שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
226
שואל/ת: בספריו של יעקב שבתאי חוזרת פעמים רבות הצורה "הרווחה" במקום "רווחה". מאין באה הה"א?
רוביק עונה:
"הרווחה" מופיעה בתלמוד ובספרות ימי הביניים, לצד הצורה המקראית "רווחה". אין ביניהן הבדל משמעות, אם כי לכאורה ב"הרווחה" ניתן לחוש את יסוד הפעולה האקטיבית. התפתחות זוגות מסוג זה אינה זרה לשפה, אך גם אינה נפוצה. הזוג הדומה "לווייה" ו"הלוויה" מתקיים במקביל בעברית החדשה היומיומית, "הרווחה" זקוקה לגואל ספרותי כמו יעקב שבתאי.
227
שואל/ת: בפרסומת למאמני כושר נאמר "אצלנו לא מוותרים על מקצועיות ומקצוענות"? מה ההבדל?
רוביק עונה:
ההבדל דק. "מקצועי" מתייחס לעבודה ולעובד, ופירושו "על פי דרישות המקצוע": "דוד עשה עבודה מקצועית", "דוד הוא חשמלאי מקצועי". "מקצוען" מתייחס לתכונותיו של בעל המקצוע, ופירושו "פועל בתחום התמחותו באופן מושלם": "דוד הוא מקצוען אמיתי".
228
שואל/ת: בשיעורי לשון בתיכון למדתי שצריך לומר "היתוֹסף". האם "התווסף" זו שגיאה?
רוביק עונה:
"היתוֹסף", צורת התפעל של השורש י-ס-ף היא הצורה הנהוגה בתלמוד ובימי הביניים בהשפעת תרגום המקרא לארמית. בתקופת ההשכלה הציע אייזיק הירש וייס להתעלם מהצורה התלמודית ולקבוע את "התווסף", כמו בפועל המקראי "התוודע" משורש י-ד-ע. "התווסף" לא זכתה לתו תקן אבל השתרשה בדיבור, וקשה לראות בה שגיאה. בעניין זה כותבת מזכירת האקדמיה ללשון עברית רונית גדיש: "נטיית השורש יס"ף בבניין התפעל היא הִתְוַסֵּף. הצורה המלומדת היא נִתּוֹסַף. ההחלטה התקבלה בשנת תשס"א.
229
גבי מירון שואל/ת: מה ההבדל שבין 'קהילה' ו'קהילייה'? .
רוביק עונה:
'קהילייה' נקבעה לתחום המדיני: רפובליקה או קבוצה מדינות המהוות יחד מדינה רחבה. במילון המונחים של האקדמיה בתחום הדיפלומטיה מופיע הביטוי "קהיליית אוסטרליה". עם הזמן, עקב הדמיון הרב למילה הנפוצה קהילה, שמקורה במקרא, התערבבו השימושים, והיום אין בפועל הבדל מובחן בין 'קהילה' ל'קהילייה'
230
שואל/ת: האם המילים "חבר" ו"ידיד" מייצגות או מסמלות רמות שונות של חברות וקרבה?
רוביק עונה:
"חבר" היא מילה רבת שימושים, ומשמשת גם למי שמשתייך לארגון ("חבר הסתדרות"), גם לעמית או שותף לדרך ("חבר לנשק") גם לבן זוג ("החבר שלי"), וגם לידיד או רע. "חבר" מבטא בדרך כלל קירבה רבה יותר מ"ידיד". תארו לעצמכם את קלינטון מסיים את נאומו ב"שלום, ידיד". זה ממש לא היה זה.
231
שואל/ת: האם יש הבדל בין "שיהוי" לבין "השהיה"?
רוביק עונה:
שיהוי היא מילה תלמודית שאינה נפוצה היום בשימוש הכללי, אך היא זכתה לעדנה בתחומים מקצועיים לא מעטים. בתחום ההנדסה פירושה lag, בתחום ההנדסה delay וכן יש לה פירוש במוזיקה ועוד. "השהיה" בשפת היומיום היא שם הפועלה של "השהה", והיא קיימת גם כמונח מקצועי בתחום המחשבים וכן בהנדסה, חינוך, בנקאות ועוד. ההבדל בין שני המונחים הוא בשימושים השונים ולא במשמעות.
232
שואל/ת: האם למילים "עילה" ו"סיבה" משמעות זהה?
רוביק עונה:
"עילה" (בכתיב חסר: עִלָּה) היא מילה תלמודית, "סיבה" היא מילה מקראית. במקורן הן נחשבות מלים נרדפות, במשמעות "גורם". בספרות ימי הביניים מדובר על "העילה הראשונה", אלוהים, שהוא הסיבה הראשונה לכל הדברים. היום משמשת "סיבה" גם במשמעות גורם אובייקטיבי, ("מה הסיבה להתחממות כדור הארץ"), וגם במשמעות סובייקטיבית, הזדמנות או תירוץ: "סיבה למסיבה", "יש לי סיבה לכך שלא הגעתי לשיעור". "עילה" משמשת בעיקר בתחום המשפטי ("עילה להגשת קובלנה"), וגם בתחומים אחרים במשמעות הסובייקטיבית.
233
אורלי קצין שואל/ת: מה ההבדל, אם יש כזה, בין המילה "להתייאש" לבין המילה "להיוואש"?
רוביק עונה:
ההבדל הוא קודם כל דקדוקי. להיוואש הוא בבניין נפעל, להתייאש, בניין התפעל. בעבר אנו אומרים "נואשתי" בנפעל, "התייאשתי" בהתפעל. מבחינת המשמעות אין הבדל. "נואשתי" שמקורו בתנ"ך נחשב שפה מליצית, "התייאשתי", שמקורו בתלמוד, מקובל יותר בשפה ובכלל ובלשון הדיבור בפרט.
234
שואל/ת: האם ניתן לומר: "אני חלוק עליך"? לטעמי יש לומר אני חולק עליך, משום שאנשים חולקים ודעות הן שחלוקות.
רוביק עונה:
בהיגיון פשוט ארז צודק, אבל הצורה "חלוק עליך" נפוצה כבר בתלמוד כמו במדרש "בכל לבבך ... שלא יהיה לבך חלוק על המקום" (ספרי), ובספרות ימי הביניים, והיא תקנית וגם נאה.
235
שואל/ת: האם נכון להגיד "חובות מסופקים"? האם החובות באו על סיפוקם? האם לא נכון לאמר "חובות בספק"?
רוביק עונה:
צורת הבינוני "מסופק" בלבלה גם את אבותינו, ומאז ימי התלמוד משתמשים בה בשתי משמעויות: עניין שמוטל בספק, ואדם שיש בלבו ספקות. האפשרות ש"החובות באו על סיפוקם" נובעת מהמשמעות הנוספת של "סיפק": השביע רצון או ענה על הצרכים, שאין לה קשר משמעות ואטימולוגיה לעניין הספק.
236
שואל/ת: האם נכון להשתמש במילה "מָצוֹק" לצורך תיאור "צוּק"?
רוביק עונה:
נכון לומר מצוּק בשורוק, שפירושו במקרא עמוד זקוף, אך השימוש הרווח הוא מצוֹק בחולם, שפירושו צרה ומצוקה.
237
שואל/ת: האם נכון לומר "בתור ילד עשיתי ככה וככה.."? האם לא נכון יותר לומר "כשהייתי ילד"? .
רוביק עונה:
"בתור" וכן "בתורת" פירושן "בבחינת, בצורת". "בתורת" קיים כבר בתלמוד. "בתור" בהופעות שונות. "בתור ילד" הוא אם כן תקין, אך הוא נשמע בעיקר בשפת הדיבור
238
שואל/ת: התנהל ויכוח בין המורות שלי כיצד יש לברך לקראת החופש הגדול. האם יש לכתוב "חופשה נעימה" או "חופש נעים"?
רוביק עונה:
"חופשה" היא זמן פנאי קצוב בזמן, "חופש" הוא מושג כללי. לכאורה הוא לא תקין כאן, אבל זה עוד מקרה שמשמעות ספציפית נדבקת לשם בעל משמעות כללית, ואין סיבה לפסול אותה. הוויכוח על כך נמשך מאז החלו סבא וסבתא שלנו לקחת חופשות וחופשים בבית הספר העברי בפלשתינה.
239
ראובן מהשומרון שואל/ת: מה ההבדל בין מעדר לטורייה?
רוביק עונה:
מעדר הוא כלי בעל קת עץ וטבלת מתכת בצורות שונות, שנועד להפיכת האדמה וסידורה. המילה מופיעה בספר ישעיהו. טורייה היא סוג של מעדר, בעל קת קצרה וטבלת מתכת רחבה וכבדה. מקור המילה בערבית.
240
טדי לבנקופף שואל/ת: מדוע אומרים וכותבים 'זבל' במקום 'אשפה'? הרי אין זה היינו הך?
רוביק עונה:
המילה 'זבל' בשפת התלמוד מתייחסת לצואת בעלי חיים ובני אדם. בעברית החדשה הורחבה משמעות המילה לאשפה, וזאת בהשפעתה הערבית, שבה פירוש המילה 'זבאלה' הוא אשפה.