שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
91
מיה ורד שואל/ת: אנחנו אומרים "תגיד" ומצפים לשמוע בתגובה "אמרתי". אנחנו לא אומרים "אמור" ולא מצפים לשמוע "הגדתי" מדוע?
רוביק עונה:
הגיד ואמר הם פעלים נרדפים. ההבדלים ביניהם הם בשימוש. בעוד הפועל אמר הוא פועל נפוץ ויומיומי, הפועל הגיד נשמע בדרך כלל כשפה הגבוהה, פרט לזמן עתיד, שבו הוא דווקא במשלב הדיבורי. לכן בשפת הדיבור שואלים: תגיד לי, בעוד תאמר לי, או אמור, נשמעים בשפה גבוהה יותר, ובתשובה עונים אמרתי ולא הגדתי, למרות שזו ודאי אינה שגיאה. ההעדפה של פנייה בעתיד (תגיד, תאמר) על פי הציווי (הגד, אמור) אופיינית לשפת הדיבור. מעמדו של הציווי בעברית אינו מזהיר, וזאת כבר בעברית הקדומה.
92
תמר שואל/ת: מה ההבדל בין "לזנוח" ל"להזניח"?
רוביק עונה:
'לזנוח' משמש בדרך כלל לפעולה חד פעמית. ההורים זנחו את בנם בפתח לשכת הרווחה; בית הספר זנח לפני שנה את לימודי האזרחות. 'להזניח' מתייחס לפעולה או להתנהגות מתמשכת: ההורים הזניחו את הטיפול בבנם לאורך שנים; מערכת החינוך הזניחה את לימודי האזרחות.
93
אמנון שואל/ת: מה ההבדל בין מטרה ליעד. אם בכלל יש.
רוביק עונה:
המשמעות קרובה אך השימושים שונים. 'מטרה' היא מונח כללי יותר, היא מציגה לאן אנו חותרים ומה אנו רוצים להשיג. 'יעד' הוא הישג ספציפי שאנו חותרים לממש, מקום או נקודה ספציפית אליה אנחנו רוצים להגיע. "המטרה שלנו היא ליישב את הגליל", מול "היעד הבא שלנו במסע הוא כרמיאל". באנגלית ההבחנה מתבטאת בהבדלי השימוש בין purpose ל-target.
94
בלה שואל/ת: מה ההבדל בין אומר ומדבר?
רוביק עונה:
אלה פעלים נרדפים אבל כמו במקרים רבים הם אינם זהים לגמרי בשימוש. 'מדבר' מתייחס לפעולה, 'אומר' מתייחס לתוכן. למשל, את המשפט "הוא אמר לי שלא יוכל להגיע לישיבה" לא נוכל (או נוכל בדוחק רב) להמיר ב"הוא דיבר אתי שלא יגיע לישיבה". את המשפט "הוא מדבר כבר יותר משעה" אי אפשר להמיר במשפט "הוא אומר כבר יותר משעה".
95
נורית חרמון שואל/ת: האם יש הבדל בין גידול (קצב גידול העץ) לצימוח (קצב צימוח העץ)?
רוביק עונה:
'צימוח' היא מילה תלמודית, בעקבות הפועל צימח, והיא משמשת את התחום הבוטני ומיוחדת לו כמילה מקצועית. 'גידול' היא במקרה זה מילה גנרית, המתאימה לתחומים שונים, ולכן 'גידול הצמח' אינו שגיאה, אבל ניתן להבין אותה גם במשמעות פעולת המגדל ולא ההתפתחות הפנימית של הצמח, ולכן במסגרת הדיון בנושאים הבוטניים עדיף להשתמש ב'צימוח'.
96
נחמיה שואל/ת: באחד הטורים באתר נכתב כי כי הביטוי קב"ה ככינוי לאלוהים הוא שגוי כיוון שאלוהים הוא מקור הקדושה, ולכן לא יכול להיות גם קדוש וכי נכון יותר לומר קב"ה כמשמעות "קודש ברוך הוא" - מה ההבדל?
רוביק עונה:
הטענה הזו מקובלת על ידי חלק מהרבנים והפוסקים ואין ביטחון שזו גם ההשתלשלות ההיסטורית של הביטוי. בכל מקרה "הקודש ברוך הוא" מאפשר להבין שאלוהים הוא הקודש בכבודו ובעצמו, בניגוד לאפשרות שאלוהים הוא קדוש, כלומר – הוא זכה לקדושה מגורם הנמצא מעליו.
97
שמעון אריאלי שואל/ת: האם אינטליגנציה ותבונה הן מלים נרדפות, או שקיים הבדל ביניהן?
רוביק עונה:
יש כמובן קרבת משמעות בין המילים אך הן אינן זהות. אינטלגנציה היא מגוון היכולות הקוגניטיביות של אדם והיא ניתנת למדידה. אדם אינטליגנטי יכול לקשור במהירות פיסות מידע, ללמוד ביעילות ולהכניס דברים שלמד להקשרים חדשים. לעומת זאת לתבונה יש גם ממד מוסרי. אדם נבון יודע לנהוג בחוכמה במצבים מורכבים, ולראות ולהתחשב בגורמים הסמויים מן העין בהתנהגות הסביבה ובמעשיו שלו. יש לא מעט אנשים אינטליגנטים סביבנו, שאינם נבונים כלל וכלל. לאחרונה יש ניסיון לחבר בין המונחים באמצעות הצירוף 'אינטליגנציה רגשית'.
98
חדוה דריאנגל שואל/ת: איך קוראים לאם הבעל ואיך קוראים לאם האישה? האם שתיהן נקראות חמות או שיש הבדל? אם כן מה ההבדל?
רוביק עונה:
בקבוצת המונחים המציינים את הורי החתן והורי הכלה יש הבחנה היסטורית וגם הבחנה של שימוש ומשמעות. 'חם' ו'חמות' הם בתנ"ך רק הורי הבעל. 'חותן' מופיע בתנ”ך רק ביחס לאדם אחד, יתרו, אבי אשתו של משה, ומכאן שהכוונה לאבי הכלה. החותנת מופיעה פעם אחת בתנ”ך בפסוק "ארור שוכב עם חותנתו" בספר ויקרא, ומכאן שמדובר באם הכלה. ברבדים מאוחרים יותר של השפה ירד מאוד השימוש ב'חם ו'חמות', בעוד 'חותן ו'חותנת' משמשים גם להורי החתן וגם להורי הכלה.
99
עמי שואל/ת: מה ההבדל בין אהבה להתאהבות?
רוביק עונה:
'אהבה' היא שם כללי לקשת רגשות רחבה, בין בני אדם, של בני אדם כלפי בעלי חיים, תחום מסוים וכדומה. לאהבה דרגות רבות: אהבה סוערת מול אהבה שקטה הבנויה על קשר מתמשך. 'התאהבות' מכוונת לשלב הראשון של האהבה, בדרך כלל בין בני אדם, המתבטאת בסערת רגשות, בעיוורון מסוים לחולשות הצד השני, ועל פי הגדרתה היא חולפת, כאשר אז מתגלה האם עומדת מאחוריה אהבה במשמעות הרחבה, או שהקסם שבהתאהבות פג.
100
איסי שמש שואל/ת: האם אנו עושים הבחנה בין מתכון למרשם? על פי המילונים שניהם טובים הן לתרופות הן למאכלים.
רוביק עונה:
לא מוכר לי החיבור הזה במילונים, אם כי שתי המילים מוצגות לעיתים כמילים נרדפות, הצגה שגויה בעיני. ההבחנה ברורה. 'מתכון' מציע דרך הכנה, כולל חומרים ופעולות ביצוע למאכלים 'מרשם' הוא מפרט שרושם אדם מוסמך, כגון רופא ללקוח לא כדי שזה יכין אותם בעצמו, אלא כדי שירכוש אותם לצורך הבראה. בשימושים מושאלים השימושים עשויים להתערבב: 'מתכון להצלחה', וגם 'מרשם להצלחה'.
101
שירה שואל/ת: האם יש הבדל בין טור לשורה (שכן טור הוא שורה אנכית) ומה מקור המילים? כמו כן, מה פירוש ומקור הביטוי "אהבה המקלקלת את השורה"?
רוביק עונה:
'שורה' המופיעה בספר איוב פירושה מערכת מסודרת, ובהרחבה סדר או שיטה, מכאן הביטויים 'הכל כשורה', 'ישראלי מן השורה' כלומר אדם נורמטיבי וכדומה. 'טור' מופיעה באבני החושן גם כאן במשמעות דברים המסודרים זה לצד זה, מילה נרדפת לשורה. בעברית החדשה 'טור' מתייחדת תמיד לעמידה לאורך, בזה אחר זה, ו'שורה' בדרך כלל לעמידה לרוחב, זה לצד זה. 'אהבה מקלקלת את השורה' פירושה יחס אינטימי ורגש עז המשבשים את שיקול הדעת ומקורה במדרש: "דכתיב וישכם אברהם בבוקר וגו', ולא היה לו כמה עבדים? אלא אהבה מקלקלת את השורה" (בראשית רבה נה ח).
102
חיננית שואל/ת: האם יש (ואם כן מהו) הבדל בין "בא" ל"מגיע"? למשל "הוא הגיע הביתה" ו"הוא בא הביתה". וכן, האם יש לכך השלכה כלשהי על "בא לי" ו"מגיע לי"?
רוביק עונה:
'בא' ו'הגיע' קרובים במשמעות, וכמובן גם 'נכנס', אבל אינם זהים. 'בא' הוא פועל כללי יותר, בעוד 'הגיע' הקשור לנגיעה מתאר את השלב שבו אדם חובר לנקודת יעד מסוימת. בספרות ימי הביניים התפתחה משמעות ספציפית של 'הגיע': היה ראוי ל... ומכאן 'מגיע לי' בלשון ימינו. אין זהות בין 'בא לי' שפירושו 'אני רוצה דבר מה' לבין 'מגיע לי': אני ראוי לקבל דבר מה. 'בא לי' מייצג הלך רוח: נתקפתי ברצון מסוים, 'מגיע לי' מתאר מצב הקשור בחוקים וכללים.
103
ארז שואל/ת: כיצד יש לומר לאנשים: להסתדר בטור (tur) או בתור (tor) אם רוצים שיעמדו בשורה לאורך?
רוביק עונה:
'טור' ו'תור' הן שתי מילים שונות. 'תור' מופיעה במגילת אסתר: "בהגיע תור אסתר לבוא". 'טור' מופיעה בספרים מוקדמים יותר בתנ"ך, כמו בתיאור אבני החושן. יש סברה ש'תוֹר' היא צורת משנה של 'טור', אך השימוש בהן אינו זהה. 'תור' מתייחסת לסדר הנכון, 'טור' לצורת העמידה. בקופת חולים מחכים בתור בישיבה, ואפילו באמצעות יישומון באינטרנט. אפשר אם כן לומר: "כל מי שבתוֹר, לעמוד בטוּר".
104
אריק שואל/ת: הייתי רוצה לדעת מה ההבדל בין 'חזרה' ל'בחזרה', ומתי נכון להשתמש בהם. לדוגמה: אני הולך חזרה/בחזרה הביתה.
רוביק עונה:
'חזרה' היא שם עצם שפירושו שיבה: "הוא חלם על חזרה לביתו הישן". 'בחזרה' הוא תואר פועל שפירושו 'בכיוון ההפוך לכיוון הקודם': "הוא צעד עד הכיכר, ואחר כך צעד בחזרה". אלא שהשימושים מתערבבים. כך במשפט "בחזרה מן הביקור הוא פגש את בנו", 'חזרה' משמשת כשם עצם (בשיבה מן הביקור), אבל מרמזת על תואר הפועל: כשהוא הלך בחזרה מביתו... לכן בשפה המדוברת שתי הצורות משמשות במקביל כתוארי פועל, ואין לראות באחת משתיהן שגיאה.
105
ארנון שואל/ת: אני נמצא כבר בסמסטר הרביעי של הלימודים האקדמיים שלי, ועדיין לא הבנתי מהו ההבדל בין בחינה למבחן.
רוביק עונה:
אין כל הבדל במשמעות המילים, הבחירה באחת מהן היא לפעמים שרירותית, ובדרך כלל נקבעת במוסד לימודי זה או אחר. הנטייה היום היא להשתמש במילה 'מבחן', בין היתר כי 'בחינה' משמשת גם כשם הפעולה של הפועל בָחַן. לעומת זאת 'בחינת בגרות' היא השם הגנרי של מבחני הבגרות השונים, והיא משמשת באופן רשמי. אמור מעתה: "עברתי בהצלחה את המבחן במתמטיקה במסגרת בחינות הבגרות".
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >