שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
226
עמית שואל/ת: אשמח לדעת מהו מקור המילה שׁמיִם? מדוע מופיעה בה הסיומת הזוגית? האם יש לה מקבילות בשפות שמיות אחרות? ומה הקשר למילה מים? עליה אני יודע בוודאות שהמקבילה הערבית אינה מגיעה בצורת הזוגי. הלל שואל שאלה דומה.
רוביק עונה:
צורת הזוגי וצורת הריבוי התערבבו בעבר ולכן בעברית נמצא מילים לא מעטות, בעיקר במקרא, שהן בצורת הזוגי אבל אינן זוגיות כמו נחושתיים, מעיים ועוד. מים היא אכן ברוב שפות השמיות בצורת היחיד, אם כי באוגריתית נמצא גם את הצורה מִים לצד מִי. מאחר שמים הוא מעין שם קיבוצי, והשימוש בצורת ריבוי אינו בלתי סביר. שמים מופיעה בצורת ריבוי כמעט בכל השפות השמיות. יתכן שיש השפעה של 'שמים' על הצורה המיוחדת יותר 'מים'.
227
צביה טיר שואל/ת: ממתי המלה מינעד (בלי יוד?) הוכנסה לשפה?
רוביק עונה:
המילה אכן נכתבת על פי הכללים ללא י': מנעד. היא נכנסה לשפה בתחום המוזיקה כחלופה ל'דיאפאזון', במילון המוזיקה של האקדמיה ללשון משנת 1956. היא החליפה את המילה 'מִגְבּוֹל'. בימי הביניים המונח היא 'המרחק אשר בכל' או 'היחס אשר בכל'. בשלבים מאוחרים יותר היא הורחבה לתחומים אחרים, כמו מנעד רגשות, מנעד שיקולים וכדומה.
228
רונן שואל/ת: מה מקור המילה מיוחד?
רוביק עונה:
המילה מופיעה במשנה ובהמשך בספרות היהודית לדורותיה במשמעות הדבר הנבדל, הנבחר. השורש הוא יח"ד והוא משמש גם למילים המצביעות על התבדלות כמו יחיד או מיוחד, וגם על מילים המצביעות על חיבור כמו יחד. הסבר אפשרי לסתירה הזו הוא שהמילה והשורש הקרובים ל'יחד' הם 'אחד', ואלה מתייחסים הן לעניין בודד והן לשילוב ולאחדות.
229
ניבה שואל/ת: בויקיפדיה כתוב שהמילה זוז המציינת מטבע עתיק מקורה מאכדית. איזו עדות היסטורית יש לקביעה זו? במקום אחר קראתי שמוצא המילה 'זוז' הוא ארמי...
רוביק עונה:
יש להבדיל בין מקור מוקדם של המילה לבין הדרך שבה השפיעה על העברית. מקור המילה הוא אכן האכדית, 'זוזו', שממנה התגלגלה לארמית, ומכאן נדדה אל העברית בתקופת חז"ל. גלגול זה שקוף, מקובל במחקר ומופיע במילון האטימולוגי של ארנסט קליין.
230
איתי שואל/ת: מה מקור המלה ירח?
רוביק עונה:
המילה 'יָרֵחַ' מופיעה בתנ"ך 27 פעמים. היא מקבילה למילים דומות במשמעות זו בשפות שמיות רבות, ויש קושרים אותה לשורש אר"ח הקשור בנדודים. המילה יֶרַח במשמעות חודש, שהוא הזמן ממולד הירח ועד המולד הבא, נגזרה מ'יָרֵחַ'.
231
גבע ששון שואל/ת: האם השורש של המילה בינה הוא ב, נ, ה ?
רוביק עונה:
שורש המילה בינה הוא בי"ן או בו"ן. מהשורש הזה נגזרו מילים רבות הקשורות ביניהן בקשר משמעות: תבונה, התבוננות, נבון ועוד.
232
ה-זאב שואל/ת: מהו מקור המילה "נפילים" ומשמעותה? הייתכן כי הכוונה לאלה שנפלו משמיים?
רוביק עונה:
האטימולוגיה של 'נפילים', שהם "בני ענק" מבראשית ובמדבר מסופקת. המדרש והפרשנים קושרים אותם לפועל נפל. מדרש בראשית רבה קובע: "נפילים שהיפילו את העולם ונפלו מן העולם ושמלאו את העולם נפלים מן הזנות שלהם". רש"י כותב: "על שם שנפלו והפילו את העולם, ובלשון עברית לשון ענקים הוא". אבן עזרא מציע פרשנות שונה: "שיפול לב הרואה אותם, שיתמה מגובה קומתם".
233
צוריה שואל/ת: מה מקור המילה מודרני. כלומר, האם המילה עצמה הייתה לפני הקישור שלה לתקופה המודרנית וכל מה שנגזר מהקשר זה?
רוביק עונה:
'מודרני' התגלגל מהמילה הלטינית המאוחרת מודרנוס, על פי 'מודו' שפירושו 'מה שקורה עכשיו'. מודרני הוא אם כן: מה שקורה עכשיו לעומת מה שקרה בעבר. השימוש במילה במאות האחרונות מתייחס לתקופה של ראשית הרנסאנס ועליית תנועות הנאורות ועד ימינו, ימי "הפוסט-מודרניות".
234
קובי שואל/ת: מה מקור המילה צול, המשמשת למדידת קוטר צינור?
רוביק עונה:
Zoll היא מילה גרמנית שפירושה אינטש, כ-2.5 ס"מ.
235
שרון שואל/ת: מה מקורה המילה רובה (או רובע?) לאריחים?
רוביק עונה:
בשפות המוכרות לנו לא נמצאה מקבילה הדומה ל'רוֹבָּה'. כל רעיון או מידע יתקבל בברכה ויצוטט.
236
גיא שואל/ת: מה מקור המילה 'ערבה' בהתייחסות לאיזור הגאוגרפי? האם קיים קשר לעם הערבי?
רוביק עונה:
לשורש ער"ב משמעויות רבות שאינן קשורות זו בזו. השם 'ערב' והתואר 'ערבי' אינם קשורים לערבה. לגבי מקורה של ערבה גיאוגרפית יש כמה השערות ואין ביטחון לגבי אף אחת מהן. השערה אחת קושרת אותה למילה האתיופית 'עַבָּרָה' שפירושה עקרות, סטריליות בהתייחסות להיעדר הצמחייה. השערה אחרת קושרת המילה למילה הערבית הקדומה ע'רב, הקשורה בפרישה או התרחקות מתחום או אזור.
237
דרורה זנדני שואל/ת: מה מקור המילה קיקי? הריקוד שסוחף את הרשת?
רוביק עונה:
הריקוד קשור לשירו של דרייק in my feelings שבראשיתו נזכרים כמה שמות: היי קיקי, היי נומי, היי בריאן. קיקי הוא השם הראשון, והוא הפך לשם הריקוד והטרנד של קפיצה ממכוניות לצורך הריקוד.
238
מיכה עשת שואל/ת: מה מקור ושימוש במילה 'פוס'?
רוביק עונה:
המקור הוא מצרפתית: pouse, שפירושה אגודל, בעקבות הנוהג במשחקי ילדים של פעם להרים אגודל כסימן להפסקה במשחק. יש כמה מונחי משחקי ילדים מן העבר שמקורם בצרפתית, כמו 'צמבל', 'אן-די-טרואה ועוד. הטענה שהמקור של פוס הוא במילה האנגלית pause אינה נכונה.
239
משה שואל/ת: מה מקור המילה טלית? איך המילה ציצית התגלגלה למילה טלית?
רוביק עונה:
אין קשר לשוני בין טלית לציצית. ציצית מוקדמת יותר, מופיעה בתנ"ך והיא הרחבה של המילה 'ציץ', היא מציצה מן הכותונת כמו ציץ הפרח. טלית היא מילה תלמודית, ככל הנראה היא קשורה לפועל טל"ל שפירושו כיסה, והוא קרוב לשורש צל"ל ולמילה צֵל.
240
ניקולא שואל/ת: תהיתי אם שם הירק גזר מגיע מהשורש ג.ז.ר (גזר דין, לגזור) או מונח מחודש השאול משפה לועזית? מחיפוש בכתבי הקודש עד כה לא מצאתי את המונח המבוקש.
רוביק עונה:
אין קשר בין הירק גֶזֶר לשורש גז"ר והמילים שנגזרו ממנו. שם הירק הוא במקורו ארמי (גְזַר) וכן ערבי (ג'זר) והוא מופיע בספרות ימי הביניים.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >