מבינים כניתוק הפרי או הפרח מנקודת חיבורו לצמח. “קטף שבחים"... קטיפה - בד עם בליטות עדינות, נעימות למגע, משמש לכיסוי רהיטים בדרך כלל וגם שם הפעולה של ניתוק הפרי. מכאן - האם קטיפת פירות או פרי זו עברית תקנית, או שראוי לומר-קטיף פירות/פרחים. שחר אלטמן מוסיף: איך נקרא הפועל של קטיף אבטיחים או מלונים? זאת לא אותה הפעולה כמו איסוף או קטיף, ולדעתי צריכה להיות מילה נפרדת.
רוביק עונה:
'קטיף הוא שם עצם המציין את כל מה שקשור בקטיפת הפירות, בעוד 'קטיפה' הוא שם הפעולה, המתאר את עצם מעשה הקטיפה. אפשר לומר: "הגיעו ימי הקטיף, והפועלים עוסקים בקטיפת הפירות". לגבי אבטיחים ומלונים, הם אכן נקטפים מן הקרקע, ואין סיבה למצוא לפעולה זו שם אחר. לכל אלה אין קשר למילה קטיפה, אותו חומר עדין ורך שמקורו בלשון חכמים, והוא מקביל למילה ערבית דומה.
25
חיים טוביאס שואל/ת: על פי מילון אבן-שושן אין הבדל בין משמעויות המילים נְבֵלָה ופֶּגֶר, ואפילו מקור שתי המילים זהה - בארמית. האם יש הבדל בין שתי המלים?
רוביק עונה:
אכן, זו דוגמה נדירה יחסית למילים נרדפות שאין ביניהן הבדל כלשהו בשימוש או בניואנס כלשהו. ההבדלים באים לביטוי בדימויים. 'נבלה' הוא גם כינוי לאדם רע, 'פגר' הוא גם דימוי לאדם הישן שינה עמוקה.
26
רותי שואל/ת: מה ההבדל, אם יש, בין 'להבהיר' ו-'לבאר'. ומה נכון יותר לומר: להבהיר מילים (במילון) או 'לבאר מילים'?
רוביק עונה:
'הבהרה' מתייחסת למידע מוכר וידוע שיש בשימוש בו מקום לאי הבנה כלשהי, וההבהרה מסירה אותה. ביאור הוא הסבר של טקסט שאינו מובן לקורא, אם זו משמעות של מילה, משפט או פסוק במקורות או בשיר וכדומה. במילון מגדירים ומבארים.
27
רותי שואל/ת: מה ההבדל בין גרעין, גלעין וחרצן.
רוביק עונה:
מבחינה בוטנית אין הבדל בין השלושה. שלושתם מתייחסים לזרע שממנו נוצר הדור הבא של הצמח. השימוש בהם מתפצל. 'גרעין' היא המילה הגנרית, המתייחסת לכל סוגי הצמחים, מהדגנים דרך העגבנייה ועד האבטיח והמשמש. 'גלעין' מתייחסת רק לפירות שבהם הגרעין עטות בקליפה קשה, כמו שזיף או זית. 'חרצן' משמשת בדרך כלל לגרעינים העטופים בקליפה רכה, כמו ענבים (בלשון חכמים), אבטיחים ועוד. כמו כן 'גרעין' זכתה להרחבה מטפורית בתחומים שונים, בעוד גלעין וחרצן נותרו בתחום הבוטני.
28
נוני שואל/ת: מהב נוני למה ב"בין השמשות" השמש ברבים, ולמה ב"בין הערביים" הערב ברבים? ובכלל, מה ההבדל בין שני הביטויים?
רוביק עונה:
מבחינת המשמעות אין הבדל בין הביטויים. מקור הביטוי 'בין השמשות' הוא במשנה: "עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות" (אבות ה ו), והכוונה לזמן הדמדומים שבין השמש והירח. רעיון דומה נרמז בביטוי האנגלי twilight, מילולית: שני האורות. מקור הביטוי 'בין ערביים' הוא בספר שמות: "אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר, וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם", וכך בעוד 10 הופעות במקרא. על פי רש"י הכוונה לזמן שבין תחילת רדת הערב ועד רדת הלילה, ולכן המילה היא בצורת הזוגי: "משש שעות ולמעלה קרוי בין הערבים, שהשמש נוטה לבית מבואו לערוב. ולשון בין הערבים נראה בעיני אותן שעות שבין עריבת היום לעריבת הלילה, עריבת היום בתחלת שבע שעות ... ועריבת הלילה בתחילת הלילה."
29
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: מה ההבדל בין ארעי לעראי? האם זה רק מקרה של שיכול אותיות?
רוביק עונה:
אין הבדל. 'עראי' היא צורת משנה של 'ארעי', המופיעה בלשון חז"ל לעיתים, ומדובר בשיכול אותיות, המוכר גם בכמה מקרים מן המקרא.
30
יהושע רחמים שואל/ת: רגרסיה ורקורסיה: רגרסיה זו שיטה לניתוח מדגמים סטטיסטיים - קשר בין שני גורמים: משתנה בלתי תלוי ומידת תלותו במשתנה התלוי. שאלתי, כיצד מתבטאית הרגרסיה (הנסיגה)? בנוסף, מה ההבדל בין רגרסיה לרקורסיה?
רוביק עונה:
לרגרסיה משמעויות רחבות, משמעות כללית של נסיגה, ומשמעות ספציפית בפסיכולוגיה ובמודלים מתמטיים. הקשר של רגרסיה במשמעות המתמטית לבין נסיגה נוצר במאה ה-19, ומשמעותו המקורית היא בתחום הביולוגיה. פרנסיס גלטון קבע כלל ביולוגי לפיו כאשר מקור ביולוגי כלשהו הוא בממדים גדולים, צאצאיו ייטו לעבר הנורמה, כלומר, יקטנו או ייסוגו במידותיהם. המודל של גלטון שימש ניסויים ומודלים בתחומים אחרים שבהם יש 'התקרבות אל הממוצע', ובהמשך שירת את המשמעות הסטטיסטית המקובלת היום. רקורסיה מתייחסת בעיקר למתמטיקה וכן בתחום המחשבים, ופירושה חזרה למצב קודם. זוהי שיטה שבה פונקציה או סדרה מוגדרות באמצעות ערכים קודמים של אותה פונקציה או סדרה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >