שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
יונתן שואל/ת: מהו מקור הפועל "רפרר" (דוגמה: ניתן לראות כי הכותב מרפרר למאמרים שפורסמו בכתב העת...)?
רוביק עונה:
רפרר התגלגל מהפועל האנגלי to refer, להתייחס אל הופעה קודמת, לאזכר. יצירת שורש מפועל לועזי, בדרך כלל מאנגלית, מקובלת מאוד בעברית. במקרה זה הונהגה הכפלת האות האחרונה, בדומה לפקס – פקסס ועוד.
2
ליה שואל/ת: מה מקור השורש טח"ר (ממנו מגיעה המילה טחורים)?
רוביק עונה:
השורש טח"ר נגזר מהשם טחורים, ולא להיפך. 'טחורים' מופיעה 8 פעמים בתנ"ך ונחשבת מילת קרי למילה הנכתבת עפלים. היא מתייחסת למילים מהשמית הצפון-מערבית במשמעות דומה, טחורין בארמית, טחורא בארמית סורית. למילה אין שורש מקורי, אך היא הפכה בסיס לשורש טח"ר, ומכאן הפועל טָחַר, טָחוּר ככינוי למי שסובל מטחורים, וטחרן, כינוי לאדם כבד תנועה הנראה כמי שמתקשה לעשות את צרכיו.
3
קובי שואל/ת: מה מקור הביטוי "פיטים", המציין ששני אנשים הגיעו לנקודה שבה אחד אינו חייב לשני?
רוביק עונה:
המקור הוא בפועל האנגלי fit, שפירושו התאים, נמצא ראוי, ומכאן גם מי שנמצא בכושר גופני טוב. בסלנג הילדים העתיק נהוג היה לומר לאחר שהילדים הגיעו לעמק השווה פיט-פיט, כלומר, שני הצדדים הגיעו להתאמה ולסיפוק החובות, ומכאן ברבים: "אנחנו פיטים".
4
יובל שואל/ת: אף פעם לא הבנתי מאיפה הגיעה באמת המילה "אוטו" כשם נרדף למכונית. מצד אחד זה נראה קיצור של "אוטומוביל", ז"א כלי רכב שנוסע באופן אוטומטי. מצד שני היה ממציא גרמני בשם אוטו, שפיתח את מנוע הבעירה הפנימית שמכונה "שיטת אוטו", שכל המכוניות נוסעות לפיו (חוץ ממנועי דיזל כמובן, שהם לפי שיטת דיימלר). האם מדובר כאן על צירוף מקרים בהופעה של השם "אוטו", או שבאמת המילה "אוטו" בהקשר של מכונית מגיעה רק מאחת הסיבות שמניתי?
רוביק עונה:
הגרמני ניקולס אוטו המציא את הגירסה הנהוגה היום של מנוע הבעירה הפנימית – בעלת ארבע פעימות, אך זה אינו מקור המילה. השימוש העברי בצורת הקיצור 'אוטו' אכן הגיע מגרמנית – auto, קיצור של automobil, מילולית: המניע את עצמו.
5
משה מגן שואל/ת: אבקש לדעת מאיפה באה המילה 'שאטל', הכוונה לתחבורה ההיא.
רוביק עונה:
שאטל הוא שימוש ישראלי של מילה אנגלית, shuttle, שפירושה שיטת הסעה מנקודה לנקודה באופן סדיר. באנגלית יש לה גם משמעות הקשורה לאריגה. לשאטל נקבעה מילה עברית: הֶסֵּעִית, ובתחום המעבר הימי – מעבורת.
6
ניל חורגין שואל/ת: כמו שהמילה salary מקורה מ sel, salt מלח, האם יש עדות שהמילה משכורת/שכר מגיעה משיכר?
רוביק עונה:
חיילי רומא קיבלו את משכורתם במלח, שהיה אז יקר המציאות, ומכאן salary, משכורת. שׂכ"ר הוא שורש שמי המוכר בשפות רבות במשמעות המוכרת לנו היום. שׁיכר היא בשין ימנית, שהיא עיצור שונה משין שמאלית, וכמו כן אין כל עדות לכך שהשיכר שימש לתשלום. אחת הסברות המקובלות היום היא שהשיכר המקראי הוא משקה הבירה של העולם העתיק.
7
רותי שואל/ת: מה מקור המילה שְׂרָד? נראה שהמילה 'משרד' לקוחה מאותו שורש. נכון?
רוביק עונה:
'שרד' היא מילה מקראית שממנה אכן נגזרה בעברית החדשה 'משרד'. הכוהנים לובשים 'בגדי שרד': "וּמִן הַתְּכֵלֶת וְהָאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי עָשׂוּ בִגְדֵי שְׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ" (שמות לט 1). בעברית החדשה 'מדי שרד' הם חליפות בגדים המחויבות בטקסים ובמעמדים פורמליים, 'דירת שרד' היא דירה הניתנת לבעל תפקיד ממלכתי בכיר, וכמוה 'מכונית שרד'. המילה החדשה 'משרד' משמשת הן במשמעות החדר או האתר שבו מתקיימת פעילות מוסדית כלשהי, ובהרחבה תיק או תפקיד בממשלה: 'משרד האוצר'. ההרחבה נשענת על שאילת משמעות מן המילה האנגלית office – שהיא גם משרד פשוט, וגם תחום בעבודתה של הרשות המבצעת, הממשלה.
8
אלי מכטיי שואל/ת: האם נכונה הסברה שמקור המילה צלבנים בעברית איננה מהמילה צלב, אלא ממילה ערבית שמתארת תפילה / מתפללים. הצלבנים = המתפללים?
רוביק עונה:
לסברה הזו אין ידיים ורגליים. הצלבנים הם באנגלית crusaders, והמילה crusade, מסע צלב, התגלגלה ממילים לטיניות הקשורות כולן לצלב, באנגלית – cross. צלבנים הם נושאי הצלב. להתפלל בערבית הוא צלא, ואין בו רמז לאות ב', או קשר משמעות סביר לצלבנים.
9
יוסף שואל/ת: מהו השורש של המילה מליץ?
רוביק עונה:
השורש הוא לי"ץ, והשימוש בו נדיר: מֵליץ שהוא סנגור, וכן מליצה. שורש לי"ץ נוסף אינו קשור לעניין הסנגוריה או לדיבור הנאה אלא ללצון וללגלוג.
10
אברהם גרינבלט שואל/ת: מי הגה את הרעיון לקרוא למוביל התזמורת בשם מנצח? לפי בדיקה שעשיתי במספר שפות, אין שום קשר בין המילים מנצח (בקרב, במשחק, בהתערבות) ובין הובלת תזמורת. האם השפה העברית כה מצומצת שלא ניתן למצוא מילה ראויה ולא מבלבלת למנצח על תזמורת?
רוביק עונה:
המקור הוא בספר תהלים: "למנצח, מזמור לדוד", בעשרות גירסאות: למנצח בנגינות, למנצח על הגיתית ועוד, ובכולם המנצח נקשר למוזיקה. לשאלה מדוע נבחר במקרא השורש נצ"ח, מציע נ"ה טור סיני השערה משלו: מנצח, הקשור בגבורה ובעוצמה, נקרא כך כי הוא מגביר את עוצמת הצליל של הכלי.
11
תמר טלשיר-ליפשיץ שואל/ת: מה מקור המילה רֶמי במשחק רמיקוב?
רוביק עונה:
השם רמי הוא שיבוש קל של השם האנגלי rummy, משחק הקלפים הפופולרי. רמיקוב - בשם האנגלי rummicub היא גירסה ישראלית מצליחה של רֶמי, שבה נוספה המילה cube – קובייה לשם הגנרי. לשם rummy לא נמצא הסבר, ואפילו מילון אוקספורד מודה בכך.
12
אור חיימוביץ שואל/ת: המילה "שחבק" ניתנת ככינוי למגרשי ספורט. ניתן למצוא את המילה עם האות ס' או האות ש' בהתחלה, ותהיתי מה הצורה הנכונה יותר ומה מקור המילה?
רוביק עונה:
'שַׂחְבָּק' הוא מונח בתחום הספורט הקהילתי, המתייחס למגרשי דשא סינתטי הנתרמים לפיתוח ספורט הכדורגל בקהילות שונות. השם הוא ראשי תיבות של "שחקן בקהילה". הוא נשמע כפי שנשמעת המילה הסלנגית סחבק, שמקורה ערבי ומתייחסת לחבר קרוב, וייתכן שזה אחד השיקולים לקביעת המילה במשמעות הספורטיבית-חברתית.
13
אורי לונדון שואל/ת: מה מקור הביטוי אחושילינג במשמעות מצויין? "אחו", אני מניח זה "אח של" מערבית. (אחומניוקי, אחושקשוקה, אחובלאטה). אבל מה זה שילינג? וגם, מאיפה כל ביטויי האחו- האחרים? האם הם קיימים גם בערבית?
רוביק עונה:
הביטויים 'אחושרמוטה' ו'אחולמניוקי' קיימים גם קיימים בערבית, ונחשבים עלבון קשה. משמעותם: אחי המזדיין ואחי הזונה. כך גם 'אחולבלועה', אחי הבולעת. בסלנג הישראלי התפתחו הביטויים בשני ערוצים. ראשית הם משמשים גם לחיוב, ולכן נקרא מילון הסלנג של נתיבה ודן "מילון אחולמניוקי לעברית מדוברת". שנית, הם זכו לביטויים משבשים, וחסרי משמעות: אחו-שילינג, אחו-שקשוקה המזכיר את אחו-שרמוטה, אחול-בלטה המזכיר את אחול בלועה ועוד.
14
מיכאל וולף שואל/ת: ע"י מי ומתי חודשו בעברית המילים: פיהוק, שיהוק וגיהוק?
רוביק עונה:
גיהוק ופיהוק הם שמות פעולה של פעלים תלמודיים. במסכת ברכות מתלוננים על מי ש"מגהק ומפהק" בתפילה. שיהק הוא פועל מחודש אבל ללא ספק נוצר בהשפעת שני הפעלים התלמודיים. שלושתם נחשבים פעלים אונומטופאיים, המחקים בצליל המילה את צליל הפעולה.
15
רונן שואל/ת: מבקש אני לדעת את מקור המילה רוגטקה?
רוביק עונה:
מקור המילה הוא ביידיש: ראָגאַטקע (קֶלע); בגלגול מפולנית: rogatka (שער מס); זאת על פי צורת הקלע, שדמתה למבנה שער המס בערי אירופה במאות קודמות.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >