שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
יוסי אטינגר שואל/ת: מה ההבדל בן ידיד לחבר?
רוביק עונה:
בעברית החדשה קשה להצביע על הבדל במשמעות ובשימוש של שתי המילים. 'ידיד' מעיד לפעמים על חברות הדוקה פחות מ'חבר', אם כי במקרא 'ידיד' פירושו אהוב. 'חבר' משמשת גם במשמעות שייכות לארגון או מוסד: חבר כנסת, חבר קיבוץ.
32
חיים אופיר שואל/ת: אבקש לדעת מה הוא ההבדל בין קצבה לגמלה. המילון מגדיר אותן באותה צורה. בחוק הביטוח הלאומי מופיעה המלה גמלה, ולעיתים קצבה. האם קיים הבדל ביניהן או לא?
רוביק עונה:
קצבה היא תשלום סדיר שמקבל אדם על פי חוקי המדינה, כגון קצבת זקנה, קצבת שארים, קצבת נכות ועוד. גמלה היא תשלום סדיר שאדם מקבל על פי זכויות וכספים שצבר בעבר במהלך עבודתו, ומוחזרים לו לאחר שסיים את עבודתו.
33
אבי פוספוס שואל/ת: אני מנסה להסביר לילדי את ההבדל בין נתן ל-הביא. התוכל לחדד?
רוביק עונה:
שני הפעלים מחייבים מושא ישיר, אבל רק אחד מחייב גם מושא עקיף. 'נתן' מדגיש את המפגש בין שניים, בדרך כלל בני אנוש, ומחייב פירוט האובייקט שאותן נותנים: 'ראובן נתן לשמעון ספר', אך לא 'ראובן נתן לשמעון', אלא אם כן האובייקט ידוע מן ההקשר. 'הביא' מדגיש את פעולתו של ראובן ומחייב פירוט האובייקט המובא, אך אינו מחייב גורם נוסף. אפשר לומר 'ראובן הביא לשמעון ספר', אבל גם 'ראובן הביא ספר'.
34
כפיר שואל/ת: מה ההבדל בין "צורה" (צורה הנדסית) לבין "תצורה" (תצורת השם)?
רוביק עונה:
'צורה' , באנגלית form, היא שם גנרי המתייחס לדרך בה מעוצב גוף הנדסי כלשהו, ובהרחבה גם יסודות מופשטים. 'תצורה', באנגלית formation, מתארת תהליך יצירה או עיצוב של צורות בתחומים שונים שיש בהם יסוד מערכתי, כמו בלשנות, גאולוגיה, מחשבים ועוד.
35
ג'ני שואל/ת: אודה על הבהרה האם יש הבדל בצורת ברכה "שלום XXXX" או "XXXX שלום".
רוביק עונה:
אין הבדל במשמעות או בכוונת הברכה. יש הבדל דק בשימוש. 'שלום דני' דיבורי יותר ופחות פורמלי מ'דני שלום'.
36
אבישי לבנה שואל/ת: מדוע רוב העוסקים באוכל אומרים "כורכום", שהוא שמו הערבי של התבלין, ולא "כרכום", שהיא מלה עברית מקורית (תנכית)? שמא הכוונה לבדל בין כרכום - הפרח לתבלין, שכנראה אינם אותו צמח, או שזוהי מעין עצלות לשונית של אנשי מטבח, כמו שהם מעדיפים את ליה הערבית על אליה העברית?
רוביק עונה:
כַּרכּוֹם וכּוּרְכּום הם צמחים שונים. מצמח הכרכום מכינים את הזעפרן הכתום-חום, ומצמח הכורכום מכינים את התבלין הצהוב ששמו כורכום. השם אומץ לעברית, ואין לפסול אותו משום בחינה. הבלבול בין השניים ידוע, אך מדובר בצמחים שונים ובתבלינים שונים.
37
אודי שואל/ת: האם קיים הבדל במשמעות בין קידומות השלילה "א" ("א-מיני") ו"אל" ("אלחוטי")?
רוביק עונה:
ההבדל אינו במשמעות אלא במקור. 'אַ', לצד 'אַן', היא קידומת שלילה לועזית שמקורה ביוונית, והיא תופיע תמיד בצמידות למילה שאחריה. 'אל' היא מילת שלילה עברית העומדת גם כמילה עצמאית. בדרך כלל כאשר במילה הלועזית תופיע הקידומת a, היא תישמר בעברית. asexual – א-מיני.
38
אסתר חסד שואל/ת: ביטוי בעברית: יצור כלאיים או יציר כלאיים? להבנתי, יצור כלאיים. מה הנכון ומה המקובל?
רוביק עונה:
'יציר' ו'יצור' הן מילים נרדפות, במשמעות דבר מה שנוצר. 'יצור כלאיים' נפוץ יותר, אך שתי האפשרויות תקינות.
39
מאיר מינדל שואל/ת: שאלתי הפעם עוסקת בהבדל במושגים "התלהבות" ו"נלהבות". האם התלהבות זאת התרגשות קצרת מועד ונלהבות נמשכת זמן רב יותר?
רוביק עונה:
'נלהבות' היא שם הפועל של 'נלהב', וכמעט אינה משמשת. ההשוואה המתבקשת היא בין 'התלהב' ל'נלהב'. מבחינת המשמעות אלה פעלים קרובים וכמעט נרדפים, במשמעות התרגשות רבה ורצון לפעולה. בשימוש יש הבדלים. 'נלהב' משמשת בדרך כלל בבינוני ויש בה אכן יסוד מתמשך: 'הוא היה נלהב למלא את המשימה'. 'התלהב' מתאר תגובה ספונטנית, בדרך כלל בזמן עבר: 'סיפרתי לו על המשימה והוא התלהב'.
40
אודי שואל/ת: האם יש הבדל מבחינת המשמעות בין הצורה "כבוי" ו"מכובה", או בין הצורה "ברוך" ו"מבורך"?
רוביק עונה:
יש הבדל. 'כבוי' ו'ברוך' הן צורות בינוני פעול ומציינות מצב. 'מכובה' ו'מבורך' הן בבינוני פוּעל, ומעידות שגורם כלשהו גרם למצב: כיבה את החשמל או בירך את האדם.
41
יוסי אטינגר שואל/ת: מדוע ומה השוני בין עשה לקנה, שנאמר במסכת אבות - עשה לך רב וקנה לך חבר?
רוביק עונה:
על פי הרמב"ם אדם צריך ליצור לעצמו רב, כלומר, למצוא בכל מחיר אדם שממנו יוכל ללמוד עד שיגיע לחוכמה משל עצמו. לעומת זאת כדי להגיע לחברות של ממש יש להשתדל ולהתאמץ, ולכן מדובר על קנייה.
42
אודי מרגולין שואל/ת: מה ההבדל בין לערבב לבין לבחוש, ומה הצורה הנכונה לגבי הסוכר בתה?
רוביק עונה:
'לערבב' היא מילה גנרית המתייחסת למצבים רבים שבהם הופכים יסודות שונים לישות משותפת, במזון, במתכות, בחברה האנושית וכדומה. המילה מתייחסת לתוצאת הפעולה: יצירת ערב רב, תערובת וכדומה. 'לבחוש' מתייחסת לפעולה ספציפית של ערבוב, באמצעות כלי, ובדרך כלל מזון או יצירת חומר נוזלי. בחישה מתייחסת לפעולה, בעוד ערבוב – לתוצאה. בוחשים את הסוכר, ובכך מערבבים אותו בתה.
43
אילה הוכמן שואל/ת: מה ההבדל (אם יש) בין ארס לבין עוקץ? האם הרעלן שהדבורה מייצרת הוא ארס או עוקץ?
רוביק עונה:
עוקץ הוא האיבר בגוף הדבורה הנושא את הרעלן, שהוא הארס. כך אצל רמשים נוספים, כמו עקרב.
44
חיימון שואל/ת: בררה ואפשרות - מילים נרדפות? יש הבדל במשמעות? אני למדתי פעם ש: בררה - מלברור - לבחור בין מספר אפשרויות. אפשרות - מהמילה יכולת? הכיצד?
רוביק עונה:
המילים אינן נרדפות. 'ברירה' מתייחסת למצב שבו יש לבחור בין כמה חלופות. 'אפשרות' היא מה שניתן להתבצע או להתממש, מה שאפשרי. בברירה בוחרים בין כמה חלופות, שכל אחת מהן אפשרית.
45
יהודה שואל/ת: מה הבדל בין ערוץ לאפיק. והאם נכון לומר "אפיק עמוק"? בספרה של חנה מגיד ראיתי שהנוסח לא תקין.
רוביק עונה:
אפיק וערוץ בשימושיהם היום הן מילים נרדפות לכל דבר, ופירושן תוואי שבו יש זרימה, בדרך כלל זרימת מים, אבל גם זרימת אוויר. הגיאוגרף מיכה נצר מסביר שאפיק על פי מונחים הנהוגים בטופוגרפיה הוא קו בנוף ששלושה כיוונים יורדים בו. 'ערוץ' משמש באזורים של גבעות. בתחתית האפיק יש ערוץ עמוק שבו מתרחשת הזרימה. כשנחל יוצא למישור הוא מתפזר על פני השטח, ויוצר ערוצי זרימה. 'אפיק עמוק' תקין לגמרי. כמו כן שתי המילים משמשות כמטפורות בתחום הטלקומוניקציה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >