שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
91
שני שואל/ת: מה ההבדל בין לבחור לבין להחליט?
רוביק עונה:
לבחור הוא פועל המתייחס למגוון רחב מאוד של מצבים, ולפעולה מתמשכת: "ביליתי שעה בבחירת הבגד המתאים", "היום בוחרים את המועמדים לכנסת". להחליט הוא מהלך פסקני, קצר וחותך, המסיים התלבטות בין אפשרויות. "החלטתי ללבוש את השמלה האדומה", "המרכז החליט שפלוני ייצג אותו בכנסת". 'החלטה' היא המהלך המסכם והחותך של 'בחירה'.
92
עמי שואל/ת: מה ההבדל (ואי לכך מתי להשתמש) בין "מזל" ל"צירוף מקרים". האם כל מזל הוא תוצאה של צירוף מקרים?
רוביק עונה:
יש הבדלים רבים. 'צירוף מקרים' הוא מונח טכני המצביע על כך ששני עניינים שאינם קשורים נפגשו באופן שרירותי ויצרו סיטואציה או הזדמנות חדשה. 'מזל' היא מילה רבת רבדים. היא טעונה בערכיות חיובית או שלילית (מזל טוב / מזל רע), וכרוכה בה אמונה גלויה או סמויה שיש יד מכוונת מסתורית שאינה תלויה במעשינו. 'מזל' נקשרת להצלחה או לכישלון, ובמקרים רבים מצביעה על גורלו של אדם לאורך חייו, לטוב ולרע. יש מקרים ספציפיים בהם ניתן להחליף את 'מזל' ב'צירוף מקרים' אך אלה אינם ערכים נרדפים.
93
עמליה סגל שואל/ת: האם יש שוני בין המילה נא ל'אנא'? מה יותר מנומס להגיד? האם נא נשמע יותר כדרישה לבצע מטלה?
רוביק עונה:
מבחינת המשמעות הבסיסית אין ביניהן הבדל, אלו מילות המקדימות בקשה, תחינה, תפילה ולפעמים גם דרישה. שתיהן מופיעות בתנ"ך, וככל הנראה 'אנא' היא הרחבה של 'נא'. היום יש ל'נא' צלצול תקיף יותר והיא משמשת לדרישות, בעוד 'אנא' נשמעת מנומסת יותר. במסגרת מה שנקרא 'נימוס ישראלי' שתיהן בשימוש מצומצם.
94
דרור שוורץ שואל/ת: האם אמבטיה או אמבט?
רוביק עונה:
שתי המילים שוכנות מקום כבוד במילון העברי. 'אמבט' היא מילה מלשון חכמים, גיגית רחצה, גם בצורה הקרובה יותר למקור היווני, אמבטי. 'אמבטיה' חודשה בעברית החדשה כשם לגיגית הרחבה הקבועה בבית, ומכאן גם לפעולת הרחצה עצמה. 'אמבט' משמשת היום בעיקר בלשון הספרותית, או בתחום הצרכנות.
95
קשת פלד שואל/ת: מדוע בחרה האקדמיה להבדיל בין הצג, למרקע, האקרן והמסך? הרי אין השם מעיד על טכנולוגיה שונה, אלא רק מבדיל בין ה"צגים" השונים. למעשה אין עוד רכיב המשותף למחשב, טלפון נייד, טלוויזיה, מקרן ולפטופ שקיבל את אותו היחס. לא הכבל, לא המקלדת, שלט, כניסה, יציאה, רמקול, נורה וכו'. ועל אף שנבדל המסך מן האחרים בהיותו במקור וילון, כיסוי, דווקא הוא זכה להיות השימוש המקובל ביותר בהקשר זה.
רוביק עונה:
כדי לענות תשובה היסטורית יש לפשפש בדיוני האקדמיה ולא בטוח שהתשובה תימצא. המילים ניתנו בתקופות שונות, על פי חדירת הטכנולוגיה. יתכן שהסיבה לריבוי השמות היא שהמסך הוא עבור המשתמש הרכיב העיקרי, המסמל את המכשיר, למרות שטכנולוגית הוא רכיב משני. 'צג' נקבע על ידי האקדמיה בשנת 1989 כמוניטור המחשב. 'מרקע' נקבע בשנת 1962 לשימושים שונים.'אקרן' נקבע על ידי אנשי הקולנוע בשלב מוקדם וכמעט אין משתמשים בו היום. 'מסך' הוא תרגום מילולי של screen, והוא נוצר בתקופה שבה הציגו סרטים בבתי תאטראות, ולפני תחילת הסרט הבד היה מכוסה במסך. המסך נפתח, וההצגה החלה. היום אפילו בהצגות תאטרון אין כמעט מסכים.
96
דליה גנני שואל/ת: מה הבדל המשמעות בין 'גבי יקרה.......' ל'גבי היקרה..'?
רוביק עונה:
אין הבדל, זו החלטה סגנונית. 'גבי היקרה' מעיד על קרבה והיכרות רבה יותר, אבל עדיין זו בחירה לפי התחושה.
97
ריין שואל/ת: את התחילית הלועזית "פרֶה" ניתן לתרגם ל"טרום" או ל"קדם" בעברית. מה ההבדל ביניהן?
רוביק עונה:
אין הבדל כלשהו. אלה מילים נרדפות שאפשר להשתמש בכל אחת מהן ולהחליף ביניהן. "גן טרום חובה" הוא גם "גן קדם-חובה", 'טרום צבאי' הוא 'קדם צבאי'.
98
לינוי שואל/ת: מתי משתמשים במילה פריט ומתי במילה מוצר ומה ההבדל ביניהם?
רוביק עונה:
פְריט הוא מונח טכני-כמותי שפירושו פרט אחד מתוך סדרה. באנגלית: item. אפשר לבקש כמה פריטים של אותו מוצר, או כמה מוצרים שכל אחד מהם יהיו פריט. מוצר הוא מונח מתחום התעשייה, אם כי הוא הורחב לתחומים נוספים. באנגלית: product. מוצר יכול להיות מכונית, מזון כלשהו, ספר וכדומה המיוצר בכמויות גדולות ומוצע למכירה.
99
משה אליאב שואל/ת: מה ההבדל בין "הטוב כי לא כָלוּ" לבין "הטוב כי לא כָלוּ", הראשון כָלוּ מלעיל השני כָלוּ מלרע ?
רוביק עונה:
"לא כלו רחמיך" פירושו, רחמיך לא הסתיימו, שורש כל"ה ומכאן שההגייה מלרעית, כמו בנו, עשו. 'כלו' במלעיל הוא בשורשים כול או כלל, אך אלה אינם בשימוש היום ולא נראה שהם מתאימים להקשר.
100
ברק שואל/ת: מה המונח המדויק - שעת ת"ש או שעת ט"ש (טרום שינה)?
רוביק עונה:
המונח הוא שעת ט"ש, שעה הניתנת לפני כיבוי האורות לסידורים פרטיים. במקביל קיימים בשפה הצבאית ראשי התיבות ת"ש, תנאי שירות, הקשורים בפעולות רווחה של הצבא. הקרבה בין התחומים (פנאי ורווחה) והדמיון בדיבור יוצרים בלבול גם בכתיבה.
101
מיה ורד שואל/ת: אנחנו אומרים "תגיד" ומצפים לשמוע בתגובה "אמרתי". אנחנו לא אומרים "אמור" ולא מצפים לשמוע "הגדתי" מדוע?
רוביק עונה:
הגיד ואמר הם פעלים נרדפים. ההבדלים ביניהם הם בשימוש. בעוד הפועל אמר הוא פועל נפוץ ויומיומי, הפועל הגיד נשמע בדרך כלל כשפה הגבוהה, פרט לזמן עתיד, שבו הוא דווקא במשלב הדיבורי. לכן בשפת הדיבור שואלים: תגיד לי, בעוד תאמר לי, או אמור, נשמעים בשפה גבוהה יותר, ובתשובה עונים אמרתי ולא הגדתי, למרות שזו ודאי אינה שגיאה. ההעדפה של פנייה בעתיד (תגיד, תאמר) על פי הציווי (הגד, אמור) אופיינית לשפת הדיבור. מעמדו של הציווי בעברית אינו מזהיר, וזאת כבר בעברית הקדומה.
102
תמר שואל/ת: מה ההבדל בין "לזנוח" ל"להזניח"?
רוביק עונה:
'לזנוח' משמש בדרך כלל לפעולה חד פעמית. ההורים זנחו את בנם בפתח לשכת הרווחה; בית הספר זנח לפני שנה את לימודי האזרחות. 'להזניח' מתייחס לפעולה או להתנהגות מתמשכת: ההורים הזניחו את הטיפול בבנם לאורך שנים; מערכת החינוך הזניחה את לימודי האזרחות.
103
אמנון שואל/ת: מה ההבדל בין מטרה ליעד. אם בכלל יש.
רוביק עונה:
המשמעות קרובה אך השימושים שונים. 'מטרה' היא מונח כללי יותר, היא מציגה לאן אנו חותרים ומה אנו רוצים להשיג. 'יעד' הוא הישג ספציפי שאנו חותרים לממש, מקום או נקודה ספציפית אליה אנחנו רוצים להגיע. "המטרה שלנו היא ליישב את הגליל", מול "היעד הבא שלנו במסע הוא כרמיאל". באנגלית ההבחנה מתבטאת בהבדלי השימוש בין purpose ל-target.
104
בלה שואל/ת: מה ההבדל בין אומר ומדבר?
רוביק עונה:
אלה פעלים נרדפים אבל כמו במקרים רבים הם אינם זהים לגמרי בשימוש. 'מדבר' מתייחס לפעולה, 'אומר' מתייחס לתוכן. למשל, את המשפט "הוא אמר לי שלא יוכל להגיע לישיבה" לא נוכל (או נוכל בדוחק רב) להמיר ב"הוא דיבר אתי שלא יגיע לישיבה". את המשפט "הוא מדבר כבר יותר משעה" אי אפשר להמיר במשפט "הוא אומר כבר יותר משעה".
105
נורית חרמון שואל/ת: האם יש הבדל בין גידול (קצב גידול העץ) לצימוח (קצב צימוח העץ)?
רוביק עונה:
'צימוח' היא מילה תלמודית, בעקבות הפועל צימח, והיא משמשת את התחום הבוטני ומיוחדת לו כמילה מקצועית. 'גידול' היא במקרה זה מילה גנרית, המתאימה לתחומים שונים, ולכן 'גידול הצמח' אינו שגיאה, אבל ניתן להבין אותה גם במשמעות פעולת המגדל ולא ההתפתחות הפנימית של הצמח, ולכן במסגרת הדיון בנושאים הבוטניים עדיף להשתמש ב'צימוח'.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >