שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
136
חיננית שואל/ת: האם יש (ואם כן מהו) הבדל בין "בא" ל"מגיע"? למשל "הוא הגיע הביתה" ו"הוא בא הביתה". וכן, האם יש לכך השלכה כלשהי על "בא לי" ו"מגיע לי"?
רוביק עונה:
'בא' ו'הגיע' קרובים במשמעות, וכמובן גם 'נכנס', אבל אינם זהים. 'בא' הוא פועל כללי יותר, בעוד 'הגיע' הקשור לנגיעה מתאר את השלב שבו אדם חובר לנקודת יעד מסוימת. בספרות ימי הביניים התפתחה משמעות ספציפית של 'הגיע': היה ראוי ל... ומכאן 'מגיע לי' בלשון ימינו. אין זהות בין 'בא לי' שפירושו 'אני רוצה דבר מה' לבין 'מגיע לי': אני ראוי לקבל דבר מה. 'בא לי' מייצג הלך רוח: נתקפתי ברצון מסוים, 'מגיע לי' מתאר מצב הקשור בחוקים וכללים.
137
ארז שואל/ת: כיצד יש לומר לאנשים: להסתדר בטור (tur) או בתור (tor) אם רוצים שיעמדו בשורה לאורך?
רוביק עונה:
'טור' ו'תור' הן שתי מילים שונות. 'תור' מופיעה במגילת אסתר: "בהגיע תור אסתר לבוא". 'טור' מופיעה בספרים מוקדמים יותר בתנ"ך, כמו בתיאור אבני החושן. יש סברה ש'תוֹר' היא צורת משנה של 'טור', אך השימוש בהן אינו זהה. 'תור' מתייחסת לסדר הנכון, 'טור' לצורת העמידה. בקופת חולים מחכים בתור בישיבה, ואפילו באמצעות יישומון באינטרנט. אפשר אם כן לומר: "כל מי שבתוֹר, לעמוד בטוּר".
138
אריק שואל/ת: הייתי רוצה לדעת מה ההבדל בין 'חזרה' ל'בחזרה', ומתי נכון להשתמש בהם. לדוגמה: אני הולך חזרה/בחזרה הביתה.
רוביק עונה:
'חזרה' היא שם עצם שפירושו שיבה: "הוא חלם על חזרה לביתו הישן". 'בחזרה' הוא תואר פועל שפירושו 'בכיוון ההפוך לכיוון הקודם': "הוא צעד עד הכיכר, ואחר כך צעד בחזרה". אלא שהשימושים מתערבבים. כך במשפט "בחזרה מן הביקור הוא פגש את בנו", 'חזרה' משמשת כשם עצם (בשיבה מן הביקור), אבל מרמזת על תואר הפועל: כשהוא הלך בחזרה מביתו... לכן בשפה המדוברת שתי הצורות משמשות במקביל כתוארי פועל, ואין לראות באחת משתיהן שגיאה.
139
ארנון שואל/ת: אני נמצא כבר בסמסטר הרביעי של הלימודים האקדמיים שלי, ועדיין לא הבנתי מהו ההבדל בין בחינה למבחן.
רוביק עונה:
אין כל הבדל במשמעות המילים, הבחירה באחת מהן היא לפעמים שרירותית, ובדרך כלל נקבעת במוסד לימודי זה או אחר. הנטייה היום היא להשתמש במילה 'מבחן', בין היתר כי 'בחינה' משמשת גם כשם הפעולה של הפועל בָחַן. לעומת זאת 'בחינת בגרות' היא השם הגנרי של מבחני הבגרות השונים, והיא משמשת באופן רשמי. אמור מעתה: "עברתי בהצלחה את המבחן במתמטיקה במסגרת בחינות הבגרות".
140
גילת שביט שואל/ת: האם המַכְלֵב, שדכן הסיכות, הוא כלי או מכשיר? יש בעברית אבחנה רשמית בין השניים?
רוביק עונה:
מכשיר וכלי נחשבות מילים נרדפות, אך כמו במקרים אחרים אין ביניהן זהות מלאה. כלי היא מילה כללית לכל אביזר שיש בו שימוש למטרה כלשהי, ובהרחבה גם לאמצעי עזר שאינם פיזיים. כפית היא כלי אוכל, תותח הוא כלי נשק, ומנהלים זקוקים לכלי ניהול מתאימים, מברג הוא כלי מלאכה ושדכן הוא כלי משרד. מכשירים הם כלים שיש להם דרגת תחכום מסוימת. לכן כפית לא תהיה מכשיר, אבל מערכת הבודקת לחץ דם, אמצעי הגברה לכבדי שמיעה או שדכן סיכות ייקראו מכשירים. גם אבחנה זו אינה מלאה, שכן כלי נשק, כלי שיט וכדומה הם יצורים מורכבים, ובכל זאת לא נקרא להם מכשירים. בקבוצה זו יש השפעה ללשון המקרא, בקינת דוד: "אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים וַיֹּאבְדוּ כְּלֵי מִלְחָמָה".
141
אביבה גרשון שואל/ת: באחת השאלות הבדלת בין המילה קניון, מקום לקניות, ובין קניון, מקום בין הרים. לעניות דעתי אין הבדל בין ההגייה של שתי המילים. שתיהן נהגות בפתח ב-ק'. (את זה למדתי מד"ר לבלשנות). מי הטועה?
רוביק עונה:
קניון כמקום קניות הוא תמיד בפתח – קַנְיון. קניון במשמעות הגאוגרפית היא מילה אנגלית הנהגית בתנועת e, ולכן אנו הוגים אותה קֶנְיוֹן, במלעיל כמו במקור או במלרע. האקדמיה גיירה את המילה וקבעה שצורתה העברית היא קַנְיוֹן, כמו מרכז הקניות.
142
איריס שואל/ת: האם יש הבדל בין פירוש לביאור?
רוביק עונה:
יש קרבה רבה בין שתי המילים, אך כמו ברוב המקרים אין כאן נרדפות מלאה. שני הפעלים, פירש וביאר, מתייחסים לגילוי והסבר של רבדים, משמעויות ומנגנונים העומדים מאחורי יצירה או טקסט. עם זאת במקורות יש ל'פירש' גם משמעות של הצגת הדברים כמות שהם, באופן גלוי, ומכאן 'במפורש'. ההסברים המפורטים למקרא וללשון חז"ל קרויים 'פירושים', ומכאן של'פירש' מעמד קנוני יחסית לעומת 'ביאר'. בעברית החדשה ניכרת העדפה של 'פירש', ואילו 'ביאר' נחשב שפה גבוהה יחסית.
143
אילן ספיר שואל/ת: מה בין לולא, לולי, אילולי ואלמלא?
רוביק עונה:
ארבעתן מילים ארמיות-תלמודיות בתפקיד דומה, מילות תנאי שלילי: אם לא היה קורה X, אזי פני הדברים היו Y. לולא ולולי הן שתי צורות כתיב שונות של אותה מילה.
144
אריק שואל/ת: מה ההבדל בין המילים מתחבט ומתלבט? מה מקור המילים במובן הזה שלהן? מתי ואיפה מילים אלו הופיעו לראשונה?
רוביק עונה:
התלבט והתחבט הם פעלים קרובים, מעין תאומים לשוניים. השורשים לב"ט וחב"ט הם תלמודיים, ושניהם קשורים בייסורים ובפגיעות, ומכאן גם המילה התלמודית חבטה. בבניין התפעל שניהם מתייחסים במקורות למי שעובר ייסורים סדרתיים, נחבט מפה ומשם, באופן פיזי או נפשי. השימוש נקשר גם לאי יכולת להחליט, לייסורי ההחלטה בין אפשרויות שונות והתכתשות פנימית בין דעות מנוגדות. השימוש ב'התחבט' בהקשר זה מוכר כבר אצל הרמב"ם, השימוש ב'התלבט' מוכר בעברית החדשה.
145
רפי טרם שואל/ת: מה בין מעודכן לעדכני? לי נראה תחושתית שיש לומר מעודכן. טור חדש שנשלח יכול להיות חדש ולא מעודכן קרי, לא היה מה לעדכן/לחדש. טור חדש שנשלח יכול לעדכן מידע -וימשיך להיקרא טור חדש. לדעתי במקום השימוש במשפט "טור חדש ועדכני" עדיף לרשום "טור חדש" או "טור מעודכן".
רוביק עונה:
עדכ"ן הוא שורש בעברית החדשה, צירוף של המילים עד+כאן. ממנו נוצרו בבניינים הכבדים פעלים נוסח עידכן, התעדכן, עודכן, וכן שם התואר עדכני ושם הפעולה עדכון. מעודכן ועדכני, שניהם שמות תואר המציינים הצגת מידע חדש, או שילוב מידע חדש בטקסט שקדם לו. ההבדלים ביניהם דקים. בטקסט מעודכן יש התייחסות מרומזת לאדם מסוים שפעל לעדכן אותו ולמי שמקבל את המידע. בטקסט עדכני הדגש הוא על הטקסט עצמו. טקסט יכול להיות אם כן עדכני או מעודכן, אבל אדם יכול להיות רק מעודכן: "נעם קיבל דיווח עדכני מההנהלה ועכשיו הוא מעודכן".
146
אפרת שהם-פרידר שואל/ת: האם יש הבדל במשמעות המילים גלמוד וערירי?
רוביק עונה:
יש קרבה במשמעות, אבל אין זהות. 'ערירי' הוא אדם ללא משפחה, כלומר, שלא נישא ואין לו ילדים, וגם אין הורים או אחים חיים לצידו. זה אינו אומר שהוא גלמוד, יש אנשים ערירים שיש להם ידידים ואפילו חיי חברה. 'גלמוד' הוא ביטוי ספרותי לאדם החי לבדו, ללא כל מערכת חברתית אליה הוא קשור.
147
לאה מור שואל/ת: מה ההבדל בין אנחה לגניחה? האם שתי המילים נאמרות הן בהקשר חיובי והן בהקשר שלילי?
רוביק עונה:
שתי המילים קרובות מאוד במשמעות, ומייצגות פעולת של נשיפה כבדה וקולנית המבטאת התרגשות, בדרך כלל צער או כאב. בתלמוד יש ל'גנח' גם משמעות רפואית – רקק דם. בשימוש העכשווי 'גניחה' מייצגת אנחה עמוקה וכבדה יותר. אדם יכול להיאנח (ולא לגנוח) בעקבות בשורה רעה, בעוד גניחה מתאימה יותר כתגובה לכאב חריף. הפועל לגנוח משמש גם לקולות הנשמעים בעת התרגשות מינית. הדמיון בין השורשים אנ"ח וגנ"ח ככל הנראה אינו מקרי.
148
מלכה ירון שואל/ת: שאלה ששאל הספר במספרה - יש לך שיער ארוך, חום... וגם שערותיך ארוכות, חומות... מה בין זה לזו?
רוביק עונה:
'שיער' הוא שם קיבוצי, מילה ביחיד המתייחסת לריבוי, כמו בָקָר, אוכלוסייה, ציבור וכדומה. 'שערה' וברבים 'שערות' היא היחידה שממנה מורכב השיער. זהו מקרה נדיר יחסית, שבו השם הקיבוצי והשם ליחידות נגזרו מאותו שורש.
149
נוני שואל/ת: למה אומרים במקרים שונים "מילית" ולא מילה?
רוביק עונה:
'מילית' היא מונח בתחום הלשון המתייחס ברוב המקרים למילים כמו של, את, עם, מן, או לאותיות המצטרפות למילים כמו ה' הידיעה, ו' החיבור, אותיות בכל"מ וכדומה. על פי הגדרת המילון למונחים בלשניים הקבוצה רחבה יותר: מלית היא חלק דיבר שאינו פועל, תואר או שם: מילות יחס, מילות קישור, תוארי פועל ומילות קריאה, מקבילה למונח האנגלי Particle. חלק מהמיליות הן מילים, וחלקן כאמור אותיות בודדות שאינן מופיעות ללא מילה שלמה אחריהן.
150
אילנה צור שואל/ת: איך אומרים, אדריכל או ארדיכל?
רוביק עונה:
שתי המילים, אדריכל וארדיכל במשמעות זהה, מופיעות באותו מדרש בגירסאות מסורתיות שונות של המדרש: "אמר רבי ברכיה: משל לשר שבנה פלטין ע"י אדריכל/ארדיכל, ראה אותה ולא ערבה לו על מי יש לו להתכעס לא על אדריכל/ארדיכל, כך ויתעצב אל לב". 'אדריכל' מופיעה גם במקור מוקדם יותר בתלמוד, אך המילה המקורית היא 'ארדיכל', שמקורה הקדום אכדי, והיא הגיעה לעברית מן הארמית. 'אדריכל' הרווחת היום נוצרה משיכול אותיות לצורכי נוחות ההגייה של המילה המקורית.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >