שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אמיר חקלאי שואל/ת: מה ההבדל בין עמל ועבודה? השבוע איכשהו נתקלתי בזה, אף פעם לא חשבתי על זה למרות שאני גר בקרית עמל (חלק מקרית טבעון).
רוביק עונה:
עבודה היא מונח גנרי. ראיית חשבון או הייטק הן עבודה, אך אינן עמל. במקורות עמל פירושו גם עבודה קשה וגם סבל. בעברית החדשה 'עמל' התייחדה לעבודת כפיים בלבד.
2
ויקי שואל/ת: מה ההבדל בין לבחוש ולערבב?
רוביק עונה:
'לערבב' היא מילה גנרית המתייחסת לצירוף יחד ללא סדר של חומרים שונים, ובהשאלה של בני אדם. 'לבחוש' מייצגת את פעולת הערבוב, בעיקר בהכנת מזון.
3
לילי הבר שואל/ת: מה בין "נסיעה", "מסע" ו-"טיול". מדוע יציאת תלמידים לפולין מכונה "מסע" ולא "נסיעה" או "טיול", שהרי בשהותם משולב גם זמן חופשי לקניות ובילוי. מדוע מפרסם משרד החוץ "אזהרת מסע" ולא "אזהרת נסיעה"?
רוביק עונה:
'נסיעה' היא שם גנרי למעבר ממקום למקום באמצעות כלי רכב כלשהו. טיול היא בילוי באמצעות נסיעה או צעידה. 'מסע' יכול להיות בנסיעה, בצעידה או כמטפורה כאשר יש לו תוכן נלווה ומטרה, ולכן נקרא כך מסע הנערים לפולין. 'אזהרת נסיעה' יכולה להיות מונח מטעה, כאילו מזהירים מפני הנסיעה ולא מפני המהלך השלם, הכולל שהות בארץ היעד.
4
דפנה שואל/ת: יִקְרַב או יתקרב? מה ההבדל ומה הצורה הנכונה?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות ואין ביניהן הבדל במשמעות, האחת בבניין קל והשנייה בבניין התפעל. הצורה בבניין קל נהוגה במקרא, התקרב – בלשון חכמים.
5
מיקי ברקל שואל/ת: לאחרונה שמעתי מונח שתורגם לעברית: "האחר המנתץ" באנגלית the shattering other. הסתקרנתי לדעת מה ההבדל (אם יש) בין לנתץ ולנפץ. מה המקור של כל אחד?
רוביק עונה:
שני השורשים, נפ"ץ ונת"ץ מופיעים בתנ"ך. בנת"ץ הדגש הוא על הרס ושבירה, בנפ"ץ הדגש הוא על פירוק לחלקים קטנים, לרסיסים. התוצאה דומה, והשימוש היום הוא כמילים נרדפות לכל דבר, למרות שאין בין השורשים קשר אטימולוגי. נפ"ץ נקשר לשורש פו"ץ, ונת"ץ לשורש נת"ש.
6
בצלאל לנדאו שואל/ת: מה ההבדל בין דרך/ כביש/ שדרה/ סמטה/ נתיב. כולם משמשים לכלי רכב והולכי רגל. המילים אכן שייכות לשדה הסמנטי של 'דרכים', אך המשמעות והשימוש שונים.
רוביק עונה:
המילים אכן שייכות לשדה הסמנטי של 'דרכים', אך המשמעות והשימוש שונים. 'דרך' וכן 'נתיב' הן מילים כלליות, כאשר 'נתיב' משמש בתחבורה המודרנית לסימון מסלול ייחודי בתוך דרך רחבה יותר כמו "הנתיב המהיר". כביש הוא החלק הסלול של הדרך. שדרה היא דרך, כביש או רחוב שמשני צידיו עצים. סמטה היא רחוב צדדי קטן וצר. בשדה הסמנטי מילים נוספות כמו מסלול, אפיק, ערוץ ועוד.
7
י. שואל/ת: מה בין חַשְׁמוֹנָאִי ל-חַשְׁמוֹנַאי?
רוביק עונה:
חשמונַאי הוא שמה של המשפחה המפורסמת. חשמונָאִי הוא שם תואר – מי או מה המשויך למשפחת חשמונַאי. הבדל דומה נמצא בין עיתונַאי (שם עצם, בעל מקצוע) לעיתונָאִי (מה ששייך לעיתונות).
8
עומר מלאוי שואל/ת: מה ההבדל בין "מתי אתה הולך לרופא?" לבין "מתי תלך לרופא?"
רוביק עונה:
אלה שתי צורות מקובלות ולגיטימיות. שימוש בלשון הווה לפעולות בעתיד או בעבר מקובל בעברית.
9
יעל שואל/ת: אני לא מצליחה להסביר לחבר הלומד עברית מזה שנים את ההבדל בין "מכיר" ו"יודע". הוא דובר אנגלית שפת אם, ומבחינתו שני הפעלים מיתרגמים ל-know.
רוביק עונה:
'מכיר' מסמן קרבה. "אני מכיר את שמעון", "אני מכיר את המשחק הזה" – כלומר, נתקלתי בו ושיחקתי בו. 'יודע' מסמן אינפורמציה: "אני יודע מה קרה במהפכה הצרפתית", "אני יודע שֶמה שאמרת נכון". בדרך כלל אין להחליף ביניהם. אין לומר "אני יודע את שמעון" (אלא במשמעות מינית...), או "אני מכיר את המהפכה הצרפתית". לפעמים הם בני-חלופה: "אני יודע את חוטי המשחק" לצד "אני מכיר את חוקי המשחק", אבל הדגש בפעלים האלה שונה ואין מדובר בפעלים נרדפים. באנגלית קרוב ל'מכיר' הפועל acquaint או שם התואר familiar.
10
טל שואל/ת: האם יש הבדלים דקים בין המילים 'בי', 'בתוכי' ו'בקרבי', או שאלו מילים תחליפיות לחלוטין, וההחלטה להשתמש באחת מהן תלוי רק בסגנון המדבר או הכותב?
רוביק עונה:
ההבדלים הם בין מילות היחס ב-, בקרב, בתוך. ב- היא מילת יחס גנרית המתאימה למצבים רבים, ויש לה פונקציות מגוונות, כולל הימצאות בתוך חלל. לעומת זאת 'בתוך' מתייחס רק להימצאות בחלל, כולל החלל המטפורי הנפשי, 'בקרב' מתייחס למצבים רגשיים, וכן להימצאות בתוך קבוצות.
11
יחזקאל דניאלי שואל/ת: בערבית יש הבדל ברור בין يابس ל- ناشف אך למילה השנייה אין בכלל מקבילה בעברית. איך אפשר לומר בעברית במילה אחת - אינו לח?
רוביק עונה:
ד"ר עבד מרעי מוסר כי שתי המילים נושאות אותה משמעות. יאבס - יבש, פירושו: היה רטוב והפך להיות יבש, נובל, איבד את צבעו הירוק. נאשף פירושו יבש, חסר חיות, אין בו מים, אין בו רטיבות.
12
ייעוד גונן שואל/ת: לימדוני בעֲבָרי הרחוק ש'למהול' פירושו לערבב בנוזל, (בדרך-כלל במים, וע"י כך להפחית את הריכוז), בעוד שלצורך חיתוך עורלה יש 'לָמוּל'; ולכן 'מָהַל' ו'מָל' אינם חלופיים במשמעותם. 'מהול' הוא מה שעורבב בנוזל, ומי שבוצעה בו ברית-מילה הוא נימוֹל. רק 'מוהל' יכול להיות גם האיש המבצע את פעולת המילה וגם מי שמבצע את המהילה.
רוביק עונה:
בלשון חכמים מל ומהל הם פעלים נרדפים, וכך נכתב למשל במסכת שבת במשנה: "עושין כל צרכי מילה בשבת. מוהלין ופורעין ומוצצין ונותנין עליה אספלנית". בארמית, שהשפעתה על העברית המשנאית רבה, הפועל הוא מְהַל. אין לפועל זה קשר למהילת נוזלים. בעברית החדשה השימוש הזה במהל אכן אינו מקובל.
13
עמיחי גיל שואל/ת: מה ההבדל בין סגר לבין כתר. האם יש להם הגדרות בצהלית?
רוביק עונה:
כתר הוא מילה צבאית למצור, סגר – מילה צבאית לעוצר. המילים נבחרו כדי לשוות לפעילות הצבאית בשטחים אופי מתון יותר ומרתיע פחות, המשמעות דומה.
14
גיורא רהב שואל/ת: האם עצב וצער הן מלים נרדפות לחלוטין (מעבר לכך שלפועל צע"ר יש בדרך כלל אובייקט)?
רוביק עונה:
עצב וצער מייצגות רגש דומה, והן מילים נרדפות בדרגת תאימות גבוהה אך לא מלאה. נהוג לראות ב'צער' רגש חלש או רדוד יותר מ'עצב', ולכן נוטים לפעמים לומר 'צער עמוק'. הוא גם משמש יותר במילות נימוס, מה שמעיד גם כן על רדידות מסוימת: "אני מצטער (ולא 'מתעצב') להודיע שהישיבה נדחתה", אבל "אני מתעצב (ולא 'מצטער') על מותו של ידידי הטוב". 'מצטער' משמשת גם כמילת התנצלות כלפי הזולת, בעוד 'מתעצב' מדגיש את ההתכנסות של האדם אל עצמו.
15
אילן ספיר שואל/ת: מהי האבחנה בין "הקשבה" ל"האזנה" (שלא במובן ציתות).
רוביק עונה:
מבחינת המשמעות מדובר במילים נרדפות ללא הבדל ביניהן: שמיעת דברים הנאמרים תוך התרכזות בתוכנם. מבחינת השימוש, האזנה מתאימה יותר להקשבה מכוונת, הקשורה למוסד כלשהו. המשטרה האזינה למנהיג ארגון הפשע, הקריין פנה אל המאזינים. לכן 'האזנה' מזוהה בעיקר עם התחום הפלילי ועם הרדיו.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >