שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
166
פרחיה שצר שואל/ת: לאחרונה אני שומעת רבות את השימוש 'קיצון'. האם נכון לומר זאת, ולא 'קיצוני'?
רוביק עונה:
'קיצון' ו'קיצוני' הן מילים נרדפות. במקורות, כולל במקרא, בדרך כלל הכוונה ב'קיצון' היא לקצה פיזי של דבר מה. בעברית החדשה 'קיצוני' התרחבה למשמעות רדיקלי. 'קיצון' שנשכחה החלה חוזרת לאופנה בעיקר בזכות דוברים בתקשורת שהתאהבו בה, גם במשמעות המורחבת, ואין בכך פסול.
167
רוני שליטא-כ"ץ שואל/ת: מה ההבדל בין אמרה לפתגם?
רוביק עונה:
אמרה ופתגם הן מילים נרדפות, ופירושן אמירה קצרה על החיים המביעה חוכמה וניסיון ועוברת לדורות הבאים. יש בכל זאת הבדל. פתגם היא אמרה עממית המשוקעת בתרבות ובדרך כלל לא ידוע מי הגה אותה. אמרה יכולה להיות גם אמירה חכמה של אדם מסוים, שאומנם לומדים ומצטטים אותה, אך היא אינה מוטמעת בתרבות הלשונית באותה מידה כמו הפתגם.
168
בן שואל/ת: מה ההבדל בין יעד למטרה?
רוביק עונה:
'יעד' ו'מטרה' הן מילים נרדפות, אך כדרכן של מילים נרדפות השימוש בהן מאפשר גם בידול. 'יעד' הוא בדרך כלל מטרה מוגדרת ומסומנת, ולכן אומרת לנו נערת הווייז "הגעת ליעד" (ולא למטרה). מטרה יכולה להיות גם כללית ורחבה. כך יכולה עמותה חדשה להציב מטרות כלליות, ויעדים ספציפיים להגשמה מעשית. לצד זה מטרה היא גם אובייקט בתחום הירי, כך שההבחנה מגוונת יותר. ההשוואה לאנגלית יכולה להבהיר את הבדלי השימוש. target היא גם מטרה וגם יעד, אבל purpose היא רק מטרה.
169
אמוץ פלג שואל/ת: הגיעה עונת המסיק, ועולה השאלה האם אוצרים שמן או עוצרים אותו? שני מילונים שבדקתי חלוקים בדעתם.
רוביק עונה:
אין כאן מחלוקת אלא שתי משמעויות שונות. 'אצר' שמן פירושו אגר שמן, והשימוש הזה מופיע בלשון חכמים במשמעות זו. 'עצר' שמן פירושו סחט זיתים לצורך יצירת שמן, וגם השימוש הזה מופיע בלשון חכמים.
170
יצחק שגיא שואל/ת: מה ההבדל בין הקידומת 'בן' כמו 'בן תמותה', לבין 'בר' כמו בצירוף 'בר מזל'. האם זהו רק מוצא המילה (עברית, ארמית), או יש גם הבדל דק במשמעות?
רוביק עונה:
'בן' מוצבת לפני שמות עצם רבים בתפקידים מגוונים: שייך לאותה קבוצה (בן גיל, בן קיבוץ), בעל תכונה כלשהי (בן תרבות, בן תמותה, בן בליעל) ועוד. 'בר' מעידה בדרך כלל על פוטנציאל: בר כיבוש, בר סמכא, בר עונשין, בר פלוגתא, בר הסגרה ובר מזל. הגבולות בין שימושי המילים אינם חדים, ובנטיות ממילא הופכת 'בר' ל'בן' (בני סמכא, בני מזל). לעיתים שתי הצורות חיות זו לצד זו: בר חלוף/בן חלוף; בר פלוגתא/בן פלוגתא. הצירוף 'בר שיח' מתייחס לנושא שניתן לדון עליו, בעוד 'בן שיח' הוא אדם שאפשר לשוחח אתו.
171
מיקי ברקל שואל/ת: מה ההבדל בין משמעות לבין פרשנות. בתחום עיסוקי לשתיהן יש מבנה תחבירי שנקרא complex equivalence, השוואה מורכבת. אבל לתפיסתי הן אינן מילים נרדפות.
רוביק עונה:
'משמעות' ו'פרשנות' אינן נרדפות. כאשר אנו קובעים או לומדים את 'משמעותם' של מילה או ביטוי, אנו מחפשים את המכנה המשותף הרחב ביותר האפשרי לשאלה מה מבינים דוברי השפה במילה או בביטוי. בלי התנאי הזה נתקשה לתקשר באמצעות השפה. כאשר אנו עוסקים ב'פרשנות' של מילה או ביטוי, התנאי הזה אינו נדרש, אלא להיפך. האפשרות שלאנשים שונים תהיה פרשנות שונה למילה או לביטוי מעשירה את השפה. בניגוד ל'משמעות' הגלומה ביסוד התקשורת הלשונית, 'פרשנות' דורשת הבהרה, הסבר, פירוט והנמקה.
172
אלכס שפי שואל/ת: כלי הטיס שבאמצעותו ערק הצעיר מג'לג'וליה לגולן הסורי כונה בתקשורת בשלושה מונחים: מצנח רחיפה, גלשן רחיפה ורחפן; מה ההבדל בין המונחים הנ"ל?
רוביק עונה:
'רחפן' אינו קשור לענייני גלישה ודאייה. זהו מסוק זעיר ובלתי מאויש, בעל ארבעה להבים, הנשלט על-ידי שלט אלחוטי, ומונע באמצעות סוללות, כמו זה הנראה בימים אלה בפרסומות בזק ועונה לשם "רפי". הצעיר מג'לג'וליה עבר את הגבול בעזרת מצנח רחיפה. שימי, מדריך רחיפה מבית הספר סתוונית בנמל יפו, מסביר את המשותף והמבדיל בין מצנח רחיפה לגלשן רחיפה. שניהם מאפשרים לדאות לרוחב ולגובה ולכוון את הרחיפה, בניגוד למצנח הקלאסי המאפשר רק ירידה כלפי מטה. ההבדל הוא בחומרים ובמבנה. מצנח הרחיפה עשוי מחופת בד, גלשן הרחיפה עשוי ממוטות אלומיניום שעליהם מתוחה רצועת בד. מצנח יכול להתקפל, בעוד גלשן דורש הרכבה ופירוק. שניהם מאפשרים התקנת מנוע, כפי שעשה הרחפן שערק לדאעש.
173
אליעזר שואל/ת: מה ההבדל בין 'זכוכית' ל'זגוגית'? ומה מקורן של השתיים?
רוביק עונה:
'זכוכית' היא מילה מקראית, המופיעה בספר איוב. השורש הוא זכ"ך, וממנו נגזרו גם מילים כמו זך וזַכּוּת, המתייחסים לשקיפותו של החומר. 'זגוגית' היא מילה חדשה, אף כי יש לה עקבות בספרות ימי הביניים, בעקבות המילה הארמית 'זגוגיתא' המופיעה בתרגום יונתן, ופירושה שם זכוכית. היום מבדילים בין זכוכית כשם החומר, לבין זגוגית כאחד ממוצרי הזכוכית – לוח מלוטש המשמש במראות, חלונות ראווה, מכוניות ועוד. ככל הנראה הדמיון בין המילים אינו מקרי, והשורשים זג"ג (שיש קושרים אותו לזג, קליפת העינב), זק"ק במובן שיבוח הנוזל עד כדי צלילות וזכ"ך הם ממקור משותף.
174
רותי שואל/ת: מה ההבדל בין 'לראות', 'להסתכל' ו'להתבונן'?
רוביק עונה:
'לראות' הוא פועל גנרי המשמש לכל השימושים בחוש הראייה. 'להסתכל' הוא פועל משמש לראייה ממוקדת ומכוונת. 'להתבונן' הוא פועל המשמש לראייה או הסתכלות המלווה בניסיון לפענח את המראות, ולא בכדי הוא מן השורש בו"נ, שממנו נגזרות גם המילים 'הבנה', 'תבונה' ו'נבון'. המשפטים "ראיתי אנשים עוברים ברחוב", "הסתכלתי על האנשים העוברים ברחוב" ו"התבוננתי באנשים העוברים ברחוב" מספרים כל אחד מהם על דרך שונה של קליטה ופענוח של המראות.
175
יהודה שואל/ת: במה שונה לינץ' מרצח לא מאורגן ספונטני אחר?
רוביק עונה:
לינץ' הוא רצח בידי המון, והוא מכיל יסוד של שפיטה: ההמון סבור שהקורבן ראוי למותו אם משום מה שלכאורה עשה, ואם משום גזעו או צבע עורו, ומוציא את גזר דינו אל הפועל. אם הקורבן בר מזל הוא גם יכול לצאת מלינץ' בחיים. כל מה שאינו עונה לתנאים האלה אינו לינץ' אלא פשע מסוג אחר. לינץ', אגב, אינו בהכרח לא מאורגן, ולעיתים קרובות, בוודאי במקרים של לינץ' המוכרים ביחסי לבנים ושחורים בארצות הברית, הלינץ' יכול להתבצע כתוצאה ממהלך מתוכנן ומנווט מלמעלה, באופן סמוי או מפורש.
176
אילן ספיר שואל/ת: מה בין התנהגותו של פלוני (שר החנטריש) לבין התנהלותו של (אותו שר)?
רוביק עונה:
המילים 'התנהלות' ו'התנהגות' אכן קרובות, ובמצבים מסוימים הן יכולות להיות נרדפות. עם זאת בדרך כלל 'התנהגות' מתייחסת למאפיינים כלליים החוזרים על עצמם, בעוד 'התנהלות' מתייחסת לשרשרת של פעולות.
177
צחי שואל/ת: אודה באם תוכל לעמוד על ההבדלים בין מלאך, כרוב ושרף. במילון אבן שושן הן מילים נרדפות, אך לא כך הדבר, שכן למלאכים אין כנפיים. בתנ"ך ישנן מספר דוגמאות לכך שאנשים לא ידעו שהם מדברים על מלאכים, מכאן שהמראה שלהם הוא כמו של בני אדם. לשרף ישנן 6 כנפיים (ישעיהו פרק ו), ולהבנתי לכרובים 4 כנפיים. אנא פרט את ההבדלים בתפקידם.
רוביק עונה:
מלאך היא המילה המשמשת במקרא לשליחי אלוהים, שהרי פירוש המילה מלאך הוא שליח. אין לו אפיונים חזותיים וכפי שנאמר בשאלה הם נהגו לשוטט על פני הארץ. הכרובים מופיעים בתיאור המשכן ובית המקדש, הם דמויות מלאכים בעלי כנפיים ותפקידם סמלי. השרף הוא בעיקר סוג של נחש, אך בשני מקומות במקרא הוא נתפס כמלאך, ובספר ישעיהו מתואר השרף כבעל "שש כנפיים לאחד". 'כרוב' ו'שרף' הם אפוא דמויות מעין מיתולוגיות, המוכרות בתרבויות שונות מן האזור, בעוד 'מלאך' הוא מעין יצור חי דמוי אדם, שתפקידו להיות שליח ולהעביר מסרים מאלוהים לבני האדם.
178
אבישי טופול שואל/ת: מה ההבדל בין אמרה, ניב ופתגם?
רוביק עונה:
'ניב' הוא סוג של מטבע לשון. הגדרתו אינה חד משמעית, אבל בדרך כלל הכוונה למטבע לשון שיש בו פועל וניתן להטות אותו על פי הקשר המשפט כמו "תפס את השור בקרניו" או "מצא חן בעיניו". אמרה ופתגם הם משפטים קצרים העוברים מדור לדור, ומעבירים רעיון או דבר חוכמה. בדרך כלל נשתמש ב'אמרה' כאשר הדובר ידוע, ובפתגם כמדובר בחוכמה עממית ללא בעלים, אבל לא בהכרח.
179
אלי שואל/ת: מה ההבדל בין אוליגרך וטייקון? למה כל העשירים מרוסיה מכונים בתקשורת כאוליגרכים, וכל עשירי ישראל הוותיקים מכונים טייקונים?
רוביק עונה:
'טייקון' הוא אדם הפועל בשוק הפרטי, והוא עשיר מאוד ובעל נכסים רבים. יש לו אמנם השפעה פוליטית אך היא עקיפה ונובעת מכוחו הכלכלי. כאלה הם יצחק תשובה ועידן עופר, למשל, ולשעבר נוחי דנקנר. מקור המילה יפני. 'אוליגרך' פירושו אדם עשיר המשולב במערכות השלטון בכוח הונו, ומקור המילה אוליגרכיה יווני: שלטון המעטים. המונח זכה לעדנה ברוסיה שלאחר נפילת ברית המועצות, כאשר למערכת הפוליטית נכנסו בדרכים שונות בעלי ההון החדשים. חלקם, כידוע, הגיע לישראל כשהסוס הרוסי נגמר.
180
ארנון שואל/ת: מהם ההבדלים בין המילים "אַיֵּה" "היכן" ו"איפה"? האם בעבר היו ביניהם הבדלים?
רוביק עונה:
המשמעות זהה, אבל יש הבדלים. 'איה' המופיע במקרא הוא פיתוח של 'אֵי', והוא מופיע רק לפני שמות עצם. אִי אפשר לומר "איה נעלמת?" 'איפה' המקראית היא מילת מורכבת: אי+פה, 'היכן' התלמודית המושפעת מארמית היא הרכב של הי+כאן, והן יכולות לשמש לכל עניין, שמות עצם ופעלים: איפה הילד? היכן היית?
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >