שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אבי שואל/ת: בענף הכדורגל והכדורסל יש מושג שנקרא 'דרבי', כאשר שתי קבוצות מאותה העיר מתחרות ביניהן. אשמח לדעת מה מקור השם 'דרבי' ? והאם יש לו חלופה בעברית?
רוביק עונה:
המושג הבריטי derby התגלגל ממירוצי הסוסים שהחלו מן משנת 1780 ביוזמתו של הרוזן ה-12 מדֶרבי, ונקראו על שמו. עם הזמן הורחב השימוש לתחרויות ספורט שונות, בעיקר בעלות חשיבות. כאשר תחרות כזו נערכה בין שתי קבוצות מאותה עיר היא נקראה local derby, דרבי מקומי, והמשמעות הזו, בקיצור ל'דרבי', נשארה. לא, אין חלופה עברית, וגם אין בה צורך.
2
יוחאי שואל/ת: מה מקור המילה כפה (כיפה), והיכן היא מוזכרת לראשונה?
רוביק עונה:
'כיפה' היא מהשורש כפ"ף המתייחס לצורות מעוקמות או קמורות, ומכאן כף יד, כף אכילה, כפות תמרים וכן כיפה. המילה כיפה מופיעה בתנ"ך פעמיים, במשמעות חלקו של עלה התמר הקרוב אל הגזע. משמעותה המקובלת היום – כיפת בניין או כיפה ככיסוי ראש, היא מן המשנה.
3
יורי מור שואל/ת: מאין בעברית המילה 'זונה"? בספר השופטים, בפרק המוקדש לעלילות שמשון קוראים: וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן, עַזָּתָה; וַיַּרְא-שָׁם אִשָּׁה זוֹנָה כלומר, המילה 'זונה' במשמעות של פרוצה, יצאנית היתה קיימת גם אז? אני יודע, שבפרסית יש מילה 'זַן' שמשמעותה – אישה (נורמטיבית, ללא קונוטציה שלילית). לפני שנתקלתי במילה בתנ"ך חשבתי שזה מקור המילה העברית 'זונה'.
רוביק עונה:
המילה זונה במשמעות יצאנית או אשה מופקרת מופיעה בתנ"ך 34 פעמים. השורש הוא זנ"ה המופיע 60 פעמים, וכן מופיעות המילים זנונים וזנות. לשורש זנ"ה מקבילות בכמה שפות שמיות, ואין סיבה להניח שמקורו בפרסית.
4
מאיר בליט שואל/ת: האם המילה חפיף מקורה בטורקית? במפה טורקית ראיתי כתוב כביש חפיף.
רוביק עונה:
אכן המילה מופיעה בטורקית במשמעות דומה לערבית: קל או קליל. 'כביש חפיף' הוא כנראה דרך מהירה, דרך שקל לנסוע בה. ככל הנראה זו מילה שהגיעה לטורקית מן הערבית, וזאת על פי מבנה המילה, שאינו מקובל בטורקית.
5
מרים שואל/ת: מה מקור המילה: סטרי במובן של רחוב חד/דו סטרי?
רוביק עונה:
סטרא פירושו בארמית צד, מילה המופיעה בלשון חכמים, בין היתר בצירוף 'סטרא אחרא' – מילולית: הצד האחר. מכאן נגזר שם התואר סטרי – כלומר, מצד אחד. בכביש חד סטרי נוסעים רק בכיוון אחד, יש לו רק "צד אחד", לכביש דו סטרי שני צדדים ושני כיוונים.
6
משה גביש שואל/ת: מה מקור ומה שורש המלה "תמיד"?
רוביק עונה:
המילה המקראית הזו הטרידה את חוקרי העברית ועלו כמה השערות. האחת שהוא קרוב לשורש מד"ד, במשמעות האריך, מתח. השנייה, שזהו קיצור של הפועל העמיד, או של שם העצם 'תעמיד' במשמעות ביסוס, קביעה בערבית. אין ביטחון באף אחת מהאפשרויות אך הראשונה היא המקובלת יותר.
7
אריה שואל/ת: שריג, מאיפה הגיע אל שפת העברית?
רוביק עונה:
'שריג' מופיעה שלוש פעמים בתנ"ך, פעמיים בחלום שר המשקים המבקש מיוסף פתרון. השורש הוא שר"ג, ויש לו מקבילות בארמית סורית ובערבית.
8
בני לשם שואל/ת: קמעונאי הוא מ"קמעה" (כמות קטנה). מה מקור המילה סיטונאי?
רוביק עונה:
'סיטונאי' היא מילה מחודשת, הרחבה של המילה התלמודית 'סיטון' באותה משמעות, אדם המוכר כמויות גדולות ולא ישירות לצרכן. מקורה של זו במילה היוונית sitones שפירושה מוכר חיטה, בעקבות sitos שפירושה חיטה וכן קמח ולחם. 'קמעא' היא מילה ארמית, והמילה קמעונאי נוצרה בעברית החדשה, בצמידות ל'סיטונאי', ובהתייחסות למשמעות המסחרית שלה.
9
משה יונאי שואל/ת: בתקנות התכנון והבניה ישנו מונח: "קומה מפולשת". הכוונה לקומה אשר אין לה קירות, הכוונה לקומת העמודים. מה מקור הביטוי הזה?
רוביק עונה:
'מפולש' הוא שם תואר תלמודי שפירושו - פתוח משני צדדיו. במשנה מדובר על 'מבוי שאינו מפולש'. קומה מפולשת היא קומה הפתוחה מכל צדדיה, ונתמכת על ידי עמודים ולא על ידי קירות.
10
רחל שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור המלה ״מלכוד״. האם חודשה בעברית רק עם תרגום שמו של ספרו הידוע של ג׳וזף הלר? לרוב, כאשר אנשים מעוניינים לציין שמישהו נמצא במלכוד הם ישתמשו באופן אוטומטי במונח ״מלכוד 22״, אבל האין מלכוד 22 מקרה פרטי של מלכוד (אם בכלל קיים כזה)?
רוביק עונה:
המילה 'מלכוד' מופיעה במילוני האקדמיה למונחי מידע כתרגום למילה entrapment. היא כמובן מוכרת הרבה קודם לכן. הספר מלכוד 22 יצא לאור ב-1961 והופיע בתרגום לעברית ב-1971. אין ספק שמשמעות מילכוד כתרגום ל-catch, כלומר, מצב שאין כל דרך לפתור אותו, נולדה משם הספר, שהפך למטבע לשון. עם זאת ל'מילכוד' משמעות נוספת הקשורה בהתקנת פצצות כגון 'מכונית ממולכדת', 'מטען ממולכד' וכדומה. השימוש זה מוכר כבר משנות החמישים. מתרגמי הספר שאלו אותו מתחום חומרי הנפץ אל תחום המצבים האנושיים, ומכאן השימוש התפשט, כגון "הוא נמצא במילכוד".
11
בצלאל לנדאו שואל/ת: מה המקור של המילה "פפארצי" (צלמים הרוצים לצלם ידוענים במצבים מביכים)?
רוביק עונה:
השם המקורי הוא באיטלקית, פאפאראצו, על שם דמות של צלם מסרטו של פליני "החיים המתוקים". הצורה פפראצי היא שינוי קל מהמקור, כיוון שבעברית לא מקובל לסיים מילה ב-וֹ, פרט לנטיות ומעט שמות עצם.
12
דני ב. שואל/ת: מה מקור המילה - שֶמָא. הבנתי שהיא חופפת [תמיד?] למילה - פֶּן.
רוביק עונה:
'שמא' היא מילה משנאית נפוצה המקבילה למילים הארמיות דמא או דילמא, על פי חילופי מילית הזיקה די/שֶ בין עברית לארמית. המילה הנרדפת לה, 'פן', היא מילה תנכית ובדרך כלל המשמעות זהה. בשימוש התנכי יש לעיתים יסוד של אזהרה: "פֶן תמותון", בעוד שמא רכה יותר, ומתייחסת בעיקר לצירוף מקרים אפשרי לא מכוון, שיש לו תוצאה שלילית.
13
אבישג גורדון שואל/ת: מה מקור המילה ז׳רגון?
רוביק עונה:
המילה מופיעה בשפה האנגלית החל מאמצע המאה ה-17 במשמעות פטפוט, דיבור לא ברור. מקורה במילה צרפתית מוקדמת יותר, שלה לא נמצא מקור מוקדם. במאבקים לתחיית הלשון כונתה היידיש בזלזול ז'רגון (זשארגאָן).
14
רותי יודוביץ שואל/ת: השאלה הפעם היא בנושא משפטי. מה מקור והמשמעות הנרחבת של המילה 'ערכאות', וכיצד משתמשים בה? האם המילה recourse באנגלית היא תרגום נכון שלה? ואם לא, כיצד היית מתרגם את המונח recourse.
רוביק עונה:
"ערכאות" הן בלשון חכמים ואחריה בתי הדין של הגויים. בתלמוד הבבלי ערכאות הן בתי הדין של עובדי הכוכבים. במדרש תנחומא נאמר: "ומניין אתה למד שישראל וגוי עובד כוכבים שיש להם עסק זה עם זה, שאסור לישראל לומר לגוי, לך עמי לערכאות שלכם, שהוא עובר בלאו, שנאמר לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום". במדינת ישראל הופנתה המשמעות של "ערכאות" לבתי הדין של המדינה. בדיונים הפנימיים בין החרדים כבר בראשית המדינה, מכנים הרבנים את בתי המשפט החילוניים כ"ערכאות" מתוך גנאי ובוז. ערכאות באנגלית הן על פי מילון אוקספורד instance. לעומת זאת recourse במשמעות המשפטית הוא ההזדקקות למערכת המשפט כדי לפתור בעיות.
15
רננה בנימין שואל/ת: אני מעוניינת לדעת מה מקור המילה ״מילון״, והאם הסיומת ״ון״ מצביעה על שיוך לאסופה כלשהי, כמו תפילון, או על גודל כמו שטיחון. אשמח לתשובתך ולדוגמאות נוספות.
רוביק עונה:
בתנ"ך כ-120 מילים שלהן סיומת –וֹן. חלקן במשקל קִטָּלוֹן. במשקל הזה שמות מחלות כמו יֵרָקון, שיגעון ושידפון, מצבים טעוני רגש כמו כישלון, תימהון וקיפאון ועוד. סיומת –וֹן מופיעה בתנ"ך במשקלים נוספים, ונמצא בה מילים שכיחות כמו חזון, המון, לצון ועוד. הסיומת הייתה אהובה על מחדשי המילים. בן-יהודה גייס אותה לחידושיו 'מילון' (מילה+ון), ו'עיתון', ובעקבותיו באו 'שאלון', 'חידון' ואחרות. קלוזנר חידש באמצעותה את 'עיפרון', ויחיאל מיכל פינס את 'שעון'. בעשורים האחרונים הרבתה האקדמיה ללשון לחדש מילים בסיומת זו, וביניהן משיבון, קדימון ועלילון. בעברית החדשה משמשת סיומת -וֹן גם להקטנה של שמות עצם ושמות תואר. לתפקיד הזה אין שורשים בתנ”ך.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >