שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
226
אריאל נובופלנסקי שואל/ת: מה מקור המילה "אזור" (region) בעברית?
רוביק עונה:
בתנ"ך ובלשון חכמים 'אֵזור' פירושה חגורה, אבנט וכדומה. השימוש ב'אֵזור' במשמעות תחום גיאוגרפי מופיע בספרות ההשכלה. אליעזר בן יהודה מזכיר את הצירוף 'אזור הארץ' בכתבים המדעיים של ברוך לינדא שפעל בסוף המאה ה-18 וראשית ה-19. החוליה המקשרת בין המשמעות התנכית לחדשה היא בכמה שימושים בלשון ימי הביניים המתייחסים ל'אזור' כחלק התחום בין גבולות, בדומה לחגורה. 'שיר אזור' הוא בשירה העברית והערבית בית מיוחד המופיע בין בתי שיר רגילים. כמו כן בכתבים מדעיים בימי הביניים 'אזור' הוא תחום גלגל המזלות.
227
רותי שואל/ת: במקום לומר 'הטוב ביותר' אנחנו נוהגים לומר ״הכי״ טוב. מהו מקור המילה ״הכי״?
רוביק עונה:
'הכי' התגלגלה מן התנ"ך, אך הגלגול מפותל למדי. 'הכי' היא מילת שאלה במשמעות 'האם'. היא מופיעה חמש פעמים בתנ"ך, ומורכבת מה' שאלה ו'כי' במשמעות אִם. אחת מהופעות 'הכי' צצה באמצע הפסוק ולפני שם תואר, והיא מתייחסת לאבישי בן צרויה: "מִן־הַשְּׁלֹשָׁה הֲכִי נִכְבָּד, וַיְהִי לָהֶם לְשָׂר" (שמואל ב כג 19). השימוש החריג הזה נתפס כמעצים, ומכאן התגלגל לעברית החדשה כמעצים עצמאי, מנותק ממקורו כמילת שאלה. השימוש נעשה כבר בפיוטים ובכתבי חוקרים קדמונים של העברית. הבלשן נפתלי טור סיני סבור שמדובר בטעות סופר, וכי על פי דברי הימים צריך היה לכתוב 'הינו נכבד'.
228
איתי שואל/ת: מה מקור המלה מופת?
רוביק עונה:
'מופת' מופיעה 36 פעמים בתנ"ך. בדרך כלל פירושה מאגי – נס או פלא, אך בכמה מקרים, בספרות המאוחרת, פירושה משל ודוגמה. למילה אין מקבילות בשפות שמיות המוכרות לנו, ואינה קשורה לשורש כלשהו.
229
בן טל שואל/ת: ניסיתי למצוא בכל מקורם את מקור המילה פלונטר ללא הצלחה. האם תוכל לעזור?
רוביק עונה:
פלונטר היא מילה ביידיש, שפירושה תסבוכת.
230
דון אליאור שואל/ת: מה מקור המילה צ'אפחה?
רוביק עונה:
'צ'פחה' היא מילה בערבית העירקית, ופירושה 'מכה על הראש', לאו דווקא בכוונה אלימה. מן הצ'פחה נולד הנוהג הישראלי לטפוח על עורפו של מי שזה עתה הסתפר ולומר 'ספיחס'. הדרך הירושלמית לברך את המסתפר הטרי היא 'צ'פיחס'.
231
דליה נבו שואל/ת: מה המקור של מר (טיפה) ומה המקור של רי (מים רבים). חיפשתי הרבה ולא הצלחתי לפנעח.
רוביק עונה:
שתי המילים במשמעות זו מופיעות בתנ"ך. 'מר' במשמעות טיפה מופיעה פעם אחת בישעיהו: "הן גויים כמר מדלי נחשבו", ובשפה הספרותית ניתן לשמוע את הביטוי "מר מדלי", טיפה במיכל גדול. אין מקור ידוע למשמעות זו של 'מר'. 'רי' מופיעה פעם אחת באיוב במשמעות גשם היורד בכמות גדולה בזמן קצר: "אַף־בְּרִי יַטְרִיחַ עָב" (לז 11), והיא נקשרת לשורש רו"ה ולמילה רוויה. יש לצין שמסורת תלמודית רואה את "אף בְּרִי" כמלאך, שר הגשם, ושם זה משולב יפה בפיוט של אלעזר הקליר לתפילת הגשם.
232
יוסי בן בסט שואל/ת: מאיפה מגיע השורש של רביכה?
רוביק עונה:
השורש הוא רב"ך, והוא מופיע שלוש פעמים בתנ"ך, כולן בבניין הופעל: "סולת מורבֶּכֶת, חלות בלולות בשמן". הפועל מתייחס להכנת תבשילים באמצעות בלילתם בשמן, ממש כמו בימינו. מקור השורש אכדי ויש לו מקבילה ערבית. המילה 'רביכה' מופיעה בתלמוד.
233
עמי שואל/ת: מה מקור המילה גרר?
רוביק עונה:
השורש גר"ר מופיע חמש פעמים בתנ"ך בבניינים שונים ובמשמעויות שונות, שתיים מהן במשמעות המקובלת היום של סחיבה ומשיכה. בלשון חכמים השימוש בו במשמעות זו התרחב מאוד. גְרָר המשמשת היום היא גירסה עברית חדשה בעקבות המונח התלמודי הארמי גררא, המוכר גם מהצירוף 'אגב גררא', במשמעות כבדרך אגב, או בלשון ימינו, על הדרך. לשורש גר"ר מקבילות באכדית, ערבית ועוד.
234
פיני צור שואל/ת: המושג "קרנבל" מעורר מחלוקת הנוגעת למקורו. שתי דעות בעיקר. האחת משייכת את שורשיו ל"קרנה" - בשר ומתפתלת למדי בקישורה. השנייה, אותה מביא נתן שפיגל בספרו "תולדות הטרגדיה היוונית" (עמ' 30-31), מבוססת על אדני carrus navalis, עגלתו, ספינתו של דיוניסוס, נשמעת הרבה יותר הגיונית. התפסוק?
רוביק עונה:
רוב המילונים, כולל מילון אוקספורד, נוטים אחרי הגירסה שקרניבל קשור בבשר: הוא התגלגל לאיטלקית מלטינית, שבה carnem levare פירושה הסרה של בשר, ומכאן שמדובר בחג שכולו אכילת בשר. מילונו המצוין של יוסף שיפלי רואה בהסבר זה את "העמדה המקובלת" ומציע, גם אם לא בביטחון, את העמדה אותה הציג גם שפיגל, לפיה מקור הקרנבל הוא אכן carrus navalis, ספינות שימשו לטקסים עתיקים ביוון העתיקה. לפסוק קשה, אבל אני נוטה לעמדתו של שפיגל.
235
שירה שואל/ת: מה מקור המילה עונה, עונות השנה?
רוביק עונה:
'עונה' היא מילה תלמודית נפוצה, המופיעה בתנ"ך, בספר שמות, בהקשר לימי הווסת של האשה: "שארה כסותה ועונתה לא יגרע". היא מקבילה ואולי מושפעת מהמילה הארמית עונְתא, וניתן לקשור אותה למילה התנכית 'עֵת', בעיקר על רקע העובדה שהמילים המקבילות ל'עת' בשפות שמיות שונות מכילות נ' אחרי ע'.
236
לייב שואל/ת: מהו השורש האטימולוגי של המילה לויתן?
רוביק עונה:
במקרא לווייתן אינו בדרך כלל היונק הימי המוכר לנו היום, אלא סוג של נחש. שמו נקשר למילה 'לִוְיָה', שהיא תכשיט או שרשרת על פי צורתם המתפתלת, כמו הנחש המתפתל. בספר איוב לוויתן הוא יצור ימי כמו בפסוק "תמשוך לווייתן בחכה", וכך הוא נתפס גם בלטינית, ומכאן בעברית החדשה הוא נקשר ליונק הימי הגדול המוכר לנו.
237
רעות ברק שואל/ת: רציתי לדעת מה מקור המילה ספורטק. מאיפה נולדה הסמיכות ״טק״ לספורט?
רוביק עונה:
'ספורטק' מופיעה בכמה מותגים אירופאיים הקשורים לספורט, אך כמתחם ספורט ופנאי היא חידוש ישראלי. התוספת 'טק' נקשרת לשתי שפות. מחד, הסיומת הגרמנית thek המתייסת למוסדות תרבות ופנאי כגון Bibliothek, ספרייה, ומכאן גם שמו של מוסד התרבות החולוני מדיטֶק. השראה נוספת לסיומת היא הסיומת האנגלית Tech שהיא קיצור של Technology ונפוצה במונחים ובמותגים באנגלית. נראה שהקישור לגרמנית רלוונטי יותר.
238
תהילה שואל/ת: לאחרונה יצא לי לחשוב האם המילה "פיציה" (פיצה אישית מגולגלת בצורת שבלול - נקראת גם "בורקס פיצה") היא מילה "ירושלמית". אני גדלה בבית עם שני הורים ירושלמים כך שאני מכירה את "השפה הירושלמית" אשר השתרשה בפי. בשיחות עם אנשים אשר אין להם רקע ירושלמי, הבנתי כי הם אינם מכירים את המושג "פיציה", כי אם "בורקס פיצה". אשמח לשמוע מה מקור המילה, והאם היא אכן מגיעה "מהשפה הירושלמית"?
רוביק עונה:
במילוני השפה הירושלמית אין רמז להופעתה של 'פיצייה', ובכל מקרה מדובר במונח קולינרי נדיר ביותר, שאולי הומצא על ידי מוסד ספציפי לצרכיו. הרחבות ודוגמאות שישפכו אור על 'פיצייה' יתקבלו בשמחה.
239
אליאור שואל/ת: מה מקור המילה "שינוי"?
רוביק עונה:
שִינה הוא פועל מקראי, שפירושו החליף. שינוי הוא שם הפעולה של שִינה, והוא מופיע במשנה ובתלמוד.
240
גיא שואל/ת: מהו מקור המילה וריד (vein)?
רוביק עונה:
המילה וריד מופיעה במשנה במשמעותה היום. יש לה מקבילות בשפות שמיות שונות כמו ארמית ואכדית, וכן היא קרובה למילה הערבית במשמעות זו.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >