שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
שלמה בן יוסף שואל/ת: השיר "מה קורה בתל אביב", פותח בשורות: "תל אביב, תל אביב, אלף לירדים מסביב." מה פירוש המילה "לירד" ומאיזו שפה מקורה?
רוביק עונה:
'לִירד' הוא בשפה הלהט"בית כינוי לגבר מושך במיוחד, חתיך על. ההשערה היא שמקורה במילה האנגלית Lord, במשמעות אלוהים: הלירד הוא גבר "אלוהי". המילה נהגית גם לָארד וכן לוּרד.
2
ציפיק שואל/ת: מה המקור למילה צרוף, כשאומרים למשל רוע צרוף או אמת צרופה?
רוביק עונה:
השימוש ב'צרוף' בביטויים שבשאלה נשאל מהשימוש בפועל המקראי 'צרף' ומכאן מקצוע הצורף, ושם התואר צרוף במשמעות המקורית של הפועל: זיקוק מתכת, הפרדתה מהסיגים. 'אמת צרופה' על דרך הדימוי היא מחשבה או עובדה שלא ניתן לערער על אמיתותה, שאין בה סיגי שקר. ב'רוע צרוף' אין שאריות כלשהן של טוב. לשימוש המושאל מקורות כבר בתנ"ך, כמו בספר משלי: "אִמְרַת אלוה צרופה".
3
אלימלך גזית שואל/ת: מה מקור הקריאה געוואלד?
רוביק עונה:
המקור הוא בפועל היידי געוואלדעווען, שפירושו לצעוק או לצרוח.
4
יוחאי שואל/ת: בציר של משאבות מים יש התקן הנקרא בפי הוותיקים שטופבוקסה, בעברית הוא נקרא מכפש. תפקידו למנוע נזילת מים מציר המשאבה. מה מקור המילה מכפש?
רוביק עונה:
'מַכְפֵּש' נקבעה על ידי ועד הלשון לראשונה במילון למונחי טכניקה משנת 1929, כתרגום למילה האנגלית gland, שהיא שמו של הרכיב, וגם שם כללי לבלוטה. אבן שושן מגדיר את מכפש: "התקן נע בתוך בוכנה של מנוע, ומהדק את חומר המיליו אל מקומו". ב-1974 המילה שולבה במילון לענייני משאבות של האקדמיה ללשון. השורש הוא כפ"ש, והוא קשור לדריסה ורמיסה. מכאן הפועל המקראי הכפיש, שפירושו לכלך או רמס, ובעברית החדשה הורחב לתחום הציבורי: 'הכפישו את שמי'. הפעלים נכפש והתכפש במשמעויות קרובות נוצרו בימי הביניים, ובעברית החדשה מצאנו את כָפַש (שלונסקי) וכוּפַּש. הדמיון לפועל כבש אינו מקרי. השימוש היום ב'מכפש' נדיר ביותר והמילונים המעודכנים מתעלמים מהמילה.
5
דני בן צבי שואל/ת: מה מקור המילה הטמעה ומה משמעויותיה השונות? למשל, הטמעת תוצאות מחקר חינוכי בפרקטיקה החינוכית. האם זה שימוש ראוי?
רוביק עונה:
המקור הוא בפועל התלמודי נטמע, שפירושו שקע או נבלע בדבר מה. השימוש הזה הורחב לתחומים שונים, כגון התבוללות של קבוצה אחת או בני עם אחד באחר, שימושים שונים בבוטניקה, וגם בהכנת טקסטים מחומרים שונים, כאשר טקסט מסוים משוקע בטקסט אחר והופך חלק ממנו. הרחבת משמעות כזו אינה רק תקינה, אלא היא הכרחית להתפתחות הלשון.
6
נועם אורבך שואל/ת: מורים רבים בבתי הספר מכנים את המשמעת וההתנהלות של התלמיד בשיעורים בשם תַלְמִידַאוּת. האם מילה זו אכן קיימת בשפה העברית?
רוביק עונה:
המונח 'תלמידאות' נהגה בקרב קברניטי מערכת החינוך, ונכנס לראשונה לשיח בשנת 2008. משרד החינוך ניסה אז לקבוע כללי משמעת שמגדירים "מיהו תלמיד", והעניק לכך את הכותרת "תלמידאות". המילה משמשת מאז במערכת החינוך, אם כי אינה נפוצה.
7
אבי שואל/ת: מדוע מכנים "רוצח" בלשון הווה, בניגוד ל"גנב" או "אנס" בלשון עבר.
רוביק עונה:
גנב ואנס אינן צורות עבר אלא מילים במשקל המקצועות: אַנָּס, גַנָּב. מקצועות או עיסוקים מופיעים בעברית הקלסית ובעברית החדשה בשני ערוצים עיקריים: משקל המקצועות (גם נגר, נפת, גשש) וצורות בינוני (מורה, רופא, מזכיר, ולהבדיל – רוצח). ערוצים נוספים: סיומת –ַאי (עיתונאי), סיומת –ָן (רקדן) ועוד.
8
איציק שואל/ת: מה מקור הצורה "ניתָן ל" (למשל ניתָן)? אני יודע שיש "צריך ל-" , חייב ל-"... (חַייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים") ועוד.
רוביק עונה:
'ניתן ל-' במשפטים כמו 'ניתן לומר ש...', 'ניתן לחשוב' וכדומה פירושו אפשרי: אפשרי לומר... אפשרי לחשוב... השימוש הזה ב'ניתן' מוכר רק בעברית החדשה ואינו מצוי במקורות. עם זאת הוא נשען על שימושים חזליים כמו 'צריך לומר', 'חייב לראות' ורבים אחרים.
9
אלדד שואל/ת: בני הקטן שאל אותי מה מקור המלה מזח, המקום אליו פורקים סחורות מסירות, או הולכי רגל שנעים אל הספינות. תשובתי הייתה כי עמד שם שה צעיר וזך, וכל היום פעה מה מה מה, עד שספינתו של בעליו שבה, ולכן "מה" "זך" הפך ל "מזח". אשמח לקבל את התשובה הנכונה.
רוביק עונה:
המילה מזח מופיעה פעמיים בתנ"ך, פעם במשמעות המוכרת היום, בישעיהו, ופעם במשמעות חגורה, בתהילים. אטימולוגים התחבטו במקור המילה. ההשערה המקובלת אך לא בהכרח סופית מוליכה למילה דומה במצרית עתיקה במשמעות קרובה לזו המשמשת היום. המילה מזח מופיעה גם באכדית במשמעות חגורה או אבנט, ורואים בה מילה שאולה, אולי גם כן מן המצרים.
10
לייב שואל/ת: מה מקור הקללה שרלוע?
רוביק עונה:
הכוונה ככל הנראה ל'שרלועה'. בעקבות הערבית יש שרשרת מילים בסלנג הישראלי המתחילות בהברה 'שר' ומציגות את האשה כזונה: שרמוטה, שרטוחה, שרשוחה, שרלולה ושרלועה. 'שרמוטה' התגלגלה מהמילה הערבית לסמרטוט, שרשוחה מהפועל שַרְשַח שפירושו לזלזל ולבוז, שרלילה התגלגלה מהשורש שע'ל: לעבוד, ומכאן 'אשה עובדת'. שרטוחה ושרלועה הם כבר פיתוחים ישראליים עצמאיים.
11
עדי שואל/ת: מה מקור המילה – שעשוע?
רוביק עונה:
המילה 'שעשועים', תמיד בצורת רבים, מופיעה תשע פעמים בתנ"ך, ביניהן בפסוק הידוע "הבן יקיר לי אפרים, אם ילד שעשועים", מספר ירמיהו. הפועל לשעשע מופיע שבע פעמים בתנ"ך. יש רואים בו צורת משנה של הפועל התלמודי הנדיר שע"ע, שפירושו החליק.
12
קאט שואל/ת: מה מקור המילה חרפושית? באתר האוניברסיטה הפתוחה נכתב "השם העברי "חרפושית" ניתן להם מידי החוקר שמואל ייבין ז"ל, אשר שילב את שמו המצרי של האל הורוס (ח'ר) במילה חיפושית." לא ראיתי שום אזכור נוסף למקור הנ"ל. יש לך אולי מידע נוסף, לאשש או לסתור?
רוביק עונה:
התיאור באתר האוניברסיטה הפתוחה מדויק ככל הנראה, וגם לא ידוע על מקור אחר למילה.
13
רבקה שואל/ת: מה מקור המילה סקי?
רוביק עונה:
סקי – באגלית ski הם מגלשיים לצעידה או החלקה בשלג. השימוש במילה התרחב לעצם הפעילות של החלקה או גלישה בשלג. המקור הוא בנורווגית העתיקה, שבה skith הם נעלי שלג.
14
רינה זמיר שואל/ת: אנחנו מודדים את כמויות הגשם במשורה. שאלתי את אבן שושן, והוא אומר ״המקור לא הוברר״. האם בינתיים הוברר וידוע מנין נולדה המלה?
רוביק עונה:
אכן אין חדש ביחס למילה המקראית, שפירושה מידה של נוזלים. הכלי למדידת נוזלים המשמש במעבדה וקרוי משורה נקרא כך בעקבות השם המקראי, אך גם בהתייחסות למילה הלטינית mensura במשמעות דומָה, שממנה נגזרה המילה האנגלית measure, מידה. הלטינית אינה כמובן מקור המילה המקראית.
15
שגית שואל/ת: מה מקור המילה מתכת? שהרי חומרים רבים אחרים כגון פלסטיק, גבינה וכו' גם כן ניתכים, ובכל זאת יש להם שם שונה.
רוביק עונה:
'מתכת' המשנאית מתייחסת להתכת חומרים כמו ברזל, נחושת וכדומה אלה באלה. מקורה בפועל הִתִּיך (או הנתיך) המתייחס במקרא בעיקר להתכת כסף. פעם אחת הוא מתייחס גם להתכת מזון: "הלא כחלב תַתִּיכני וכגבינה תקפיאני" (איוב י 10). אפשרות ההתכה של חומרים התרחבה ככל שהתפתחה הציוויליזציה, כמו פלסטיק ואחרים, אך דווקא הגבינה המותכת (כנגד הגבינה המוקפאת, המוצקה) מקורה בתנ"ך.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >