שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
196
רן לוטן שואל/ת: האם מוכרת לך המילה אז'ון? מזכרוני זה ביטוי סלנג ישן לפרחח מגונדר ושחצן.
רוביק עונה:
המילה אינה מוכרת ואינה מופיעה במילונים. הזוכרים מוזמנים לכתוב לאתר ויצוטטו.
197
אביבה אסטרינסקי שואל/ת: מה המקור למילת הסלאנג בילדותינו: ״דוּקְש״. השתמשנו בה לתיאור אדם גבוה ו״בריא״.
רוביק עונה:
'דוקש' היא מילת סלנג שנעלמה מחיינו לחלוטין. היא מופיעה בכרך הראשון של מילון הסלנג של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה, וההגדרה: כינוי לאדם גדול מימדים, ענק, מסורבל, גבוה ושמן. דוגמה לשימוש: "איך מזג האוויר למעלה, יה דוקש?" המילון אינו מביא מקור וגם הזירה הלשונית לא מצאה מקבילה. יתכן שהמילה נוצרה בעקבות דמות פלמחאית. הציבור מוזמן להציע.
198
אוריה שואל/ת: מה מקור המילה פטריה? מתי היא הופיעה?
רוביק עונה:
המילה 'פטריה' מופיעה לראשונה במשנה, במסכת עוקצין, ואחר כך בתלמוד, בסמיכות ל'כמהין'. הרמז היחיד על מקורה הוא במילה הערבית המקבילה פֻטְרַה. השורש העברי פט"ר במשמעות הוציא או שחרר יכול להיקשר לפטרייה הצצה מן האדמה, אך זו השערה בלבד.
199
יוחאי שואל/ת: מה מקור המילה התעמרות?
רוביק עונה:
התעמרות היא שם הפעולה של הפועל 'התעמר'. הפועל במשמעות התעלל מופיע פעם אחת במקרא, בספר דברים, שם מורים שאין להתעמר בשפחה. לשורש עמ"ר במשמעות זו מקבילות בכמה שפות שמיות.
200
ירדן זיו שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור המילה 'רבבה', במובן של עשרת אלפים ומהיכן הגיעה לתנ"ך. האם היא הייתה בשימוש בזמן אחר מהמילה 'ריבוא'?
רוביק עונה:
הן 'ריבוא' והן 'רבבה' הן מילים מקראיות, מהספרים המוקדמים בתנ"ך. ריבוא נחשבת צורה משנית של רבבה. השורש הוא רב"ב, המתייחס לגודל, ומכאן מילים כמו רוב, רבים, רב (במשמעות גדול בתורה) ועוד.
201
מיכל רגבי שואל/ת: המִשְלָמָה ביפו. מה מקור השם ומה משמעותו?
רוביק עונה:
המשלמה (נכתבת בפרסומים רשמיים בכתיב מלא: המישלמה) היא מוסד של עיריית תל אביב שנועד לשיפור ושיקום יפו. המילה הומצאה על ידי פרנסי העירייה ואין לה שימוש אחר. היא מתייחסת ככל הנראה לכך שיש עבודות ורעיונות שיש להשלים כדי להפוך את יפו למקום טוב יותר. הממציא הישר של המילה מתבקש להתקשר לאתר הזירה הלשונית.
202
מיכל שואל/ת: מה השורש של המילה אפסנאות?
רוביק עונה:
במקורה 'אפסנאות' אינה מילה שמית, ואין לה שורש. היא גלגול מודרני של המילה התלמודית אפסניה, בעקבות המילה היוונית אופּסוניה במשמעות סיפוק מצרכים ומזון. בעקבותיה נגזר בעברית החדשה שורש חדש: אפס"ן, שיש לו שימושים רבים בבניין פיעל (לאפסן) ופוּעל (מאופסן).
203
עמיקם רז שואל/ת: מהו מקור המילה אוּף (ביטוי של חוסר שביעות רצון או חוסר סבלנות)?
רוביק עונה:
המקור ביידיש. במילון יידיש-אנגלית של ויינרייך מופיע הערך אוף, התרגום שלו phew! שפירושו באנגלית גם תיעוב, בעיקר בעקבות ריח לא נעים, וגם תחושות הקלה. המילה אופא מופיעה גם היא באותו מילון, ותרגומה whew! – מילת המבטאת הקלה. למילה אופי אונומטופאי והיא מזכירה את השימוש ב-פפפפפפפפפפפ בשפת הרשת לביטוי של תיעוב ובוז, וכן את 'איף', גלגול של 'אוף'.
204
איל פלד שואל/ת: אני מורה למתמטיקה בתיכון. מה מקור השם נגזרת?
רוביק עונה:
'נגזרת' נכנסה למילון המתמטיקה העברי כבר בשנות השלושים של המאה הקודמת, במסגרת מילוני ועד הלשון. היא מוצגת כתרגום ממונחים באנגלית על בסיס המילה derivative. הפועל to derive פירושו גזר (או הקיש) דבר מתוך דבר.
205
בני לשם שואל/ת: כילדים שרנו, כשאנחנו מחזיקים חלזון ביד: "בעראלע בעראלע צא החוצה, אמא ואבא יתנו לך עוגה". מה המקור של המילה "בעראלע"?
רוביק עונה:
בֶּרָלֶה הוא שם חיבה גלותי לילדים ששמם היה בֶּר, בֶּרְל או בעברית דוב. השיר הוא גירסה עברית של שיר ילדים פולני דומה, שגיבורו היה דב. פנינה קז כתבה סדרה פופולרית לילדים על חילזון בשם ברלה שמבקשים ממנו לצאת מן הקונכיה, אך על פי לוח הזמנים נראה שהשיר העממי קדם לסדרה.
206
נוגה שואל/ת: מה מקורה ומשמעותה של המילה פרצוף? מה ההבדל בינה לבין פנים? האם ביהדות יש משמעות רוחנית למילה פרצוף?
רוביק עונה:
'פרצוף' מופיעה לראשונה במשנה, במסכת יבמות, והיא מילה נרדפת ל'פנים'. מקורה ביוונית, צורה עברית של המילה היוונית prosopon באותה משמעות, בעקבות pros ops, מילולית: לפני העיניים. בתלמוד, במסכת ברכות, נכתב: "דו פרצופין ברא הקדוש ברוך הוא באדם הראשון, שנאמר אחור וקדם צרתני". אין לראות כאן משמעות רוחנית.
207
גיא שואל/ת: למדתי היום כי המילה כְּרִית משמעה קו הקצף הלבן שיוצרת השתברות הגלים על החוף. אהבתי במיוחד את עצם המחשבה להעניק למראה זה מילה ייחודית בעברית. שאלותיי הן מה מקור השם (אולי כריתה, לציון קו ההפרדה בין המים והחוף?)
רוביק עונה:
בספר מלכים א יז מצווה אלוהים על אליהו ללכת ולהסתתר בנחל כְּרית. בתלמוד הירושלמי מופיעה המילה במשמעות זרם מים או משבר הגלים: "והיו הגשמים מטפטפין ויורדין ושחה ושתה ואמר כזה אין בו משום גילוי ועד היכן? ... עד כדי שתפוח הכְּרית". הכוונה אכן למשבר הגלים, היוצר קצף. כמה מסופרי העברית המודרנית אימצו את המילה, וזלמן שניאור אפילו משתמש במקור: "ואם ישוך ים זועף ותפוח הכְּרית", אך היא נשארה נדירה ובלתי מוכרת. יש קושרים אותה למילה הערבית כֻּרָה, במשמעות כדור של מים.
208
יוסף שואל/ת: מה מקור המילה ריבה?
רוביק עונה:
בן יהודה חידש את המילה בעקבות מילה ערבית קרובה: רֻבּ (פירות מעובים באמצעות בישול) וכן מירַבּ. במאמר בעיתונו הוא טוען כי ריבה היא "מילה חדשה שהיא ישנה". הוא מצטט את התלמוד הירושלמי שבו מופיעה המילה הלא מנוקדת רבה כתבשיל פירות בשמן או בסוכר. טענתו לא התקבלה על ידי פרשני התלמוד, שאמרו שיש לקרוא את המילה רַבָּה (כלומר, מרובה) או אפילו רַכָּה.
209
צ. שואל/ת: מה מקור המילה חטיף? מי המציא אותה ומתי?
רוביק עונה:
המילה 'חטיף' הומצאה על ידי חברת גבעול, חברת אחות של אוסם, במוצר חדש, אוכל צמחי על בסיס דגנים, שנכנס לשוק ב-1965. שמו האנגלי הוא סנייקס, והשם העברי שנקבע לו הוא 'חטיפים'. ב-1975 הוציאה אוסם לשוק "סדרה חדשה של חטיפים - ביסלי". נראה שהפופולריות של ביסלי סייעה להפצת המילה החדשה, והמוצלחת עד מאוד.
210
רמי דיין שואל/ת: מה מקור המילה דעץ או רעץ שביטוי "כתב דעץ/רעץ".
רוביק עונה:
לפי המקורות הצורה המקורית היא דעץ. בארמית הפועל דעץ פירושו תחב, החדיר. בערבית דע'צ פירושו עלה על גדותיו.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >