שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
יגאל בנט שואל/ת: מה מקור המילה ישבן? מי ומתי הגיעה לעברית?
רוביק עונה:
המילה היא שאילת משמעות מהגרמנית, שבה העכוז הוא Gesäss, מה שיושבים עליו. השימוש במילה מוכר החל משנות החמישים של המאה הקודמת. יתכן שהיא נכנסה כמילה מעודנת יותר ל'תחת' או 'טוכעס' שהגיעו מיידיש. בימי תחיית הלשון 'ישבן' היה שם חלופי לקולוניאליסט.
2
יובל שואל/ת: מהו מקור המילה רועה/ר.ע.י.ה (רעיית צאן), ומה פירושה של המילה? זה בא מהמילה רַע או רֵעַ (חבר) מכיוון שהוא חבר של הכבשים?
רוביק עונה:
'רועה' מופיעה בתנ"ך לא מעט פעמים, וכמוה גם הפועל לרעות, והמילה מִרעה. השורש הוא רע"ה. אין לאלה קשר לא לרֵעַ במשמעות חבר, ולא לרַע במשמעות שלילית. במקרים אלה השורש הוא רע"ע.
3
מאור שואל/ת: מה שורש המוצא של המילים הבאות: כסף, ממשלה, דת, ואשמח לדעת באיזה פלטפורמה או מילון אתה ממליץ להשתמש כדי לחקור את מוצאי המילים הקיימות בשפה העברית.
רוביק עונה:
שלוש המילים מופיעות בתנ"ך. 'ממשלה' כבר בבריאת העולם (ממשלת היום וממשלת הלילה), 'כסף' למעלה מ-400 פעם, כאשר התהליך הוא שם המתכת (כסף) – הכינוי למטבע, קיצור של 'שקל כסף' – כינוי כללי לתחום המוניטרי. 'דת' מופיעה בעיקר במגילת אסתר במשמעות חוק ומוצאה פרסי, דאתא – הנתון. המילון האטימולגי המלא היחיד הוא של ארנסט קליין. כמו כן יש חומר אטימולוגי רב במילון אבן שושן ובלא מעט ספרים ומאמרים בתחום הבלשנות.
4
מיכאל וולף שואל/ת: מה מקור המילה קסרקטין?
רוביק עונה:
המקור לטיני. המילה מופיעה במדרש ונתפסת כצורת רבים של קְסַרְקָט. פירושה במדרש ובעברית החדשה מחנה צבאי. מקור המילה הוא בלטינית exercitus שפירושה צבא, המזכירה את excersize האנגלי: אימון.
5
שולה ברנע שואל/ת: מאין באה המילה כְּנָוָה, שנאמר לי שמשמעותה קליקה.
רוביק עונה:
כְּנָוָה היא מילה מוזרה המופיעה באופן נדיר מאוד בכתבים של ראשית המאה העשרים, כולל אצל ביאליק, במשמעות חבורה. ככל שניסיתי למצוא לא ברור מהיכן הגיעה, וכאמור, נעלמה כלעומת שבאה גם מהמילונים, פרט למילון ההווה, ובעקבות זאת היא מופיעה באתר האקדמיה ללשון.
6
אלה זיו שואל/ת: מה מקור המילה 'עיפרון'? מצאתי את מקור המילה באנגלית, אך לא את המקור של השם בעברית.
רוביק עונה:
את המילה 'עיפרון' חידש יוסף קלוזנר בהשראת המילה הגרמנית Bleistift , שפירושה עט עופרת, אף כי מאוחר יותר התברר שהגרפיט, החומר הפעיל בעיפרון, אינו עופרת. קלוזנר גם קשר את המילה לשמו של עֶפְרון בן-צֹחַר החיתי, שמכר לאברהם אבינו את מערת המכפלה.
7
יונתן שואל/ת: מהו מקור המילים: שומה (בהקשר של מס), נישום.
רוביק עונה:
שו"ם הוא שורש תלמודי שיש לו מקבילות בשפות שמיות שונות ומשמעותו העריך מחיר, ובשפות אחרות, קנה. מכאן הפועל לשום, צורת הנפעל נישום, והמילים שום וכן שומא הארמית, המשמשת בעברית בכתיב שומה.
8
מרב אופנהיימר שואל/ת: מה המקור האטימולוגי של המילה כמהין, שמיוחסת לסוג פטריה יקרה ומבוקשת במטבח הצרפתי.
רוביק עונה:
המקור בתלמוד הירושלמי, מסכת מעשרות: "כמהין ופטריות שאינן נזרעות ומצמיחות". יש למילה מקבילה ערבית: כַמְאה, ומקור אכדי kamtu, מילולית: מה שנחבא.
9
סמדר שואל/ת: מה מקור המילה זר מלשון זרות?
רוביק עונה:
'זָר' היא מילה מקראית נפוצה, המתייחסת לאדם שאינו שייך לעם או לחלק מסוים ממנו. 'זרות' נגזרה ממנה באמצעות סיומת המונח הכללי –וּת, והיא מופיעה בלשון חכמים.
10
ראובן לאור שואל/ת: מה מקור המילה נמושה?
רוביק עונה:
'נמושה' היא גזירה לאחור של צורת הרבים של המילה התלמודית נָמוֹש: נמושות נתפסו כצורת נקבה ומכאן 'נמושה'. משמעות המילה בתלמוד היא אדם זקן ותשוש, זה שממשש את דרכו כי אינו רואה. בעברית החדשה הורחבה המילה למשמעות אדם חלש או חסר ערך, וכן אפיגון, יוצר שאינו מחדש. הצורה 'נמושה' מוגדרת בכמה מילונים כצורה לא תקנית, אך היא התקבלה בשימוש, ואפשר לראות בה מילה לגיטימית לכל דבר ועניין, בעוד הצורה התקנית 'נמוש' אינה בשימוש היום.
11
שי שואל/ת: מהו מקור המילה ״כמות״ (מידה)? האם יש קשר למילה המצרית ״קמוט״ (כנראה אותה הגיה) שמשמעותה ״חיטה״? יש הגיון ההקשר של חיטה משום שהיא שימשה גם כמטבע למסחר או צבירת הון...
רוביק עונה:
מקור המילה 'כמות' אינו מצרי אלא מעוגן בשפות השמיות, ובמילה הנפוצה 'כמה', שהיא חיבור של שתי מילות: כ' הדימוי+מה. בימי תור הזהב נוצרה המילה כמות על ידי חיבור כמה+סיומת המושג –וּת, בדרך דומה נוצרו המילים איכות, מהות ומיהות. יצירת המילה נעשתה בהשראת מילה מקבילות בערבית, ובמקרה זה כַמִיֶה = כמות.
12
גיורא שנר שואל/ת: מהיכן מגיעה המילה 'איפור' (פא דגושה). האם אפשר שבימים קדומים הבסיס לאיפור היה 'אפר'?
רוביק עונה:
הקשר מקרי בהחלט. הצבע האפור נקשר למילים באכדית שפירושן אדמה, ומכאן שסביר שיש קשר בין אֵפֶר לעָפָר. האיפור נקשר למילה יחידאית במקרא, אֳפֵר, שפירושה מסכה, וקשורים אותה למילה אכדית שפירושה כובע, מגבעת או קסדה.
13
דורית שואל/ת: מה השורש של המילה ברור? האם ברר?
רוביק עונה:
שורש המילה הוא אכן בר"ר, שמשמעותו קשורה לבהירות וטוהר, כן לבחירה ומיון, כלומר, ניקוי וטיהור של סיגים וחומרים זרים מדבר מה. מכאן 'ברה כחמה' (שיר השירים), ברור (בהיר) כשמש, ועוד.
14
דניאל שואל/ת: האם נתקלת בכינוי המסקרן "חג'דומט" הרווח בחוג המצומצם של חברי תנועת בני עקיבא? לא הצלחתי למצוא את מקורו, וגם תהיתי עד כמה הוא רווח... מחיפוש ראשוני בגוגל נראה שהוא לא חרג מעבר לגבולות התנועה.
רוביק עונה:
אכן נראה שזהו מונח פנימי של בני עקיבא, מעין דבר שבח גנרי. המוצא הישר של המקור מוזמן ליצור קשר עם האתר.
15
דרור שורק שואל/ת: מה מקור המילה "סיחים" (שיפודים), וממתי החלה להיות חלק מהעברית?
רוביק עונה:
למילה הערבית סיח' כמה שימושים: שַפּוד, מסרגה, וכן סכין מטבח. כמו כן היא אחת החלופות לתיאור החישורים, חוטי התיל בגלגלי האופניים, על דרך הדימוי. השימוש ותיק מאוד, מראשית ימי הסלנג הישראלי.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >