שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
196
לייב שואל/ת: אם אדם עטור זיפים, האם הוא מזויף או מזופת? ומה המקור למילה זיוף?
רוביק עונה:
'זיף' היא מילה תלמודית שמקורה ארמי. שם התואר המתאים לאדם עטור זיפים הוא 'זיפני'. גם הפועל 'לזייף' והמילה 'מזויף' מקורם בלשון חכמים, אך לא נראה קשר כלשהו בינם לבין זיפי הזקן.
197
רינה שלף שואל/ת: מה מקור השורש קר"ב, והביטוי ״קירוב לבבות״? האם השורש בא מהאכדית או משפה קדומה אחרת?
רוביק עונה:
השורש קר"ב והפעלים הנגזרים ממנו מוכר בארמית ובאוגריתית, כך שנראה שיש כאן השפעה מאוחרת יחסית. עם זאת חסר לנו מידע על דמדומיה של השפה העברית, מאחר שהטקסט הכתוב המוכר לנו, התנ"ך, נוצר מאות שנים לאחר שהשפה כבר שימשה את השבטים השונים. הביטוי "קירוב לבבות" מאוחר, ומופיע בכתבים שונים מתקופת ימי הביניים.
198
שדמה שואל/ת: מה מקור המילה 'תורף', כמו 'בתורף הדברים', והאם יש קשר בינה לבין המילה 'תורפה' כמו בנקודת תורפה?
רוביק עונה:
'תורף' בתלמוד הוא המקום בשטר שבו נכתבים פרטי השטר החשובים, כמו הסכום, התאריך, האנשים המעורבים וכדומה. בעקבות זאת הורחבה המשמעות בלשון ימי הביניים למשמעות העיקר, הדבר החשוב, "תורף הדבר". חוקרי השפה לא מצאו למילה מקור כלשהו בעברית עצמה או בשפות משפיעות, ומכאן שלא נמצא קשר ל'תורפה'.
199
איתי שואל/ת: מה מקור המילה 'הֵנָה' במובן של כאן? האם הה"א הסופית היא ה' המגמה כמו במילים העירה, מצרימה וכו'? מה שאומר שהמלה המקורית היא הן?
רוביק עונה:
מילים קרובות ל'הֵנָה' מופיעות באכדית ובערבית. 'הֵן' היא מילה במשמעויות שונות שאינן מעידות על מעבר ממקום למקום. נראה שה' כאן היא מקורית, ואינה ה' המגמה.
200
יצחק שגב שואל/ת: מה מקור המושג שנורגריסט?
רוביק עונה:
שנוּרגֶריסְט היא מסגרת עץ שאליה מחוברים חבלים בשתי וערב, כדי לסמן את מיקומם המדויק של עמודי הבית לפני יציקתם. בדומה למונחי בניין רבים גם זו מילה גרמנית: Schnurgerüst. המילה הגרמנית מורכבת משתי מילים: Schnur – חבל, Ggerüst – שלדה או פיגום.
201
מאור שואל/ת: מה מקור המילה בימבה? חשבתי לתומי שהשם נולד עקב סדרה מצוירת משנות התשעים, אבל שם קראו למכונית בינבה.
רוביק עונה:
אין ספק ש'בימבה' הוא מותג שנקבע בעקבות הסדרה שבה בינבה היא מכונית מצוירת לילדים. חילופי מ'-נ' לשני הכיוונים נפוצים בשפה, ובמקרה זה נוח יותר להגות בימבה מאשר בינבה.
202
רחל דוידס שואל/ת: מה השורש של הפועל "מַמרים" או להמרות (אי ציות)?
רוביק עונה:
השורש הוא 'מר"ה'. הפועל להמרות, כלומר, לא לציית, מופיע בתנ"ך בכמה הופעות, ביניהן גם בצורה 'למרות'. גם הפועל מָרָה במשמעות לא ציית מופיע בתנ"ך.
203
שי קוסטין שואל/ת: מהו מקור הביטוי "לסגור", בהקשר הצבאי של "לסגור שבת", "לסגור חג" וכו' במשמעות של להישאר בשבת בבסיס?
רוביק עונה:
השימוש ב'סגר' במשמעות הצבאית הוא התפתחות פנימית בשפת הצבא, ולא נראה שיש כאן השפעה חיצונית. לפועל 'סגר' בכלל שימושים רבים לצד המשמעות הבסיסית, כמו 'לסגור עיסקה', לסגור תקופת זמן: "חשבתי על זה שאני כבר אוטוטו סוגר שלושים" (בסיפור של אתגר קרת), לסגור שחקן יריב במשחקי כדור ועוד. 'לסגור שבת' נוצר בהשפעת הפועל להשלים: להשלים את מעגל השבת בבסיס, בעוד היציאה לחופשה פותחת או שוברת את ההישארות בבסיס.
204
חנניה שוורץ שואל/ת: מה המקור של המילה ניסיון? האם יש קשר בין לנסות כניסיון לבין להעלות על נס? בדברים ד לד נאמר "או הניסה אלקים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי". אפשר להבין זאת כהרמה או שהעמיד עצמו בנסיון המופתים.
רוביק עונה:
הפועל ניסה מתייחס בעברית לניסיון, וכך בכל הופעותיו הרבות בתנ"ך. מבחינה זו אין לו קשר למילה נס במשמעות דגל, ובהרחבה מופת. מקור המילה נס אינו ברור, אך יש חושבים שיש כאן גלגול משני של הפועל נשא. פרשני המקרא הרבים כולל רש"י נוהגים לקשור את הפועל ניסה לנס, אך נראה שמדובר במדרש לשוני.
205
מיכאל אביאל שואל/ת: כיצד נוצרה המילה פרסום?
רוביק עונה:
מקור המילה בתלמוד, גם כשם עצם (פרסום) וגם כפועל. פירושה שם הודעה ברבים, המשמעות הצרכנית-תקשורתית היא מודרנית. יש מחלוקת על מקורם של המילה והפועל. חלק מהחוקרים סבורים שזו הרחבה של הפועל פרס, כלומר, התפשט ברבים. חוקרים אחרים קושרים את המילה והפועל למילה היוונית parresia, שהיא מקור המילה פרהסיה. בשני המקרים תוספת המ' אינה מוסברת.
206
הודיה שואל/ת: מדוע יש ב' דגושה במילה 'רבנים', וכן במילה 'רבנית', (או שאין זו אלא טעות?) וכן, מה השורש של מילה זו?
רוביק עונה:
השורש של המילה רַבָּני, רַבָּנים, רַבָּנות וכדומה הוא רב"ב, המתייחס לגדולה מהותית או מספרית, ומכאן גם רבים, ריבון, רבבה וכדומה. הב' הדגושה מייצגת את הב' הכפולה שבשורש.
207
חיה פלק שואל/ת: מה מקור המילה "טריז"?
רוביק עונה:
טריז' היא מילה ארמית המופיעה בתלמוד, במסכת שבת. המשמעות שלה מפוקפקת,' והמילה אינה מוכרת בשפות אחרות. בגירסאות מסוימות היא נכתבת 'טורין', כך שיתכן שיש כאן טעות סופרים. הרשב"א סבור שמדובר בחלק מבגד: "טריז בלשון פרסי חתיכת בגד שתופרין בשפת החלוק כמין כיס לשום בו מעות שקורין אותו אלגי"ב והוא רחב מלמטה והולך ומתקצר עד כאצבע מלמעלה". הדעה המקובלת היא שמדובר ביתד.
208
איריס שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור המילה "נא" לגבי בשר נא לא מבושל.
רוביק עונה:
המילה 'נא' מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בספר שמות: "אל תאכלו ממנו נא". בערבית נמצא במקביל הפועל נָאאַ – היה לא מבושל.
209
דניאל שואל/ת: על קרטוני החלב היו השבוע מילים לועזיות ומקבילותיהן בעברית. המילה העברית לז'קט הייתה מקטורן, אבל מקטורן זו מילה עם צליל לועזי אולי יווני. מה המקור?
רוביק עונה:
'מקטורן' מופיעה בתלמוד. המקור אינו יווני אלא לטיני: amictorium, בגד שמשליכים על הגוף.
210
יואב שואל/ת: מה מקור המילה היולי?
רוביק עונה:
הִיוּלִי היא מילה שנכנסה לעברית בספרות ימי הביניים ומופיעה בספרו של הרמב"ם מורה נבוכים, במשמעות 'ראשוני, פרימיטיבי. המילה הושאלה מערבית, שבה נוצרה על בסיס המילה היוונית hyle שפירושה עץ או חומר. אצל הרמב"ם מופיעה גם המילה הִיוּלָנִי.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >