שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
151
אילנה שואל/ת: מתי יש להשתמש בשם התואר "נורמלי" ומתי ב"נורמטיבי"?
רוביק עונה:
'נורמלי' הוא שם כללי לכל מה שאינו חורג מן השגרה, מהמוסכמות ומדרך ההתנהגות הרגילה של בני אדם או בטבע. נורמטיבי הוא מי או מה שפועל על פי כללים מוגדרים. האדם הנורמטיבי, מונח שנקשר בדרך כלל לאנשים החשודים שביצעו פשעים, הוא אדם שבדרך כלל פועל על פי הנורמות החברתיות ואינו עובר על החוק. בתחום הדקדוק נורמטיבי הוא מה שפועל על פי הכללים שנקבעו על ידי מוסד מוסמך או מקובלים כנכונים. לדוגמה: אדם הפועל בשיגעון או בדרך מוזרה הוא 'לא נורמלי', אדם הפועל בניגוד לחוקי החברה והמדינה הוא 'לא נורמטיבי'.
152
יצחק אילת שואל/ת: במסגרת עבודת דוקטורט על הרייך השלישי ויחסיו עם אירופה התעוררה אצלי השאלה: מהי האבחנה המדויקת מהותית בין "הצדקה" (justification) לבין "התרצה" (rationalization). אני מבין שיש הרבה מן ההשקה בין שני המונחים אך האם בכל זאת ניתן לאבחן ביניהם כך שהשימוש באחד מהם במקרה מסוים יהיה נכון והשני לא?
רוביק עונה:
אכן המונחים קרובים מאוד. 'הַתְרָצָה' היא מונח שחודש על ידי הוועדה לפסיכולוגיה של האקדמיה, והיא מתייחסת למהלך פסיכולוגי שבו אדם מעניק הסבר הגיוני למעשיו או מחשבותיו, בדרך כלל כשהם אינם נתפסים כהגיוניים. הצדקה אינה בהכרח רציונלית: אדם יכול להצדיק מהלך לא רציונלי של נקמה ברגשות עזים ובכעס על מעשיו של הזולת, או בטיעונים מוסריים כלליים. בעוד התרצה מתייחסת למהלך של טיעונים, הצדקה עשויה להתייחס לטענה בודדת, ולא בהכרח מנומקת.
153
קובי פרייפלד שואל/ת: אשמח אם תוכל להסביר לי מה מקור המילה חוק. הסיבה שאני שואל היא שבמהלך חיפוש של תרגום למילה rule מצאתי שני פירושים: 1. כלל. כלומר, תקף לכול, לכולם.2. חוק. כאן ניסיתי למצוא את ההסבר הלשוני ולא מצאתי.
רוביק עונה:
המילה חוק מופיעה במקרא. היא גזורה מן השורש חק"ק ונולדה מתוך פעולה החקיקה הפיזית של החוקים על חרסים כדי לבסס את תוקפם. המילה כלל נוצרה מאוחר יותר, בלשון חכמים, ומתייחסת להנחיות שהכל מקבלים אותם, אך אינם חוקי מדינה וסמכותם תרבותית יותר מאשר ממלכתית. היום ההבחנה הזו היטשטשה מעט, אולי בהשפעת המשמעות המגוונת של המילה האנגלית rule. 'כלל' משמשת בדרך כלל בתחום הלשון, ההתנהגות וכדומה, חוק הוא חוק מדינה, אך מתייחס גם לעיקרון החלטי בתחומי המדע, התרבות, הלשון וכו', כגון חוקי הפיזיקה או חוקי הדקדוק.
154
אורי קליין שואל/ת: אני זקוק להכרעה מוסמכת בשאלת השושנה והורד. ממתי החלה להופיע המילה ורד? על איזה צמח הושר בשיר השירים "כשושנה בין החוחים"?
רוביק עונה:
'שושנה' היא פרח מקראי, צורה משנית של 'שושן', 'ורד' הוא פרח תלמודי. אלה פרחים שונים, אך כבר מימי הגאונים, וכן בתרגומי התנ"ך חל בלבול, והשושנה זוהתה עם הוורד. אחת הסיבות לכך היא ככל הנראה שעל השושנה נכתב "כשושנה בין החוחים", ומאחר שלשושן המתואר במקורות אין קוצים, ושיח הוורד מעוטר בקוצים, נוצר הבלבול. אלא שכוונת "שושנה בין החוחים" היא שהפרח הנאה הזה גדל בין עשבי בר קוצניים. בעברית החדשה התגבשה ההסכמה שאין קשר בין שני הפרחים. מהי השושנה? יש על כך מחלוקת בין הבוטניקאים, אך הדעה המקובלת היא שמדובר במשפחת הפרחים המכונה לילי, אליה שייך השושן הצחור. ורד הוא הפרח המכונה באנגלית rose, וכאן נמצאת התאמה בין הצבע העברי והאנגלי, אף כי יש ורדים אדומים לצד אלה הוורודים. בישראל יש לוורד כמה מינים.
155
ראובן בנימין שואל/ת: האם יש לומר התקבל או נתקבל, התאספו או נתאספו, התהלכו או נתהלכו וכו', ומה ההבדל?
רוביק עונה:
בניין נתפעל הוא חלופה לבניין התפעל, הנפוצה בתלמוד, ומכאן הגיעה לעברית החדשה. בדרך כלל היא משמשת בטקסטים ספרותיים או רשמיים.
156
ליה קדישזון ינאי שואל/ת: מה ההבדל בין פירוש לפרשנות?
רוביק עונה:
'פירוש' הוא טקסט כתוב או דברים בעל פה המסבירים טקסט אחר, יצירה אומנותית, התנהגות וכדומה. 'פרשנות' היא תחום נרחב שיש לו הבטים אקדמיים ותקשורתיים. הפרשן עוסק בפרשנות, ומעניק פירושים.
157
יוחאי שלם שואל/ת: גוזל ואפרוח. מקובל להבדיל ביניהם שהגוזל בוקע בקן חסר נוצות ויכולות מוטוריות, ולעומתו האפרוח ״פורח״ מהקן מיד עם בקיעתו מהביצה ומתחיל להתרוצץ. לדעתי זאת הבחנה מודרנית ואילו אפרוח וגוזל במקור הם הינו הך אבל באו ממקורות שונים. האם אני טועה?
רוביק עונה:
ההבדלה המוצגת בשאלה אינה תואמת את רוב השימושים בשתי המילים. מדובר במילים נרדפות לכל דבר, במקורות ובלשון ימינו. שתיהן מופיעות במקרא. 'אפרוח' קשור לשורש פר"ח, אך במקורות הוא אינו מוצג כעוף שכבר פרח מקינו או למד לעוף.
158
נתי שינפלד שואל/ת: שאל אותי בני הקטן במהלך קריאה: 'אבא, איך כותבים גב?' אמרתי לו: 'ג. ב.' אז הוא שאל: אז איך זה שבספר כתוב ש"צמרמורת עברה בכל חלקי גוו...?" אז, כותבים גב, או גֵו? מה ההבדל, ומתי משתמשים בכל אחת מהצורות?
רוביק עונה:
המילים אכן קרובות ויתכן אפילו שיש להן מקור משותף. 'גב' הוא החלק האחורי של הגוף מן המותניים ועד השכמות. 'גֵו' היא מילה במשמעות פתוחה יותר, היא משמשת גם לחלקו האחורי של הגוף כנרדפת של גב, אבל יכולה להתייחס לגוף כולו. 'צמרמורת עברה בגבו' מוגדרת לחלק מסוים ומובחן בגוף. 'צמרמורת עברה בגוו' אינה מצביעה על מקום מובחן, הוא חש צמרמורת בכל גופו.
159
בני שליט"א שואל/ת: האם יש הבדל בין "אחזקה" (בתחום הלוגיסטי ולא בתחום העסקים) לבין "תחזוקה"? בצבא מקובל שאחזקה היא בצד המכני-חשמלי-מערכות ותחזוקה היא הלוגיסטיקה (שינוע, תספוקת וכד').
רוביק עונה:
מילון רב מילים קובע כי 'אחזקה' היא צורה לא תקנית של 'תחזוקה' (וכן של 'החזקה' במונחי העסקים), וכך גם מילון המונחים של האקדמיה ללשון. המילון למונחים צבאיים קובע כי 'אחזקה' היא "פעולה שנוקטים כדי לשמור על כשירותה ועל תקינותה של אפסניה: החסנה, טיפול מונע, תיקונים וחילוץ. 'תחזוקה' על פי מילון זה היא "פעולות אחזקה, אספקה ופינוי הנעשות כדי לשמר את כושר הפעולה של הגייסות ולאפשר להם למלא את משימותיהם". כלומר, 'אחזקה' היא מרכיב של 'תחזוקה'. עם זאת שתיהן זוכות במילון זה לאותו תרגום: maintenance.
160
נוני שואל/ת: מה בין כן לכנה [במובן של יושר]?
רוביק עונה:
אין הבדל במשמעות אלא בשימוש ובמשלב. כֵנֵה היא צורה דיבורית של כֵן במשמעות ישר, מי שפיו ולבו שווים, מילה שמקורה בתנ"ך.
161
מירב שואל/ת: מה ההבדל בין התלבטות והתחבטות?
רוביק עונה:
אלה מילים נרדפות. המילה 'התחבטות' הלקוחה מלשון חבטה היא צורת מחוזקת מעט של 'התלבטות', אך זהו ניואנס.
162
ארנה סער שואל/ת: ידידי הינו חרש ברזל, ואת מקום עבודתו הוא מכנה "מפחה". במילון אבן שושן "נפחייה", ו"מפחה" הן שתי מילים חילופיות. התוכל לחדד את ההבדל אם ישנו? באופן אישי אני מחבבת יותר את "מפחה" למרות שאיני יודעת להסביר.
רוביק עונה:
אין כל הבדל. אלה מילים נרדפות, שהמשותף להן הוא שהמקצוע הנפח הוא זן נכחד ואתו גם הנפחיות, וגם המפחות. נפחייה תואמת לשמות בתי מלאכה ומסחר שבהם עובדים בעלי מקצוע כמו נגרייה, קצבייה ואחרות, ולכן היא עדיפה.
163
שמואל פרי שואל/ת: אשמח אם תתיחס לשימוש במילים בשורות וגזירות. לראשונה יש קונוטציה חיובית ולשנייה שלילית, אך משתמשים בראשונה גם למשמעות שלילית כשאומרים בשורה רעה, ובשנייה לחיוב כשאומרים גזירות טובות.
רוביק עונה:
המילה בשורה היא מידע חשוב שאותו מקבל אדם מידי שליח כלשהו, והוא יכול להיות חיובי או שלילי. במקרא הוא חיובי בדרך כלל, אבל בשימושים מאוחרים יותר מופיעות גם בשורות שליליות, כגון בביטוי "בשורת איוב" המושפע מביטוי דומה בגרמנית. גזירה היא תמיד רעה, ופירושה תקנה של השלטון האמורה להכביד על האזרחים.
164
רון שואל/ת: מה ההבדל בין שמונצעס לפיצ׳פקעס?
רוביק עונה:
על פי המילונים ליידיש אין הבדל בין שתי המילים, הפירוש הוא זוטות ופכים קטנים. ואולם, בשימוש הישראלי חל בידול. 'שמונצעס' הם חפצים חסרי ערך, 'פיצ'יפקס' הם עניינים חסר ערך.
165
רותי יודוביץ שואל/ת: האם יש הבדל בין 'בשבוע שעבר' לבין 'בשבוע האחרון'?
רוביק עונה:
אין הבדל, שניהם מתייחסים לשבוע הקודם לשבוע שבו אנו נמצאים. 'בשבוע שעבר' שקוף יותר ורצוי להשתמש בו. 'בשבוע האחרון' יכול להתפרש גם במשמעויות נוספות. מקור 'בשבוע האחרון' הוא מאנגלית, גרמנית וכו': last week, lezter Woche.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >