שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
211
סיגל אביאל שואל/ת: מה מקור המילה סיגוף והשורש סגף?
רוביק עונה:
הפועל 'סיגף' מופיע בתלמוד, ושֵם הפעולה 'סיגוף' במדרשים. לגבי המקור יש דעות שונות. דעה אחת רואה בהו צורה קרובה לפועל סכף, שפירושו החליש, ריפה את רוחו של מישהו. יש קושרים אותו לפועל האכדי sakapu הקשור להשלכה. דעה מקובלת פחות היא שסגף הוא צורת ספעל (ס+פעל) של השורש נג"ף.
212
שני בראל שואל/ת: אני מחפשת את מקור ושורש המילה "פיננסי", וגוגל לא עוזר לי בכך. נראה לי שזו לא מילה בעברית.
רוביק עונה:
'פיננסי' היא צורה עברית של שם התואר האנגלי financial ואינה חלק משיטת השורשים. המילה finance המתייחסת לכספים ולמימון הגיעה לאנגלית מן הצרפתית העתיקה, ובנויה על הפועל finer, הקשור למילה הצרפתית fin, סוף. מקור המילה הוא אפוא 'הסדרת חוב, הבאת חוב לידי סיום'. במאה ה-19 הוא הורחב לכל תחום הכספים.
213
מיקי רינת שואל/ת: האם השם ''פין'' לאיבר המין הגברי מקורו בשפה העברית?
רוביק עונה:
המילה 'פין' מצויה במילוני האקדמיה החל משנת 2009 במשמעות איבר המין הגברי, אף כי השימוש במילה מוקדם יותר. היא נקבעה כך על פי דימיונה למילה האנגלית penis הנהגיית פינֶס, ופירושה המקורי בלטינית זנב. המילה פין מופיעה בתלמוד במשמעות שן או זיז במפתח או מכשיר כלשהו, אף כי היא ככל הנראה במקורה 'חפין', וח' נראתה כה' הידיעה. במשמעות זו היא מילה זהה למילה באנגלית pin.
214
נרקיס שואל/ת: מה מקור המילה ״סידקית״? הכוונה לחנות לממכר מוצרי תפירה וכו׳.
רוביק עונה:
'סדקי' הוא בתלמוד מוכר חפצים שימושיים קטנים, בעיקר לבית ולמלאכות מסוימות. 'סדקית' היא מה שהוא מוכר. אין השערות מבוססות על מקור המילה. יש קושרים אותה ל'סדק', אך הקישור מאולץ.
215
רויטל שואל/ת: מה ידוע על המילה תכלית? אמנם נמצאת בתנ"ך אך יחידאית, ובטח לא במשמעות של עכשיו. צודקת? מה המקור לשינוי?
רוביק עונה:
תכלית אינה מילה יחידאית, היא מופיעה בתנ"ך 5 פעמים, כולן בספרים המאוחרים כגון נחמיה ואיוב, והמרחק בינה למשמעות המקובלת היום אינו רב כל כך. 'תכלית' פירושה בתנ”ך קצה או גבול, המצב הקיצוני, כמו בצירוף 'תכלית שנאה' בתהלים. באיוב נאמר: "קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ, וּלְכָל־תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר, אֶבֶן אֹפֶל וְצַלְמָֽוֶת" (כח 3). 'תכלית' כאן היא המטרה הסופית, הכיוון שאליו הולכים הדברים, בהקבלה ל'טֶלוֹס' היווני. בלשון חכמים המילה קיבלה משמעות מתונה יותר: מטרה או מגמה, כמו בביטוי "תכלית חכמה", כלומר, מטרתה של החוכמה, וזה השימוש המקובל היום בעברית הבינונית. ביידיש זכתה המילה להנמכה אירונית. 'תכלית', הנהגית תַכְלֶס במלעיל, היא המטרה המעשית, התוצאות המעשיות של מעשים או דיבורים גבוהים. במשמעות זו השתלבה 'תַכְלֶס', תכלית בהגייה ידישאית, בסלנג הישראלי, ולימים גם נשחקה לסמן שיח או מילה סתמית.
216
אביב כהן שואל/ת: מה מקור המילה ״שכול״, והאם יש לה מקבילות בשפות אחרות? (אינני מכיר אף מקבילה).
רוביק עונה:
המילה 'שְכול' מופיעה שלוש פעמים בתנ"ך, ונקשרת לאובדן בנים. גם שם התואר שַכּול מופיע, ומתייחס לבני אדם ולבעלי חיים. המילה המקבילה לשְכול באנגלית היא bereavement.
217
אביגיל אורן שואל/ת: מדוע פעולת החזקה המתמטית נקראת חֶזְקָה?
רוביק עונה:
'חזקה' במשמעות המתטית היא תרגום של המילה האנגלית המקבילה power. המילה מופיעה במילוני ועד הלשון משנת 1933. יתכן שיש כאן השפעה ישירה על העברית של המילה הגרמנית Potenz.
218
אריאל נובופלנסקי שואל/ת: מה מקור המילה "אזור" (region) בעברית?
רוביק עונה:
בתנ"ך ובלשון חכמים 'אֵזור' פירושה חגורה, אבנט וכדומה. השימוש ב'אֵזור' במשמעות תחום גיאוגרפי מופיע בספרות ההשכלה. אליעזר בן יהודה מזכיר את הצירוף 'אזור הארץ' בכתבים המדעיים של ברוך לינדא שפעל בסוף המאה ה-18 וראשית ה-19. החוליה המקשרת בין המשמעות התנכית לחדשה היא בכמה שימושים בלשון ימי הביניים המתייחסים ל'אזור' כחלק התחום בין גבולות, בדומה לחגורה. 'שיר אזור' הוא בשירה העברית והערבית בית מיוחד המופיע בין בתי שיר רגילים. כמו כן בכתבים מדעיים בימי הביניים 'אזור' הוא תחום גלגל המזלות.
219
רותי שואל/ת: במקום לומר 'הטוב ביותר' אנחנו נוהגים לומר ״הכי״ טוב. מהו מקור המילה ״הכי״?
רוביק עונה:
'הכי' התגלגלה מן התנ"ך, אך הגלגול מפותל למדי. 'הכי' היא מילת שאלה במשמעות 'האם'. היא מופיעה חמש פעמים בתנ"ך, ומורכבת מה' שאלה ו'כי' במשמעות אִם. אחת מהופעות 'הכי' צצה באמצע הפסוק ולפני שם תואר, והיא מתייחסת לאבישי בן צרויה: "מִן־הַשְּׁלֹשָׁה הֲכִי נִכְבָּד, וַיְהִי לָהֶם לְשָׂר" (שמואל ב כג 19). השימוש החריג הזה נתפס כמעצים, ומכאן התגלגל לעברית החדשה כמעצים עצמאי, מנותק ממקורו כמילת שאלה. השימוש נעשה כבר בפיוטים ובכתבי חוקרים קדמונים של העברית. הבלשן נפתלי טור סיני סבור שמדובר בטעות סופר, וכי על פי דברי הימים צריך היה לכתוב 'הינו נכבד'.
220
איתי שואל/ת: מה מקור המלה מופת?
רוביק עונה:
'מופת' מופיעה 36 פעמים בתנ"ך. בדרך כלל פירושה מאגי – נס או פלא, אך בכמה מקרים, בספרות המאוחרת, פירושה משל ודוגמה. למילה אין מקבילות בשפות שמיות המוכרות לנו, ואינה קשורה לשורש כלשהו.
221
בן טל שואל/ת: ניסיתי למצוא בכל מקורם את מקור המילה פלונטר ללא הצלחה. האם תוכל לעזור?
רוביק עונה:
פלונטר היא מילה ביידיש, שפירושה תסבוכת.
222
דון אליאור שואל/ת: מה מקור המילה צ'אפחה?
רוביק עונה:
'צ'פחה' היא מילה בערבית העירקית, ופירושה 'מכה על הראש', לאו דווקא בכוונה אלימה. מן הצ'פחה נולד הנוהג הישראלי לטפוח על עורפו של מי שזה עתה הסתפר ולומר 'ספיחס'. הדרך הירושלמית לברך את המסתפר הטרי היא 'צ'פיחס'.
223
דליה נבו שואל/ת: מה המקור של מר (טיפה) ומה המקור של רי (מים רבים). חיפשתי הרבה ולא הצלחתי לפנעח.
רוביק עונה:
שתי המילים במשמעות זו מופיעות בתנ"ך. 'מר' במשמעות טיפה מופיעה פעם אחת בישעיהו: "הן גויים כמר מדלי נחשבו", ובשפה הספרותית ניתן לשמוע את הביטוי "מר מדלי", טיפה במיכל גדול. אין מקור ידוע למשמעות זו של 'מר'. 'רי' מופיעה פעם אחת באיוב במשמעות גשם היורד בכמות גדולה בזמן קצר: "אַף־בְּרִי יַטְרִיחַ עָב" (לז 11), והיא נקשרת לשורש רו"ה ולמילה רוויה. יש לצין שמסורת תלמודית רואה את "אף בְּרִי" כמלאך, שר הגשם, ושם זה משולב יפה בפיוט של אלעזר הקליר לתפילת הגשם.
224
יוסי בן בסט שואל/ת: מאיפה מגיע השורש של רביכה?
רוביק עונה:
השורש הוא רב"ך, והוא מופיע שלוש פעמים בתנ"ך, כולן בבניין הופעל: "סולת מורבֶּכֶת, חלות בלולות בשמן". הפועל מתייחס להכנת תבשילים באמצעות בלילתם בשמן, ממש כמו בימינו. מקור השורש אכדי ויש לו מקבילה ערבית. המילה 'רביכה' מופיעה בתלמוד.
225
עמי שואל/ת: מה מקור המילה גרר?
רוביק עונה:
השורש גר"ר מופיע חמש פעמים בתנ"ך בבניינים שונים ובמשמעויות שונות, שתיים מהן במשמעות המקובלת היום של סחיבה ומשיכה. בלשון חכמים השימוש בו במשמעות זו התרחב מאוד. גְרָר המשמשת היום היא גירסה עברית חדשה בעקבות המונח התלמודי הארמי גררא, המוכר גם מהצירוף 'אגב גררא', במשמעות כבדרך אגב, או בלשון ימינו, על הדרך. לשורש גר"ר מקבילות באכדית, ערבית ועוד.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >