שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
226
חיליק שואל/ת: מה מקור המילה צבא?
רוביק עונה:
'צבא' היא אחת המילים הנפוצות בתנ"ך. היא מופיעה 484 פעמים, בדרך כלל בהקשר מלחמתי, אבל גם כדימוי קוסמולוגי: צבא השמים, השמש והכוכבים. אלוהים הוא מפקד העולם: 'ה' צבאות'". המילה מוכרת גם בשפת אוגרית.
227
יפה טביבי שואל/ת: מה מקור המילה גרון? האם יש קשר למילה גרון בספרדית Garganta?
רוביק עונה:
'גרון' מופיעה שמונה פעמים בתנ"ך. היא מילה שמית עתיקה, המוליכה אל המילה האכדית Giranu. היא מילה נטולת שורש, אך בעברית החדשה יש שימוש נדיר בפעלים שנגזרו ממנה, גירן והגרין, המתייחסים לשימוש בעיצרים הגרוניים. אין לה כל קשר למילה הספרדית.
228
מיכל פינקלמן ראובן שואל/ת: קראתי ש"יוזמה" היא מלה שחודשה ע"י אליעזר בן יהודה בעקבות הפסוק מסיפור מגדל בבל "ועתה לא ייבצר מהם כל אשר יזמו לעשות". היות וידוע לנו ש'יזמו לעשות' דברים שליליים (בעיני הסופר שניסח את הדברים) האם לא ניתן להסיק מכך ששורש המילה הינה "זימה"? יעני במובן של "כל אשר זממו לעשות"?
רוביק עונה:
יזמו לעשות אכן מתייחס למזימה, והשורש הוא זמ"ם. זהו גם שורש המילה זימה (נכתבת זִמָּה). המשמעות של זימה במקור היא מזימה, אך היא התרחבה גם למשמעות המינית המשמשת היום.
229
רותי יודוביץ שואל/ת: מה מקור המילה 'שָפַת', בשימוש שפת קומקום.
רוביק עונה:
המקור בתנ"ך, מלכים ב': "שְפוֹת הסיר הגדולה ובַשֵל נזיד", בסיפור האשה השונמית.
230
יוחאי שואל/ת: מה מקור המילה התעשת, והאם יש לה קשר למילה ״עייש״ בערבית?
רוביק עונה:
השורש הנדיר עש"ת משמש בשתי משמעויות, שהקשר ביניהן ככל הנראה מקרי: חוסן או מוצקות (ומכאן עֶשֶת במשמעות פלדה), ומחשבה (ומכאן 'התעשת' במשמעות החליט, שָקַל דבר מה והגיע למסקנה), וכן עשתונות. עייש בערבית פירושו 'חי' והוא מוכר גם משמות משפחה של יהודים, לפעמים כסגולה לחיים אחרי מות צאצא. השורש הוא עי"ש, ואין לראות קשר בינו ל'עש"ת' שבו ת' היא אות שורש.
231
שולה לוצאטי שואל/ת: : אשמח להתייחסותך למילה חלה (מאפה). שורש (חלל ואלי חלה) ומקור?
רוביק עונה:
אין הסכמה לגבי מקורה של המילה המקראית 'חלה'. יש טוענים שהיא מהשורש חל"ל, כלומר, החלה היא המאפה החלול, ויש קושרים אותה לשורש הערבי חל"ו, מתוק (מכאן אחלה וחלווה), כלומר, חלה היא המאפה המתוק.
232
רותי יודוביץ שואל/ת: בביטוי 'טמון בחובו', מה מקור המילה 'חובו'?
רוביק עונה:
'חוב' הוא חיק, המקביל למילה הארמית חובא ואולי קשור למחבוא, ובהרחבה, מה שנמצא בפנים, בתווך. המילה משמשת רק כחלק מן הצירוף "טומן בחובו" ואינה מופיעה באופן עצמאי.
233
רותי יודוביץ שואל/ת: מה משמעות המילה 'כברת' בביטוי 'כברת דרך' ומה מקורה?
רוביק עונה:
מקור המילה הוא בצירוף 'כברת ארץ' המופיע בתנ"ך, והיא נתפסת כמידת אורך, כמרחק. "כברת דרך" היא גלגול הביטוי בעברית החדשה. המילה 'כברה' סתומה. יש השערה שזהו צירוף של כ' הדימוי+ברה, בעקבות מילה אכדית שפירושה שעתיים, או מרחק שנדרשות שעתיים לעבור אותו. קישור אחר לאכדית הוא המילה kibratu שפירושה רבע משטח העולם.
234
יותם שואל/ת: שלום לרוביק החבר, אני יותם בן 10. השאלה שלי היא: למה קוראים לשבלול ככה. מאיפה זה הגיע? באהבה, דרדסבא.
רוביק עונה:
המילה שבלול מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בספר תהלים: "כְּמוֹ שַׁבְּלוּל תֶּמֶס יַהֲלֹךְ". המילה לא הייתה ברורה לפרשנים. הייתה טענה שמדובר בטחב נמס, והיו שקשרו זאת למילה הארמית תבללא שפירושה חילזון. רש"י כתב: "יש פותרין לימצ"א (חילזון) בלעז ויש פותרין כמו שבולת מים". בעקבות רש"י התקבל הפירוש חילזון, וכך הוא עד היום.
235
שואל/ת: הצדעה היא קירוב כף היד לצד המצח כאות כבוד והערכה. ממתי היא נהוגה, מי קבע את כלליה, מי קבע את המילה לכך?
רוביק עונה:
הצדעה היא תנועה טקסית של קירוב היד אל הצדע (היא הרקה) לאות כבוד, ומכאן שמה. היא מוכרת בצבאות שונים בעולם ואומצה על ידי הצבא הישראלי. צֶדַע היא מילה חז"לית, בעוד להצדיע הוא פועל חדש.
236
ארנון שואל/ת: מה מקור הכינוי (האידי) לבן זקונים "מוז'יניק" (ולבת, מוז'ינקה)?
רוביק עונה:
בן הזקונים נקרא ביידיש מיזיניק. מקור המילה הוא ברוסית, שבה האצבע הקטנה נקראת מיזינץ (mizinets), ובהקטנה או חיבה מיזיניק. בן הזקונים הוא איפה הזרת שבמשפחה. צורת הנקבה נגזרת מצורת הזכר. ותודה לד"ר יניב גולדברג.
237
רותי יודוביץ שואל/ת: בביטוי 'בִּן לילה', מה מקור המילה בִּן ומה משמעותה?
רוביק עונה:
בִן היא צורת משנה של בן. 'בן' משמש בעברית לענינים שונים, הרבה מעבר לתפקידו המקורי במסגרת יחסי המשפחה. הוא מייצג שייכות, אפשרות, גיל וכדומה. בספר יונה נכתב: "אַתָּה חַסְתָּ עַל הַקִּיקָיוֹן אֲשֶׁר לֹא עָמַלְתָּ בּוֹ וְלֹא גִדַּלְתּוֹ, שֶׁבִּן לַיְלָה הָיָה וּבִן לַיְלָה אָבָד". רש"י מוסיף: "לא גדל אלא לילה אחד", כלומר, היה בֵן לילה אחד בלבד בגילו. הרטום מוסיף: "ביום אחד צמח ולמחרתו אבד". מכאן גם הצירוף המאוחר יותר בִן-רגע.
238
יואב שואל/ת: בשנים האחרונות השימוש במילה אושיה נעשה תדיר ביותר, בעיקר בהקשר של רשתות חברתיות כגון 'אושיית פייסבוק' וכדומה. אשמח לדעת מה מקור המילה.
רוביק עונה:
'אושיה' פירושה בתנ"ך בסיס, בעקבות מילים קרובות בשפות שמיות שפירושן עמוד. סופרי העברית החדשה השתמשו במילה בדרך מטפורית, בהתייחסות לבסיס, ערך או גורם מכונן בתרבות ובחברה. השימוש במילה ביחס לבני אדם הנחשבים בעלי מעמד מיוחד בתרבות ובחברה התפתח באופן טבעי.
239
מטי פרידמן שואל/ת: מהו מקור המילה דיסטנס?
רוביק עונה:
דיסטנס פירושה מרחק. באנגלית – distance - היא נהגית במלעיל, ובגרמנית – Distanz – במלרע. השימוש העיקרי בה היום הוא בשפת הצבא, בהגייה האנגלית, במשמעות מרחק היררכי בין בעלי דרגות ותפקידים שונים.
240
עמית שואל/ת: אשמח לדעת מהו מקור המילה שׁמיִם? מדוע מופיעה בה הסיומת הזוגית? האם יש לה מקבילות בשפות שמיות אחרות? ומה הקשר למילה מים? עליה אני יודע בוודאות שהמקבילה הערבית אינה מגיעה בצורת הזוגי. הלל שואל שאלה דומה.
רוביק עונה:
צורת הזוגי וצורת הריבוי התערבבו בעבר ולכן בעברית נמצא מילים לא מעטות, בעיקר במקרא, שהן בצורת הזוגי אבל אינן זוגיות כמו נחושתיים, מעיים ועוד. מים היא אכן ברוב שפות השמיות בצורת היחיד, אם כי באוגריתית נמצא גם את הצורה מִים לצד מִי. מאחר שמים הוא מעין שם קיבוצי, והשימוש בצורת ריבוי אינו בלתי סביר. שמים מופיעה בצורת ריבוי כמעט בכל השפות השמיות. יתכן שיש השפעה של 'שמים' על הצורה המיוחדת יותר 'מים'.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >