שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אריה בן נאים שואל/ת: בילדותי היה תלוי על הקיר של בית סבי מכשיר ״עינויים״ שנקרא פלקה falaka. זה מכשיר שהיו כורכים אותו על הרגליים (גם שלי, ולא פעם אחת), ואז ״מפליקים״. מה מקור המילה הזאת? האם יש קשר לפלקה, ולפועל להפליק? האם בכלל קיים השורש ״פלק״ בעברית, מה משמעותו?
רוביק עונה:
פַלַקָה פירושה בערבית מלקות בכף הרגל. מן המילה הערבית נולד הפועל 'להפליק' המשמש בסלנג הישראלי.
2
נדב שרי שואל/ת: ידיד דובר אנגלית שאל אותי מה מקור המילה שקשוקה, ונוכחתי שגם אני תוהה. שקשוק? למיטב ידיעתי לא כלולה בהכנת המאכל פעולת שקשוק, ואם יש כאן קרבה לביצה המקושקשת, הייתי מצפה שתקרא קשקושה.
רוביק עונה:
מאכל הביצים ברוטב עגבניות היה נהוג בעיקר אצל יהודי מקנס, שקראו לו תכּתוּכּה, כשהת' נשמעת כמו צ' (צ'קצ'וקה). המעבר לש' הוא ישראלי- מקומי. לא מצאתי משמעות מוקדמת יותר למילה, וכמו כן יש עדויות שהמאכל היה נהוג גם בקרב יהודי טריפולי בהגייה אחרת. כל מידע יתקבל בברכה ויצוטט.
3
שרה תלמי שואל/ת: מה מקור המילה תפריט ומתי נופקה. רצים ברשת ציטוטים מציטוטים שונים המיוחסים למקורות בהתאם. ציטוט אחד המיוחס לרבי נחמן מברסלב אומר: ''הפתע את עצמך ועשה משהו שאינו בתפריט חייך''. לטעמי השפה הרבה יותר מדי מודרנית להיות מדוייקת לברסלב הנכבד. כיצד בודקים?
רוביק עונה:
מי שמייחס את הציטוט לרבי נחמן הוא במקרה הטוב בור ועם הארץ, במקרה הגרוע מניפולטור ברשות התורה. בלי קשר למקור המילה, זה אינו סגנון אופייני לרבי נחמן, ואיש בתקופתו לא דיבר כך. המילה 'תפריט' חדשה, מן השורש פר"ט, במשקל תקטיל שבו נמצא גם את תקציר, תרשים, וכן את המילים הקדומות יותר תעריף ותאריך. 'תפריט' מופיעה בעיתונות של אליעזר בן יהודה כבר בעשור השני של המאה העשרים, אבל היא אינה נכללת במילונו.
4
משה מגן שואל/ת: מהיכן הגיעה המילה 'סוהר' במשמעות כלא?
רוביק עונה:
'סוהר' היא מילה מקראית, המופיעה תמיד במסגרת צירוף הסמיכות בית-סוהר. רוב הפרשנים קושרים אותה למילה סַהַר, בהתייחסות לכך שבתי הכלא בעולם העתיק היו בצורה מעגלית, צורת הסהר, הוא הירח העגול. שפות עתיקות יותר מעידות ש'סהר' פירושו עגול, ומכאן גם שמו זה של הירח.
5
אלון חספר שואל/ת: מה מקור המילה תשתית? והאם יש לה קשר או הקבלה למונח הלועזי infrastructure?
רוביק עונה:
המילה 'תשתית' מופיעה במילוני האקדמיה ללשון החל משנת 1966. הפועל 'השתית' מופיע במדרשים במשמעות ביסס, כלומר, הניח יסודות ולצידו גם 'נשתת', וכן 'אבן השתייה', אבן שבבסיס בית המקדש. המונח הלועזי infrastructure פירושו המילולי המבנה שמתחת, המבנה שעליו מיוסדת מערכת כלשהי. יש כאן קרבה משמעות, אך גלגולי המונח העברי הם מלשון חז"ל.
6
יוסף שואל/ת: מהו שורש ומקור המילה תרגום [לתרגם]?
רוביק עונה:
תרג"ם הוא שורש עברי המופיע פעם אחת במקרא, בחלק העברי של ספר עזרא: "וּכְתָב הַֽנִּשְׁתְּוָן כָּתוּב אֲרָמִית וּמְתֻרְגָּם אֲרָמִֽית", וכאן הכוונה שהוא מפורש ומבואר בארמית. מקור השורש ארמי, והוא התגלגל מאכדית. השורש אומץ אם כן לעברית, ומשמש למילים נוספות.
7
מאיר מינדל שואל/ת: שאלתי עוסקת ב"טרקלין". יש שמגדירים טרקלין כחדר אוכל, יש - כסלון. בשביס זינגר בסיפורו "הנקה" מדמה תא נוסעים באנייה לטרקלין. מה דעתך? איך מלה רומאית זו נתקבעה בלשוננו?
רוביק עונה:
'טרקלין' הוא אולם מרכזי בבניין, בדרך כלל רחב ומפואר, ועל כן הושווה העולם הזה לפרוזדור שממנו נכנסים אל הטרקלין. תא נוסעים אינו טרקלין, אלא אם כן לבשביס זינגר הייתה כוונה מיוחדת. טרקלין יכול לשמש כחדר אוכל, אך בדרך כלל זהו אולם לקבלת פנים. במקור היווני לטיני זהו אכן חדר אכילה שבו שלושה מושבים: טרי (שלוש)+קלינה (ספה). המילה הגיעה ללשון חכמים כמו מאות ויש אומרים אלפי מילים יווניות ולטיניות.
8
בתי לוינשטיין שואל/ת: היום יותר מתמיד מדברים על כיסונים. מתברר שתבשיל זה קיים בהרבה מקומות, בשמות שונים. אני רוצה לדעת פירוש השם. למשל: כיסונים, מזכיר כיס. ברומנים -קולצונשי, מזכיר פינות. אבל קרפלעך? מה פירוש.
רוביק עונה:
קרעפּ פירושה ביידיש סלסלה. קרעפל – כינוי חיבה לכיסן דמוי הסלסלה המכילה בתוכה את המילוי.
9
גלית חזק שואל/ת: מעניין אותי מאין הגיע הפועל "לגלוש" בהקשר המקוון - כלומר כתרגום לפועל באנגלית to browse. מי המציא? מה ההסבר?
רוביק עונה:
'לגלוש' אינו תרגום של to browse אלא של to surf, שפירושו גם לגלוש בים וגם, כמטפורה, לגלוש על פני רשת האינטרנט. to browse פירושו לדפדף, גם פיזית וגם דיגיטלית, ומכאן דפדפן כשם עברי לבראוזר. יש קרבה מסוימת בפעילות הגלישה ובפעילות הדפדוף, אך הדגשים שונים וכן המקור הלשוני.
10
זוהר שואל/ת: הייתי שמח אם תוכל לפתור מחלוקת בין חברים: מה הפירוש והמקור של המילה דחלה (במובן של דחיפה קלה)? ערבית או אידיש?
רוביק עונה:
המקור בערבית. דַחְלֶה פירושה בערבית גלגול.
11
מאיה ארוך שואל/ת: מהו מקור שמו של צבע הטורקיז? איך הוא נקרא בשפות שונות?
רוביק עונה:
השם האנגלי הוא turquoise, המתייחס גם לאבן יקרה וגם לצבע, שפירושו בצרפתית האבן הטורקית, בעקבות צבעה של האבן. זהו שם בינלאומי המופיע בשפות רבות, וגם בעברית.
12
רוני איז'אק שואל/ת: מה מקור השם גויאבה? האם נכון שזה קשור לריח שהיא מפיצה?
רוביק עונה:
שמה מגיע מספרדית: guayaba. המקור הספרדי הוא שפת האווראקים שבאיים האנטלייים, שקראו לפרי guayabo. אין נתונים על פירוש מיוחד של השם בשפה זו.
13
בצלאל שואל/ת: מה המקור של "פויקה"? אני מניח שזה תחליף לקדרה (סיר לבישול בשר).
רוביק עונה:
המילה המקורית היא potjiekos. מקור המילה הוא באפריקנס, שפת הלבנים בדרום אפריקה הקרובה להולנדית, אך יש בה גם השפעות לטיניות. יתכן שהקידומת pot קושרת את המילה לסיר או קדרה.
14
דן וולמן שואל/ת: מה מקור המילה אפרקדן?
רוביק עונה:
אפרקדן היא צורת משנה ארמית-עברית של פרקדן, המופיעה בלשון חכמים. המילה התגלגלה מן המילה האכדית פֻּרְקִדָם, שפירושה כמו בעברית: שכיבה על הגב.
15
מאיר מינדל שואל/ת: מהו המקור של המלה "פרבן". זה חומר כימי שתורם לשימור של מוצרי קוסמטיקה. מה הוליד את המלה הזאת?
רוביק עונה:
פָּרָבֶּן הוא שם מדעי שניתן לחומר בשנת 1950. קיצור של para+(hydroxy)ben(zoic).
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >