שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
יעל אהרוני שואל/ת: מהי דרך התצורה של המילה אצן?
רוביק עונה:
'אָצָן' נגזרת מן השורש או"ץ, שיוחד בעברית החדשה לריצה ספורטיבית מהירה (sprint). היא מתייחסת למשקל קַטְלָן, משקל בעלי המקצועות כמו חצרָן, שדרָן וספרָן. מאחר שהגִזרה היא חסרי עו"י, ע' הפועל מומרת בתנועה, ומתלכדת עם תנועת a של ל' הפועל.
2
מיקי שואל/ת: במסגרת עבודתי כעוזר מחקר בהיסטוריה של התחממות גלובלית במזרח התיכון התעוררה אצלי שאלה לגבי השורש א-ק-ל-מ בעברית. שאלתי היא מתי שורש זה נכנס לשימוש כפועל (אקלם, התאקלם), ולחלופין, מתי בערך נכנסה המילה אקלים לעברית ומאיזו שפה – ערבית, אנגלית או שפה אחרת?
רוביק עונה:
המילה 'אַקלים' נכנסה לעברית בימי הביניים בספרד, בעקבות המילה הערבית אִקלים, שהתגלגלה מהמילה יוונית קְלימה, ומכאן גם climate האנגלית ועוד. מהמילה אקלים נוצר השורש גזור השם אקל"ם, וממנו אִקלם, התאקלם ועוד. פעלים אלה משמשים בעברית החדשה כבר מאז שנות העשרים של המאה הקודמת, הן בהקשר של אקלים וסביבה, והן כמטפורה להסתגלות. ב-1971 הופיע הפועל במילון האקדמיה למטאורולוגיה.
3
מאיר הלוי שואל/ת: מתי הוספה המילה "מטרילות" לשפה העברית ומה שורשה?
רוביק עונה:
המילה חדשה יחסית, והיא נולדה ממונח פופולרי ברשתות החברתיות: טרול, גולש הנכנס לפורום או דיון ברשת לא כדי להשתלב בשיח, אלא כדי להפריע למהלך הדיון וליצור פרובוקציות. על מקור המילה יש מחלוקת. מ'טרול' נולד השורש טר"ל והפועל להטריל, כלומר, להפריע, ליצור פרובוקציות ולשבש את השיח, ולא רק ברשתות החברתיות.
4
ניסו עזר שואל/ת: שאלתי מופנית בענין המילה רפיל בהקשר של מילוי לעט. אני יליד ירושלים. בצעירותי, לפני כ-60 שנה היה בעל מקצוע עם עגלה בכיכר ציון בירושלים. באותם זמנים עט כדורי "גלובוס" היה מצרך יקר. עבודתו של בעל המלאכה הזה היתה עם התרוקנות הדיו בעט להשחיל בצינור המילוי מוט פלדה. כך הוא הוציא את הכדור מקצה העט, ואז בעזרת מזרק ממיכל שהיה לו הכניס לצינור דיו חדש, ואז החזיר את הכדור לקצה המילוי וקיבלת מילוי חדש. אני חושב שמקור השם refill הוא הפעולה שתיארתי.
רוביק עונה:
אכן, פעולת מילוי העט מחדש הסתייעה במכשירים שונים, כגון המזרק המתואר בשאלה. מכאן המונח רָפיל, גירסה עברית של re-fill האנגלי. העיסוק במילוי מחדש של העט הכדורי נעלם מזמן, ולכן זכתה שפופרת הדיו הקטנה שהוכנסה לעט והחליפה שפופרת שהתרוקנה 'ריפל', למרות שכבר לא נעשה כאן מילוי מחדש. כמו כן, באמצעים אחרים, נעשה מילוי מחדש לעט הנובע. בשני המקרים המכשירים והפעולה זכו לשם האנגלי לא בישראל, אלא הם מוכרים גם באנגלית.
5
יערה שנהב שואל/ת: מה מקור המילה משוויץ /משוויצה?
רוביק עונה:
שוויץ פירושו בגרמנית וביידיש זיעה. הפועל הוא שוויצן, להזיע. מכאן התגלגל הפועל למשמעות בסלנג הישראלי, בהשפעת היידיש: להתרברב, משל למי שמזיע ומתאמץ, וגם דואג שכולם יראו אותו מזיע.
6
גיא שואל/ת: מה מקור המילה קנוקנת?
רוביק עונה:
קְנוֹקֶנֶת היא מילה תלמודית שפירושה ענף דק. היא נוצרה מהכפלה של המילה 'קנה', וכן תוספת –ֶת הנקבה. להכפלה הזו יש אפקט מקטין כמו במילים לבנבן, כלבלב ואחרות.
7
מיכאל וולף שואל/ת: מה מקור הכינוי "קסוקר"?
רוביק עונה:
'קסוקר', כתיב ביידיש קאַסאָקער, היא מילה ביידיש שפירושה פוזל.
8
רוני מנור שואל/ת: רציתי לשאול על אודות המונח "פרסים" (במלעיל) בהיבט של קלפים שנאספו עי ילדים ו/או מבוגרים - מאין בא המונח, והאם יש הסבר מדוע זה נקרא כך?
רוביק עונה:
דייויד סלע, איש אתר הנוסטלגיה nostal.co.il מספר שהפרסים, במלעיל, היו תמונות צבעוניות שניתנו למי שרכש ממתקים או מוצרים אחרים, כדי לעודד את הקנייה, ומכאן כינויים כ'פרסים'. הן היו מרוכזות בדפים גדולים, ולאחר הקנייה היה המוכר גוזר אותן מן הדף ומצרף למוצר שנרכש.
9
שדמה שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור המילה "משגל", ומה הקשר בינה לבין המילה "שגל" בפסוק "בְּנוֹת מְלָכִים בִּיקְּרוֹתֶיךָ נִצְּבָה שֵׁגָל לִימִינְךָ בְּכֶתֶם אוֹפִיר" (תהלים מה י).
רוביק עונה:
'משגל' היא מילה המופיעה בספרות ימי הביניים, מן השורש שג"ל המופיע במקרא. לשגול במקרא פירושו להזדווג, לקיים יחסי מין, והפועל נכתב אך אסור בקריאה. 'שֵגָל' מופיעה במקרא כמה פעמים ומותר גם לקוראה. פירושה אשה או רעיה, ויש סבורים שהכוונה לפילגש, ובכל מקרה היא קשורה קשר אמיץ לפועל לשגול ולמילה משגל. זו מעין תמונת ראי של 'לבעול'. הבעל בועל, השגל – נשגלת.
10
יגאל בנט שואל/ת: מה מקור המילה ישבן? מי ומתי הגיעה לעברית?
רוביק עונה:
המילה היא שאילת משמעות מהגרמנית, שבה העכוז הוא Gesäss, מה שיושבים עליו. השימוש במילה מוכר החל משנות החמישים של המאה הקודמת. יתכן שהיא נכנסה כמילה מעודנת יותר ל'תחת' או 'טוכעס' שהגיעו מיידיש. בימי תחיית הלשון 'ישבן' היה שם חלופי לקולוניאליסט.
11
יובל שואל/ת: מהו מקור המילה רועה/ר.ע.י.ה (רעיית צאן), ומה פירושה של המילה? זה בא מהמילה רַע או רֵעַ (חבר) מכיוון שהוא חבר של הכבשים?
רוביק עונה:
'רועה' מופיעה בתנ"ך לא מעט פעמים, וכמוה גם הפועל לרעות, והמילה מִרעה. השורש הוא רע"ה. אין לאלה קשר לא לרֵעַ במשמעות חבר, ולא לרַע במשמעות שלילית. במקרים אלה השורש הוא רע"ע.
12
מאור שואל/ת: מה שורש המוצא של המילים הבאות: כסף, ממשלה, דת, ואשמח לדעת באיזה פלטפורמה או מילון אתה ממליץ להשתמש כדי לחקור את מוצאי המילים הקיימות בשפה העברית.
רוביק עונה:
שלוש המילים מופיעות בתנ"ך. 'ממשלה' כבר בבריאת העולם (ממשלת היום וממשלת הלילה), 'כסף' למעלה מ-400 פעם, כאשר התהליך הוא שם המתכת (כסף) – הכינוי למטבע, קיצור של 'שקל כסף' – כינוי כללי לתחום המוניטרי. 'דת' מופיעה בעיקר במגילת אסתר במשמעות חוק ומוצאה פרסי, דאתא – הנתון. המילון האטימולגי המלא היחיד הוא של ארנסט קליין. כמו כן יש חומר אטימולוגי רב במילון אבן שושן ובלא מעט ספרים ומאמרים בתחום הבלשנות.
13
מיכאל וולף שואל/ת: מה מקור המילה קסרקטין?
רוביק עונה:
המקור לטיני. המילה מופיעה במדרש ונתפסת כצורת רבים של קְסַרְקָט. פירושה במדרש ובעברית החדשה מחנה צבאי. מקור המילה הוא בלטינית exercitus שפירושה צבא, המזכירה את exercise האנגלי: אימון.
14
שולה ברנע שואל/ת: מאין באה המילה כְּנָוָה, שנאמר לי שמשמעותה קליקה.
רוביק עונה:
'כְּנָוָה' היא מילה נדירה המופיעה באופן נדיר מאוד בכתבים של ראשית המאה העשרים, כולל אצל ביאליק, במשמעות חבורה. מקורה במילה הבודדת 'כנת' בספר עזרא במשמעות חבר, שהריבוי שלה הוא 'כְּנָוֹתָיו', ויש לה הופעות גם בארמית באותו ספר. כנוה היא צורת יחיד בגזירה לאחור של כְּנָוֹתָיו. חננאל מאק מוסיף כי משמעותה הוא חבריהם הלא חשובים של הנכבדים הנזכרים בשמותיהם. הסביבה הלשונית שם היא פרסית, ויתכן שמכאן באה גם ה"כנופיה" המוכרת בלשון חכמים.
15
אלה זיו שואל/ת: מה מקור המילה 'עיפרון'? מצאתי את מקור המילה באנגלית, אך לא את המקור של השם בעברית.
רוביק עונה:
את המילה 'עיפרון' חידש יוסף קלוזנר בהשראת המילה הגרמנית Bleistift , שפירושה עט עופרת, אף כי מאוחר יותר התברר שהגרפיט, החומר הפעיל בעיפרון, אינו עופרת. קלוזנר גם קשר את המילה לשמו של עֶפְרון בן-צֹחַר החיתי, שמכר לאברהם אבינו את מערת המכפלה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >