שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
151
אורי לונדון שואל/ת: מה מקור הביטוי אחושילינג במשמעות מצויין? "אחו", אני מניח זה "אח של" מערבית. (אחומניוקי, אחושקשוקה, אחובלאטה). אבל מה זה שילינג? וגם, מאיפה כל ביטויי האחו- האחרים? האם הם קיימים גם בערבית?
רוביק עונה:
הביטויים 'אחושרמוטה' ו'אחולמניוקי' קיימים גם קיימים בערבית, ונחשבים עלבון קשה. משמעותם: אחי המזדיין ואחי הזונה. כך גם 'אחולבלועה', אחי הבולעת. בסלנג הישראלי התפתחו הביטויים בשני ערוצים. ראשית הם משמשים גם לחיוב, ולכן נקרא מילון הסלנג של נתיבה ודן "מילון אחולמניוקי לעברית מדוברת". שנית, הם זכו לביטויים משבשים, וחסרי משמעות: אחו-שילינג, אחו-שקשוקה המזכיר את אחו-שרמוטה, אחול-בלטה המזכיר את אחול בלועה ועוד.
152
מיכאל וולף שואל/ת: ע"י מי ומתי חודשו בעברית המילים: פיהוק, שיהוק וגיהוק?
רוביק עונה:
גיהוק ופיהוק הם שמות פעולה של פעלים תלמודיים. במסכת ברכות מתלוננים על מי ש"מגהק ומפהק" בתפילה. שיהק הוא פועל מחודש אבל ללא ספק נוצר בהשפעת שני הפעלים התלמודיים. שלושתם נחשבים פעלים אונומטופאיים, המחקים בצליל המילה את צליל הפעולה.
153
רונן שואל/ת: מבקש אני לדעת את מקור המילה רוגטקה?
רוביק עונה:
מקור המילה הוא ביידיש: ראָגאַטקע (קֶלע); בגלגול מפולנית: rogatka (שער מס); זאת על פי צורת הקלע, שדמתה למבנה שער המס בערי אירופה במאות קודמות.
154
שרון שפירא שואל/ת: רציתי לדעת מהו מקור המילה ארבעס, המונח אשכנזי לחומוס של השלום זכור?
רוביק עונה:
ארבעס היא מילה ביידיש שפירושה אפונה. על פי עדות אחרת ייחסו אותה גם לשעועית. על פי אותה עדות כמעט ולא היה חומוס בעיירות פולין. עם זאת, במסיבת "שולם-זוכר", לכבודו של יילוד זכר, נהוג היה לכבד ב"שולם-זוכר-ארבס", ושם לעיתים הגישו חומוס מבושל. בשיח הישראלי ארבעס מתייחס רק לגרגרי חומוס מבושלים.
155
תרצה שואל/ת: כחובבת נמשים מושבעת, אני תוהה ממה נובעת המילה 'נמש'. האם זה קשור אולי לאמירת הנחמה הנאמרת (בדרך כלל מפי קשישים ממוצא רוסי) שאלו הן נשיקות ששולחת השמש? ולפיכך, נמ"ש - נשיקות שמש?
רוביק עונה:
מקור המילה בספרות ימי הביניים, והיא במקורה מילה ערבית: נַמַש. בתקופה זו אימצה יהדות ספרד מילים לא מעטות מהלקסיקון הערבי. הפירוש של "נשיקות שמש" חביב, אבל אינו מקור המילה.
156
לאה אופיר שואל/ת: מה מקור המילה פארטאץ׳?
רוביק עונה:
פּארטאטש היא מילה ביידיש שפירושה מרושל.
157
ליאור שואל/ת: אשמח אם תוכל לעזור לי להבין את מקור המילה (אטימולוגיה) של המילה ״ביזור״?
רוביק עונה:
המקור בספר תהלים סח: "בִּזַּר עַמִּים קְרָבוֹת יֶחְפָּֽצוּ", ופירושו פיזר. השורש מופיע גם בבניין קל, בספר דניאל. השימוש בפועל כמעט נעלם, אבל כאשר נדרש מונח עברי לדה-צנטרליזציה הוא זכה לעדנה, נכנס למילון האקדמיה למנהל ציבורי ב-1963 ומשם לתחומים נוספים, וחזר אל השפה החיה.
158
ציפי שואל/ת: מה מקורה של המילה בנדיט? מאיזו שפה ומה פירושה?
רוביק עונה:
בנדיט פירושה בגרמנית שודד, וממנה נדד ליידיש. כבר בגרמנית וכן בסלנג הישראלי הוא זכה גם למשמעות מעין-חיובית: שובב או פרחח.
159
שוש בר חן שואל/ת: הרמטכ"ל: "אוחזים בתוכנית המנהור ההתקפי של חיזבאללה" - מילה חדשה, מנהור??
רוביק עונה:
'מנהור' היא מילה חדשה יחסית, וראויה בהחלט. לְמַנְהֵר – ליצור מנהרה – הוא פועל תנייני, בדומה ל'למַסְפֵר' מ'מִסְפָר', ועוד. המילה נטבעה לראשונה במילון הפיזיקה של האקדמיה ללשון משנת 1993.
160
תמר ודוד שואל/ת: דוד ואני תוהים מה מקורה של המילה הסלנגית "פרציפלוחה".
רוביק עונה:
'פרציפלוך' ו'פרציפלוכה' הם כינויי גנאי המתייחסים לאדם בזוי ומלוכלך. המקור הוא בשמה של דמות מהמחזה "חפץ" של חנוך לוין.
161
תמר פארן שואל/ת: עלתה תהייה במשרדי מניין הגיעו לעברית המילים "מלח" ו"טבח" (באנגלית sailor ו-cook)? בניגוד למילים אחרות שמתארות מקצוע, לא ניתן להפוך את המילים האלו לשם פעולה. אשמח לתשובה.
רוביק עונה:
שתי המילים אינן עשויות מעור אחד. מלח ככל הנראה אינה מילה שמית, ואין לה קשר למֶלַח. על פי קוטשר המקור הוא בשפה השומרית, שם מא-לח הוא אדם המניע את האונייה. לעומת זאת טבח קשור לשורש השמי טב"ח, שהרי הטַבָּח, כפי שמספרים לנו הטבעונים, טובח את החיות, המגיעות אליו ישר מבית המטבחיים.
162
איה שואל/ת: אני מנומשת (מאוד). בילדותי היו קוראים לנמשים ג'ינג'ים, ולי היו קוראים ג'ינג'ית בגללם (רק בגלל הנמשים, שכן שערי חום). בזמן האחרון אני רואה פחות שימוש במילה ג'ינג'ים כתיאור לנמשים. שאלתי היא מה מקור הביטוי ומה הסיבה להיעלמותו?
רוביק עונה:
המילה ג'ינג'י היא הגרסה הישראלית למילה האנגלית ginger, המתייחסת במקור לצמח הזנגוויל, ועל פי צבעו לאדומי השיער. היא מקובלת עד היום, מאז שנות השלושים של המאה הקודמת לכל המאוחר. בעקבות זאת כונו גם הנמשים האופייניים לג'ינג'ים בשם זה, גם כן מתקופה מוקדמת מאוד בסלנג הישראלי. כיום השימוש הזה אכן נעלם כמעט, מאחר שהמילה העברית היפה 'נמשים' השתרשה, וכן שם התואר מנומש, שאין לו חלופה הקשורה למילה ג'ינג'י.
163
משה מגן שואל/ת: יש ובהבקעת שער בכדורגל הקהל צועק 'גול'. מה מקור המלה?
רוביק עונה:
זו מילה אנגלית שפירושה מטרה, יעד: goal. השער הוא היעד להבקעה. כיוון שהכדורגל נוצר באנגליה, המילה השתרשה והפכה למילה בינלאומית.
164
רן לוטן שואל/ת: האם מוכרת לך המילה אז'ון? מזכרוני זה ביטוי סלנג ישן לפרחח מגונדר ושחצן.
רוביק עונה:
המילה אינה מוכרת ואינה מופיעה במילונים. הזוכרים מוזמנים לכתוב לאתר ויצוטטו.
165
אביבה אסטרינסקי שואל/ת: מה המקור למילת הסלאנג בילדותינו: ״דוּקְש״. השתמשנו בה לתיאור אדם גבוה ו״בריא״.
רוביק עונה:
'דוקש' היא מילת סלנג שנעלמה מחיינו לחלוטין. היא מופיעה בכרך הראשון של מילון הסלנג של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה, וההגדרה: כינוי לאדם גדול מימדים, ענק, מסורבל, גבוה ושמן. דוגמה לשימוש: "איך מזג האוויר למעלה, יה דוקש?" המילון אינו מביא מקור וגם הזירה הלשונית לא מצאה מקבילה. יתכן שהמילה נוצרה בעקבות דמות פלמחאית. הציבור מוזמן להציע.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >