שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
121
ראובן בנימין שואל/ת: האם יש לומר התקבל או נתקבל, התאספו או נתאספו, התהלכו או נתהלכו וכו', ומה ההבדל?
רוביק עונה:
בניין נתפעל הוא חלופה לבניין התפעל, הנפוצה בתלמוד, ומכאן הגיעה לעברית החדשה. בדרך כלל היא משמשת בטקסטים ספרותיים או רשמיים.
122
ליה קדישזון ינאי שואל/ת: מה ההבדל בין פירוש לפרשנות?
רוביק עונה:
'פירוש' הוא טקסט כתוב או דברים בעל פה המסבירים טקסט אחר, יצירה אומנותית, התנהגות וכדומה. 'פרשנות' היא תחום נרחב שיש לו הבטים אקדמיים ותקשורתיים. הפרשן עוסק בפרשנות, ומעניק פירושים.
123
יוחאי שלם שואל/ת: גוזל ואפרוח. מקובל להבדיל ביניהם שהגוזל בוקע בקן חסר נוצות ויכולות מוטוריות, ולעומתו האפרוח ״פורח״ מהקן מיד עם בקיעתו מהביצה ומתחיל להתרוצץ. לדעתי זאת הבחנה מודרנית ואילו אפרוח וגוזל במקור הם הינו הך אבל באו ממקורות שונים. האם אני טועה?
רוביק עונה:
ההבדלה המוצגת בשאלה אינה תואמת את רוב השימושים בשתי המילים. מדובר במילים נרדפות לכל דבר, במקורות ובלשון ימינו. שתיהן מופיעות במקרא. 'אפרוח' קשור לשורש פר"ח, אך במקורות הוא אינו מוצג כעוף שכבר פרח מקינו או למד לעוף.
124
נתי שינפלד שואל/ת: שאל אותי בני הקטן במהלך קריאה: 'אבא, איך כותבים גב?' אמרתי לו: 'ג. ב.' אז הוא שאל: אז איך זה שבספר כתוב ש"צמרמורת עברה בכל חלקי גוו...?" אז, כותבים גב, או גֵו? מה ההבדל, ומתי משתמשים בכל אחת מהצורות?
רוביק עונה:
המילים אכן קרובות ויתכן אפילו שיש להן מקור משותף. 'גב' הוא החלק האחורי של הגוף מן המותניים ועד השכמות. 'גֵו' היא מילה במשמעות פתוחה יותר, היא משמשת גם לחלקו האחורי של הגוף כנרדפת של גב, אבל יכולה להתייחס לגוף כולו. 'צמרמורת עברה בגבו' מוגדרת לחלק מסוים ומובחן בגוף. 'צמרמורת עברה בגוו' אינה מצביעה על מקום מובחן, הוא חש צמרמורת בכל גופו.
125
בני שליט"א שואל/ת: האם יש הבדל בין "אחזקה" (בתחום הלוגיסטי ולא בתחום העסקים) לבין "תחזוקה"? בצבא מקובל שאחזקה היא בצד המכני-חשמלי-מערכות ותחזוקה היא הלוגיסטיקה (שינוע, תספוקת וכד').
רוביק עונה:
מילון רב מילים קובע כי 'אחזקה' היא צורה לא תקנית של 'תחזוקה' (וכן של 'החזקה' במונחי העסקים), וכך גם מילון המונחים של האקדמיה ללשון. המילון למונחים צבאיים קובע כי 'אחזקה' היא "פעולה שנוקטים כדי לשמור על כשירותה ועל תקינותה של אפסניה: החסנה, טיפול מונע, תיקונים וחילוץ. 'תחזוקה' על פי מילון זה היא "פעולות אחזקה, אספקה ופינוי הנעשות כדי לשמר את כושר הפעולה של הגייסות ולאפשר להם למלא את משימותיהם". כלומר, 'אחזקה' היא מרכיב של 'תחזוקה'. עם זאת שתיהן זוכות במילון זה לאותו תרגום: maintenance.
126
נוני שואל/ת: מה בין כן לכנה [במובן של יושר]?
רוביק עונה:
אין הבדל במשמעות אלא בשימוש ובמשלב. כֵנֵה היא צורה דיבורית של כֵן במשמעות ישר, מי שפיו ולבו שווים, מילה שמקורה בתנ"ך.
127
מירב שואל/ת: מה ההבדל בין התלבטות והתחבטות?
רוביק עונה:
אלה מילים נרדפות. המילה 'התחבטות' הלקוחה מלשון חבטה היא צורת מחוזקת מעט של 'התלבטות', אך זהו ניואנס.
128
ארנה סער שואל/ת: ידידי הינו חרש ברזל, ואת מקום עבודתו הוא מכנה "מפחה". במילון אבן שושן "נפחייה", ו"מפחה" הן שתי מילים חילופיות. התוכל לחדד את ההבדל אם ישנו? באופן אישי אני מחבבת יותר את "מפחה" למרות שאיני יודעת להסביר.
רוביק עונה:
אין כל הבדל. אלה מילים נרדפות, שהמשותף להן הוא שהמקצוע הנפח הוא זן נכחד ואתו גם הנפחיות, וגם המפחות. נפחייה תואמת לשמות בתי מלאכה ומסחר שבהם עובדים בעלי מקצוע כמו נגרייה, קצבייה ואחרות, ולכן היא עדיפה.
129
שמואל פרי שואל/ת: אשמח אם תתיחס לשימוש במילים בשורות וגזירות. לראשונה יש קונוטציה חיובית ולשנייה שלילית, אך משתמשים בראשונה גם למשמעות שלילית כשאומרים בשורה רעה, ובשנייה לחיוב כשאומרים גזירות טובות.
רוביק עונה:
המילה בשורה היא מידע חשוב שאותו מקבל אדם מידי שליח כלשהו, והוא יכול להיות חיובי או שלילי. במקרא הוא חיובי בדרך כלל, אבל בשימושים מאוחרים יותר מופיעות גם בשורות שליליות, כגון בביטוי "בשורת איוב" המושפע מביטוי דומה בגרמנית. גזירה היא תמיד רעה, ופירושה תקנה של השלטון האמורה להכביד על האזרחים.
130
רון שואל/ת: מה ההבדל בין שמונצעס לפיצ׳פקעס?
רוביק עונה:
על פי המילונים ליידיש אין הבדל בין שתי המילים, הפירוש הוא זוטות ופכים קטנים. ואולם, בשימוש הישראלי חל בידול. 'שמונצעס' הם חפצים חסרי ערך, 'פיצ'יפקס' הם עניינים חסר ערך.
131
רותי יודוביץ שואל/ת: האם יש הבדל בין 'בשבוע שעבר' לבין 'בשבוע האחרון'?
רוביק עונה:
אין הבדל, שניהם מתייחסים לשבוע הקודם לשבוע שבו אנו נמצאים. 'בשבוע שעבר' שקוף יותר ורצוי להשתמש בו. 'בשבוע האחרון' יכול להתפרש גם במשמעויות נוספות. מקור 'בשבוע האחרון' הוא מאנגלית, גרמנית וכו': last week, lezter Woche.
132
עמירם רביב שואל/ת: 'אמינות' ו'מהימנות' הן כנראה מילים נרדפות. מה המקור? יש ביניהן הבדל?
רוביק עונה:
יש קרבה רבה בין שתי מילים אלה הן במשמעות והן במקור. 'אמין' היא מילה בעברית החדשה וכמוה 'אמינות', מן השורש אמ"ן, הקשור בכל הופעותיו ב'מה שאפשר לבטוח בו'. בשורש זה נמצא גם את אמת, אמונה, נאמנות ועוד. 'מהימנות' היא הרחבה של המילה התלמודית 'מהימן', שהיא מילה ארמית, אך התגלגלה ככל הנראה מהפועל העברי האמין. עיתונאים מעדיפים לדבר על 'מקור מהימן', אבל אדם שאנו סומכים עליו ייקרא בדרך כלל אדם 'אמין'. כשמדובר במכשירים המילה הרלוונטית היא אמין: מזגן אמין, ולא מזגן מהימן. אלה כאמור דקויות, ולמעשה מדובר במילים נרדפות.
133
שראל שואל/ת: מה ההבדל בין 'אין מע"מ' לבין 'ללא מע"מ'? לדוגמא, מתוך לוח בלמ"ס: "מדד המחירים לצרכן של פירות (אין מע"מ, מלבד שימורי פירות)".
רוביק עונה:
'ללא מע"מ' מציין סכום שיש לשלם לפני הוספת המע"מ, כאשר המונח המדויק יותר יהיה 'לפני מע"מ'. 'אין מע"מ' פירושו שהמוצר פטור לגמרי מתשלום מע"מ.
134
ציפי שואל/ת: מה ההבדל בין זמן ומועד? האם אלה מילים נרדפות, או שמועד הוא זמן קבוע מיועד?
רוביק עונה:
התשובה בשאלה. אלה מילים קרובות אך בהחלט לא נרדפות. 'מועד' הוא קביעה מראש של זמן אירוע, וביהדות סוג מסוים של חג. 'זמן' היא מילה גנרית המשמשת בחיי היומיום, במדעים ובפילוסופיה. המבחן לנרדפות הוא המרת מילים במשפט. את המשפט "נקבע מועד לדיון" אפשר להמיר בדוחק מסוים ב"נקבע זמן לדיון". לעומת זאת את השאלה "כמה זמן נשאר עד הדיון?" לא נוכל להמיר במשפט "כמה מועד נשאר עד הדיון?". את הצירוף "יום חג ומועד" לא נוכל להמיר ב"יום חג וזמן". לעיתים המילים באות בזו אחר זו, כמו בצירוף "מועדים וזמנים לששון".
135
אילן מגור שואל/ת: מהי 'שיטה', ומה ההבדל בינה לבין 'תהליך'?
רוביק עונה:
שיטה היא דפוס פעולה קבוע, מתוכנן מראש וחוזר על עצמו בעקביות. תהליך הוא רצף פעולות או אירועים המביאים לתוצאה כלשהי, באופן מודע או מתוכנן או באופן סטיכי. תהליך אינו מחייב קיום שיטה, ובכל מקרה אין קרבת משמעות בין המילים.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >