שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
286
שואל/ת: איך נכון לומר: קוראת לכם סיפור, או, מקריאה לכם סיפור, ולמה?
רוביק עונה:
השאלה סבוכה. "קרא" פירושו גם "השמיע דברים בקול", ולכן "קרא לו" היא צירוף נכון. בתלמוד הפועל המתאים למי שמשמיע טקסט לאחרים הוא הקריא, אך שם אומרים "הקריא אותו". "הקריא לו" נוצר בהשפעת "קרא לו", והיום הוא נחשב תקין.
287
שואל/ת: מה ההבדל בין אינטליגנט לאינטלקטואל?
רוביק עונה:
אינטליגנטי הוא שם תואר לאדם בעל מנת משכל גבוהה, בעוד אינטלקטואל הוא איש רוח המשלב ידע רחב וכושר ניתוח והבנה. ההבחנה הזו קיימת גם באנגלית ומשם מקורה. לשתי המלים מקור לטיני דומה שפירושו "להבין". אינטליגֶנט היא מלת סלנג עברית לגלגנית למי שאינו איש מעשה או מתיימד להיות משכיל, והמהדרין אומרים אינטליגנָט.
288
שואל/ת: מה ההבדל בין דרור לחופש?
רוביק עונה:
"דרור" ו"חופש" הן מלים נרדפות לכל דבר. שתיהן מופיעות במקרא ובתלמוד, אך "דרור" נפוץ במקורות הרבה יותר מאשר "חופש". בעברית החדשה הפכה "דרור" מילה גבוהה ונדירה, ו"חופש" למילה המובילה.
289
שואל/ת: מה ההבדל בין חכם ופיקח?
רוביק עונה:
"חכם" במשמעות אדם בעל תבונה ודעת היא מילה מקראית. בתלמוד הורחבה למשמעות מנהיג רוחני ופוסק הלכה. "פיקח" במקרא הוא אדם רואה, ובתלמוד הורחבה למשמעות חכם ונבון. בלשון חכמים אפשר לטעון להבדל דק בין החכם והפיקח, כמו במדרש אודות חמשה עשר דברים שנאמרו בתלמיד חכם, וביניהם "חכם בדעתו, פיקח בדרכיו", אבל בדרך כלל אלו מלים נרדפות. בעברית החדשה נוצר בידול מובהק: "חכם" (wise) הוא איש בעל תבונה עמוקה, "פיקח" (smart) הוא מי שמבין את המציאות ויודע לפעול בתוכה, אך חסר עומק. כך כתב לאחרונה לוטפי משעור על אריאל שרון כי הוא "לא חכם, אבל פיקח", ובספר החדש "שלום חברים" כותב נתן שחם על ישראל גלילי: "האיש החכם שפיקחותו גברה על חוכמתו". לא נותר אלא לקנח בפתגם העממי הידוע בגירסאות רבות: "פיקח יודע לצאת ממצבים שחכם לא נכנס לתוכם".
290
שואל/ת: מה ההבדל בין נמל תעופה לשדה תעופה?
רוביק עונה:
"נמל תעופה" הוא המתחם שבו ממריאים ונוחתים מטוסים בטיסות בינלאומיות. השם נכנס לרשומות ב-1959. "שדה תעופה" יוחד למתחם לטיסות פנים ארציות, כמו שדה תעופה דב, ובקיצור "שדה דב".
291
שואל/ת: מה ההבדל בין שדר לשדרן? האם נכון לאמר שאחד מהם הוא לטלוויזיה ואחד לרדיו?
רוביק עונה:
"שדר" ו"שדרן" שייכים לשני משקלים של בעלי מקצוע. במשקל הראשון אפשר למצוא את הנגר, החייט והקצב, ובשני את היערן, הרקדן, הפרשן והיחצ"ן. זהו אחד המקרים המעטים שבהם אותו מקצוע, באותו שורש, מופיע בשני המשקלים. ההבדל היחיד ביניהם הוא בתפוצת השימוש. מדובר במקצוע חדש יחסית, שנולד יחד עם ימי הרדיו ונדד לטלוויזיה, והשם הכפול הוא בעל ותק כמו המקצוע. בדרך כלל אומרים היום "שדרן" דווקא, בעוד "שדר" נתפסת מילה רשמית ומכופתרת יותר, אבל אין כל הבדל במשמעות בין שתי המלים, או חלוקה לפי סוגי המדיה. במקורות קיימים זוגות דומים כגון חייט וחייטן, רקד ורקדן, בייב וביבן (מומחה לביובים). דוגמה משולשת: קסם - קוסם - קסמן. דוגמה מרובעת: במאי, ביים, בימאי, ובימר. הראשונים ליוצר ההצגה, האחרונים לאחראי על ענייני הבמה הטכניים. "בַניין" שהיה מקובל בימי הביניים הוא שם נרדף ל"בנאי". דוגמה חביבה: קנווני (המצאה נהדרת של שלונסקי שנשכחה) לצד קניין – מילה חדשה חדשה. וגם זוג בן ימינו: חשמלאי וחשמלטור.
292
שואל/ת: מה המינוח הנכון: "זכרו לברכה" או "זכרונו לברכה"?
רוביק עונה:
גם וגם. "זכרונו לברכה" הוא ביטוי תלמודי. "זכרו לברכה" מתבסס על פסוק ממשלי: "זכר צדיק לברכה, ושם רשעים ירקב".
293
שואל/ת: מה הקשר בין "להוכיח מישהו" ו"להוכיח משהו"?
רוביק עונה:
מדובר באותו פועל בבידול משמעות. "להוכיח משהו" פירושו להביא עובדות התומכות ברעיון או בהשערה כלשהם. "להוכיח אשמה" פירושו להביא ראיות לאשמה. להוכיח משפט מתמטי: להביא ראיות לתקפות המשפט. מכאן שם העצם "הוכחה". "להוכיח מישהו" פירושו לגעור במישהו, להציג בפניו את מעשיו הרעים, כמו בפסוק המקראי "את אשר יאהב - יוכיח". מכאן "תוכחה". המשותף לשני השימושים כמו גם ל"וויכוח" ו"נוכח לדעת" שנגזרו מאותו שורש, וכ"ח, הוא הרצאת טענות, הצגת רעיון לוגי או מוסרי בצורה מסודרת ומנומקת.
294
שואל/ת: מה נכון, "שׁוֹנִי" או "שׁוֹנוּת"?
רוביק עונה:
ההבדל הוא בשימוש. "שוני" מתייחסת בדרך כלל למצבים ותופעות בחיי היומיום, בעוד "שונות" משמשת בעיקר בכתיבה מדעית או סטטיסטית.
295
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: האם יש משמעות שונה ל"איני" לעומת "אינני", "אינו" ו"איננו"?
רוביק עונה:
"אינני" ו"איננו" נפוצות מאוד במקרא. "איני" ו"אינו" נפוצות מאוד בלשון חכמים ולשון ימה"ב, ואינן מצויות במקרא. בעברית החדשה שתי הצורות נהוגות, אבל "איני" נחשבת גבוהה מעט יותר. בלשון הדיבור מעדיפים על שתיהן את "אני לא", "הוא לא".
296
מנחם לדור שואל/ת: מה ההבדל בין 'הוגן' ל'הגון', מתי משתמשים בזה ומתי בזה?
רוביק עונה:
'הוגן' מתייחס בדרך כלל לעולם המעשה: מסחר הוגן, משפט הוגן. 'הגון' הוא תכונה של אדם. במקורות משמעות שתי המילה דומה: מתאים, כמו במדרש החביב הבא באבות דרבי נתן : "הלומד תורה בילדותו, דומה לבחור שנשא בתולה, שהיא הוגנת לו, הוא הגון לה, והיא מתנפלת עליו, והוא מתנפל עליה. הלומד תורה בזקנותו, למה הוא דומה? לזקן שנשא בתולה. היא הוגנת לו, והוא אינו הגון לה. היא מתנפלת עליו, והוא מתרחק ממנה".
297
שואל/ת: איך קרה שהביטויים "עומד ל..." ו"הולך ל..." מבטאים אותה המשמעות, כאשר הן למעשה מילים הפוכות במשמעותן?
רוביק עונה:
בשני המקרים מדובר בפעלי עזר המציינים התרחשות עתידית. "עומד לרדת גשם" היא הצורה הקלאסית, המופיעה גם במקורות. "הולך לרדת גשם" היא צורה דיבורית המושפעת מהאנגלית, כמו במשפט it's going to rain.
298
שואל/ת: מתי יש להשתמש במונחים חבר, עמית ומבוטח בהתייחס לחברי קופות החולים והביטוחים המשלימים שלהם?
רוביק עונה:
בחוק ביטוח הבריאות הממלכתי משנת 1995 נקבע שכל תושב בישראל יהיה מבוטח באחת מקופות החולים מעצם היותו תושב המדינה. בעקבות זאת יצאו מהמילון "חבר קופת חולים" או "מבוטח קופת חולים", שכן תושב ישראלי מבוטח מתוקף החוק ולא מתוקף שייכותו לקופה. "עמית" הוא מי שמצטרף מרצונו ובכספו לשירותי הבריאות הנוספים (שב"ן). "חבר" היא מילה נרדפת ל"עמית", וכמעט אין משתמשים בה בתחום ביטוח הבריאות. לאלה יש להוסיף שני ביטויים נוספים: "חולה", מונח שקופת חולים כללית ומכבי מעדיפים שלא להשתמש בו מאז 1998, במסגרת שינוי אסטרטגי ואימוץ התפיסה של "שירותי בריאות כלליים". לעומתו חדר למילון הביטוח הרפואי המונח "לקוח", המבטא תפיסה שיווקית יותר.
299
שואל/ת: מתי יש לומר "יש", ומתי "ישנו" או "ישנם"?
רוביק עונה:
עדיף להשתמש ב"יש" כשהדבר אפשרי, אך המגבלות רבות. "יש" מופיע בדרך כלל לפני הנושא ("יש תמורה לאגרה", "יש אלוהים"), בלי יידוע (ולכן הסיבוך הכרוני בסוגיית "יש לי הספר"), ובלי התאמה למין ולמספר של הנושא. "ישנו" מותאם לנושא ("ישנן בנות") אך כשהנושא מיודע הוא יופיע בדרך כלל אחריו ("הספרים ישנם").
300
מתתיהו החשמלאי ממכבים שואל/ת: "למה מנסים לכפות את הכינוי 'מהפכה' למתרחש במצרים? האם לא היה נכון יותר להשתמש במילה 'התקוממות עממית'? ובכלל, מה ההבדל בין מהפיכה להפיכה?
רוביק עונה:
מתתיהו החשמלאי צודק. מהפכה היא החלפה של השלטון כולו, כולל צורת המשטר וכל המערכות העומדות בראשו, וזה לא מה שקרה או עומד לקרות, בינתיים, במצרים. הפיכה היא החלפת השלטון בתוך הדרגים העליונים, ללא השתתפות העם, בדרך כלל על ידי הצבא, וגם זה לא מה שקרה במצרים. התקוממות עממית היא אכן תיאור מדויק של מה שהתרחש במצרים, כמו גם בטוניסיה.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >