שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אביב שואל/ת: אני מכיר את המילה צִימְקָאוּ כבר כמה שנים, אבל רק לאחרונה נפל לי האסימון שמדובר כנראה בהלחם בין 'צִמְחִי' ו'קקאו'. אני משער שהמילה הומצאה לצרכים שיווקיים, אבל לא הצלחתי למצוא מתי ועל ידי מי. האם יש לך מושג?
רוביק עונה:
הביטוי נקבע בשנות השישים של המאה הקודמת. בעיתון דבר ממאי 1969 מודיעה חברת ארטיק על גלידות חדשות, וביניהן גלידה צ'וק צ'ים בטעם וניל שוקו, המתובלת בפירורי צימקאו. השם האנגלי של המוצר הוא compound chocolate. פרטים נוספים של גולשים יתקבלו ויצוטטו.
2
אבישי כנען שואל/ת: מה מקור ופירוש המילה ״לאטה״ (לוח עץ ארוך ודק שמשמש לבניית גגות, פרגולות ועוד)?
רוביק עונה:
המקור ביידיש. לאטע פירושה טלאי, ויש כאן העברה מתחום הטקסטיל לתחום השימוש בעץ לבניין.
3
אילה שואל/ת: מה המשמעות של המילה פרֵחָה ומה המקור שלה?
רוביק עונה:
פרֵחה בשימושיה היום היא נערה ריקה בעלת הופעה וגינונים הנחשבים זולים. בעבר הייתה מזוהה עם עדות המזרח. המילה התפשטה גם בזכות "שיר הפרֵחה" של אסי דיין בביצוע עפרה חזה. המקור הוא בערבית: פַרְחָה (שמחה), וגם פרֵחה (שם פרטי נפוץ לנשים יהודיות, בעיקר בצפון אפריקה); ואולי: פַרְחַ'ה (תרנגולת צעירה, פרגית). הכינוי שימש ביהדות מרוקו בהתייחסות לנערה קלת דעת, והחל להישמע בסלנג הישראלי בראשית שנות השבעים.
4
מאירה שואל/ת: מה מקור המילה "סדר" בסדר פסח? והאם לדעתך "סדר עצמאות" יש בו הדתה?
רוביק עונה:
'סדר' היא מילה טכנית: הסדר שבו מופיעים הקטעים השונים בהגדה, על פי 'סדר עמרם גאון'. דוגמה למונח טכני דומה שזכה למשמעות דתית הוא 'סידור'. השאלה השנייה אינה לשונית, אבל לא רק שאין ב'סדר עצמאות' הדתה אלא להיפך, הוא מעביר מושג דתי להקשר אזרחי-לאומי, תופעה נפוצה ומבורכת בהתפתחות העברית והתרבות הישראלית.
5
אוהד אלוני שואל/ת: מה מקורה של המילה 'רובריקה'?
רוביק עונה:
רובריקה היא מילה ברוסית שפירושה טור או שורה. היא מופיעה גם באנגלית – rubric, ובשפות נוספות. המקור הוא בלטינית. rubeus פירושה אדום במשמעות צבע האדמה, ומכאן השימוש בצבעי אדמה לשרטוט.
6
יואל שואל/ת: האם ישנה מילה עברית מהתנ"ך או מספרות חז"ל ללימון שהיה קיים תמיד בא"י? אם לא האם יש שימוש בשם הפרסי לימון או מילה לועזית אחרת בספרים האלו?
רוביק עונה:
הלימון מופיע בשם זה בספרות ימי הביניים, כמו בנוסח העברי של ספר הרפואה 'הקאנון' של אבן סינא. וכן בספר "אלפא ביתא דבן סירא" בצורה לימוניא, שם הוא מופיע בין פירות ארץ ישראל המוכרים מהמקרא ומהמשנה: אתרוגים, ענבים ועוד. מקור השם בפרסית, ומשם נפוץ למגוון שפות.
7
מוריה קשת שואל/ת: מה מקור המילה "סחרור"? מאין היא הגיעה ומה ההבדל בינה לבין סיבוב?
רוביק עונה:
השורש סח"ר מתייחס לפעולות סיבוביות. בתנ"ך סָחַר פירושו סובב, ובמקרה מיוחד סובב בשווקים כדי למכור את מרכולתו, ומכן סוחר ומסחר. כמו כן נגזרו מהשורש המילים 'סחרחר' במקרא ובעקבותיה 'סחרחורת' ו'סחרחרה' (קרוסלה) בעברית החדשה. גם הביטוי הארמי-מקראי 'סחור סחור' (סביב סביב) בא מאותו שורש. בעברית החדשה נוצרו לא מעט שורשים בהרחבה של ל' הפועל כדי לענות על חסר לקסיקלי, וכך גם במקרה של השורש החדש סחר"ר. השורש ונגזריו מתייחסים לתנועה סיבובית מהירה, ומכאן סחרור והסתחרר. כן נגזרה ממנו המילה סחריר במשמעות ספין במשמעות הפוליטית, בעקבות המשמעות המקורית והמושאלת של המילה באנגלית. 'סיבוב' היא מילה גנרית המתייחסת לכל מהלך סיבובי, הסחרור הוא מקרה פרטי של סיבוב.
8
מירי זיסקינד שואל/ת: מה מקור שם החרק המעופף דבורה, ולצידה הדבור?
רוביק עונה:
'דבורה' כשם חרק מעופף מופיעה ארבע פעמים בתנ"ך. החרק היה מוכר בכל האזור ולכן כמעט בכל שפה שמית יש מילה מקבילה דומה, כמו דבורתא בארמית, וכן חילופי ז' בד': זנאביר באתיופית, זונבור (צרעה) בערבית. ההשערה המקובלת היא שזהו שם אונומטופאי, המידמה לזמזום הדבורה. השערה מרחיקת לכת עוד יותר היא ש'דיבר' גם הוא פועל משורש אונומטופאי המחקה זמזום. השם 'דַבּוּר' חודש בעברית החדשה ומקורו בערבית.
9
רותי שואל/ת: השאלה שלי הפעם היא על מילה בשפת היידיש. היות והיידיש מתבססת על העברית והגרמנית רציתי לדעת האם המילה ״נבך״ מקורה מהמילה נבוך?
רוביק עונה:
אין קשר, אם כי הדמיון בין המילים מאתגר. המקור הוא בגרמנית - Nebbich. זוהי מילת קריאה שפירושה 'איזה מסכן' או 'רחמים עליו', וכן היא כינוי לאדם חסר חשיבות.
10
אסתר נבון שואל/ת: מה מקור המילה קלפטומניה?
רוביק עונה:
זוהי מילה יוונית. היא מורכבת מהמילה kleptēs שפירושה גנב, ומַניה שפירושה שיגעון.
11
לידיה כשרי שואל/ת: מאיפה באה המילה "לעומת"?
רוביק עונה:
'לעומת' במשמעות 'מול' מופיעה 32 פעמים בתנ"ך, מהן פעם אחת בצורה כל-עומת, שממנה נולד הביטוי 'כלעומת שבא'. לדעת החוקרים המילה המקורית, עֻמָּה, קשורה למילה עם במשמעות יחד, התכנסות והתקבצות. מן המילה נולד שורש חדש: עמ"ת, ומכאן המילים עימות, הפועל להתעמת ועוד.
12
עפרה ברנע שואל/ת: מה מקור המילה קופה: קופת צדקה קופת קרן קיימת. אני גננת, וכשהראיתי את הקופה של קק"ל, נשאלתי מה מקור השם.
רוביק עונה:
'קוּפָּה' היא מילה מן המשנה, במשמעות המקובלת היום. המקור שלה הוא לטיני: kupa שפירושה קופסה או תיבה.
13
רמן שואל/ת: מה מקור המילה ״בהמה״? היא דומה מאוד ל-behemoth, לכן תהינו כאן במשרד.
רוביק עונה:
'בהמה' היא מילה מקראית נפוצה המשמשת כשם כללי לכמה קטגוריות של בעלי חיים. 'בהמות' מופיע בספר איוב, והפרשנות המודרנית קובעת שמדובר בהיפופוטם. ל'בהמות' מעמד של בעל חיים מיתולוגי, והוא נשאל לשפות רבות בעקבות תרגומי המקרא.
14
דפנה הררי שואל/ת: מה מקור המילה חורין. האם יש קשר למילה חורים? שמעתי הסבר כאילו החיבור מתאר חופש.
רוביק עונה:
'חורין' היא מילה ארמית ופירושה חופשיים, בן חורין – בן חופש. השורש הוא חר"ר, שממנו נגזרה גם המילה העברית חֵרות והערבית חֻ'רִּיַה , וכן בהרחבה שִחרֵר, בערבית – תַחְ'רִיר. המילה מוליכה אל החורים שבמקרא, האצילים ובעלי הכוח, כהבדלה מאלה שאינם בני חורין – העבדים.
15
יובל שואל/ת: חיפשתי מידע אודות האטימולוגיה של המילה "כותרת" בעברית, ובחיפוש ראשון לא כל כך מצאתי. אשמח אם תפנה אותי לידע על הנושא.
רוביק עונה:
'כותרת' מופיעה בתנ"ך בהקשר ארכיטקטוני: "גולות הכותרות" הם העיטורים שבראש העמוד, המוכרים מאוד במבנים בעולם הישן, ובתיאורי מבנים במקרא. המקור הוא במילה כתר, הנזר שבראש המלך, ומכאן דימוי למה שבראש העמוד, וגם לעלי הכותרת – הכתר שבראש הפרח, ולכותרת העיתון – הניצבת בראש הידיעה. בעקבות התנ"ך נוצר גם הניב "גולת הכותרת", המציין בעברית החדשה את הדבר החשוב והמכריע בהקשר כלשהו.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >