שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
166
עמירם רביב שואל/ת: 'אמינות' ו'מהימנות' הן כנראה מילים נרדפות. מה המקור? יש ביניהן הבדל?
רוביק עונה:
יש קרבה רבה בין שתי מילים אלה הן במשמעות והן במקור. 'אמין' היא מילה בעברית החדשה וכמוה 'אמינות', מן השורש אמ"ן, הקשור בכל הופעותיו ב'מה שאפשר לבטוח בו'. בשורש זה נמצא גם את אמת, אמונה, נאמנות ועוד. 'מהימנות' היא הרחבה של המילה התלמודית 'מהימן', שהיא מילה ארמית, אך התגלגלה ככל הנראה מהפועל העברי האמין. עיתונאים מעדיפים לדבר על 'מקור מהימן', אבל אדם שאנו סומכים עליו ייקרא בדרך כלל אדם 'אמין'. כשמדובר במכשירים המילה הרלוונטית היא אמין: מזגן אמין, ולא מזגן מהימן. אלה כאמור דקויות, ולמעשה מדובר במילים נרדפות.
167
שראל שואל/ת: מה ההבדל בין 'אין מע"מ' לבין 'ללא מע"מ'? לדוגמא, מתוך לוח בלמ"ס: "מדד המחירים לצרכן של פירות (אין מע"מ, מלבד שימורי פירות)".
רוביק עונה:
'ללא מע"מ' מציין סכום שיש לשלם לפני הוספת המע"מ, כאשר המונח המדויק יותר יהיה 'לפני מע"מ'. 'אין מע"מ' פירושו שהמוצר פטור לגמרי מתשלום מע"מ.
168
ציפי שואל/ת: מה ההבדל בין זמן ומועד? האם אלה מילים נרדפות, או שמועד הוא זמן קבוע מיועד?
רוביק עונה:
התשובה בשאלה. אלה מילים קרובות אך בהחלט לא נרדפות. 'מועד' הוא קביעה מראש של זמן אירוע, וביהדות סוג מסוים של חג. 'זמן' היא מילה גנרית המשמשת בחיי היומיום, במדעים ובפילוסופיה. המבחן לנרדפות הוא המרת מילים במשפט. את המשפט "נקבע מועד לדיון" אפשר להמיר בדוחק מסוים ב"נקבע זמן לדיון". לעומת זאת את השאלה "כמה זמן נשאר עד הדיון?" לא נוכל להמיר במשפט "כמה מועד נשאר עד הדיון?". את הצירוף "יום חג ומועד" לא נוכל להמיר ב"יום חג וזמן". לעיתים המילים באות בזו אחר זו, כמו בצירוף "מועדים וזמנים לששון".
169
אילן מגור שואל/ת: מהי 'שיטה', ומה ההבדל בינה לבין 'תהליך'?
רוביק עונה:
שיטה היא דפוס פעולה קבוע, מתוכנן מראש וחוזר על עצמו בעקביות. תהליך הוא רצף פעולות או אירועים המביאים לתוצאה כלשהי, באופן מודע או מתוכנן או באופן סטיכי. תהליך אינו מחייב קיום שיטה, ובכל מקרה אין קרבת משמעות בין המילים.
170
שואל/ת: אני מנסה להסביר לתלמידיי בני העשר מהי קהילה, ומה מבדיל אותה מסתם קבוצה.
רוביק עונה:
'קבוצה' היא שם כללי לכל ציבור של אנשים שהתאספו יחד לזמן כלשהו ולמטרה כלשהי, למשל, קבוצת כדורגל, קבוצת פעילות בבית הספר או בתנועת הנוער, קבוצת מטיילים שיצאו יחד לטיול מאורגן. המילה משמשת גם לתחומים רחבים שאינם שייכים לבני אדם ולחברה: קבוצת בעלי חיים, קבוצת פקודות וכדומה. 'קהילה' היא קבוצת בני אדם שיש להם עולם תוכן משותף, ערכים משותפים, תרבות ומסורת.
171
זיו רפופורט שואל/ת: מהו ההבדל, אם ישנו, בין 'כישורים' ו'כישרונות'?
רוביק עונה:
'כישרון' הוא תכונה מולדת, חלק מטבעו של אדם. 'כישורים' הם ידע ומיומנות הנדרשים לביצוע עבודה, משימה או תפקיד. כישורים אפשר לרכוש ולפתח גם ללא נטייה טבעית, אם כי לעיתים הכישרון הטבעי יכול להיחשב ככישור.
172
יונה שואל/ת: יש המקפידים בהבדל בין ערוֹם במובן ללא בגדים, לבין ערוּם במובן בעל תחבולות. האם נכון כך? ואיך מוסבר הפסוק בבראשית: "ויהיו שניהם ערוּמים האדם ואשתו ולא יתבוששו", כשכאן הכוונה ללא בגדים?
רוביק עונה:
מדובר בשני שמות תואר שונים, שמקורם ומשמעותם שונה. ערוֹם הוא חשוף, ללא בגדים. ערוּם – פיקח ובעל תחבולות. צורת הרבים של ערוֹם זהה לצורת הרבים של ערוּם: ערוּמים. למילה ערוּם משמעות נוספת: מה שערמו אותו לערימה.
173
עמרי שואל/ת: מה ההבדל בין 'יַלְדֵיכֶם' ל'יְלָדֵיכֶם'? האם המשמעות שונה?
רוביק עונה:
המשמעות אינה שונה. יְלָדֵיכֶם היא הגייה שגויה, בניסיון לשמור על הצורה הלא נטויה (יְלָדִים).
174
תומר גודוביץ שואל/ת: מה ההבדל בין 'כל' ל'כלל'? "כל הוראות החשב הכללי", או "כלל הוראות החשב הכללי"?
רוביק עונה:
שתי החלופות שבשאלה אפשריות, אך 'כל' ו'כלל' אינן מילים נרדפות במלוא מובן המילה. 'כל' היא כמת המתאים לכל עניין ותחום. 'כלל' הוא שם עצם המתייחס למערכות מוגדרות הניתנות להערכה ולמדידה, ושם העצם שיבוא אחריו יהיה בצורת רבים או שם קיבוצי, בעוד אחרי 'כל' יכול לבוא גם שם עצם ביחיד.
175
יאן גרד שואל/ת: מה ההבדל בין תגובה ומשוב?
רוביק עונה:
'משוב' הוא סוג מסוים של תגובה, שהיא מילה כללית המייצגת מגוון רחב של דיבורים, טקסטים, מעשים, תנועות גוף וכדומה העונים למשהו המופנה כלפינו או מעורר את תשומת לבנו. 'משוב' היא תגובה מסודרת ומנומקת למהלך יזום כלשהו, בדרך כלל תוכנית או אירוע.
176
איתי דפני שואל/ת: מה בין אנכי (או מאונך) לניצב? כשנשאלתי ע"י ה'רוסים' במשרד (האדריכלים) בו אני עובד, בתור הצבר הרהוט יחסית - שלפתי שהאנך - הוא הוורטיקלי, ניצב לקרקע, והניצב מתאר מצב של 90 מעלות, גם אם במצב אופקי. אך מיד תפסתי עצמי.... הרי הניצב, הוא העומד , כלומר ורטיקלי גם הוא. אז מה ההבדל?
רוביק עונה:
‘ניצב’ היא מילה רבת משמעויות, ובדרך כלל מייצגת דבר מה העומד ישר ונוטה כלפי מעלה. אחת המשמעויות של המילה היא בגיאומטריה, וכאן ההגדרה אינה כוללת בהכרח עמידה והזדקפות, אלא הימצאות בתשעים מעלות לקו אחר, עומד או שוכב, ובאנגלית perpendicular. 'אנך' במשמעות הגיאומטרית היא מילה נרדפת לניצב, ולכן אינה בהכרח מחייבת זקיפות. במשמעות המכשיר המשמש בבניין האנך תמיד זקוף. שמות התואר 'אנכי' ו'מאונך' מכילים את משמעות ההתייצבות הזקופה, באנגלית vertical, והקו אליו מתייחס המאונך קרוי 'מאוזן' או 'אופקי', באנגלית horizontal.
177
אמיר בר אילן שואל/ת: מדוע בעברית אומרים 'פגז' למה שנורה מתותח (פגזי טנקים), ולעומת זאת 'פצצת מרגמה' (פצמ"ר). שניהם הרי נורים מקנה כלי ירייה. באנגלית שניהם קרויים shell, בעוד פצצה, bomb, היא אותו מתקן מתפוצץ שמוטל ממטוס, נישא על ידי מחבל מתפוצץ, וכדומה.
רוביק עונה:
'פצצה' על פי ההגדרה במילון למונחים צבאיים היא "מכל ממולא בחומרי לחימה כלשהם, המוטל ממטוס או משוגר ממשגר או מקנה ... המטען ההודף של הפצצה הוא חלק בלתי נפרד שלה", וכך הדבר בפצצת מרגמה, אף כי ההדף נעזר במתקן חיצוני מסייע. 'פגז' הוא "טיל ממולא המכיל חומר לחימה כלשהו ... הנורה מתותח, ולשם כך דרוש חלק נפרד שאינו חלק מן הטיל". ההבדל הוא איפה בסוגיית החלק ההודף של הפצצה/פגז/טיל. גם באנגלית פצצת מרגמה היא bomb.
178
אלון שוסטר שואל/ת: מה ההבדל בין "חצוף" ל"חוצפן"? מה מקור המילים הללו, ומה פירושן המדויק?
רוביק עונה:
אין הבדל משמעות בין 'חצוף' ל'חוצפן'. 'חצוף' היא מילה תלמודית בהשפעת שורש ארמי (חצף), ופירושה בדרך כלל שלילי: אדם המעז פניו כנגד סמכות, פועל בלא סמכות וכדומה. לכן נזכר בתלמוד 'בית דין חצוף', שיש בו פחות משלושה דיינים. יש לו גם משמעות חיובית: אדם או ישות בעלי חוסן, ועל ארץ ישראל נאמר שהיא 'חצופה' שכן היא 'עושה פירות'. בעברית החדשה נוצר ליד 'חצוף' גם שם התואר 'חוצפן', בדומה לשמות תואר נוספים בסיומת זו המציינים תכונות, הן מן המקורות (סבלן, קמצן) והן בעברית החדשה (רכלן, שמרן ועוד רבים).
179
אלון שוסטר שואל/ת: מה ההבדל בין אן, לאן, אנה?
רוביק עונה:
אלה מילים נרדפות. 'אן' ו'אנה' מופיעות במקרא, כאשר ל'אן' נוספה ה' המגמה, ונוצרה 'אנה'. המשמעות כאן היא לאיזה מקום, אבל לעיתים יש ל'אנה' גם משמעות של זמן (עד אנה). 'לאן' היא הצורה התלמודית, הלחם ל+אן, שבה 'ל' מייצגת את המגמה המוטמעת ב'אנה'.
180
עמי גת שואל/ת: מה מייחד כל אחד משלושת השמות 'פרדס', 'מטע' ו'כרם'? איך אפשר לעשות סדר בין השמות?
רוביק עונה:
במקרא אלו מילים נרדפות המשמשות לסוגים שונים של פרי. בפרדס מגדלים גם רימונים, ובמדרש גם תאנים וגפנים. בכרם מגדלים ענבים, זיתים ושקדים, במטע עצים שונים. במקרא נמצא גם הצירוף 'מטע כרם'. בעברית החדשה, בדומה לתחומים רבים אחרים, נוצר בידול בשימוש: 'פרדס' להדרים, 'כרם' לענבים, ו'מטע' לכל השאר.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >