שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
166
בצלאל שואל/ת: מאיפה הביטוי "פנס בעין" - כתם סביב העין?
רוביק עונה:
זוהי שאילת משמעות מהביטוי המקביל באנגלית: shiner, הזורח או המנצנץ.
167
דב שגב שואל/ת: בין צַפָּרים נפוץ הכינוי ׳פרחון׳ לגוזל צעיר. מה מקורו?
רוביק עונה:
המילה חודשה במילוני הביולוגיה של האקדמיה ללשון משנת 2009. זהו תרגום למילה האנגלית fledgling, גוזל צעיר שהצמיח פלומת נוצות המספיקה כדי לעופף, שלב ביניים בין הגוזל (או האפרוח) לבין הציפור הבוגרת. השורש פר"ח נקשר לעניין התעופה.
168
דני ב. שואל/ת: מה מקור המילה פמוט להדלקת נרות, ובנוסף - למה פמוט אחד ל-2 נרות?
רוביק עונה:
המילה מופיעה במשנה ולא נמצא לה מקור כלשהו. פירושה הכַן המחזיק את הנר. כאשר הכַן מתפצל לשתיים הוא מחזיק שני נרות.
169
מאירה בן דב שואל/ת: אני מתעניינת בפעולות דיבור ביצועיות. מה מקור הפעלים "מבטיח", "מזהיר", "נודר"?
רוביק עונה:
'הבטיח' הוא פועל משנאי בעקבות השורש המקראי בט"ח, במשמעות נשען על משהו, סמך. 'הזהיר' הוא פועל מקראי המופיע בספר יחזקאל ויש קושרים אותו לזָהַר במשמעות נצנץ והבריק. נדר הוא פועל מקראי שלו מקבילות רבות בשפות שמות.
170
עמיחי שואל/ת: מבקש להבין המקור העברי למלה בירוא (כריתת יערות).
רוביק עונה:
הפועל הוא מקראי, השורש מופיע רק בבניין פיעל, חמש פעמים במקרא. יהושע אומר לאנשיו: "עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה וּבֵרֵאתָ לְךָ שָׁם בְּאֶרֶץ הַפְּרִזִּי וְהָֽרְפָאִים". אין קשר בין הפועל הזה לבין הפועל לברוא, בבניין קל, במשמעות ליצור. השורש נקשר ל'בַּרַּה' הערבי במשמעות דומה.
171
שרה אלן שואל/ת: האם מקור המילה צולייגער מיידיש, ומדוע שימשה כדי לתאר אדם עם בעייה פיזית, עקום רגליים וידיים.
רוביק עונה:
'צילייגר' או 'צולייגר' הוא מילת סגי-נהור, ביידיש פירושה המילולי גבר לעניין.
172
אהרלה שואל/ת: מדוע פטיש אויר מכונה קונגו?
רוביק עונה:
שם פטיש האוויר מסוג זה באנגלית הוא קאנגו – kango. השיבוש הקל בעברית אופייני לכלי עבודה באנגלית ומונחים מכניים כמו ג'קסון ל-jig sow (מסור הנימה), אַמְבְּרֶקְס לבלם היד ועוד. מילון אוקספורד מתארך את המונח מ-1920, וקובע שמקורו אינו ידוע.
173
ארנון שואל/ת: שמעתי את אסמה אסד מדברת על הטיפולים שעברה, והמילה סרטן נשמעה שם בערבית. התפלאתי שמדובר באותה מילה כמו בעברית. אז הלכתי לחפש באינטרנט את מקור המילה בעברית ולא מצאתי. האם המקור הוא ערבי?
רוביק עונה:
אכן שם המחלה בערבית הוא סַרַטַן. עם זאת זו גם המילה בארמית סורית: סַרְטְנא. ההופעות הראשונות של המילה במשמעות המחלה הן בימי הביניים, ותיתכן כאן השפעה ערבית אך גם ארמית, ואולי השפעה משולבת. לחיזוק המקור הערבי יש לציין שבערבית זהו גם שמו של המונח האסטרולוגי.
174
יאיר ליאל שואל/ת: מה מקור הביטוי ״ציר״ בהקשר של כביש, או דרך?
רוביק עונה:
השימוש ב'ציר' במשמעות דרך או כיוון הוא גלגול בעברית החדשה של משמעות המילה בתנ"ך: וו שסביבו סובבת הדלת כשהיא נפתחת ונסגרת. מכאן התגלגל הקו המדומה של כדור הארץ בין הקטבים, הקו המדומה המוליך בין קבוצות מדינות בעלות מדיניות משותפת (מדינות הציר, ציר הרשע), ומכאן גם כיוון כללי של התקדמות מנקודה לנקודה.
175
עומר שואל/ת: האם המקצוע גננת באה מלשון לגונן? ( מכיוון שאחד מתפקידה המהותיים של הגננת הוא לגונן על הילדים).
רוביק עונה:
'גננת' נוצרה מן המילה גן, קיצור של 'גן ילדים', ביטוי מתורגם מגרמנית. השורש הוא גנ"ן, וזה גם השורש של המילים הקשורות בהגנה, אבל הזהות בשורש מקרית.
176
שרונה שואל/ת: מהו מקור המילה אפשר, ומתי והיכן הופיעה גם כאפשי.
רוביק עונה:
'אפשר' היא מילה משנאית נפוצה. יש קושרים אותה לשורש פש"ר. 'אפשי' היא חלק מהצירוף המשנאי 'אי אפשי', כאשר 'אֶפֶשׁ' פירושה רצון, ומכאן שפירוש הצירוף הוא 'אינני רוצה', 'אין רצוני'. הדמיון וגם הקרבה במשמעות בין 'אי אפשר' ל'אי אפשי' רבים, אבל זהו דמיון מקרי.
177
איתן בהט שואל/ת: הפציע השחר. אודה אם תשכיל אותי על מקור המילה, והאם אפשר להטות אותה בפעל: השחר פָצַע.
רוביק עונה:
'לפצוע' פירושו לגרום חבלה וגם להבקיע, לחדור בכוח וכדומה. בדרך כלל ההקשרים אלימים, אבל 'הפציע השחר' הוא דימוי משנאי לשחר הבוקע את הלילה. הוא משמש רק בהפעיל וכמעט רק בצירוף הנדון.
178
רותי שואל/ת: לגבי 'עשרת הדברות', מדוע 'דִבֵּר' ולא 'מצווה', או 'פקודה'. ומדוע 'דברות' ולא 'דברים'? מה מקור המילה 'דִבֵּר', האם הכוונה ל'מילה', 'דיבור'? 'דברים שנאמרו'?
רוביק עונה:
המילה 'דיבֵּר' במשמעות דיבור מופיעה פעמיים במקרא, ובהקשר דתי מובהק, כלומר, זה אינו דיבור סתם, אלא בעל תוקף אלוהי. 'עשרת הדיברות' הוא מונח תלמודי, כלומר, הבחירה במונח היא של חכמי התלמוד, ונראה כי הם ניסו לבדל את עשרת הדיברות ממצוות רגילות, ובוודאי מפקודות.
179
אודי שואל/ת: מה מקור מילת היחס לכש- ("לכשאפנה אשנה"), והאם ניתן להשתמש בה בזמנים שאינם עתיד?
רוביק עונה:
'לכש' היא הרכב של שלוש אותיות יחס: לְ+כּ+שֶ, ומקורה בלשון המשנה. זו מעין מילת תנאי-זמן: אחרי שאפעל פעולה מסוימת או אהיה במצב מסוים, אעשה פעולה נוספת. מכאן שהיא תבוא רק אחרי פעלים בעתיד.
180
עורב כחול שואל/ת: המילה "זין" משמשת ככינוי לפין. אבל היא כידוע לי צנזורה של "זרג". השאלה היא מה זה אם כך "זרג" מבחינה אטימולוגית? מאיפה המילה נולדה?
רוביק עונה:
'זין' היא על פי רוב הדעות קיצור של 'זנב', אך יש גם טענה שהיא קיצור של 'זרג'. זוהי מילת סלנג שפירושה הבסיסי איבר מין גברי, ויש ערפל מסוים סביב מקורה. יש רואים בה שיכול אותיות של 'גֶזֶר' על פי צורת האיבר, ויש של 'זֶקֶר', האיבר המזדקר.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >