שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
196
מיקי רינת שואל/ת: האם השם ''פין'' לאיבר המין הגברי מקורו בשפה העברית?
רוביק עונה:
המילה 'פין' מצויה במילוני האקדמיה החל משנת 2009 במשמעות איבר המין הגברי, אף כי השימוש במילה מוקדם יותר. היא נקבעה כך על פי דימיונה למילה האנגלית penis הנהגיית פינֶס, ופירושה המקורי בלטינית זנב. המילה פין מופיעה בתלמוד במשמעות שן או זיז במפתח או מכשיר כלשהו, אף כי היא ככל הנראה במקורה 'חפין', וח' נראתה כה' הידיעה. במשמעות זו היא מילה זהה למילה באנגלית pin.
197
נרקיס שואל/ת: מה מקור המילה ״סידקית״? הכוונה לחנות לממכר מוצרי תפירה וכו׳.
רוביק עונה:
'סדקי' הוא בתלמוד מוכר חפצים שימושיים קטנים, בעיקר לבית ולמלאכות מסוימות. 'סדקית' היא מה שהוא מוכר. אין השערות מבוססות על מקור המילה. יש קושרים אותה ל'סדק', אך הקישור מאולץ.
198
רויטל שואל/ת: מה ידוע על המילה תכלית? אמנם נמצאת בתנ"ך אך יחידאית, ובטח לא במשמעות של עכשיו. צודקת? מה המקור לשינוי?
רוביק עונה:
תכלית אינה מילה יחידאית, היא מופיעה בתנ"ך 5 פעמים, כולן בספרים המאוחרים כגון נחמיה ואיוב, והמרחק בינה למשמעות המקובלת היום אינו רב כל כך. 'תכלית' פירושה בתנ”ך קצה או גבול, המצב הקיצוני, כמו בצירוף 'תכלית שנאה' בתהלים. באיוב נאמר: "קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ, וּלְכָל־תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר, אֶבֶן אֹפֶל וְצַלְמָֽוֶת" (כח 3). 'תכלית' כאן היא המטרה הסופית, הכיוון שאליו הולכים הדברים, בהקבלה ל'טֶלוֹס' היווני. בלשון חכמים המילה קיבלה משמעות מתונה יותר: מטרה או מגמה, כמו בביטוי "תכלית חכמה", כלומר, מטרתה של החוכמה, וזה השימוש המקובל היום בעברית הבינונית. ביידיש זכתה המילה להנמכה אירונית. 'תכלית', הנהגית תַכְלֶס במלעיל, היא המטרה המעשית, התוצאות המעשיות של מעשים או דיבורים גבוהים. במשמעות זו השתלבה 'תַכְלֶס', תכלית בהגייה ידישאית, בסלנג הישראלי, ולימים גם נשחקה לסמן שיח או מילה סתמית.
199
אביב כהן שואל/ת: מה מקור המילה ״שכול״, והאם יש לה מקבילות בשפות אחרות? (אינני מכיר אף מקבילה).
רוביק עונה:
המילה 'שְכול' מופיעה שלוש פעמים בתנ"ך, ונקשרת לאובדן בנים. גם שם התואר שַכּול מופיע, ומתייחס לבני אדם ולבעלי חיים. המילה המקבילה לשְכול באנגלית היא bereavement.
200
אביגיל אורן שואל/ת: מדוע פעולת החזקה המתמטית נקראת חֶזְקָה?
רוביק עונה:
'חזקה' במשמעות המתטית היא תרגום של המילה האנגלית המקבילה power. המילה מופיעה במילוני ועד הלשון משנת 1933. יתכן שיש כאן השפעה ישירה על העברית של המילה הגרמנית Potenz.
201
אריאל נובופלנסקי שואל/ת: מה מקור המילה "אזור" (region) בעברית?
רוביק עונה:
בתנ"ך ובלשון חכמים 'אֵזור' פירושה חגורה, אבנט וכדומה. השימוש ב'אֵזור' במשמעות תחום גיאוגרפי מופיע בספרות ההשכלה. אליעזר בן יהודה מזכיר את הצירוף 'אזור הארץ' בכתבים המדעיים של ברוך לינדא שפעל בסוף המאה ה-18 וראשית ה-19. החוליה המקשרת בין המשמעות התנכית לחדשה היא בכמה שימושים בלשון ימי הביניים המתייחסים ל'אזור' כחלק התחום בין גבולות, בדומה לחגורה. 'שיר אזור' הוא בשירה העברית והערבית בית מיוחד המופיע בין בתי שיר רגילים. כמו כן בכתבים מדעיים בימי הביניים 'אזור' הוא תחום גלגל המזלות.
202
רותי שואל/ת: במקום לומר 'הטוב ביותר' אנחנו נוהגים לומר ״הכי״ טוב. מהו מקור המילה ״הכי״?
רוביק עונה:
'הכי' התגלגלה מן התנ"ך, אך הגלגול מפותל למדי. 'הכי' היא מילת שאלה במשמעות 'האם'. היא מופיעה חמש פעמים בתנ"ך, ומורכבת מה' שאלה ו'כי' במשמעות אִם. אחת מהופעות 'הכי' צצה באמצע הפסוק ולפני שם תואר, והיא מתייחסת לאבישי בן צרויה: "מִן־הַשְּׁלֹשָׁה הֲכִי נִכְבָּד, וַיְהִי לָהֶם לְשָׂר" (שמואל ב כג 19). השימוש החריג הזה נתפס כמעצים, ומכאן התגלגל לעברית החדשה כמעצים עצמאי, מנותק ממקורו כמילת שאלה. השימוש נעשה כבר בפיוטים ובכתבי חוקרים קדמונים של העברית. הבלשן נפתלי טור סיני סבור שמדובר בטעות סופר, וכי על פי דברי הימים צריך היה לכתוב 'הינו נכבד'.
203
איתי שואל/ת: מה מקור המלה מופת?
רוביק עונה:
'מופת' מופיעה 36 פעמים בתנ"ך. בדרך כלל פירושה מאגי – נס או פלא, אך בכמה מקרים, בספרות המאוחרת, פירושה משל ודוגמה. למילה אין מקבילות בשפות שמיות המוכרות לנו, ואינה קשורה לשורש כלשהו.
204
בן טל שואל/ת: ניסיתי למצוא בכל מקורם את מקור המילה פלונטר ללא הצלחה. האם תוכל לעזור?
רוביק עונה:
פלונטר היא מילה ביידיש, שפירושה תסבוכת.
205
דון אליאור שואל/ת: מה מקור המילה צ'אפחה?
רוביק עונה:
'צ'פחה' היא מילה בערבית העירקית, ופירושה 'מכה על הראש', לאו דווקא בכוונה אלימה. מן הצ'פחה נולד הנוהג הישראלי לטפוח על עורפו של מי שזה עתה הסתפר ולומר 'ספיחס'. הדרך הירושלמית לברך את המסתפר הטרי היא 'צ'פיחס'.
206
דליה נבו שואל/ת: מה המקור של מר (טיפה) ומה המקור של רי (מים רבים). חיפשתי הרבה ולא הצלחתי לפנעח.
רוביק עונה:
שתי המילים במשמעות זו מופיעות בתנ"ך. 'מר' במשמעות טיפה מופיעה פעם אחת בישעיהו: "הן גויים כמר מדלי נחשבו", ובשפה הספרותית ניתן לשמוע את הביטוי "מר מדלי", טיפה במיכל גדול. אין מקור ידוע למשמעות זו של 'מר'. 'רי' מופיעה פעם אחת באיוב במשמעות גשם היורד בכמות גדולה בזמן קצר: "אַף־בְּרִי יַטְרִיחַ עָב" (לז 11), והיא נקשרת לשורש רו"ה ולמילה רוויה. יש לצין שמסורת תלמודית רואה את "אף בְּרִי" כמלאך, שר הגשם, ושם זה משולב יפה בפיוט של אלעזר הקליר לתפילת הגשם.
207
יוסי בן בסט שואל/ת: מאיפה מגיע השורש של רביכה?
רוביק עונה:
השורש הוא רב"ך, והוא מופיע שלוש פעמים בתנ"ך, כולן בבניין הופעל: "סולת מורבֶּכֶת, חלות בלולות בשמן". הפועל מתייחס להכנת תבשילים באמצעות בלילתם בשמן, ממש כמו בימינו. מקור השורש אכדי ויש לו מקבילה ערבית. המילה 'רביכה' מופיעה בתלמוד.
208
עמי שואל/ת: מה מקור המילה גרר?
רוביק עונה:
השורש גר"ר מופיע חמש פעמים בתנ"ך בבניינים שונים ובמשמעויות שונות, שתיים מהן במשמעות המקובלת היום של סחיבה ומשיכה. בלשון חכמים השימוש בו במשמעות זו התרחב מאוד. גְרָר המשמשת היום היא גירסה עברית חדשה בעקבות המונח התלמודי הארמי גררא, המוכר גם מהצירוף 'אגב גררא', במשמעות כבדרך אגב, או בלשון ימינו, על הדרך. לשורש גר"ר מקבילות באכדית, ערבית ועוד.
209
פיני צור שואל/ת: המושג "קרנבל" מעורר מחלוקת הנוגעת למקורו. שתי דעות בעיקר. האחת משייכת את שורשיו ל"קרנה" - בשר ומתפתלת למדי בקישורה. השנייה, אותה מביא נתן שפיגל בספרו "תולדות הטרגדיה היוונית" (עמ' 30-31), מבוססת על אדני carrus navalis, עגלתו, ספינתו של דיוניסוס, נשמעת הרבה יותר הגיונית. התפסוק?
רוביק עונה:
רוב המילונים, כולל מילון אוקספורד, נוטים אחרי הגירסה שקרניבל קשור בבשר: הוא התגלגל לאיטלקית מלטינית, שבה carnem levare פירושה הסרה של בשר, ומכאן שמדובר בחג שכולו אכילת בשר. מילונו המצוין של יוסף שיפלי רואה בהסבר זה את "העמדה המקובלת" ומציע, גם אם לא בביטחון, את העמדה אותה הציג גם שפיגל, לפיה מקור הקרנבל הוא אכן carrus navalis, ספינות שימשו לטקסים עתיקים ביוון העתיקה. לפסוק קשה, אבל אני נוטה לעמדתו של שפיגל.
210
שירה שואל/ת: מה מקור המילה עונה, עונות השנה?
רוביק עונה:
'עונה' היא מילה תלמודית נפוצה, המופיעה בתנ"ך, בספר שמות, בהקשר לימי הווסת של האשה: "שארה כסותה ועונתה לא יגרע". היא מקבילה ואולי מושפעת מהמילה הארמית עונְתא, וניתן לקשור אותה למילה התנכית 'עֵת', בעיקר על רקע העובדה שהמילים המקבילות ל'עת' בשפות שמיות שונות מכילות נ' אחרי ע'.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >