שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
76
יהודית רץ שואל/ת: הזכרה או אזכרה? ואין בעיה עם הסלמה הצלחה הסמכה ועוד? אשמח להבין.
רוביק עונה:
צורת היסוד היא שם הפעולה של בניין הפעיל: הזכרה, הסלמה וכדומה. במקרים שונים נוצרה ליד צורה זו צורה המתחילה בא', שניכרת בה השפעה ארמית. במקרים אלה יש בידול בין שם הפעולה לבין הצורה החדשה. הזכרה היא הפעולה של מי שמזכיר דבר מה, אזכרה היא אירוע לזכרו של אדם. הספקה היא הפעולה שבה מספקים דבר מה, אספקה היא המוצרים המסופקים.
77
אלה כהן שואל/ת: מה ההבדל בין שימור לשמירה? נראה שלשמירה יש הקשר בטחוני, או של הגנה מפני פגיעה מיידית, ולשימור הקשר של הגנה מתמשכת על עולם ערכים חיובי. זה נכון? תוכל לעזור בהבהרת העניין?
רוביק עונה:
אכן ההגדרות שבשאלה נכונות אך יש להרחיב אותן. 'שמירה' קשורה בדרך כלל להגנה בפני פגיעה, אבל יש לה גם שימושים מטפוריים, כמו שמירה על התנהגות נאותה, שמירה על החוק וכדומה. 'שימור' נועד לשמור או להגן על נכסים העומדים בפני סכנת הכחדה או הרס.
78
אפי שואל/ת: מה ההבדל בן "אסדרה" ל"הסדרה"?
רוביק עונה:
'הסדרה' היא מילה גנרית המתאימה למצבים שונים ביחסים עסקיים, מדיניים או משפטיים שבהם הצדדים מגיעים להסכמה, פתרון בעיה או קונפליקט, וקובעים כללי התנהגות בהמשך. 'אסדרה' היא מילה שחודשה על ידי האקדמיה ללשון ומשמעותה רֶגולָציה. היא מופיעה ב-2006 במילון הבנקאות של האקדמיה, ובהמשך במילון לענייני ביטוח.
79
יוסי מתל אביב שואל/ת: אנא עשה לנו סדר: שדרה (ש בחיריק) > שדרה (ש בשווא) > שדרה (ש שמאלית בשווא) > סדרה.
רוביק עונה:
שִׁדְרָה היא מערכת החוליות בגוף בעלי חיים. קושרים אותה גם לשורש שז"ר. שְׂדֵרָה היא טור של אובייקטים, כמו עצים, והיא קרובה ל'סִדְרה' ולשורש סד"ר, שהרי האותיות ס' וש' שמאלית נוהגות להתחלף ביניהן. שְׁדֵרָה בש' ימנית היא שיבוש נפוץ.
80
רותי יודוביץ שואל/ת: מה ההבדל, אם יש, בין רגש והרגשה?
רוביק עונה:
'רגש' הוא מונח כללי המתאר התייחסות לא שכלית לאדם או לסיטואציה: אהבה, כעס, פחד וכדומה. 'הרגשה' היא התייחסות חולפת ומשתנה בהתאם לנסיבות. "יש לי הרגשה לא נוחה ביחס אליו", מול "אני חש כלפיו רגשות עזים של אהבה/ כעס/ שנאה" וכדומה.
81
רותי יודוביץ שואל/ת: מה ההבדל בין עניין ובין התעניינות?
רוביק עונה:
עניין היא מילה שמקורה בתנ"ך ופירושה נושא, תחום, ובהרחבה גם רצון לעסוק (או לענות) בנושא כלשהו. המילה החדשה 'התעניינות' שנגזרה מ'עניין' נקשרת לרצון לבדוק עניין כלשהו, וקשורה לא רק לרצון אלא גם למימושו באמצעות חקירה ובדיקה.
82
אפרת חן שואל/ת: מהי מילת היחס של "לבלבל"?: "את"? או "בין"? מה בעצם ההבדל בין "להתבלבל" ל"לבלבל?" האם "אני מתבלבלת בין ימין ושמאל?" או "אני מבלבלת בין (את??) ימין ושמאל"? ושאלה אחרונה: האם "בין X וY" או "XלY?
רוביק עונה:
'מתבלבל' מתאר מצב קוגניטיבי, מצב של כאוס מחשבתי כלשהו. בדרך כלל הוא אינו מצריך מושא: "התבלבלתי", "זה גורם לי להתבלבל", אך לפעמים הוא מצריך פירוט: "התבלבלתי בין הפירושים השונים של המילה". 'מבלבל' הוא פועל גרימה: אדם, אירוע, מידע כלשהו גורם לכך שאנחנו מתבלבלים. מילות היחס יכולות להיות כאן 'את' (בלבל את האויב, בלבל את היוצרות) או 'בין', כאשר מפורט תוכן הבלבול: בלבל בין ראובן לשמעון וכדומה. בדרך כלל נהוג לחזור על 'בין': בלבל בין X לבין Y. הצירוף 'בין X ו-Y' אינו תקין.
83
יוש בר מאיר שואל/ת: המילה "תמורה" משמשת לשני פרושים שונים, תשלום מסוג שהוא מחד, וגם שינוי מצד שני. הכיצד?
רוביק עונה:
הפירושים שונים אך גרעין המשמעות דומה: תמורה היא החלפה, מצב אחד הופך למצב אחר. במקרה של תשלום מדובר בהחלפת חפץ או מוצר בכסף. במקרה של שינוי מדובר בהחלפה של מצב אחד במצב אחר.
84
משה שרייבר שואל/ת: רציתי לשאול מה פירוש המילים חבר, רע, ידיד, עמית ומה ההבדל ביניהם, ומתי משתמשים בכל את מהמילים הללו?
רוביק עונה:
במקור אלה מילים נרדפות, המתייחסות לקשרים קרובים בין בני אדם שאינם בהכרח בני משפחה. עם השנים נוצרה הרחבת משמעות בכמה מן המילים. 'חבר' משמשת היום גם במשמעות member, חבר בארגון, ביישוב וכדומה. עמית משמשת בעיקר בתחום המקצועי-ארגוני, במשמעות colleague, והתרחקה מהמשמעות הבין-אישית האינטימית. 'רֵעַ' ובעיקר רֵעוּת התייחדו לחברות בין אחים לנשק או למפעל. 'ידיד' או 'ידידה' משמשת לצד היותה מילה נרדפת ל'חבר' בתחום הארגוני כאדם התומך, בעיקר כספית, במוסד כלשהו, ובתחום הבין-אישי כמי שמקיים קשר קבוע עם בן המין השני שאינו קשר מיני.
85
איצ'ה שואל/ת: מה ההבדל בין מיחושים לכאבים?
רוביק עונה:
'כאבים' הוא שם כללי לכל סוג של כאב. 'מיחושים' הם כאבים קלים הנוטים לחלוף, כמו כאב בטן או כאב ראש, ועל כן אומרים "אני חש בראשי", "אני חש בבטני", אבל לא נאמר "העינויים הקשים גרמו לשבוי למיחושים עזים".
86
בצלאל לנדאו שואל/ת: מה ההבדל בין מכשף לקוסם?
רוביק עונה:
בשפה המודרנית 'מכשף' מתייחס לתרבויות הנחשבות פרימיטיביות, אדם שיש לו בעיני מאמיניו כוחות על להרע או להיטיב. 'קוסם' הוא מקצועו של אדם היודע לאחז עיניים להנאת הצופים. בעבר הקוסמים והמכשפים, ולצידם הרב מג, בעלי האוב, הידעונים, והמעוננים ואחרים היו שייכים לקבוצה של אנשים בעלי כוחות על. בעיני יוצרי התנ"ך הם זוהו כמעט תמיד עם עבודת אלילים מסוכנת שיש להכחידה.
87
אביחי נחום שואל/ת: מה ההבדל בין מדבק למידבק, ומתי נכון להשתמש בכל אחת מהן?
רוביק עונה:
ההבדל הסמנטי הוא בין הדבקה מכוונת ואקטיבית בבניין פיעל (מְדַבֵּק), לבין תכונה של היכולת להידבק הגלומה בדבר מה, בבניין התפעל (מידַבֵּק). אגד מידבק (או מתדבק) – פלסטר, מוצר שיש בו יכולת להידבק למשטח כלשהו. 'הצחוק שלך מְדַבֵּק' – הצחוק שלך גורם לאחרים לצחוק יחד אתך. במקרה של מחלה שתי האפשרויות מקובלת. 'מחלה מְדַבֶּקֶת' – מחלה העוברת מאדם לאדם וגורמת לאחרים לחלות בה. 'מחלה מידַבֶּקֶת' – מחלה שיש לה תכונה או יכולת להעברה מאדם לאדם או מבעל חיים לאדם. תופעה לשונית מעניינת בהקשר זה היא ההבחנה בין צורות הנפעל לעבר ועתיד (נדבק, יידָבֵק), לבין צורת הבינוני מידַבֵּק, שהיא כאמור בבניין התפעל.
88
עידו שואל/ת: באחד הטיולים לנגב, המדריך ציין שיש במקורות כשישה ביטויים למושג מדבר : ישימון, מדבר, צייה, נגב, .....ואינני זוכר את הנותרים. האם תוכל להביאם תוך הסבר על השוני ודקויות ההבדלים?
רוביק עונה:
המילה הנוספת היא שממה. כמו כן יש קושרים את המילה בָתָה למדבר, במשמעות שדה לא מעובד, ובצורת משנה בתנ"ך בַתָה במשמעות מדבר. מדבר הוא במקורו מקום מרעה, ולכן אין כאן היעדר מחולט של צמחייה, בעוד ישימון ושממה מדגישים את ההיעדר המוחלט של חיים וירק כלשהם. נגב מדגיש את היובש של אזור המדבר, ויש לו בעיקר משמעות גיאוגרפית.
89
קרן שואל/ת: אשמח לדעת מה ההבדל בין "הגעתי" ו"באתי"? לעניות דעתי "הגעתי", יש בו סוג של תיאור תהליך, הייתי במקום אחד והגעתי למקום אחר. לעומת זאת "באתי", האדם נמצא בקרבת היעד או ביעד עצמו. יש האומרים 'ברוך הבא,' מכאן אני מבינה זאת.
רוביק עונה:
בשני המקרים מדובר בסיומו של תהליך. האדם נמצא בתנועה והיא מסתיימת ביעד מסוים. ההבדל הדק בשימוש בין המילים הוא בדגש. ב'הגעתי' הדגש הוא על האיתור של היעד. ב'בא' הדגש הוא על פעולת החיבור אל היעד. "באתי הבית" מעניק למשפט תחושת חמימות ומשפחתיות, וכן גם "ברוך הבא". "הגעתי הביתה" הוא טכני יותר, בדרך כלל.
90
אלי יצחקי שואל/ת: מה ההבדל בין כוללת לכוללנית?
רוביק עונה:
כולל וכוללני הם שמות תואר, ובנקבה: כוללת וכוללנית. 'כולל' מתייחס למצב שבו פריט או מרכיב מסוים הוא חלק ממערכת שלמה (ההרצאה כוללת מצגת, הסכום כולל מע"מ), או שכלל המרכיבים של המערכת באים לידי ביטוי (הוגש דוח כולל על מצב החברה). 'כוללני' מתייחס לדרך שבה מוצגים או מוערכים נתונים ורעיונות, ומצביע על אי התייחסות לפרטים או לגוונים וניואנסים: "הצגת הדברים הייתה כוללנית ולא נכנסה לפרטים", "האמירה כוללנית חוטאת בשטחיות". בדרך כלל 'כוללני' נאמר בביקורת.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >