שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
226
עינת אלחדף שואל/ת: מה מקור המילה ייחור?
רוביק עונה:
המילה מופיעה במשנה כמו בצירוף 'ייחור של תאנה' ואחרים. יש שקושרים את המילה לפועל הערבי חַרָא שפירושו גמיש.
227
צהלה שואל/ת: בכתבה לגבי: 'טלית' כבודו כתב: בימי הביניים חיברו לה תארים בזכרון: פסול, גדול, קטן. אודה מאוד אם כבודו יפנה אותי לספר המוקדם ביותר שזה מוזכר בו.
רוביק עונה:
בשו"ת "אור זרוע" מן המאה ה-13 נכתב: "ואדם שיש לו טלית קטן ובא לבית הכנסת ומתעטף בגדול ובירך ויצא מבית הכנסת וחזר לבית הכנסת בעוד טלית קטן עליו, אינו חייב לברך על טלית גדול פעם שינית". באותה תקופה המונחים האלה מופיעים בכתבים נוספים.
228
הדס אלדר שואל/ת: ענבל, בתי בת ה 8, ביקשה לשאול אותך שאלה: מה זה כיכר (כיכר לחם), מאיפה באה המילה הזו ולמה היא מתקשרת.
רוביק עונה:
'כיכר' במשמעות הקשורה בלחם מופיעה כמה פעמים בתנ"ך. בספר שמות למשל מסופר על כך שהכהן מגיש בבית המקדש "כיכר לחם אחת". 'כיכר' היא בתנ"ך גם מידה של משקל של מתכת, בדרך כלל כסף או זהב, ואולי מכאן נוצרה גם 'כיכר לחם'. אנחנו מכירים גם את המילה 'כיכר' במשמעות של רַחֲבָה, בדרך כלל עגולה (כיכר המדינה, כיכר רבין), וגם היא מופיעה בתנ"ך (כיכר הירדן), אבל אינה קשורה למשמעות של 'כיכר לחם'.
229
חיים דגן שואל/ת: גוזרים ולא במספריים. גזר דין, גזרות וכו'. מאיפוא זה מגיע?
רוביק עונה:
גזר דין וגזירות קשורים לגזירה פיזית, לרעיון של חיתוך, פעולה שאין לסגת ממנה. השימוש הזה מוכר ונפוץ בספרות חז"ל, אבל יש לו שורשים בתנ"ך, כמו במגילת אסתר (ושתי אשר נגזר עליה...), בספר איוב (ותגזר אומר). גם סיפור משפט שלמה קושר בין גזירה פיזית לתוצאה משפטית: "גם לי גם לך לא יהיה, גזורו".
230
רותי יודוביץ שואל/ת: מה מקור המילה 'לאשש'?
רוביק עונה:
השורש אש"ש פירושו חיזק, והוא מוכר משפות שמיות עתיקות. בתנ"ך הוא מופיע רק בהתפעל, בישעיהו: התאושש, כלומר, התגבר. לאורך הדורות התפצל השורש בבניין פיעל לשתי חלופות, המקובלות בפעלים בגזרת הכפולים. 'אישש' במשמעות ביסס (אישש את הטענה), ומכאן שם הפעולה אישוש; ו'אושש' במשמעות חיזק או עודד (אושש את הפצוע), בעקבות 'התאושש'. גם למשמעות זו מתאים שם הפעולה אישוש, אך השימוש בה נדיר, ומופיע בין היתר בבתי חולים: 'חדר אישוש', שהוא למעשה חדר התאוששות.
231
אילן שואל/ת: מאיפה המילה בדיחה? האם מהמילה פתיחה? רב היה מספר מלתא דבדיחותא (לפתוח את הלב) לפני הדבר תורה.
רוביק עונה:
'בדיחה' וכן הפעלים התבדח ואחרים באותו שורש נוצרו בעברית החדשה. הם התגלגלו מהפועל הארמי התלמודי בְּדַח, הקשור גם למילה הארמית-תלמודית בדיחותא. המילה 'בדיחות' מופיעה בספרות ימי הביניים. לכל אלה אין קשר למילה 'פתיחה' ולפועל 'פתח'.
232
איציק שואל/ת: מה מקור המשפט 'יפה שלי' או 'יפתי'?
רוביק עונה:
המקור של 'יפתי' הוא בשיר השירים: "עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי: קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי־לָֽךְ". הצורה הפרודה, 'יפה שלי' היא של משוררי העברית החדשה. למשל, תרגומה של נעמי שמר לשירו של ז'ק ברל: "יפה שלי, את עייפה ומכושפה שלי".
233
סיגל אביאל שואל/ת: מה מקור המילה סיגוף והשורש סגף?
רוביק עונה:
הפועל 'סיגף' מופיע בתלמוד, ושֵם הפעולה 'סיגוף' במדרשים. לגבי המקור יש דעות שונות. דעה אחת רואה בהו צורה קרובה לפועל סכף, שפירושו החליש, ריפה את רוחו של מישהו. יש קושרים אותו לפועל האכדי sakapu הקשור להשלכה. דעה מקובלת פחות היא שסגף הוא צורת ספעל (ס+פעל) של השורש נג"ף.
234
שני בראל שואל/ת: אני מחפשת את מקור ושורש המילה "פיננסי", וגוגל לא עוזר לי בכך. נראה לי שזו לא מילה בעברית.
רוביק עונה:
'פיננסי' היא צורה עברית של שם התואר האנגלי financial ואינה חלק משיטת השורשים. המילה finance המתייחסת לכספים ולמימון הגיעה לאנגלית מן הצרפתית העתיקה, ובנויה על הפועל finer, הקשור למילה הצרפתית fin, סוף. מקור המילה הוא אפוא 'הסדרת חוב, הבאת חוב לידי סיום'. במאה ה-19 הוא הורחב לכל תחום הכספים.
235
מיקי רינת שואל/ת: האם השם ''פין'' לאיבר המין הגברי מקורו בשפה העברית?
רוביק עונה:
המילה 'פין' מצויה במילוני האקדמיה החל משנת 2009 במשמעות איבר המין הגברי, אף כי השימוש במילה מוקדם יותר. היא נקבעה כך על פי דימיונה למילה האנגלית penis הנהגיית פינֶס, ופירושה המקורי בלטינית זנב. המילה פין מופיעה בתלמוד במשמעות שן או זיז במפתח או מכשיר כלשהו, אף כי היא ככל הנראה במקורה 'חפין', וח' נראתה כה' הידיעה. במשמעות זו היא מילה זהה למילה באנגלית pin.
236
נרקיס שואל/ת: מה מקור המילה ״סידקית״? הכוונה לחנות לממכר מוצרי תפירה וכו׳.
רוביק עונה:
'סדקי' הוא בתלמוד מוכר חפצים שימושיים קטנים, בעיקר לבית ולמלאכות מסוימות. 'סדקית' היא מה שהוא מוכר. אין השערות מבוססות על מקור המילה. יש קושרים אותה ל'סדק', אך הקישור מאולץ.
237
רויטל שואל/ת: מה ידוע על המילה תכלית? אמנם נמצאת בתנ"ך אך יחידאית, ובטח לא במשמעות של עכשיו. צודקת? מה המקור לשינוי?
רוביק עונה:
תכלית אינה מילה יחידאית, היא מופיעה בתנ"ך 5 פעמים, כולן בספרים המאוחרים כגון נחמיה ואיוב, והמרחק בינה למשמעות המקובלת היום אינו רב כל כך. 'תכלית' פירושה בתנ”ך קצה או גבול, המצב הקיצוני, כמו בצירוף 'תכלית שנאה' בתהלים. באיוב נאמר: "קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ, וּלְכָל־תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר, אֶבֶן אֹפֶל וְצַלְמָֽוֶת" (כח 3). 'תכלית' כאן היא המטרה הסופית, הכיוון שאליו הולכים הדברים, בהקבלה ל'טֶלוֹס' היווני. בלשון חכמים המילה קיבלה משמעות מתונה יותר: מטרה או מגמה, כמו בביטוי "תכלית חכמה", כלומר, מטרתה של החוכמה, וזה השימוש המקובל היום בעברית הבינונית. ביידיש זכתה המילה להנמכה אירונית. 'תכלית', הנהגית תַכְלֶס במלעיל, היא המטרה המעשית, התוצאות המעשיות של מעשים או דיבורים גבוהים. במשמעות זו השתלבה 'תַכְלֶס', תכלית בהגייה ידישאית, בסלנג הישראלי, ולימים גם נשחקה לסמן שיח או מילה סתמית.
238
אביב כהן שואל/ת: מה מקור המילה ״שכול״, והאם יש לה מקבילות בשפות אחרות? (אינני מכיר אף מקבילה).
רוביק עונה:
המילה 'שְכול' מופיעה שלוש פעמים בתנ"ך, ונקשרת לאובדן בנים. גם שם התואר שַכּול מופיע, ומתייחס לבני אדם ולבעלי חיים. המילה המקבילה לשְכול באנגלית היא bereavement.
239
אביגיל אורן שואל/ת: מדוע פעולת החזקה המתמטית נקראת חֶזְקָה?
רוביק עונה:
'חזקה' במשמעות המתטית היא תרגום של המילה האנגלית המקבילה power. המילה מופיעה במילוני ועד הלשון משנת 1933. יתכן שיש כאן השפעה ישירה על העברית של המילה הגרמנית Potenz.
240
אריאל נובופלנסקי שואל/ת: מה מקור המילה "אזור" (region) בעברית?
רוביק עונה:
בתנ"ך ובלשון חכמים 'אֵזור' פירושה חגורה, אבנט וכדומה. השימוש ב'אֵזור' במשמעות תחום גיאוגרפי מופיע בספרות ההשכלה. אליעזר בן יהודה מזכיר את הצירוף 'אזור הארץ' בכתבים המדעיים של ברוך לינדא שפעל בסוף המאה ה-18 וראשית ה-19. החוליה המקשרת בין המשמעות התנכית לחדשה היא בכמה שימושים בלשון ימי הביניים המתייחסים ל'אזור' כחלק התחום בין גבולות, בדומה לחגורה. 'שיר אזור' הוא בשירה העברית והערבית בית מיוחד המופיע בין בתי שיר רגילים. כמו כן בכתבים מדעיים בימי הביניים 'אזור' הוא תחום גלגל המזלות.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >