שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
211
שואל/ת: בימים אלה מובילה הבורסה לניירות ערך את "מצעד השוורים" בשדרות רוטשילד בתל אביב. bull, המושג הבורסאי למניה בעלייה מתמדת, הוא "פר". "שור" (ox) הוא "פר לשעבר", דהיינו, מסורס. מה קורה?
רוביק עונה:
יש הבחנה מילונית מסוימת בין פר לשור, אך יש גם עירבוב רב בשימוש, שראשיתו כבר במקרא בביטויים "פר השור" ו"שור פר". בענייני הבורסה, האקדמיה קבעה כי יש לומר "שוק פרים" על שוק מניות בעלייה (bullish market), אך הציבור דבק ב"שוק שוורים", אולי עקב האסוציאציה למלחמת השוורים, שגם היא לכאורה ביטוי פגום, תרגום של המילה האנגלית bullfight.
212
אבי נבו שואל/ת: בילדותי בקרית אליעזר כשרצית להטיל מימיך היית "הולך לפשתן". האם יש הבדל בין לפשתן ולהשתין?
רוביק עונה:
אין הבדל. זהו הלחם בין "להשתין" המקראי" לבין "פישן" היידי, וכולם פשתנו, לא רק בקרית אליעזר.
213
שואל/ת: בימים אלו משפחתי עסוקה בתרומת מוח עצם לאחייני, ורציתי לשאול מה נכון, מוח עצם או מֵח עצם?
רוביק עונה:
המילה התקנית היא מוח עצם. "מֵחַ" היא מילה מקראית נדירה במשמעות "שמן". "הביטוי "מֵח העצם" חדר בצורה ספונטנית לשפה, ומילון ספיר מציע אותו כחלופה מקובלת. יתרונו שהוא מבדיל בין המוח שבקודקודנו לבין מוח העצמות, החומר השמנוני שבתוך העצמות.
214
שואל/ת: במבחן שקיבל בני בבית הספר היה כתוב "הקף את התשובה הנכונה במעגל". עד היום המושג שאני הכרתי היה "הקף בעיגול". אשמח אם תוכל לומר לי מהי הצורה הנכונה, ומה בעצם ההבדל בין שניהם?
רוביק עונה:
"הקף בעיגול" הוא טעות. העיגול הוא השטח שאותו מקיף המעגל, שהוא קו. הבלבול בין שתי המילים מוכר בין דוברי העברית, ולמעשה הן הפכו למילים נרדפות.
215
שואל/ת: בספורט אומרים "התוצאה צומקה". מדוע לא עדיף: "התוצאה צומצמה"?
רוביק עונה:
שני הביטויים הם קיצורי דרך לגיטימיים. המשמעות היא: פער התוצאות בין שתי הקבוצות צומק, או צומצם, כלומר, הפך קטן יותר.
216
שואל/ת: בספריו של יעקב שבתאי חוזרת פעמים רבות הצורה "הרווחה" במקום "רווחה". מאין באה הה"א?
רוביק עונה:
"הרווחה" מופיעה בתלמוד ובספרות ימי הביניים, לצד הצורה המקראית "רווחה". אין ביניהן הבדל משמעות, אם כי לכאורה ב"הרווחה" ניתן לחוש את יסוד הפעולה האקטיבית. התפתחות זוגות מסוג זה אינה זרה לשפה, אך גם אינה נפוצה. הזוג הדומה "לווייה" ו"הלוויה" מתקיים במקביל בעברית החדשה היומיומית, "הרווחה" זקוקה לגואל ספרותי כמו יעקב שבתאי.
217
שואל/ת: בפרסומת למאמני כושר נאמר "אצלנו לא מוותרים על מקצועיות ומקצוענות"? מה ההבדל?
רוביק עונה:
ההבדל דק. "מקצועי" מתייחס לעבודה ולעובד, ופירושו "על פי דרישות המקצוע": "דוד עשה עבודה מקצועית", "דוד הוא חשמלאי מקצועי". "מקצוען" מתייחס לתכונותיו של בעל המקצוע, ופירושו "פועל בתחום התמחותו באופן מושלם": "דוד הוא מקצוען אמיתי".
218
שואל/ת: בשיעורי לשון בתיכון למדתי שצריך לומר "היתוֹסף". האם "התווסף" זו שגיאה?
רוביק עונה:
"היתוֹסף", צורת התפעל של השורש י-ס-ף היא הצורה הנהוגה בתלמוד ובימי הביניים בהשפעת תרגום המקרא לארמית. בתקופת ההשכלה הציע אייזיק הירש וייס להתעלם מהצורה התלמודית ולקבוע את "התווסף", כמו בפועל המקראי "התוודע" משורש י-ד-ע. "התווסף" לא זכתה לתו תקן אבל השתרשה בדיבור, וקשה לראות בה שגיאה. בעניין זה כותבת מזכירת האקדמיה ללשון עברית רונית גדיש: "נטיית השורש יס"ף בבניין התפעל היא הִתְוַסֵּף. הצורה המלומדת היא נִתּוֹסַף. ההחלטה התקבלה בשנת תשס"א.
219
גבי מירון שואל/ת: מה ההבדל שבין 'קהילה' ו'קהילייה'? .
רוביק עונה:
'קהילייה' נקבעה לתחום המדיני: רפובליקה או קבוצה מדינות המהוות יחד מדינה רחבה. במילון המונחים של האקדמיה בתחום הדיפלומטיה מופיע הביטוי "קהיליית אוסטרליה". עם הזמן, עקב הדמיון הרב למילה הנפוצה קהילה, שמקורה במקרא, התערבבו השימושים, והיום אין בפועל הבדל מובחן בין 'קהילה' ל'קהילייה'
220
שואל/ת: האם המילים "חבר" ו"ידיד" מייצגות או מסמלות רמות שונות של חברות וקרבה?
רוביק עונה:
"חבר" היא מילה רבת שימושים, ומשמשת גם למי שמשתייך לארגון ("חבר הסתדרות"), גם לעמית או שותף לדרך ("חבר לנשק") גם לבן זוג ("החבר שלי"), וגם לידיד או רע. "חבר" מבטא בדרך כלל קירבה רבה יותר מ"ידיד". תארו לעצמכם את קלינטון מסיים את נאומו ב"שלום, ידיד". זה ממש לא היה זה.
221
שואל/ת: האם יש הבדל בין "שיהוי" לבין "השהיה"?
רוביק עונה:
שיהוי היא מילה תלמודית שאינה נפוצה היום בשימוש הכללי, אך היא זכתה לעדנה בתחומים מקצועיים לא מעטים. בתחום ההנדסה פירושה lag, בתחום ההנדסה delay וכן יש לה פירוש במוזיקה ועוד. "השהיה" בשפת היומיום היא שם הפועלה של "השהה", והיא קיימת גם כמונח מקצועי בתחום המחשבים וכן בהנדסה, חינוך, בנקאות ועוד. ההבדל בין שני המונחים הוא בשימושים השונים ולא במשמעות.
222
שואל/ת: האם למילים "עילה" ו"סיבה" משמעות זהה?
רוביק עונה:
"עילה" (בכתיב חסר: עִלָּה) היא מילה תלמודית, "סיבה" היא מילה מקראית. במקורן הן נחשבות מלים נרדפות, במשמעות "גורם". בספרות ימי הביניים מדובר על "העילה הראשונה", אלוהים, שהוא הסיבה הראשונה לכל הדברים. היום משמשת "סיבה" גם במשמעות גורם אובייקטיבי, ("מה הסיבה להתחממות כדור הארץ"), וגם במשמעות סובייקטיבית, הזדמנות או תירוץ: "סיבה למסיבה", "יש לי סיבה לכך שלא הגעתי לשיעור". "עילה" משמשת בעיקר בתחום המשפטי ("עילה להגשת קובלנה"), וגם בתחומים אחרים במשמעות הסובייקטיבית.
223
אורלי קצין שואל/ת: מה ההבדל, אם יש כזה, בין המילה "להתייאש" לבין המילה "להיוואש"?
רוביק עונה:
ההבדל הוא קודם כל דקדוקי. להיוואש הוא בבניין נפעל, להתייאש, בניין התפעל. בעבר אנו אומרים "נואשתי" בנפעל, "התייאשתי" בהתפעל. מבחינת המשמעות אין הבדל. "נואשתי" שמקורו בתנ"ך נחשב שפה מליצית, "התייאשתי", שמקורו בתלמוד, מקובל יותר בשפה ובכלל ובלשון הדיבור בפרט.
224
שואל/ת: האם ניתן לומר: "אני חלוק עליך"? לטעמי יש לומר אני חולק עליך, משום שאנשים חולקים ודעות הן שחלוקות.
רוביק עונה:
בהיגיון פשוט ארז צודק, אבל הצורה "חלוק עליך" נפוצה כבר בתלמוד כמו במדרש "בכל לבבך ... שלא יהיה לבך חלוק על המקום" (ספרי), ובספרות ימי הביניים, והיא תקנית וגם נאה.
225
שואל/ת: האם נכון להגיד "חובות מסופקים"? האם החובות באו על סיפוקם? האם לא נכון לאמר "חובות בספק"?
רוביק עונה:
צורת הבינוני "מסופק" בלבלה גם את אבותינו, ומאז ימי התלמוד משתמשים בה בשתי משמעויות: עניין שמוטל בספק, ואדם שיש בלבו ספקות. האפשרות ש"החובות באו על סיפוקם" נובעת מהמשמעות הנוספת של "סיפק": השביע רצון או ענה על הצרכים, שאין לה קשר משמעות ואטימולוגיה לעניין הספק.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >